הוא מקדם שבוע עבודה מקוצר, פועל במרץ לשינוי שיטת הממשל, מתגאה בכיתות חכמות באזור חיוג 08, אבל אל תיתנו לכל זה להטעות אתכם. סילבן שלום, השר לפיתוח הנגב והגליל, מחכה לנתניהו בפינה ולא נוטש לרגע את החלום האמיתי שלו: "העובדה שעד היום לא היה כאן ראש ממשלה מעדות המזרח פשוט בלתי נתפסת"


http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...1&cat=404&loc=4

-----------------------------
S e g m a n y

ראש הממשלה צריך להיות מעדת החכמים, בלי קשר למזרחים ואשכנזים.
אולי בן עדות המזרח יבין יותר טוב את ראשם של "המזרחים האמיתיים" באזור - בני דודינו הערבים - פלסטינאים.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

על אותו משקל זחלקה ואחמד טיבי - מתאימים יותר

מנהיגים חייבים להבחר על פי השקפתם ועל פי יכולת הבצועים שלהם ויכולת תמרון מספקת "ללכת על גחלים לוהטות" ו/או כנגד רוחות הוריקן ו/או משברי הים העצום.

או פשוט ללכת קדימה בין הטיפות ולהרטב קלות.

ידידי.
אני מבקש לשמור על תרבות דיבור.
התראה נוספת לא תינתן.

צפיתי אתמול בראיון שאילנה דיין עשתה עם פואד וזה שינה ב180 מעלות את התפיסה שלי לגבי האיש (לטובה).

עם זאת, האתגר הכי גדול שלו יהיה לסתום את הפה של אשתו הפוס***.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

LOL

כל כך הרבה שנים חלפו והאיש לא נגמל מהריגשי שלו.. וכנראה כבר לא יגמל.
אמנם, טרם היה לנו ראש ממשלה בן או בת עדות המזרח, אבל זה בטח יקרה. (..לא בטוח שהאדון סילבן ימלא את התפקיד גם עוד 20 שנה)
למען האמת, כבר שנים ארוכות שבני ובנות אשכנז מתחלקים די שווה בשווה עם בני עדות המזרח בניהול המדינה, צבא, תפקידים ציבוריים, ראשי ומנהלי חברות ושאר ירקות.
בעצם כבר היו וישנם מקרב בני עדות המזרח נשיא, רמטכ"ל, שרים וחברי כנסת נכבדים, מנהלי חברות ציבוריות ופרטיות.. ולא נגענו אפילו בקצה קצהו של כל נושאי ובעלי התפקידים האחרים במשק או בסקטור הפרטי, כמו רופאים, חוקרים, עורכי דין.. שלא לדבר על מקצועות הרוח, לא על פרוזה ושירה, לא על קולנוע, ריקוד ומשחק, לא על פיסול, ציור וצילום ובעצם מי ומה לא?

סילבן מעלה את הנושא העדתי בפעם המי יודע כמה, שבוי עדין באותה קונספציה, באותו ריגשי עמוק.. אותו ריגשי המונע ממנו פעם אחר פעם "לחולל את הבלתי אפשרי" מבחינתו,
רק שהוא עצמו אינו מזהה..
העולם משתנה כל כך במהירות ומהבחינה הזאת דווקא, ישראל גמעה ועשתה את "קפיצת הדרך" והכיוון נהדר וכבר הכל בסבבה או בדרך לסבבה ורק סילבן הריגשי מקפיד לשמור על אש הלפיד העדתי בדרך אל ראשות הממשלה.. שהוא כה כמה לה.

looopy

"היו לי הזדמנויות לכהן כראש ממשלה והחמצתי אותן. בואי נאמר שהיו כמה צמתים בהם יכולתי להיות ראש הממשלה בוודאות מוחלטת."
זה שנאמר את זה לא יהפוך את זה לאמת.

יהיה משהו, כי יש משהו

גם לי הייתה הזדמנות להיות ראש ממשלה
הבעיה שלא הגשתי מועמדות,לא התמודדתי בפריימריז,לא טיפחתי קשרים עם הבוחרים
אבל הזדמנות תמיד יש-אפילו לך

כאשר ברק נאלץ ללכת לבחירות מוקדמות ב2001, שרון היה על תקן מנהיג זמני של הליכוד, וכולם הניחו
שביבי עומד לחזור. סילבן תכנן להתמודד מול שרון על הנהגת הליכוד, ועפ"י כל התחזיות, עמד לנצח די
בקלות. כאשר היה נראה שביבי חוזר והליכוד ייפול בקלות לחיקו, סילבן הסיר מועמדותו, בעוד ששרון, למרות
שסיכוייו בפריימריס נחשבו לאפסיים - החליט להתמודד בכ"ז.
כשהתברר לביבי שהבחירות הקרובות יהיו רק לראשות הממשלה ולא יכללו את פיזור הכנסת, הוא הסיר
מועמדותו - ובכך סלל את הדרך לנצחון קליל של שרון. לו סילבן לא היה חושש כ"כ מהתמודדות עם ביבי
ב2001, הוא היה מוצא עצמו ראש ממשלה, כיוון שב2001 - כל מי שהיה מתמודד מול ברק, היה מנצח בענק.

