1. האם התקוממות אזרחית כזאת אופיינית למשטרים ערביים או שעלולה להקיף גם מדינות אחרות, כמו ישראל למשל?

2. בתהליך הפקת הלקחים שלנו מהאירועים במצרים - מה עלינו ללמוד על האמריקאים, שכאילו..... לא ידענו לפני כן?

3. האם גם אנו נוקרב על מזבח האינטרסים האמריקאים או השקפות עולם שאינן עולות בקנה אחד עם מציאות במזרח התיכון?

4. האם למדינות בהן הדת מהווה גורם דומיננטי יכולה להיות השפעה על אכוונת ההמונים להתקוממות?

אם נגדיר את התקוממות ההמון כסוג של תהליך כימי, אז אפשר להגיד שבישראל 3 מתוך 4 מרכיבים בנוסחא פשוט חסרים לחלוטין, ולכן התהליך לא אפשרי במתכונת זו. אתה מבלבל בין הקוטרי של הישראלי ובין תסכול אמיתי וחוסר אונים של מי שחי במדינות עולם שלישי.
ולגבי האמריקאים: המסר העיקרי הוא שהמעצמה הזו יודעת לגמגם כמו תלמיד במבחן בע"פ...אי אפשר לסמוך עליהם שיתנו פתרונות נכונים במהירות. מדינה כמו אנגליה יכולה לחכות לאמריקאי שיתעורר. מדינות אחרות לא יכולות.
ועוד משהו: יש לי תחושה עזה שישראלים רבים באמת מוכים בהלם. אלה החדשות המדאיגות ביותר, מבחינתי. זה אומר ששלל אירועים שתפסו כותרות בעשרים השנים האחרונות, לא השאירו שום משקע של הבנה אצל הישראלי, גם אם הוא קורא את עמודי האקטואליה מהדף הראשון ועד האחרון.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h ועוד משהו: יש לי תחושה עזה שישראלים רבים באמת מוכים בהלם. אלה החדשות המדאיגות ביותר, מבחינתי. זה אומר ששלל אירועים שתפסו כותרות בעשרים השנים האחרונות, לא השאירו שום משקע של הבנה אצל הישראלי, גם אם הוא קורא את עמודי האקטואליה מהדף הראשון ועד האחרון.

זה לא מפתיע, עמודי האקטואליה הם הסיבה להלם ולחוסר ההבנה. כשרוב הפרשנים לא בדיוק מבינים על מה הם מדברים או נוהים אחר קונספציות לא פלא שמי שצורך אותם מופתע.

אולם לא רק שהם לא צמיד מקבלים זמן מסך ראוי, אלא גרוע מכך: כל האקטואליה הישראלית - או יותר נכון מה שאני מכנה "הכותרות הלוכדות את החמש דקות קשב מרוכז שהאדם הממוצע יכול לספק" - משועבדים למלחמות פנים פוליטיות ילדותיות וכמובן לעדל הזהב של ה"פלשתיניות"... חדשות חוץ נדחקות לנישה של משהו אקזוטי, אחרי חדשות הספורט. הבנת העולם הערבי, בכל מה שלא קשור לאמונה המשיחית ב"פלשטיניות", נדחקת אפילו למקום יותר נמוך - מקום שנמצא בשלב , מבחינת רייטינג, בו אנו הולכים להשתין... תפוס עשרה ישראלים שיודעים משהו באקטואליה ושאל אותם לגבי איך באמת נפלו צ'אוצ'סקו, חומת ברלין ואירועים דומים, ותראה שהם יתארו אותם כפי שהם זוכרים ממה שנאמר בחדשות בזמן אמת ולא ממה שאנו יודעים לאחר מעשה.... ולמה? כי מעבר לעיסוק במה שממש עכשיו בוער בעולם, האקטואליה הישראלית מתעלמת ככל שזה נוגע לחדשות חוץ. הגישה היא של בורות שטחית: ממש עושים מזה קליפ רליט כזה. ואז כשקור במצריים מה שהמרצה שלי למבוא למזה"ת ב 1999 חזה בדיוק (החיבור בין האינטרנט ובין הפיכות), כולם בהלם.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h אם נגדיר את התקוממות ההמון כסוג של תהליך כימי, אז אפשר להגיד שבישראל 3 מתוך 4 מרכיבים בנוסחא פשוט חסרים לחלוטין, ולכן התהליך לא אפשרי במתכונת זו. אתה מבלבל בין הקוטרי של הישראלי ובין תסכול אמיתי וחוסר אונים של מי שחי במדינות עולם שלישי. כל השאלות הן רק בגדר מחשבות לגבי אפקט הדומינו בקרב העולם הערבי שחלקו גם יושב בישראל ואני מאד מקווה שבכל אופן חלחל בו גרעין של דמוקרטיה. ולגבי האמריקאים: המסר העיקרי הוא שהמעצמה הזו יודעת לגמגם כמו תלמיד במבחן בע"פ...אי אפשר לסמוך עליהם שיתנו פתרונות נכונים במהירות. מדינה כמו אנגליה יכולה לחכות לאמריקאי שיתעורר. מדינות אחרות לא יכולות. לגבי האמריקאים, יש לנו עוד שנתיים להתנסות בחוויה המזעזעת שפוקדת את "מנהיגות" העולם החופשי. או שבעצם גם הם כבר לא "המנהיגות" ויש להמר על סוסים אחרים. ועוד משהו: יש לי תחושה עזה שישראלים רבים באמת מוכים בהלם. אלה החדשות המדאיגות ביותר, מבחינתי. זה אומר ששלל אירועים שתפסו כותרות בעשרים השנים האחרונות, לא השאירו שום משקע של הבנה אצל הישראלי, גם אם הוא קורא את עמודי האקטואליה מהדף הראשון ועד האחרון. מסכים. זהו אכן זעזוע. החשש מה יבוא במקום, האם טבעת חנק אסלאמית תיכרך סביב המדינה? מצד שני, אני אופטימיסט לגבי תהליכי השלום. עם שמבקש שינוי כמו במצרים לא עסוק בפתרונות או בשינויים חיצוניים של המצב הקיים. הוא מפנה את זעמו ומירצו לשינוי ולהטבות. אם כי בראייתי, צריך לראות מה קורה באפריקה. כל הפיכה מבטיחה שם שינוי, אבל בסופו של דבר אותה גברת בשינוי אדרת. ראה מה קרה בחוף השנהב. קציני צבא שהבטיחו עולם ומלואו הפכו לגדולי הרוצחים באותה מדינה וכמוהם בשאר המדינות. שינוי במדינות שהפערים כה גדולים הם תהליך כמעט בלתי אפשרי. המשטר החדש, אם יקום, יחפש את בני הברית מקרב בעלי ההון ולאו דווקא מקרב העם. במצרים, עניים ימשיכו להיות עניים. אני מאמין כי פניה של מצרים אינה לאסלאמיזציה. אני רק מתפלל כי בסוריה יחול שינוי דומה ויישבר ציר הרשע עם איראן והחזבאללה. ימים יגיעו

1. איך בדיוק ערביי ישראל יכולים להעתיק את אפקט תוניס או קהיר? יסתערו על גלריה אום אל פאחם ויהרסו אותה? יפרו את העוצר בכיכר ט'אהר אל עומאר בדיר חנא? לא יצאו לעבודה במוקד כוכבית 2700 של קופ"ח?


כן... הם יכולים להתפרע, אבל איך זה בדיוק קשור למצריים? למיטב ידיעתי כאשר ישראלים משועממים מהמעמד הבינוני מחפשים לפרוק תסכולים הם עושים מנוי למשחקי הבית של מכבי.

2. האמריקאים הפגינו בוז מנומס כלפי ה|עולם הישן" לאורך תקופות ארוכות יותר מאשר אלה בהן הם היו מוכנים להקריב משהו למענו. תחת ווילסון, רוזבלט II וטרומן הם התגלו בגדולתם, אבל בכל המקרים זה היה בשביל המערב הנוצרי הקרוב לליבם. לא משנה כמה אוהבי ישראל היו אמריקאים שפגשתי (אני מדבר על אנשים שלא מונעים רק ע,י אמונה דתית עמוקה) הם מעולם לא גרמו לי להרגיש בטוח במידה ואסתמך עליהם. בדיוק כמו לבריטים, גם להם יש "מנטליות של אי" וחוסר יכולת בסיסי להבין את הביטוי "אם לא נהיה תלויים זה בזה, נהיה תלויים זה לצד זה". אם היו לך מחשבות בכוון של "אמריקה תהיה איתנו בדם ובאש" אז טוב שבאה האפיזודה הזו וחשפה אותך למציאות.

