"מפלגת העבודה המרי"צה את עצמה לדעת, עד שעם השנים התרוקנה מכל תוכן, ולא נותרו ממנה אלא שלל מריבות פנימיות ועובדת פיליפינית בלתי חוקית. כה שקועים היו ראשיה בחתירתם הנואשת שמאלה, שבנסותם להקל את משקל ספינתם השליכו אל המצולות, בלי משים, לא רק את ערכי ההתיישבות שעליהם נוסדה מפלגתם אלא אף את ייחודה החברתי, ואת העקרונות הסוציאל־דמוקרטיים שאפיינו אותה בעבר. אבל גם הליכוד לא ממש יודע מה הוא רוצה, חוץ מאשר להוכיח שלא הוא רצח את רבין, ושהוא נורא "בעד שלום". והפירוש המקובל למילה "שלום" - תשאלו גם את מנהיגי קדימה - הוא עדיין זה שנקבע בהסכם אוסלו. פירוש שיכול היה להשתנות, ולמנוע משני העמים כל כך הרבה סבל ושפך דם, אילו רק נותר יצחק רבין בחיים באותו לילה מר לפני 15 שנים."

ממאמרה של אמונה אלון - ישראל היום 19 באוקטובר 2010

לא אני כתבתי זאת. אבל, תמיד טענתי שבצועו של הסכם אוסלו, שלדעתי הוא הסכם טוב ביסודו, היה נראה אחרת לגמרי אם יצחק רבין לא היה נרצח.

וגם אריאל שרון.

וברצינות: אנשים לא חיים לעולם וועד. ואין להסתמך על איש זה או אחר בהסכמי שלום. שלום הוא בין עמים לאורך ימים.

מי זוכר את איראן תחת הנהגתו של השאח? ותוך כמה זמן הכול התהפך.

ועכשיו אפגניסטן, שהייתה בת בריתה של ארה"ב - לפי השמועת מסתירה את בין לאדן.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה הבדל דק - רבין נרצח ע"י בן בליעל מוסת ע"י בני בליעל החיים בחשיכה

והשאח של איראן גם הוא גורש על ידי אנשי חשיכה.

ובזה נשאלת השאלה: איך אפשר להסתמך על הסכמי שלום הנחתמים על ידי איש זה או אחר ברגע וזמן מסויים?

שטח שממנו יוצאים הוא אבוד, ואילו ההסכם - נייר התלוי במקרה הטוב על חוט החיים של מישהו בן תמותה.

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

באמצעות "שמפניה",למעשה אם רבין היה נשאר בחיים הוא היה מוכה שוק על ירך בקלפי והימין היה מגדיל את כוחו בצורה הרבה יותר משמעותית מבחינה פוליטית,כך שעם כל הצער רציחתו של רבין שירתה בצורה ברורה את השמאל בישראל ולמעשה פגעה פגיעה אנושה בימין,ואילמלא זה רבין וממשלתו המושחתת היו מושלחים לפח ההיסטוריה כראוי לממשלה שגרמה למותם של אלפי ישראלים בעקבות הזיות השלום המדומה שאת המחיר שלו עד היום אנחנו משלמים,אבל ניתן להסתכל על חצי הכוס המלאה בכל זאת "זכינו" למרכז רבין לשלום ומרכז פרס לשלום,שמסדרים עבודה והכנסה ללא מעט אנ"ש מכוחות ה"אור",כמובן על חשבון משלמי המיסים שרובם מכוחות ה"חושך".

שגם לכ"כ הרבה סבל ושפך דם לשני העמים.

חברי כנסת ישרים

רבין לא הראה כל סימן שבכוונתו לדרוש מהפלשתינים לקיים את חלקם בהסכם, והראה יותר שהוא שבוי באופוריה שהפיצה התקשורת בשעה שברחובות ישראל התפוצצו אוטובוסים (פרות ההסכם). פרס ניסה להמשיך את דרכו של רבין במציאות שהיא חלומו הרטוב של כל פוליטיקאי - מסע השתקה, הפחדה ודה לגיטימציה של יריביו הפוליטיים. האוטובוסים הוסיפו להתפוצץ ופרס איבד את אמון העם כנגד כל הסיכויים ("רבין מת, הצבע אמת" היה סטיקר סאטירי מבית "דבר אחר" שהראה שאפילו בעיני מחנה השמאל היה הנסיון למנף את רצח רבין מוגזם משהו). משחקי נדמה לי הם דבר אווילי, אבל אם כבר משחקים דומני שאין שום יסוד להנחה כאילו ההתנקשות ברבין חוללה מפנה היסטורי כלשהו. אמונה אלון נותנת לרבין להנות מהספק מתוך מבט נוסטלגי, אבל הסכם אוסלו היה הסכם רע מיסודו וביצועו היה קטסטרופלי כבר בימי רבין.