אני מנסה לחשוב על צמתים נוספים, והיחיד שעולה לי בראש, שסילבן עשוי התכוון אליו, הוא "אי-הפרישה
לקדימה" שהייתה, כביכול מאפשרת לו להתמודד על הנהגת התנועה אחרי השבץ של שרון, ולנצח את
אולמרט. לגבי צומת זה, אני סבור שלסילבן לא היה כל סיכוי להגיע להנהגת קדימה שכן גם אולמרט וגם
לבני הקדימו אותו בתור.

אין לי מושג אם יהיה ראש ממשלה, אבל אני מעריך שהסיכוי לכך הוא נמוך מאוד. הוא אדם שטיפס הרבה
יותר מכפי שהיה ראוי שיטפס, ויש בליכוד לפחות שני מועמדים פוטנציאליים שייחשבו לחזקים ממנו (בוגי
וסער). עובדת היותו חתרן כרוני לא משחקת לזכותו בקרב מתפקדי הליכוד.

הנכס היחיד שיש לו זה הכסף של אשתו - וזה פשוט לא מספיק. גם השאר יכולים לגייס כספים...

לטעמי גם ליובל שטייניץ יש יותר פופולריות ממנו.
ארץ נהדרת ריסקו את התדמית של סילבן כבר מזמן. ובכללי, הוא לא מצליח לייצר לעצמו תדמית של מנהיג וחלוץ. ויכול להיות שהעובדה שהוא לא מייצר לעצמו תדמית כזו, היא כי אין לו.

אם אני זוכר נכון, הרי שביבי לא קיבל מהם אייטם חיובי מאז שהתכנית החלה לרוץ. הוא כרגע ראש ממשלה,
ולא נראה שמישהו משדה המועמדים מאיים עליו לעת-עתה...
אי לכך, אני נאלץ לחזור בי מדבריי בכותרת וכן להטיל ספק ביכולות של ארץ נהדרת לחסל תדמית של
פוליטיקאים. סילבן שלום הוא פוליטיקאי לא אהוד בגלל שהוא נתפש בציבור הליכודניקי כאופוטוניסט חסר
חוט שדרה אידיאולוגי שהדבר היחיד שמנע ממנו ללכת לאט"ד, זה שכנראה לא הציעו לו ג'וב מספיק בכיר. אין
לו בדל של תקווה לנצח פריימריס בליכוד כרגע, וביבי לא היה בוחר לתת לו תיק זוטר כ"כ, ולמנוע ממנו חברות
בפורום המשפיע היחיד (השביעיה), לולא ידע שאין כל נזק פוליטיקאי בהחלשת שלום.

קשה לי לדמיין אותו נבחר לראשות ממשלה.
מצד שני, אני עוד זוכר איך אישתי (שמתנתקת מחדשות ופוליטיקה כמיטב יכולתה) ניגשה אליי בתדהמה כמה שבועות אחרי בחירות 2006 ואמרה-"שמעת שאולמרט ראש הממשלה?!!, איך זה יכול להיות?!"

ושם יש את מתפקדי הליכוד, בכל פעם מוכיחים שוב, למגינת ליבם של העיתונאים, שהם ציבור אידיאולוגי למדי
(כאשר הם מוכיחים זאת בצורה חד משמעית "מדי" - אז העיתונאים טוענים שכולם "פייגלינים"...). לסילבן יש
בעייה עם ציבור שכזה, בעיקר בגלל שהוא עצמו נקי מכל רבב של אידיאולוגיה, ואין דרך בעולם שישכנע שאינו
כזה (העובדה שכיום הוא פתאום מימצין לביבי, נתפשת כספין הרבה יותר מאשר כשינוי עמדה רציני).

בלי לשכנע את הציבור הזה שהוא נמצא בצד הנכון - הוא לא ייבחר. כרגע אני לא רואה דרך שבמסגרתה הוא
יצליח בשכנוע. בטח לא כשיש לפחות שני מועמדים שהרקורד שלהם אולי לא מושלם, אבל טוב משלו בתחום
הזה.

אולי תרדו כבר מה"שטויות האלו" "עוד לא נבחר בן עדות המזרח"- באמת ! אדם יבחר לפי כישוריו, מצביעיו וכד'. בדור הזה אין כמעט משפחה שאינה מעורבת באשכנזים, ספרדים מכל הגלויות, תימנים וכו' - אז מי פה אשכנזי ומי ספרדי ?

איך עמיר פרץ הצליח לנצח את שמעון פרס בפריימריס למפלגת העבודה?
גם משה כחלון הגיע למקום הראשון בפריימריס לליכוד ולפי המהלכים שהוא עושה,אני בהחלט רואה אותו ראוי להנהיג בעתיד את המדינה.
אז שסילבן יפסיק להתבכיין שהוא מזרחי כי יש עוד מזרחים שמצליחים ואפילו יותר ממנו...

שמעון פרס הפסיד למנגנון ההסתדרות שביצע מיפקד ארגזים עצום. שלא יהיו טעויות, אם לפרס היה מנגנון
שכזה, הוא היה עושה בדיוק אותו הדבר - אבל נצחונו של פרץ בוודאי לא מסמן שינוי בתפישות העדתיות
של המפלגה ההיא - ולראייה, רבבות מצביעים שנטשו את העבודה לטובת אט"ד ב2006, כשפרס ושות'
עברו אליה (פרץ מצידו הצליח להביא 3-4 מנדטים מהליכוד, ובכך צמצם את ההפסד).