3. כשאני לועג לישראלי המגלה שהוא בהלם אני לועג לא להלם, אלא ל"מגלה". לא קרה במצריים שום דבר בלתי צפוי. מי שמנער עכשיו את הראש בתדהמה צריך לבוא לעצמו בטענות, לא לאף אחד אחר. ומה שעצוב זה שזו לא הפעם הראשונה שישראלים מתעוררים מזיעים ומבוהלים למציאות צפוייה הקשורה בשכנים שלנו, וגם לא האחרונה. יאללה - בואו נחזור להתעסק באחריות של אלי ישי לזה שזרמו מים ברחוב הבוקר ומכונית התיזה בוץ על מעיל של 600$ שלבשתי.

.

ואומר תודה שהשכלנו לפתח תעשיית טקסטיל מתקדמת בדימונה אי שם בשנות ה-60'...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ופשוט מבין איזה מחיר כבד אנו משלמים עבור עשרות שנים של "חיפוף" בתחומי החינוך לכל דבר מעבר לאינדבידואליזם הרדיקלי שהחינוך הישראלי ירש מעולם ה"יידישע מאמא" של עידן האמנסיפציה. האדם הפשוט, לא משנה באיזו מדינה, לא מבין דבר מבחינת "הכרת הזר" מעבר למה שהוא יודע על החבר לעבודה שהוא בן למהגרים, או החרטא שהוא ספג בטיול של אחרי צבא/תיכון/קולג'. העניין בישראל הוא שהדרגים המקצועיים לא רק בורים לגמרי פה - כאילו יצאו מדוקטרינה מחשבתית סובייטית של "איך המציאות צריכה להיות" ולא "מהי המציאות" - הם גם לא מגלים שום יכולת אבולוציונית לכוון של הבנת תמונה רחבה. מגלמים את הגאונות שבגמישות של היהודי הנודד, בעודם אמורים לנהל מדינה... ראיתי אתמול רגע מביך בערוץ 10: ישבו באופן ד"ר גיא בכור, ואחריו פרופסור שאני לא זוכר את שמו מאיזו אוניברסיטה. שניהם הציגו תובנות טובות שבאות ממבט רחב על הפוליטיקה והעולם הערבי, ולא הגישה המטופשת של "האם זה טוב ליהודים". ואז יושבים שם שני הליצנים האלה (הקירח שגם מנחה שידורי ספורט וליידו זה שנראה כמו החנון הנוקם) וממש מתאמצים לשסות ולשים קץ למה שיש להם להגיד, לטובת פאנל של קיבצרים כמו שלומי אלדר או אלון בן דוד... זה מבחינתי מקביל לשיסוי מומחה לענייני תאילנד שנולד שם וחקר את המדינה 20 שנה, לטובת פאנל שמורכב מתואמי אייל פלד (מין שדרני טיולים שמדקלמים ססמאות של משרדי תיירות על רקע נופים של גלוייה). זה פשוט לקחת אפילו את המעט שיש מבחינת השאיפה לשכלתנות, ולזרוק לאסלה לטובת פופוליזם ועיתונאות גונזו. מה בדיוק מבין שלומי אלדר בפוליטיקה וחברה מצרית? זה היה פשוט מביך. אלה רגעים שבהם אני מזכיר לעצמי שאני חייב לעבוד על הילדים שידעו אנגלית עשירה, ולא רק את האינגליש שצריך כדי להבין סרטים בלי תרגום. חוסר שליטה באנגלית, או כמה שפות אחרות, פשוט משאיר אותך לחסדים של אנשים שלשאוף לבינוניות זו מחמאה עבורם. ישראלי שניזון, בתחום החברתי-אזרחי-כלכלי-פוליטי רק ממה שיש למדיה הישראלית להגיד לא שונה בעיני הרבה מהערבי שוקרא רק את "ביטאון המשטר" של המדינה שלו. משניהם נמנע מבט רחב וחיוני על העולם.

.

