מתוך עמוד הפייסבוק של ח"כ אריה אלדד . הח"כ פנה לפרקליטות על מנת שתחקור. תשובת הפרקליטות - "לא ראינו לנכון להעמיד לדין את המארגנים". אלדד התעקש שלא יעלה על הדעת שמפרסם סרטון הסתה נגד שי ניצן (מהפרקליטות) יועמד לדין בעוד שזמר שמסית נגד כלל היהודים במדינה יצא בלא כלום. אלדד סבור סרטוני וידאו של הארוע ולמרות זאת המשטרה תמסמס את העניין בחקירה ממושכת.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/215474

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הקרן לישראל חדשה וזרועותיה. עשרות שנים שארגון הפשע המאורגן האידאולוגי הזה מזהם את מערכות האיזונים והבלמים, במיוחד בדרגי הביניים, באנשי שלומו, ואני חושב שאנו כיום ממש בשלב ההבשלה. האזרח הקטן נוטה להאמין שבדמוקרטיה באמת כולם שווים בפני החוק. מה שאינו יודע הוא שדמוקרטיה, היא קודם כל בירוקרטיה של איזונים, בלמים, דרגים וצמתי החלטה קטנים. בכל "ציר" כזה יושב איזה פקיד (פרקליט, "יועץ", ראש ועדה, ראש מחלקת חקירות ועוד שורה ארוכה של שמות תפקיד משעממים) שאמור להכריע בשאלת המשך דרכה של תלונה/בירור/תוכנית. הוא יכול להחליט האם היא עולה הלאה לדיון - לא פעם במקום שאינו תחת שליטתו, נקברת בבירוקרטיה, מוכרזת בכעלת "חוסר עניין לציבור" או פשוט לא רלוונטית. מאחר וכל פקידון כזה אחראי רק על שטח שיפוט מקצועי/אזורי מצומצם, לכאורה אין בידיו כוח ממשי רב, ולכן שיטה שלמה שמבוססת על אלפי פקידונים כאלה, נחשבת בעצם לדמוקרטית. זה כמובן כל עוד לא מסתבר שרוב הפקידונים באים מאותו רקע, או שכולם צריכים לעבור אישור מינוי בידי אנשים עם אותו רקע... בפועל המערכת שלנו מלאה בפקידונים שבצעירותם עברו תחת גלגלי הכסף המשומנים של NIF, והם נמצאים במערכת - לא ממש "שתולים" מאחר והם באמת אנשי מקצוע ומאחר והם באמת עומדים בסדנרטים מקצועיים ובמאחר והם ישראלים כדת וכדין. ב-90% מהזמן הם גם יפעלו באופן דומה לכל פקידון אחר - הכל טוב ויפה עד ש"שוב" יש עניין שמערב את הימנים או הדוסים המעצבנים הללו... פה פתאום יש להם חירות שיפוטית וכאשר הם מקבלים לסלקציה את העניינים הנדונים הבחירה בין "לטיפול" ובין "לפח" קשורה בבירור לזהות האתנית/דתית/אידאולוגית של מושא הבעיה... וכאשר המערכת מלאה בפקידונים כאלה (אפילו 25% מהם: מתוך הנחה ששאר ה 75% הם א-פוליטיים) ההשפעה שלהם מכרעת. גרוע מכך: היא מתגברת עם הזמן.

זהו מצב דומה מאוד לזה שהיה בכמה מארצות הדרום בארה"ב עד שנות השישים: לכאורה השחורים היו אזרחים כמו כולם. בפועל פקידוני הבירוקרטיה מנעו מהם להרשם כמצביעים, מה שמנע מהם בפועל להצביע בבחירות השונות (בארה"ב לא מספיק להגיע לגיל 18 כדי להצביע: צריך לעבור תהליך בירוקרטי של "רישום" כמצביע. זו דוגמא קלאסית כיצד בדמוקרטיה מובהקת הבירוקרטיה מנטרלת פלח אוכלוסיה שלם, למרות שעל הנייר אין שום אפשרות לשלול ממנו זכויות. לצערי באופן חלקי אנו חיים במצב דומה.

.