הדוגמא של כחלון גם היא לא מלמדת על כלום: כחלון אינו מועמד להנהגה, לא מצגיע עצמו ככזה, ולכן הוא
לא נתפש כאיום בעיני המחנות השונים בליכוד. מדובר באיש מוכשר, יעיל וראוי, שכאמור לא מעורר
אנטגוניזם - ולכן קל לו להיבחר גבוה. זה דומה לנצחונו של עוזי ברעם בפריימריס לעבודה פעם.

אין סיבה שמועמד מזרחי לא יהיה ראש ממשלת ישראל, והעובדה שעדיין אין מועמד מוביל שכזה, היא
בהחלט דבר עצוב. זה בערך הדבר הנכון היחיד שאמר סילבן - שכמובן שאינו מועמד ראוי.

אין שום סיבה שאם ירצה להתמודד אז הוא לא יוכל
מועמדים מזרחים לא חסרים. הבעיה היא לא בהם אלא דווקא במצביעים כנראה, שהם אלו שבסופו של דבר אמורים לתת להם את הקול.
והם כנראה ברגע האמת מעדיפים לתת את הקול למי שבעיניהם נתפס ליותר מנוסה.
אין לי מושג איך מתפלגים המצביעים אבל מועמדים אשכנזים טהורים כבר כמעט ואין וכך גם מצביעים שמזוהים אוטומטית עם שרידי מפא"י
כך שאין סיבה שמועמד מזרחי מוכשר יהיה ראש ממשלה בעתיד

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אם נלך 8 שנים לפני הפיכת ביבי למועמד לראשות הליכוד (ב1993), נגלה שהיה שגריר טרי באו"ם.
אם נלך 8 שנים לפני ששמיר היה ראש ממשלה נגלה ח"כ אלמוני ומבוגר למדי בליכוד.
אם נלך 8 שנים לפני שגולדה הייתה ראש ממשלה, נגלה שהייתה מזכ"לית מפלגה, שחשבו שעתידה מאחוריה.

בקיצור, אין דרך לדעת מי יהיו מועמדים בעוד 8 שנים. כחלון יכול להיות שנבנה בכיוון זה (הוא איש מוכשר
וראוי להפליא) - אבל יכול להיות שיו"ר הליכוד ב2019 עדיין משרת באחת מזרועות הביטחון, מכהן בתפקיד
בכיר בממשלה הנוכחית, או בכלל עומד בראשה של מפלגה אחרת, והשבוע הומלץ להעמידו לדין...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

סילבן שלום, בוגי יעלון וגדעון סער.

כחלון לא נמצא ברשימה הזו.

אם לא מספיק מפחידה ה'תחרות' לראשות הממשלה מהמפלגות האחרות, אתה בא ומפחיד אותנו עם אלה...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

רטוריקה קצת 'מתלהמת' מדי, עמדות קצת קשיחות מדי.
מעלה את החשש שהוא בדיוק מסוג האנשים שמגלים ש"דברים שרואים מכאן"...

ליעלון אחריות שווה לפחות לזו של חלוץ לכישלונות הצבאיים של מלחמת לבנון השניה שהרי בשנים שקדמו לה הוא היה רמטכ"ל ולפני זה סגן הרמטכ"ל. בתקופתו צה"ל כמעט ולא התאמן, לא הסדיר ובוודאי המילואים. מונו לתפקידי פיקוד בכירים קצינים חסרי הכשרה מספקת ו/או ניסיון. בקיצור, צה"ל איבד את הכשירות שלו למלחמה (בניגוד לבט"ש). אפשר לטעון שליעלון לא הייתה ברירה בגלל אילוצים מהדרג המדיני (של תקציב, ימי מילואים וכו'), אלא שהייתה לו החוצפה לבקר את חלוץ על ביצועי הצבא במלחמה ומכאן משתמע שאו שהוא חושב שכן ניתן היה לשמור על הכשירות או שהוא צבוע ומתחסד. אישית, אני חושב שמדובר בשילוב של השניים. אם יעלון חשב שאין לו התנאים לשמור על כשירות צה"ל למלחמה היה עליו לעות על בריקדות, לאיים בהתפטרות ואם צריך-באמת להתפטר. כך עשה לפחות רמטכ"ל אחד בעבר. אבל, כמו בפרשת ההתנתקות (כהונתו לא הוארכה אך הוא עצמו לא העלה בדעתו להתפטר או לאיים בהתפטרות אף שלדידו מדובר היה בסיכון ביטחוני חמור לישראל). מכאן שמדובר במישהו שאו ששיקול הדעת שלו פגום, או שנכנסים לתוכו שיקולים אישיים של קריירה ושאר ירקות.
בקיצור, לא הבנאדם שהייתי רוצה לראות ראש ממשלה. אם כבר גנראל לשעבר בליכוד, כבר עדיף עוזי דיין שהרקורד שלו והיכולות האישיות גבוהים יותר.

האחריות של חלוץ לכשלים, גדולה לאין שיעור (מבלי להפחית באחריות של יעלון עם תיאוריית ההחלדה
האווילית, וצמצום האימונים).
במלחמת לבנון, גם עם צבא במצב גרוע פי 80 ממצבו של צה"ל ב2006, ניתן היה להגיע לתוצאה טובה
בהרבה. יחסי הכוחות הם כאלה שהעובדה שהמלחמה נגמרה באופן כ"כ גרוע, הופכת באופן מיידי, את
העומדים בראש המערכת הצבאית, לאחראים הראשיים לכשלון. אצל חלוץ, שהיה הצלע המקצועית היחידה
במשולש אולמרט/פרץחלוץ, האחריות כבדה עוד יותר - מכיוון שהם נשענו עליו לחלוטין, והוא זה שפישל.