התקשורת בישראל כבר מזמן הפסיקה לעשות את מה שתקשורת אמורה לעשות, והפכה ל"דבר הזה שיש בין הפרסומות ותוכניות העאלק ריאליטי". עיתונאים וכתבים חושבים שהשמש זורחת להם מהתח* וחושבים שאם נותנים להם לפעמים לסקר משהו, אז כנראה שהם מבינים הכי טוב בנושא וכל דיעה אחרת היא בוודאי מיותרת (כמובן אם הדיעה שלהם מתיישבת גם עם איזו אג'נדה פוליטית - מה טוב)...
זה מה יש, ולכן אני מזמן הפסקתי לצפות בשטויות האלה ו/או לקחת את הדברים שהם מביאים ברצינות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני לא מבין על מה אתה מתבכיין, על חתיכת רפש על מעיל של 600 דולר?
אם מישהו מרשה לעצמו לצאת עם מעיל כזה שלא יבכה אם נופל עליו רפש.
הרבה יותר גרוע עם זורקים עליך מחלון מכונית נוסעת טישו לח ומגעיל.........

אבל לענייננו, עם ישראל ערבים זה לזה... תקרא את זה בהטעמה או בע' רפוייה......

אינו זול. גם מטומטמת שמצליחה להכנס לשלולית שמתוחה 10 ס"מ משפת המדרכה, ברחוב בשכונה ועוד במהירות זה לא דבר נפוץ. לפעמים הם פוגשים אחד את השני והתוצאה היא הפסד חצי שעה ועשרות רבות של שח לניקוי יבש. ואולי אם ישראלים היו קונים יותר לבוש "מכובד" וקצת פחות פלאזמות, היו מתייחסים אלינו יותר ברצינות בעולם.

.

צריך להתבונן על כל נערי ההייטק שלמדו בדיוק כיצד להתלבש.
דווקא מי שמיליונר ואתה יודע זאת לא פחות ממני בארה"ב , הלבוש אינו קובע. ראית פעם איך מרק צוקרברג מתלבש?
עזוב את כל הטווסים הללו מהוליווד והמטרוסקסואליים שמתפרסמים במאגזינים - אין לנו במה להתבייש ויש לנו אופנה כמו שצריך.
אבל מי שיוצא עם מעיל שרד ביום גשם מטונף ברחובות תל-אביב עם שלוליות ענק וכאלה שדווקא עושים סלאלומים בשלוליות, הייתי נזהר יותר.

אבל לא לדאוג, זה רק בוץ. וכמי שחיים במדינה הזאת בתוך הבוץ, מה כבר יקרה עם נכוסה בעוד קצת בוץ. הרי ממילא אף אחד לא מתרגש מכך שהמדינה בזבל ובבוץ, אחרי הכל "יש לנו ארץ נהדרת".......

צריך להתבונן בשכנים על מנת לראות כמה "טוב לנו".

משה מהשוק לא מגיע לכנסים במילאנו...

אין מה לעשות, הישראלים (ואני מדבר על אלה המתחכחים בחו"לניקים!) הם בין המתלבשים הפחות מוקפדים בעולם, גם אם הם רוכשים ביגוד ממותגים מובילים (ואני יודע שלא נסכים על כך...). מעבר לענייני עבודה, פעם ב 4-6 חודשים אני מוזמן לקבלות פנים לדיפלומטים, כאן בארץ הקודש, ותמיד נבוך כשאני רואה את מתלבשים אנשי משרד החוץ, פוליטיקאים, טייקונים ואפילו ישראלים ילידי חו"ל שכבר "התערו" בישראליות גם לכוון השלילי. המזכיר השמיני של הקונסוליה של איזו מדינה זניחה אולי יש לו תספורת בקהאם ועגיל באוזן, אבל החליפה סאוויל רו! והכי לביש זה לראות איך מתלבשים נציגים ממזרח ירושלים, או רמאללה ואיך הם שמים אותנו בכיס הקטן.

בכל מקרה אני לא גר בת"א והאירוע היה ליד הבית, כשחיכיתי למונית. העלות המטורפת של הגרדרובה כאבה לי מאוד - בטח כאשר מפתה מאוד לקנות "בגיר" ולחסוך 50%. העניין הוא שהרווח אמנם לא מיידי, אבל בטווח הארוך הוא פשוט נוק אאוט. נכון שחינכו אותנו לזלזל בחליפה ולחשוב שאלה דברים של "פישנזון", אבל מה לעשות והימים שבהם הישראלי הקוצני, החוצפן החביב והלובש רובשקה של קיבוצניק, היה מלהיב עברו מן העולם.

אגב: לא יודע מה לובש צוקרברג, אבל:

א. אמריקאים לא בהכרח נחשבים לבעלי טעם מעודן... (אבל בניגוד לישראלים הם יכולים להרשות לעצמם לשים זין).
ב. אפילו באימוניות יש את הזבל שלובשת הפרחה מהצ'חונה למכולת, ויש את מה שלובשת הדיירת בדאונינג 10 לאימון. תואמי צוקרברג לובשים את האחרון.

