21-09-2010, 22:19
|
|
|
חבר מתאריך: 07.07.06
הודעות: 15,705
|
|
שכחת את של"י ומר"י... אז היתה זו הססמה 'שלהם'.
קשה להזכר אבל עד מהפך אוסלו [כולל הבחירות בהן עלה רבין לשלטון] מו"מ עם אש"פ והקמת מדינה פלשתינאית היו בבחינת 'מוקצה' שמי שהעז לחשוד במפלגת מרכז כעבודה או בפרס כזוממים לעשותו - הואשם בהסתה חסרת בסיס. מר"צ הייתה המפלגה הציונית היחידה שהעזה להניף דגל זה עוד קודם לכן.
גם מפלגת השלטון הנוכחית שינתה עמדה זו רק לפני שנים ספורות ב'פוטש' רעיוני של העומד בראשה דאז רוה"מ שרון.
אתה צודק בכך שהיום רוב המחנה הציוני מקבל בכורח הנסיבות אפשרות של הקמת מדינה פלשתינאית ורק בכל פעם שהרוב הזה מגיע לסגור את הפרטים עם נציגי המאפיה הפלשתינאית הוא מקבל ברכיים קרות ומסרב לסעיף 289 ג' לפיו ממשלת פלשתין תהיה רשאית לצוד ציפורים באמצעות סטרלה מעל שדה התעופה לוד או סעיף 367 ב' לפיו יהודים יורשו להתקרב לכותל בזחילה ובלווי איש חמאס חמוש אשר יהיה רשאי לפעול כפי מצפונו אם יעזו ללחוש תפילה.
אבל אני, אני טיפוס מיושן ששייך לדור הטרנזיסטורים ועדיין מתלבט אם עורך מעריב זה דיסנצ'יק האבא או שרוזנפלד כבר נכנס לתפקיד... בשבילי שתי מדינות לשני עמים זה מצב אופטימלי שיכל להתקיים אם לא הייתי משוכנע שהצד השני מתכוון לבצע בי מעשי זוועה אילו רק יוכל.
כמו שפעם שימון-פרץ אמר עלי ועל דומי: "אתם אנשי האתמול".
'אבל שימון' הקשתי, למה דווקא ה'אתמול'? אין ימים אחרים בשבוע?
כי אתמול, ענה שימון, היה פיגוע בדיזינגוף סנטר ששילח זה שחתמתי איתו על ההסכם, לפני 4 ימים ההוא מהקוקטייל באוסלו פוצץ אוטובוס ומחר... מחר לך תדע מה יקרה. אתמול לא היה פיגוע, אז ניצלתי את חלון ההזדמנויות ואתם אנשי האתמול וזהו.
נערך לאחרונה ע"י .ישראלה היפהפיה בתאריך 21-09-2010 בשעה 22:22.
|