כל כשליו של יעלון ב4 שנותיו, לא משתווים להחלטה המטומטמת להמתין עם גיוס המילואים, להיות אדיש
לירי אלפי רקטות לעורף - ולהתנהלות האדיוטית של כניסה-יציאה-כניסה שהתקיימה במשך 3 שבועות
של מלחמה.


כל זאת, לפני שנזכור שחלוץ היה איש פורום החווה, והכתמים שנלווים לדבר הזה, גדולים מכל מה שיכול
היה להידבק ליעלון ב35 שנים במדים...

הרקורד של יעלון טוב משל דיין, ומשל כל גנרל לשעבר אחר, שנמצא במערכת הפוליטית. יעלון אחראי
לריסוק רובו המוחץ של נחש הטרור הפלסטיני.

מבין המועמדים הקיימי במערכת הפוליטית להחליף את ביבי - יעלון עומד ללא יריבים ראויים כלשהם,
לא בליכוד - ובטח לא מחוץ לליכוד...

אתה מבין, גם במערכת הצבאית וגם במערכת המדינית ידעו טוב מאוד שיש להם ביד צבא שהמוסגולות שלו נמוכה מאוד. לכן גם חששו מאוד משיתוף המילואים שידעו היטב שהם לא מאומנים ולא מוכנים למלחמה. אני לא בא לסנגר על חלוץ, אני בא לתקוף את יעלון שהיה שותף מרכזי להרס הצבא. הוא השאיר לחלוץ צבא כזה שגם הרמטכ"ל הכי טוב בעולם (וחלוץ היה רחוק מזה) לא היה מצליח להשיג תוצאות טובות יותר מכפי שהושג. כל הנ"ל כבר נטחן לעייפה, כולל בפורום צבא וביטחון של אתר זה. מציע לכל אחד ללכת ולקרוא שם את הדיונים בנידון, שלהם היו שותפים גם חבר'ה שמבינים בעניינים אלו הרבה יותר מימני.
ולגבי הטירור הפלסטיני-אם מסתכלים על הביצוע בהווה ומתנתקים מהעבר, אזי ניתן לומר שחלוץ היה רמטכ"ל מוצלח מיעלון בהקשר זה שכן בזמן יעלון שיעור הנפגעים מפיגועי טירור בישראל היה גבוה בהרבה. אבל אני מאמין מאוד באחריות של מי שהכין את הצבא ואת השטח ולא במי שקוטף לבסוף את ההישגים או הכישלונות.

יחסי הכוחות הם כאלה שגם לו ויתרו על כל טקטיקה ערמומית, וסתם גייסו את האוגדות מהיום הראשון,
והחלו בצעדה צפונה ביום השביעי - המלחמה הייתה מוכרעת לטובתנו.

הניסיון הפתטי להימנע מלהתייחס למלחמה כמלחמה - זה חלוץ אשם.
ההתחמקות מגיוס מילואים - זה חלוץ אשם.
ההתחמקות הפתטית ממבצע קרקעי עד לאחרי הדקה ה90 - זה חלוץ אשם.
ההנחיות הסותרות לכוחות שכבשו כפרים פעמיים ושלוש באותה מלחמה, כיוון שכל פעם חזרו לארץ - זה חלוץ אשם.

להשוות בין חלוץ ויעלון בהקשר לאחריות למלחמת לבנון השנייה, זה כמו להשוות בין סטנלי בולדווין לבין
צ'מברליין בהקשר למלחמת לבנון השנייה - שניהם היו פייסנים - אבל רק אחד נתן להיטלר להבין שהכניעה
כלפיו היא נצחית ומובנת מאליה...

יעלון השיג מול הטרור תוצאות שהביאו לכך שחלוץ לא נאלץ להתמודד עימו (אללה ירחם עלינו לו האיש
היה צריך גם להתמודד מול הטרור...). הרמטכ"ל הגרוע בעולם היה משיג תוצאות טובות יותר מחלוץ
במלחמת לבנון השנייה - כיוון שגם הרמטכ"ל הגרוע בעולם היה מתייחס אליה כמו למלחמה. מרגע
שישנ התייחסות למלחמה, ונקבעים יעדים - כבר היתרון המאסיבי שלנו בכוח אש, כוח אדם, שריון,
ארטילריה, וכל דבר אחר - היה בא לידי ביטוי. מי שרוצה להבין נכיצד נראית מלחמה של כוח עדיף
גם כשאין לו ציוד איכותי וחיילים מיומנים, שיביט במלחמת רוסיה-גרוזיה. הרוסים לא הפגינו מי-יודע-מה
טקטיקה - הם פשוט -ר-ב-ה יותר גדולים וחזקים. אצלנו היה רמטכ"ל כ"כ גרוע שהחליט לוותר על כל
יתרון שיש לנו, ולנהל מלחמה שלמה של אש מנגד - כשזה בערך הדבר היחיד שגם הצד השני יכול
היה לייצר בכמויות גדולות...

יעלון פישל בכל הנוגע ללבנון. הוא הצליח בכל הנוגע לטרור הפלסטיני (שעלה לנו בהרבה יותר הרוגים),
ומתוקף היותו אדם ברמה אחרת (אצלו אין חשש לסחר במניות ביום של חטופים והרוגים), הרי שכל
ניסיון להשוות בין השניים הוא מיותר.

יעלון, עם כל כשליו בלבנון, הצליח בחזית המרכזית שלו. חלוץ התרסק בחזית המרכזית שלו, ומכיוון
שיחסי הכוחות היו כ"כ דרמטיים לטובתנו, הרי שכל תוצאה שלא כללה החלשה מאסיבית של חזבאללה
לשנים, היא תבוסה. חלוץ הוביל אותנו לתבוסה, ואין בדל של קשר לשאלה איזה צבא קיבל. עם 4
אוגדות משוריינות מגוייסות, הרי שהנצחון היה אמור להיות מובן מאליו. במקום זאת הוא עסק בניהול
קרבות במרחק מטר וחצי מזרעית...

הוא התעסק יותר במניות אם אני זוכר נכון...

בפועל, לאור יחסי הכוחות העוצים לטובתם, הסובייטים באמת "ניצחו". רק שזה עלה להם בשיעור עצום של משאבים ואבידות, מה שלימד על החולשה הקלוסאלית של צבאם לאחר הטיהורים של סטאלין ומה שניבא את התבוסות האיומות בהמשך לגרמניה בתקופה הראשונה של מבצע ברברוסה. אפשר להזכיר באותה נשימה את הצבא המצרי במלחמת השיחרור על עדיפותו העצומה בנשק כבד ובלוחמים סדירים (לפחות בראשית הפלישה).
וכמובן, אם כבר איזכרת את רוסיה, הרי אפשר לדבר על צ'צניה שם הצבא הרוסי נחל כישלון קלוסאלי במלחמה הראשונה למרות עדיפותו העצומה בנשק וכח אדם.
עדיפות צבאית, ואפילו העצומה ביותר, לא מבטיחה ניצחון. בוודאי לא כשיש מלחמה תחת אילוצים מדיניים (ע"ע פרדוקס העוצמה ואי יכולתה של ארה"ב להכריע את מלחמת וייטנאם) וכיבוש שטח הוא משהו שהדרג המדיני חושש ממנו מאוד. למרבה הצער, גדודים ואף חטיבות שלמות של צה"ל התגלו ככלי ריק ולא הצליחו להשיג אפילו יעדים פשוטים שהוצבו להם, מול חוליות נ"ט וכוחות זעירים של חיזבאללה. זה לא קשור לזיג זג וחוסר החלטתיות של הדרג המדיני ואפילו לא לתפקוד הרמטכ"ל. זה קשור לרמה הירודה שצה"ל הגיע אליה. והאחריות לפתח אותה רמה נמוכה נופלת בחיקו של יעלון לא פחות מאשר בזו של חלוץ. ואגב, אתה לא יכול באותה נישמה לדבר על מיצוי כח האש העדיף של צה"ל וגם על כך שחלוץ הסתמך על אש מנגד-הדברים סותרים זה את זה. בפועל, במלחמה הופעל כח אש בהיקף עצום-הן של חיל האוויר והן של הארטילריה לסוגיה (כולל סוגים שהיו מסווגים) רק שהסתבר שמול לוחמת גרילה שנטמעת באוכלוסיה ובבונקרים, זה פשוט לא הספיק. האמונה הנאיבית שיהיה די באש מנגד כדי להכריע ולכן אפשר לנוון את הכוחות המתמרנים לא התחילה אצל חלוץ, כידוע.
ואגב, לא שזה פוטר את חלוץ מהאחריות הכוללת, אבל בפועל, ניהול המלחמה (כולל היציאה והכניסה לכפרים) היה יותר עניין של פיקוד צפון והאוגדות. זאת משום שבשראל הרמטכ"ל הוא לא בדיוק מצביא על. הרמטכ"ל חשוב יותר להתווית המדיניות הכוללת ולבניין הכח בין המלחמות. במובן זה, יעלון היה רמטכ"ל כושל ביותר וכך גם חלוץ, כמובן, שכן הוא המשיך ואף ביתר שאת את התהליכים שהיו בזמן יעלון.
יעלון לא נכשל בלבנון שכן בתקופתו הממשלה היא קבעה את מדיניות האיפוק. הכישלון שלו היה בניוון של צה"ל ושל יכולות שניבנו במשך דורות. הקרב בסלוקי, למשל, היה קטסטרופאלי לא בגלל תפקוד לקוי של הרמטכ"ל בעניין נקודתי זה אלא בגלל שצה"ל איבד לחלוטין את היכולת לנהל קרב חטיבתי ולפרוץ ציר הררי.
בקיצור, אין לי עניין להגן על חלוץ, למרות שהוא היה בעברו מפקד טייסת מצטיין ומפקד חיל אוויר מהטובים שהיו (לדעת אנשי חיל אוויר). יש לי עניין להצביע על כך שיעלון הוא בעל רקורד בעייתי מאוד כאיש המטה הכללי והאינגריטי שלו בסימן שאלה גדול. זאת למרות שאוסיף כי אין זה אומר שאין לי כלפיו גם הערכה רבה-הוא היה ככל הנראה קצין מצויין בדרגים הזוטרים ודרגות הביניים ואני מוקיר את זה שאחרי מלחמת יום כיפור בחר לא להתבכיין כמו ישראלים רבים אלא לעשות מעשה וחזר לשירות קבע (אחרי שהשתחרר כחייל פשוט).
לא בשימחה, אוסיף שלדעתי מי שבונה על יעלון סופו שיתאכזב מרה. זה לא עניין של שמאל-ימין כאן, אלא עניין של מי מתאים להנהיג את ישראל. אני לא מעריץ גדול של ביבי, כפי שאתה וודאי יודע, ואני בכל זאת מעדיף אותו עשר מונים על פני יעלון.

