אנחנו נמצאים על ספינה, מישהו כלא את הקפטן ומלחיו ושודדי הים שעליה מנווטים את הספינה שמאלה ושמאלה ושמאלה, ממתינים לסערה שתטביע אותה במצולות הים. פתאום הקפטן משתחרר עם כמה ממלחיו. הוא משתלט מחדש על הספינה, לוכד את שודדי הים ומסובב את ההגה התקוע מעט ימינה. זה לא יהיה קל, זו רק ההתחלה אבל בסופו של דבר הגה הספינה ישתחרר והיא תחזור למסלול המקורי.
הפיראטים משתוללים מזעם, אבל אינם יכולים לעשות דבר. הם אסורים בשלשלאות ברזל. מה שלא מונע מהם לצעוק ולקלל את הקפטן . כמה מהם מנסים לשכנע את הנוסעים שעדיף לתת להם שוב את ההגה. אבל הנוסעים מבינים את מה שמבינים המלחים ומה שמבין הקפטן. דרוש תיקון מסלול כדי לשוט במרחבי הים הפתוח בלי חשש.
המאבק שלהם אבוד. שודד אחד יורק בזעם אל גלי הים, הרוק שלו נטמע ברסס הגלים.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חברי בית הדין הימי המיוחד לעניני צדק ועימם צי של עיתונאים.

נשיא המשלחת תוקע בקרן גדולה והדיון נפתח.

בהליך חפוז הם פוסקים כי הופעל כח לא מידתי בהשתלטות על הפירטים וכי הליך שחרור האוניה בטל מעיקרו. הם מגנים את 'משפט ההמון' שרק בשל דעה קדומה על מוצאם הערבי-סודני של ידידיהם של הפיראטים מסרב להמכר לעבדות ולהפקיד את רכושו בידיהם. השופטים והעיתונאים מעבירים את הגה האוניה זה לזה בטקסים חגיגיים וכשזה נמאס להם הם פשוט נותנים אותו לפיראטים והולכים לשתות קפה תרבותי על אוניה אירופאית שעברה במקרה בסביבה. הפיראטים זוכים ב'פרס נובל לשלום' וגם פרס ישמעאל לספרות'.

הקפטן ונוסעי האוניה שמסרבים להכיר במעשה כ'צדק המוחלט' מושלכים לכרישים.

מסך. קאט

ונקווה שמישהו יצליח לקשור אותם כדי שלא יחבלו בחובלים

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”