ביתי התגייסה אתמול-7.03.11 כשהיא מיועדת לתצפיתנית, מרגע שקיבלה את ההודעה לגבי השיבוץ דיברנו עם מיטב , שמכיוון שהיא מאובחנת על קשב וריכוז, אין ביכולתה לשבת מול צג מחשב לאורך זמן של יותר מרבע שעה- 20 דק'. שלחנו בפקסים חוזרים ונישנים את האבחון ועדיין הייתה התעלמות מוחלטת מבחינתם, רק שהנושא בבדיקה. הגיע יום הגיוס והיא ביקשה לשנות את השיבוץ אך נדחתה.

עקב סירובה להתפנות מלשכת הגיוס היתחיל מסע של התשה נפשית ופיזית , מלחמה מיותרת, מכיוון שאין מצב שהיא מסוגלת לשרת בתפקיד זה לאור האחריות הכבדה , שעקב אי יכולתה להתמקד לאורך זמן מול מסך, היא עלולה לפספס חדירות שעלולות לעלות בחיי אדם והיא אינה מוכנה לקחת אחריות לכך.

אנו מרגישים שקיימת אטימות מוחלטת והתעלמות מחוות דעת מקצועית שאומרת בפרוש שיש בעיית קשב וריכוז ואי יכולת לתפקד מול מסך עם פרטים קטנים.
המוטיבציה הגדולה שהיתה לה לפני הגיוס והרצון לתת מכל מרצה ויכולתה וניסיונה בעבודה בהדרכה עם ילדים, מתחילה לדעוך עקב העקשנות וההטרדה מצד " המפקדות" האחריות עליה בשלב זה.
כיצד אפשר לשכנע את הצבא באמיתות המסמכים שסופקו להם ולשנות את התפקיד ולהפסיק להילחם בנערה בת 18 שכל רצונה לשרת ולתרום בתחומים המתאימים לה

א. סירוב פקודה לא יעזור לביתך, רק תזיק.
ב. עם כל הכבוד למסמכים, לפעמים הצבא צריך לאבחן ולהחליט לבד גם אם זה אומר לשלוח אותה לקורס ושבקורס יפסלו לה מקצוע.
ג. זה החלטה של הצבא אם הוא סומך על הבת שלך, כיום, בשנת 2011 לכולנו (דור הפייסבוק) יש הפרעות קשב וריכוז. תני למערכת לעשות את שלו, תתחיל קורס, יראו אם היא מתאימה. אם באמת יש בעיה היא לא תסיים את הקורס.

בכל מקרה, המלחמת התשה הזאת של סירוב פינוי, הוא קרב אבוד מראש מאחר שלצבא אין מה להפסיד - רק לבת שלך.