קראתי עכשיו את המדור של דן מרגלית ב"ישראל היום" (מהדורת יום שישי 8.10.10) ומודגש שם שכושר ההישרדות של החמאס בעזה מהווה מכשול לכל התקדמות בתהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים.

זה ברור אבל מה אנחנו עושים בקשר לזה? לא יכול להיות שהאסטרטגיה שלנו היא למשוך זמן עד אין קץ מתוך תקווה שהחמאס יתפוגג מעצמו. ברגע שצד אחד מבקש למשוך זמן ולשמר איזשהו סטטוס קוו ע"י מצור והצד השני מבקש לפרוץ את הסטטוס קוו ע"י משטים וירי תלול מסלול - זו רק שאלה של זמן עד שהצד השני יצליח להתקרב ליעד שלו.

אני חושב שהחמאס נוח להנהגה שלנו. מתאים לו ישות כזו שלא מבצעת פיגועי התאבדות בתוך ריכוזי אוכלוסייה ומתרכזת בירי על איזורים מחוץ לגוש דן. אלו שלמעלה לא מרגישים שום בהילות ליזום מהלכים נחרצים נגד החמאס.

הרעיון שהזמן בהכרח משחק לטובתנו לא בהכרח נכון כי החמאס כל הזמן מצליח לשדרג את היכולות שלו באמצעות הברחות וביום עימות גרירת הרגליים הרופסת שלנו תעלה ביוקר.

הייתי מייעץ לנתניהו להסכים להמשך ההקפאה בתמורה לממתקים מהאמריקאים ולהפגין בפומבי נכונות גדולה להתקדם בתהליך המדיני עם הפת"ח ואז למצוא תירוץ ובמקביל לתהליך המדיני עם הפת"ח להיכנס בחמאס בכל הכח.

מה אתם חושבים?

אני חושב שהחמאס טוב ליהודים... הרבה יותר טוב מהפתח...

למה?

עדיף את החמאס מאשר הפת"ח שנחשב לכאורה לארגון "מתון",אבל בתכלס,אין שום הבדל...השגריר שלהם בלבנון אמר שהם רוצים להשמיד את ישראל בשלבים. החמאס לפחות מדבר באופן ברור בלי להסתיר את כוונתיו. אני מעדיף אויב שאתה יודע במאה אחוז מה הכוונות שלו מאשר אויב שיש כאלה שחושבים שהוא מתון ולא לוקחים אותו ברצינות.

יש לנו אסטרטגיה?!

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון