חצי שנה לאחר שנדחתה תוכנית לבניית שטחי מסחר ליד ים המלח, רשות הטבע והגנים הצביעה בעדה.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1199061.html

עוד מהימים של האישור לפתוח את "דג על הדן" בתוך החצבני.
היכולת הבלתי נסבלת לגבות כסף בכניסה לכל שמורת טבע בארץ. (עכשיו גם בקעת צינים עולה כסף)
הגוף הזה מושחת, כל כך מושחת.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אבל להבדיל משחשבתי בעבר - אני סבור כי מדיניות הרשות לפיתוח שמורות, יצירת גישה לקהל הרחב וגביית סכום סביר - היא מדיניות נכונה במציאות הישראלית הצפופה.

פעם, רק משוגעים לדבר היו מגיעים לדן, לשניר ולנחל חרמון. אחר כך הגיעו יותר משוגעים והתחילו להשאיר זבל וכיום מגיעים כולם ומזוודים את הטבע בפק"ל חיריה בכל סופשבוע אם אין שם איש חביב בכובע רשות ופחי אשפה בכניסה. גם למקומות נידחים מגיעים ג'יפאים שבחלקם רחוקים מאוד מלהיות 'ישראל היפה'. אז צריך לתחום ולגדר ולפקח ובשביל זה צריך לגבות ולהנגיש ובוועדות הללו הכל ענין של קח ותן ומי שלא יתגמש על תחנת דלק שספק תקלקל פנורמה מעמדה נידחת ובלאו הכי צמודה לכביש - לא יתגמשו עימו בעתיד. מועצה איזורית יכולה לגרום הרס גדול מאוד וחוקי ביותר לטבע כשהיא כועסת...

לענין עתירות הגופים הירוקים - כבר מזמן איני מתייחס אליהם כגופים תמימים. גם שם יש פוליטיקה ומאז העתירה נגד ההתיישבות היהודית באיזור לכיש גם ברור לי איזה סוג של פוליטיקה השתלט עליהם. רשות שמורות הטבע זה גם 'סיירת ירוקה' והעדר פיקוח משמעותו לא אחת גם 'הפקר בדואי' בחלק מהמקומות ו'הפקר לג'יפים' באחרים.

ציבור הג'יפאים ברובו מודע היטב לנושא שמירת הטבע, הרבה יותר מרוב המטיילים הנפוצים שאנו רגילים לראות בשמורות. יש יוצאים מן הכלל כמובן, ובגלל אופיו של ג'יפ שהוא בעל "חתימה גבוהה" , יוצא שמספיק פרי באושים אחד ליצור מראית עין שכל הפירות באושים. לא חסר נהגי ליסיניג של שבת, או "צעירים" על טרקטורונים שעושים נזק פי כמה וכמה יותר מאשר ג'יפ מצוי. ובכלל, נשתרשה לה הדעה כאילו כל בעלי הג'יפים הם עשירים נהנתנים שאין מענינם עד כמה רכבם מזהם, ולא כך הדבר, למרות שמין הסתם, יש גם כאלה.
האם הפתרון הוא גדרות ועוד גדרות סביב הטבע המועט שיש לנו? לא בטוח.
מה שכן בטוח, זה מעשיר לא מעט גורמים שידם בצלחת.

גילוי נאות: החתום הוא ג'יפאי במילואים ובאזרחות הנוהג לאסוף בדלי סיגריות בכיסי מכנסיו...

והדגשתי את 'בחלקם'. ואכן מספיק ג'יפאי אחד במצב רוח רע כדי לפזר קוליסים שיגרמו דיכאון לכל חומט או להרעיש עד כלות כל יונק. אבל לא התכוונתי להכליל ולא הג'יפאים הם העיקר בדיון זה אלא ה'רשות' והשטחים המצומצמים והשאלה איך צריך לשמור עליהם.

אין כאן אנחנו ואתם ובטח לא יאפים מול פרולטריון אלא חובבי טבע שתוהים יחדיו מה לעשות כדי שיהיה טבע. דמיין את שמורת נחל ערוגות ללא פיקוח. מסלול מאתגר לטרקטורונים אם כי לא לשפני סלע, ערימות של זבל שישמחו לב כל זאב עד הרגע בו תתקע לו שקית ניילון בגרון.

אני מניח שגם אתה כמוני הספקת לשים אבוב מיד אחרי הגשרון בדן ואולי אפילו קצת יותר למעלה ולשוט עד ל'חוליות' בלי לפגוש בדרך אף אחד אלא אם כן היה זה חופש גדול. עברו הימים ההם לטוב ולרע וחיבים יד משגיחה.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אין לי בעיה עם פיקוח ופקחים (למרות שחלקם עושים שימוש נלוז בסמכותם).
יש לי בעייה עם עוד ועוד אתרי טבע שגדרות סביבם והכניסה אליהם הופכת להיות כניסה בתשלום.
האם גם כדי להנות מהטבע, עלינו להוציא עוד כסף מכיסנו המתדלדלים, בארץ שהופכת יקרה מיום ליום ?
האם הטבע יהפוך לנחלת מעמדות מסויימים?
אין לי ספק שיש מקומות ספציפיים שמחייבים גידור ופיקוח הדוק. הבעייה היא שמתחילה מגמה להפוך
עוד מקומות רבים לכאלה, והמרוויחים היחידים מכך לא יהיו המטיילים.

גדרות במרחבי מדבר זו בעיה אך שמורות קטנות הקרובות למרכז חייבות לדעתי היות מגודרות או לפחות להיות מפוקחות באופן הדוק.

בד"כ השמורות לא מגודרות. לא במדבר יהודה ולא בנגב.
בחלק מהמקומות אני לחלוטין מסכים עם ישראלה, ע"ע שמורת עין גדי, בניאס וכד'
בחלק, אני בכלל לא בטוח.
יש בזה גם משהו מעליב, מקומות שבמשך שנים ראיתי בהם כחצר האחורית שלי. והקפדתי לכבד ולשמור על החצר הזאת, שבה אני רק מבקר. יום אחד נעשתה בחצר עבודת פיתוח יוצאת דופן. שבלעדיה אי אפשר היה להסתדר. הונח בודקה והתחילו לגבות כסף.
עין עקב בבקעת צין עין פאוור בוואדי קלט. הם דוגמאות בולטות. (הבנתי שגם החצבני עולה כסף)
יש בזה משהו קצת מוזר, שנחל או מעיין עולים לי כסף.
למרות שמצד שני, אם המדינה לא מתקצבת את זה, ואם זאת הדרך להבטיח שמירה אולי אין ברירה וגם על חתיכת שמיים צריך לשלם.
מבאס.

אה, ובלי להכליל, בג'יפאים יש לעיתים משהו מבאס כמעט כמו ברוכבי אפנוע ים בחוף הנכים בהרצליה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

כמה מילים הם השחיתו נגד בנייה למגורשי קטיף וכמה שתיקות ארוכות "שמענו" לנוכח השתלטות בדווים על שמורות. ואלה רק שתי דוגמאות, יש עוד. למרבה הצער, בישראל צריך לחשוד בירוק שמא הוא אדום. כל פיתוח (במגזר היהודי) נתקל באיבה מצד הירוקים המשתפים פעולה עם ה - nif ולכן חשודים בכל פעולותיהם. עצוב.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

לא מבוסס ולא נכון.
המאבק בשהתלטות של הבדואים על אדמות לא יכול להיות בתקשורת או בבית המשפט. הוא צריך להיות על ידי גורמי אכיפה, משטרת ישראל והסיירת הירוקה.
המאבק הסביבתי הוא לא פוליטי, נקודה.
סי אנד סאן, קניון ארנה, חוף פלמחים, הדיונה הגדולה וכוק. על כולם נאבקים ארגונים סביבתיים, היזמים והתושבים של הפרוייקטים הללו לא חשודים בנטיות לאומיות. (אוקיי, זיסר הוא דתי שגנב לי חוף ים, אבל המאבק בו זה כי הוא גנב. כל השאר שגנבו מאתנו הם לא דתיים/ימניים, אלא סתם חארות תאבי בצע)
חוף הים של ניצנים באמת היה מגרש המשחקים של הילדות שלי. (חצי שעה באופניים דרך השדות והגענו לים) בלי קשר לדיעה פוליטית זה שהיום יש שם שכונה, זאץ תחושה שמשהו גנב לי את הבית. (אגב, הקראווילות לא יושבות על החוף, הם די קרובות לכביש, על החוף יש ישוב וילות דתי בשם ניצן, שהוקם הרבה לפני שמשהו חשב שנוותר על החוף של נווה דקלים.)
אני זוכר שכשהתחילו בניצנים עבודות התשתית התלהבנו מזה שמשקיעים בחוף, לא חשבנו שיום אחד לטובת בילוי בים ביום שישי נדרש לשלם 60 ש"ח. בהחלט לא מחיר שווה לכל נפש.
אדם טבע ודין, החברה להגנת הטבע הם לא ארגונים פוליטיים.
אני מכיר את הטענות לגבי החברה להגנת הטבע. אבל לא ביס"ש עפרה ולא ביס"ש קשת יונתן יכולים להיות חשודים בסכינאות בגבה של האומה המדממת.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)