
05-11-2010, 15:43
|
|
מנהל פורום סטודנטים
|
|
חבר מתאריך: 03.09.08
הודעות: 5,063
|
|
|
אנסה להסביר ולהבהיר
בתגובה להודעה מספר 28 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "כמה תיקונים/הערות מנקודת השקפתי הסובייקטיבית:"
ברשותכם אני לא אשתמש עם ציטוטים, העכבר שלי די דפוק.
קודם כל, אני לא חושב שיש לי את התשובות, לא את כולן ולא את חלקן. כך שאני לא רוצה שיעשו את מה שאני אומר. בעיקר כי אין לי שום נוסחת קסם והמורכבות של המציאות היא כזאת שאני לא רואה שום פתרונות קסם מיידים. אין לי גם ויכוח שנוסחת אוסלו, ודומותיה נחלו כישלון חרוץ.
חשוב לי להבהיר דבר נוסף לגבי תפיסת עולמי. חברון מהמון בחינות יותר חשובה מת"א. ההיסטוריה שלי כעם, קרתה ביו"ש ולא במישור החוף. ומבחינתי ישראל היא יותר מעיר מקלט.
דבר נוסף, בישראל נכון להיום אין משטר של אפרטהייד. במאבק בנינו לבין הערבים אנחנו בצד של הטובים. יש לנו זכות היסטורית על הארץ הזאת ולפחות בתקופות מסויימות הייתה בנו נכונות אמיתית לחיות בשלום, ומהיכרותי עם העם שלי, במידה ונאמין שנוכל לחיות כאן בשלום רובנו יעדיפו לנטוש את המלחמה.
אני כן חושב שעם ערביי ישראל בחרנו שלא להחליט, בחרנו שהשלטון שלנו והתרבות שלנו יעצרו בכניסה לכפר. אני גם חושב שהמצב הוא הפיך. לחוק יש משמעות רק אם הוא נאכף. ברגע שאתה מקטין את האכיפה הסיכוי שהבריונים ישתלטו גדל באופן משמעותי.
יש לנו אתגר מאוד לא פשוט. אנחנו רוצים להקים מדינה שונה במרחב אחר. אנחנו לא רוצים להיות דומה לשכנים שלנו. חלק מהשכנים שלנו הם תושבי הארץ הזאת, מצטער על ההשוואה הצורמת לדרא"פ אבל זה הניסוי היחיד שאני מכיר שדומה לשלנו, אני אשמח לשמוע על דוגמאות נוספות.
האפרקינרס הבינו שהדרך היחידה להתמודד עם היותם מיעוט הם על ידי חקיקה שהבטיחה את שמירת התרבות שלהם.
הפתרון שמוצע כאן לא הופך אותנו לדרא"פ של תקופת האפרטהייד, אבל לשם לעיתים מנשבת הרוח.
באיזה אשכול בעבר, (פורום פוליטיקה, אני חושב שזה היה כי למשהו היה איזה מפגש בארה"ב על מה זה הישוב הציוני) GLSH כתב (אם זכרוני לא מטעה אותי), וחבל שהוא הפסיק, שמספיק עם השטויות של הערכים והרצון להגשים איזה שהוא חזון שיתאים ליהודי האמריקאי. קטונתי, אבל אני לא מסכים איתו.
אני נאיבי, אני חושב שלקיום של עם ישראל בארץ ישראל יש משמעות יותר גדולה מרק מקום בטוח. ואם לא נצליח להיות מוסריים בארץ הזאת, אז לא נצליח להיות כאן.
וחד"ש או מרץ, או לפחות חברי הכנסת מטעמם הם ממש לא הדוגמה שלי לאיזה שהוא מוסר או בשורה שאמורים לצאת מציון.
י
_____________________________________
זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)
|