כמות האבידות שם הייתה מפלצתית, בגלל שלהם היו יתרונות על הסובייטים שלחזבאללה לא יכולים להיות
לגבינו: היה להם יתרון מאסיבי בכוח אש, עקב הכנסה של נשק אוטומטי שהרוסים, השד יודע למה, נמנעו
מהכנסתו במספרים גדולים - והיה להם ת'חורף, שגבה מהרוסים יותר אבידות מאשר הלחימה...
הטענה שלו תקפנו במלוא העוצמה, היה קורא לנו מה שקרה לרוסים בפינלנד, היא לא רצינית אפילו
כספקולציה.
אנחנו תקפנו את חזבאללה בתנאים הטובים ביותר שהוא יכול היה לדמיין (אשכרה נכנסנו לשם אחד-אחד,
במקום לנצל את כל האגרוף שעומד מאחורי 4 דיוויזיות משוריינות שתוקפות חטיבץ חי"ר שמפוזרת על פני
שטח עצום) - ועדיין ספגנו 119 הרוגים בלבד - לו תקפנו במלוא העוצמה, ההגיון מחייב שהיו פחות נפגעים, ולא
שהיו יותר נפגעים.

הטענה שהופעל כוח אש עצום, היא נכונה - אבל חסרת משמעות. אש מנגד על אוייב מחופר יכולה להיות לא
יעילה - מה גם שנמנענו מפגיעה מאסיבית בכפרים שירו מתוכם. אין שום סתירה בין אי ניצול כוח אש, לבין
הקביעה שהתבססנו רק על אש מנגד - כוח אש זה לא רק אש מנגד. זה גם אש מקרוב-קרוב...
הקביעה שגדודים וחטיבות לא עמדו ביעדים, נכונה במידה חלקית. אכן, קשה לעמוד ביעד של כיבוש
כשהחיילים שלך יודעים שמחר ייצאו ממנו ויצטרכו לכובשו מחדש - זה די מחסל את האפשרות הלסביר להם
למה להסתער שוב...
"הרמה החיילית הירודה" לא יכולה להסביר בשום דרך את העובדה שצה"ל לא חדר לעומק השטח עד לסיום
המלחמה. גם לו חיילנו נמנעו מירי, אלא סתם נסעו במאות הטנקים שנפרסו, החזבאללה היה נאלץ לברוח
אחורה, לעומק לבנון. כשאתה קובע יעדים שהם בתחילה טיהור השטח 50 מטר מהגבול, אח"כ (כעבור ימים ארוכים), אתה מרחיב היעד ל-100 מ', ורק בסוף המלחמה, אתה אשכרה חודר יותר מקילומטר וחצי פנימה - אין בדל של סיכוי שתשיג גם את היעדים הזעירים שהגדרת לעצמך.

הקרב סלוקי היה נוראי - ועדיין אין בדל של סיבה לטעון שהוא מוכיח שצה"ל לא היה מתקדם ה-ר-בה מעבר
לע'נדוריה, אילו נאמר למח"ט שנקודת העצירה שלו היא 30 ק"מ צפונה מהגבול, ולא 41 מ' (מה שגורם לו
להסס לגבי סיכון חייליו, בידיעה שבין כה אין שום יעד אסטרטגי למלחמה כולה). עם כל הכבוד לחזבאללה,
חטיבה 401 הייתה גם הייתה פורצת צפונה, חרף האבידות, לו הדבר נקבע ע"י הרמטכ"ל הפתטי.

רמטכ"ל שמתקשה להבין שבלי שימוש מאסיבי ביתרונות של צבא היבשה מהרגע הראשון למלחמה (שגם
את עובדת היותה מלחמה הוא התקשה להבין - כל אחד מאלה כשלעצמו הופך אותו לרמטכ"ל הגרוע
בתולדותינו), לא באמת יכול למצוא לו מתחרים על כתר הקוצים...


לי אין שום בעייה עם יעלון. האיש עושה רושם הגון - וזה דבר קריטי כשמדובר במנהיג פוליטי במדינה שלנו,
שם הרקבון מטפס מעלה-מעלה מדי קמפיין. האיש הוא בעל רקורד צבאי מזהיר, גם טרם היותו רמטכ"ל,
ולמרות התבזותו בלבנון (ושם הוא התבזה, כאשר הסכין למדיניות שהיה עליו להתפטר בעטיה - מדיניות
ההבלגה) ורעיונות "המרכז לחקר המערכה" או איך שלא קוראים לזה - הוא היה רמטכ"ל שעמד במשימה
הראשית שלו בצורה טובה מאוד: הרבה יותר מחבלים מתו, והרבה פחות יהודים מתו.

האיש מנהיג סביר לחלוטין, ובשמחה אוסיף שכרגע הוא נראה כבעל סיכוי לא רע בכלל להגיע לעמדת
ההנהגה העליונה. הוא טוב לאין שיעור מהלבנים, חלוצים, ברקים, אולמרטים, מופזים - וגם טוב מביבי.