.

לא בגללנו, אלא בגלל שכנינו (וה"שכנים" שבתוכנו).
אם נגיע למצב של הפגנות המוניות, אני בספק אם שכנינו יעמדו בפיתוי ומהר מאוד נחווה נסיונות של פעולות איבה נגד מדינת ישראל, ואין כמו פעולות כאלו על מנת לאחד את העם.

חברי כנסת ישרים

מה לדעתך נעשה:
נעמוד מן הצד, נכנס לסייע לרשות, נצטרך להמתין עד לקבלת מוצא פיו של אובמה?

מה להם ולנו? אם הערבים בגדה רוצים למחות ולהפגין כנגד השלטון של הרש"פ/חמאס - שימחו. מה זה קשור אלינו, ולמה אנחנו צריכים לטפל בזה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אולי זה ישמש את החמאס - מה דעתך?

ואפילו אם ישמש - אני לא רואה את חיילי צה"ל חוסמים בגופם מתפרעים הרוצים לבזוז את משרדי הרש"פ בגדה... הם יודעים להרוג אחד בשני יפה מאוד גם בלעדי העזרה שלנו.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אולי אם "כולם יהיו חאמאס" יהיה טוב יותר לישראל.
היום חלק מהבעיות נובע מהעובדה שקיימים "שני ראשים" המתחרים אלו באלו. יתכן ועמדה אחידה, אפילו נוקשה תהיה עדיפה.

אני מכיר את התגובה בהקשר לטילים על נתב"ג (גם היום נתב"ג מתווכת) - אבל יתכן שבשליטה מוחלטת של החמאס על הפלסטינאים הם לא ידרשו לפעילות כזאת. אולי אז הם יהיו פנויים להשקיע בפיתוח העצמי של מדינתם.

1. טבעת חנק סביב מדינת ישראל ותוספת לציר הרשע שממילא כבר מקיף אותנו.
2. עצימת עיין ב"כאילו" ארגונים אופוזיציוניים ממשיכים לשגר רקטות לעבר האזור המאוכלס ביותר במדינת ישראל ושיבוש נתיבי האוויר הבינלאומיים שלנו.
3. חסר שליטה מוחלט על מחבלים מתאבדים. כאן לא מדובר בעזה שהמרחב בינה לבין ריכוזי אוכלוסין די גדול, כאן מדובר במעבר כמעט בציר חופשי (גם הגדרות לא יחסמו מחבל מתאבד).
4. קשר הדוק עם גורמים מתסיסים בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל.

אינני רואה כיצד אפשר להפיק מכך תועלת.

אז מהן הצעותיך ?

להמשיך ולגלות נוכחות ערה ופעילה בשטחי יהודה ושומרון.
מתברר כי בפועל לא היה ולא יהיה בעל ביית באזור ואם עד כה לא חטפנו בלוד טילי קרקע-אוויר . זאת היא הסיבה שאתה ואני עדיין טסים בבטחה. גם אם לשיטתך הם חיים תחת כיבוש ישראלי.

אני מאמין כי כל התפתחות באיו"ש תהיה נובעת רק בגלל סיבה אחת, רצון אמריקאי תמים בנוסח קונדוליסה רייס לקיים בחירות "דמוקרטיות" שאת הירושה של תפיסתה קבלנו בדמות חמאס הולך ומתחזק בעזה, אחרי בחירות "דמוקרטיות" ומצד שני פייסנות ורפיסות של ממשלת ישראל לציית לריבון האמיתי שלנו.
בבחירות כאלה אין לי ספק מי עלול לנצח.

בסופו של עניין מי שעתיד לקבוע מי יגן עלינו מהמזרח הוא רק העובדה שאנו נמצאים שם.

נהיה מחוייבים להמשיך ולגלות נוכחות ערה ופעילה בשטחים הכבושים.

יחד עם זאת נצטרך לחתור להמשך השיחות עם הפלסטינאים להשגת הסדר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פלמינג 3. האם גם אנו נוקרב על מזבח האינטרסים האמריקאים או השקפות עולם שאינן עולות בקנה אחד עם מציאות במזרח התיכון?

