לא רק הדלק: ועדת הכספים אישרה את בקשת האוצר לייקר פי 3 את סף המכס על יינות מיובאים דמויי שמפניה, כמו קאווה הספרדי ולמברוסקו האיטלקי. המטרה הרשמית: להגן על הייצור המקומי, אך לטענת היבואנים יינות אלה אינם מיוצרים כלל בארץ

הגדלת המכס צפויה לייקר באופן ניכר את מחירי היינות הנפוצים דמויי השמפניה המיובאים לישראל, דוגמת קאווה הספרדי ולמברוסקו האיטלקי. המכס על יינות אלה יתייקר פי יותר מ-3 לעומת התעריף הקיים.

להמשך הכתבה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4022356,00.html

חברי כנסת ישרים

בקצב הזה לנהג הבא שידרוס הולכי רגל כי נהג שיכור לא ישאר מספיק כסף לעו"ד שיוציא אותו בעסקת טיעון.

ולא מצוין שבכלל צרכה אלכוהול, הכותרת היא "6 שנות מאסר לנהגת שיכורה שהרגה שתי נשים"

חברי כנסת ישרים

מה נסגר עם הכותרת? הביטוי תדלוק עצמי קשור למשהו אחר לגמרי
והכותרת כרגע לא מייצגת את התוכן של האשכול. תן בבקשה כותרת
עניינית ואני אשנה את הכותרת בשבילך. תודה.

ו"תדלוק עצמי" כן מתייחס לנושא, ע"ע "עמדות תדלוק" של תישבי.

חברי כנסת ישרים

אין לי מושג מה זה עמדת תדלוק של תשבי ותודה

חברי כנסת ישרים

איפה הם שמים את המיכלים האלה?

חברי כנסת ישרים

אתה לא מתכוון לא לאלכוהול ולא לדלק

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

כל המדינות המפותחות כבר הגיעו למסקנה הזו מזמן, ולכן הסכמי הסחר בין המדינות ביטלו או הפחיתו משמעותית מכסים.
רק בנושאי אלכוהול, טבק, דלק, ענף הרכב (ועוד מספר מצומצם של פריטים) ניתן להטיל מכסים ואו מיסי קניה - כאשר על פי הסכמי הסחר המטרה היא הפחתת הצריכה ולא הגנה על תוצרת מקומית.

יין איכותי לא צריך הגנה מפני דמויי שמפניה מחו"ל, ויש בישראל מספיק יקבים מצויינים שהקאווה הספרדי והלמברוסקו האיטלקי לא מהווים תחרות רצינית לגביהם.

כיום תעשיית היין בישראל היא מקור גאווה. כחובב יין, בשנים האחרונות אני שותה בעיקר יין ישראלי.
לאחרונה מתחילה מהפיכה גם בתחום תעשיית הבירה וצצו מספר לא מועט של "בירות בוטיק" מעולות.
מהפיכה זו לא היתה מתרחשת לו היה נוטל מכס גבוה על בירות מחו"ל.
בשנים בהן לא ניתן היה למצוא בארץ בירות זרות (בלגיות...) נאלצנו לשתות בירה נשר.
רק תחרות אמיתית מחו"ל תעודד יצרנים מקומיים להיות איכותיים!

אני זוכר בערגה תקופת עבר בה היו מכסי מגן מטורפים על גבינות.
באותהת קופה התברכנו בשלל גבינות איכות ישראליות שכללו גבינה לבנה למריחה, גבינה לבנה למריחה כחושה, גבינה בולגרית, גבינה צהובה וקשקבל.
איזה מגוון, איזו איכות, פשוט למות.
וכדי לרכוש תועבת גבינה תוצרת חוץ היית צריך לכתת רגליך, בבושה, אל מעדניה ולשלם מחיר מופקע, או ללכת כאחרון הפושעים לאיזה האנגר בנמל שם מישהו הצליח להבריח ארצה במכולה כיכר גבינה מצחינה.

או תחום היינות, בעבר היינות היו נוזל רב תחליתי.
החל מהיין האדום שנועד גם כתוספת לעוגה, גם לטקס דתי וגם כתרופה לאלו שחטפו שוק היפוגליקמי,
או היינות היבשים ששימשו תפקיד חשוב בהמסת אבנית מאסלת השירותים.

והבירה, הו הבירה, מבחן גבריות בבקבוק, מרה, מרה והטעם הדומיננטי - מר.
ומה יש לנו היום?
בירות בלגיות, לא פלא שהבלגים האלו הם פדופילים, הם עושים בירות שמתאימות בטעם לילדים.

חברי כנסת ישרים