או כפי שמצוטט גנראל סובייטי אחד מאותם ימים-"זכינו ב-57 אלף קי"מ לקבור את מתינו". בגלל כשלים חמורים, הצבא הסובייטי איבד 125 אלף חיילים (מתוך צבא של פחות ממליון שנשלח לפינלנד). התירוץ של החורף הוא די מגוחך. בריה"מ לא בדיוק זרה ללוחמת חורף והיא בחרה לצאת למלחמה לקראת שיא החורף. אם היא לא הייתה מוכנה להתמודדות עם קשיי האקלים-זהו כשל חמור של הצבא. ולתלות את התבוסה בקיום או אי קיום אילו אלו מקלעים זה עוד יותר גרוע-לרוסים היו אלפי טנקים מול כמעט כלום של הפינים, אלפי מטוסי קרב לעומת קצת יותר ממאה של הפינים וכו'. בתנאים כאלו, תוצאות המלחמה היו כישלון חמור וגם הסובייטים עצמם, בדיונים הפנימיים, הכירו בכך והחלו ברפורמה מקיפה בצבא .
אני מזכיר שוב שבניגוד לסובייטים בפינלנד, לישראל (באשמת הממשלה) לא היו יעדים קרקעיים ברורים במלחמת לבנון השניה. אם הדרג המדיני היה מחליט בשלב סביר על כיבוש חלק זה או אחר מדרום לבנון, סביר להניח שגם צה"ל של חלוץ היה מצליח בכך, אבל לא זה היה המצב. במקום זה היו תימרונים מוגבלים שבהם צה"ל הפגין ביצועים עלובים במיוחד. לא מדובר כאן (רק) ב"חיילות". מדובר ביכולת המקצועית של מפקדים בכל הרמות. ויכולת זו לא קשורה בשום צורה למרחק המשימה מהגבול או ללך ושוב. זה שגדוד שריון שלם ואף חטיבה (ואני לא מדבר עכשיו על הסלוקי) מתפורר מול כמה חוליות נ"ט וארטילריה לא קשור כלל לבעיות מסוג זה. זה קשור מאוד לאובדן יכולות בסיסיות.
לגבי שימוש מאסיבי בצבא היבשה במלחמה-לא יודע למה אתה סבור שמהרגע הראשון היה ברור שיש בזה צורך. זאת חוכמה לאחר מעשה. באותה עת, רווחה הסברה שבאמצעות אש מנגד וחיל האוויר ניתן להגיע להכרעה. התיאוריה הזו לא החלה בזמן חלוץ (אם כי הוא בהחלט דגל בה) ובניין (או ליתר דיוק-פירוק) צבא היבשה נעשה לאור תיאוריה זו עוד בימי יעלון.
אז שוב, יעלון נושא באחריות קשה לכשלי הצבא במלחמה. אתה יכול להתעקש שהאחריות של חלוץ יותר גדולה וזה בכלל לא מעניין אותי. מצידי שחלוץ יוצא לגלות עד סוף ימיו. מה שמעניין אותי זה המחדלים של יעלון ומאיפה הם באים. מאיזה קוצר ריאות אינטלקטואלי (אין זה מקרי שכנסת היו לו עימותים דווקא עם האינטלקטואל המובהק מהתחום הביטחוני-יובל שטייניץ-שהוא גם עדיף לאין ערוך על יעלון בכלל) ומאיזה חולשות אופי.
בוגי יעלון הוא אולי לא גנב (וזעצוב שזה בכלל יהווה קריטריון) אבל לגבי הגינות-אני חושב שההאשמות שהוא יצא בהם נגד חלוץ תוך התנערות מאחריותו שלו, היא לא בדיוק סמל ההגינות. גם ההאחזות שלו בתפקידים הבכירים על חשבון טובת המדינה (ע"ע ההתנתקות) היא לא בדיוק שיא ההגינות.
אתה שמח שהוא יהיה בעמדת ההנהגה העליונה? אני מקווה מאוד שתישאר שמח שנתיים לתוך כניסה שלו לכהונה הזו. אשמח להתבדות אבל אני צופה אחרת.
ולבסוף, התפקיד העיקרי של רמטכ"ל צה"ל הוא להכין את הצבא למלחמה. זה ולא מלחמה בטירור. בכך יעלון כשל כישלון חרוץ. ולגבי המלחמה בטירור-
ההתנתקות באה גם על רקע זה שצה"ל לא הצליח להדביר את הטירור ברצועת עזה ובתקופת הרמטכ"לות של יעלון נהרגו מאות ישראלים בפיגועים (יותר מאלף אם כוללים גם את הזמן שהיה סגן הרמטכ"ל). צריך לזכור את זה כשמדברים על הצלחתו במלחמה בטירור.

העובדה שלרוסים זה הלך קשה כנגד יריב חזק לאין שיעור כמו החזבאללה, ובתנאים איומים (אכן הרוסים
מכירים את החורף - אבל למחמה זו לא התכוננו כיאות. עובדה. לגזור מזה לגבי מוכנות שלנו, ולנסות לצייר
מלחמה כוללת שלנו בלבנון בצבעים של נפגעים במימדים שיזכירו את פינלנד, זה אפילו לא מגוחך - אותה
בחרת למילת היום...).

לישראל, באשמת הרמטכ"ל, שלא הציג לממשלה אופציות קרקעיות - אכן לא היו יעדים קרקעיים ברורים.
לישראל, באשמת הרמטכ"ל, שהיה הגורם המקצועי היחיד במשולש, לא היו יעדים בכלל...
חשודי ופרץ היו לא ראויים לתפקידם מלכתחילה. חלוץ הוכיח עצמו כלא ראוי בזכות תפקודו הזוועתי.