איך נאמר זאת בעדינות? כן.
אם יש קבוע בפוליטיקה העולמית, זה האופן שמעצמות נפטרות מ"בעלי ברית היסטוריים", "אחים לנשק", BFF, יו ניים איט, ברגע שבו בעלת הברית הזוטרה נתפסת כנטל.
ויודע מה? במקרה שלנו, יש בארה"ב גישה שטוענת שאנחנו מהווים נטל ולא נכס עוד מהימים שלפני הקמת המדינה - ככה שהשינוי במדיניות האמריקאית אפילו לא חייב להיות דרמטי מדי, מבחינתם.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

מצרים, הנחשבת לבעלת הברית המובהקת של ארה"ב ננטשה והוקרבה על מזבח "רעיון חופש הזכויות" וכעת מצטרפים אליה גם מדינות במערב.
אפקט הדומינו לא חייב להיות במישור התססת המונים לצאת להפגנות, אלא במישור ההצהרתי ומבחינה זאת אנו בהחלט עלולים למצוא את עצמנו באותו מצב, לפחות עם נצליח לשרוד את האידיאולוגיה הזאת בשנתיים הקרובות עד לבחירות בארה"ב ובהנחה שמישהו שם ייתפקח.
לדעתי, הרסן השתחרר וכעת מדינות המערב יתחרו בהצהרות על "זכויות האדם", שמעתי הבוקר את שר החוץ הגרמני מדבר על זכויות הפרט במדינות ערב. להם בכל אופן, זיכרון קצר מאד.

ציטוט:

האם התקוממות אזרחית כזאת אופיינית למשטרים ערביים או שעלולה להקיף גם מדינות אחרות, כמו ישראל למשל?

יש ויש. דיקטטורות הן לא רק במדינות ערביות. קח את ונצואלה ואירן למשל.
יש פה מספיק סיבות למחאה ציבורית: כלכליות,אידיולוגיות,חברתיות אבל הפכנו לאדישים.
הרי כמו תמיד,העניים ימשיכו להצביע עבור המפלגות שרומסים אותם באופן מסורתי,לא חושב שאי פעם אזכה לראות הפגנה בדרישות ששר החינוך יתפטר לאחר עוד מקרה אלימות נגד מורים או השגים נמוכים במיצ"ב.
היחידים שכן מפגינים אלו החרדים וההפגנות שלהם מאורגנות ואפקטיביות החל מסגירת רחובות בשבת ועד חרם נגד רשת מזון.
לחרדים יש הנהגה: רבנים שהם סרים למרותם וזה מה שחסר לנו-הנהגה שתקום מהשטח ותוכל להוציא החוצה את הציבור האדיש.

ציטוט:

2. בתהליך הפקת הלקחים שלנו מהאירועים במצרים - מה עלינו ללמוד על האמריקאים, שכאילו..... לא ידענו לפני כן?

שאובמה תומך באחים המוסלמים?

ציטוט:

3. האם גם אנו נוקרב על מזבח האינטרסים האמריקאים או השקפות עולם שאינן עולות בקנה אחד עם מציאות במזרח התיכון?

עובדה היא שאובמה מנסה להתקרב לאירן ומנסה גם לפגוע ביכולת הגרעין שלנו במעשים ודיבורים.
נוסיף לזה את טרנד ההכרה במדינה פלסטינית ונגיע למסקנה שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו.

ציטוט:

4. האם למדינות בהן הדת מהווה גורם דומיננטי יכולה להיות השפעה על אכוונת ההמונים להתקוממות?

ההסטוריה חוזרת על עצמה-אירן 79, עזה2007

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רומק יש ויש. דיקטטורות הן לא רק במדינות ערביות. קח את ונצואלה ואירן למשל. יש פה מספיק סיבות למחאה ציבורית: כלכליות,אידיולוגיות,חברתיות אבל הפכנו לאדישים. הרי כמו תמיד,העניים ימשיכו להצביע עבור המפלגות שרומסים אותם באופן מסורתי,לא חושב שאי פעם אזכה לראות הפגנה בדרישות ששר החינוך יתפטר לאחר עוד מקרה אלימות נגד מורים או השגים נמוכים במיצ"ב. אל תהיה בטוח שההיסטוריה לא חוזרת על עצמה גם בישראל. זוכר את ההפגנות בוואדי סאליב? זוכר את מחאת הפנתרים? כנראה שהמים עוד לא הגיעו עד נפש בישראל, אבל סיאוב שלטוני וככל הנראה גם במקומות אחרים יכול בהחלט להצית את האש. הבט, אנו עם שלא לומד מההיסטוריה שלו דבר וחצי דבר. הייתי מגדיר אותו כעם עם תסמונת סיזיפוס. הרושם שלי שאנחנו בקרוב נגיע עם הסלע להר והוא יתדרדר עלינו ואנו נצטרך לגרור אותו שוב ושוב. כי לא למדנו דבר במדינה שלנו, גם לא משנות הגלות והסבל הארוכות. מבחינתי זהו הלקח שהיינו צריכים להפיק. עובדה במשטרים כל כך חזקים עם מנגנוני בטחון שמפשפשים בכל חור ומיליוני אזניים, עדיין הם מופתעים מעוצמת הרחוב. כנראה שאצלנו לא מבינים את זה עדיין. זה לא קשור לשר זה או אחר וגם לא לראש ממשלה כזה או אחר, פשוט נגע שמתפשט לאט ועובר מאחד לשני עד שהופך למגיפה שקשה מאד לעצור אותה. אתה למשל האמנת כי במשטרה מפכ'ל מיועד ומפכ'לים מתפוטרים בשל טובות הנאה וכו'? האמנת כי אנס יכול להגיע למשרה הרמה ביותר בישראל? ראש ממשלה מואשם בשחיתות? רמטכ"ל מיועד סוחב גיבנת? הממונה על רשות המיסים הולך לכלא ועוד? אלה הם רק חלק מהתסמינים של חברה נגועה. כנראה שבמקומות אחרים הזעם פורץ החוצה ולא בטוח שאנחנו לא נמצאים בקטגריה הזאת בתהליך ניקוי האורוות. היחידים שכן מפגינים אלו החרדים וההפגנות שלהם מאורגנות ואפקטיביות החל מסגירת רחובות בשבת ועד חרם נגד רשת מזון. לחרדים יש הנהגה: רבנים שהם סרים למרותם וזה מה שחסר לנו-הנהגה שתקום מהשטח ותוכל להוציא החוצה את הציבור האדיש. גם לגביהם לא בטוח שזעם כלשהו לא יוציא את הרבבות הללו לרחוב. ראינו בדיוק מה הם מסוגלים לעשות כאשר הזעם אצלם מתפרץ. שאובמה תומך באחים המוסלמים? אינני מסכים איתך. אובאמה אידיאולוג תמים ונאיבי לחלוטין. הוא מנסה להחיל את תפיסת העולם ההומניסטית שלו על עולם עם ערכים אחרים. צריך לשמוע את מי שמכיר את התרבות הערבית שאין בה בדל של הנחלת ערכים דמוקרטיים. אובמה שיכור מכאלה בנוסח ברדאווי שמדבר אנגלית רהוטה, תבולה במשפטים מפתים על שלטון דמוקרטי שיחליף את מובארכ. ברגע שהוא יעלה, כמו כל שליט טוב ישתכר מהכוח. אובאמה לא מבין זאת ונאום קהיר המפורסם שלו ושאר הגינונים הנלעגים כלפי העולם הערבי רק הוכיחו זאת. את הלקח הזה עלינו להפנים וכמו שאומר אמריקאי "מאיש כזה לא הייתי קונה מכונית משומשת"? עובדה היא שאובמה מנסה להתקרב לאירן ומנסה גם לפגוע ביכולת הגרעין שלנו במעשים ודיבורים. נוסיף לזה את טרנד ההכרה במדינה פלסטינית ונגיע למסקנה שאנחנו צריכים לסמוך רק על עצמנו. אינני חושב שאובאמה מנסה להתקרב לאיראן. זה עומד בסתירה ליחס כלפי מצרים וייתכן ידידות אחרות של ארה"ב. אם הוא דוחה את מובארכ בשל מורת רוח מההליכים "הדמוקרטיים" בבחירות של 95% ניצחון למפלגה השלטת במצרים, איך הוא מקבל 65% ניצחון בבחירות באיראן? להמר על סוס כמו איראן על חשבון ידידים מסורתיים של ארה"ב - זה לא נשמע לי. ההסטוריה חוזרת על עצמה-אירן 79, עזה2007

עוד מעט יוכל להוסיף לעצמו עוד כמה "מדליות" שקטפו האתלטיות של מדיניות החוץ האמריקאית.
מדליין אולברייט (יהודיה, כן יהודיה!), קונדוליסה רייס והילארי.