התפקיד העיקרי של רמטכ"ל הוא להגן על אזרחי מדינת ישראל מפני האיומים עליהם. בזכות הסכמי אוסלו
המפוארים, הפך הטרור לאיום שהורג כי הרבה ישראלים. אתה לא אוהב את זה, וגם אני לא (ההבדל הוא
כמובן שאתה בצד שתמך באוסלו...) - אבל מאעותו רגע, חייב הרמטכ"ל לתעדף את האיום הזה, כדי להציל
כמה שיותר ישראלים. יעלון עשה זאת למופת. הגירוש לא בא בשום צורה על רקע "הכשלון להדביר את הטרור ברצועה". זו טענה שביום טוב שלה שואפת להיות אבסורדית. הגירוש בא על רקע אי ביוון הרחוקה - ותו לא יוזמי הגירוש ידעו ששונאי המתיישבים ימחאו כפיים לכל יוזמה לגרש מתיישבים מהבית, ועל כן
יזמו אותו - בהנחה שזה יגרום להקפאת ההליכים נגד האתרוג. זה בדיוק מה שקרה ועל כן ניתן לקבוע
שהגירוש השיג את מטרתו באופן מלא. העובדה שהטרור מהרצועה עלה בעקבות הגירוש, הייתה צפוייה
לכל מי שעיניו בראשו - ויוזמי הגירוש היו הרבה דברים, אבל לא טיפשים. הם לא שייכים לזן השלומיסטים
מהכרה, שמאמין שאם רק נתעמר במספיק מתנחלים, אז ייכון השלום במעוננו...



הסיבה העיקרית שבגללה צה"ל התרסק בלבנון היא רמטכ"ל מחורבן ודרג מדיני פתטי. עם כל צמרת
אחרת, גם לו היה מאומן פחות מכפי שהיה ב2006 (ואכן היו שם מחדלים באימון ובציוד), היה צה"ל גורם
לחזבאללה נזקים כאלה שהיה לוקח לו הרבה שנים להשתקם.

יעלון מנהיג ראוי. היותו נקי כפיים היא עובדה והישג - בטח במערכת הפוליטית שלנו. היותו רמטכ"ל
סביר אינה משחקת נגדו. היותו איש צבא בעל רקע מפואר, גם היא לטובתו. נבין המנהיגים המועמדים
כרגע, הוא עומד לבדו.

במובנים מסויימים, ישראל התבזתה פחות מהרוסים בפינלנד.
הפינים לא היו אמורים להוות יריב לסובייטים. בניגוד לישראל, לסובייטים הייתה מטרה מוגדרת של השתלטות על שטח והם לא נרתעו מפגיעה באזרחים או כל אילוץ מדיני. ישראל לעומת זאת פעלה תחת אילוצים מדיניים כבדים (למשל-חשש מפגיעה באזרחים) ומתוך אי רצון בולט לכבוש שטחים בלבנון וכנגד אוייב שידע לפעול מתוך ריכוזים אוכלוסיה ותוך ניצול אותם אילוצים מדיניים. ניתן לומר לפיכך שהלחימה בלבנון הייתה מסובכת יותר מאשר זו בפינלנד. אם צה"ל היה מקבל משימה להשתלט על דרום לבנון, הוא היה עושה זאת למרות מצבו העגום ולא משנה אם הרמטכ"ל היה חלוץ או עוזי ברעם.
כן, הטרור הפלסטיני גרם מאות הרוגים. זה נכוטן ונכון גם שאותם הרוגים היו ברובם בזמן שיעלון היה רמטכ"ל וסגן רמטכ"ל ולכן הוא נכשל במבחן התוצאה. ולא, האיום של הטירור הוא לא החריף ביותר. האיום של פצצה אירנית או אפילו של מתקפה קונבציונאלית (שאותה קשה להדוף עם צבא מנוון) גדול הרבה יותר. בתקיפה גרעינית לא התנסנו למרבה המזל, אבל במלחמה קונבנציונאלית בתנאים גרועים בהחלט כן ומספר ההרוגים בה (מלחמת יום כיפור) היה גבוה בהרבה מזה של הטירור הפלסטיני.
לומר שההתנתקות לא זכתה לתמיכה ציבורית זו אי-אמת. העובדה היא שקדימה זכתה להקים את הממשלה הבאה.
לומר שאותה תמיכה ציבורית לא קשורה לטירור ברצועת עזה ותוצאותיו (כגון אסון הנגמ"שים) זו היתממות. בלי קשר למניעיו של שרון, הוא לא יכול היה לבצע את התוכנית אלמלא הציבור הישראלי ברובו מאס לחלוטין בעזה.
לפחות אתה מוכן להודות שהיו אי אלו כשלים בצה"ל ב-2006....אם אתה חושב שרמטכ"ל אחר היה משיג אותה תוצאה באותם תנאים, סבבה. זאת כמובן טענה הדורשת הוכחה אבל מילא.
לעוזי דיין רקע צבאי מפואר לא פחות מזה של יעלון. גם לעמי איילון. אז?
יעלון לא היה רמטכ"ל סביר. הוא היה רמטכ"ל גרוע מאוד לישראל היות והביא את צה"ל לשפל המדרגה מבחינה מקצועית. הוא לא היה היחיד אבל הוא נושא בחלק משמעותי מהאשמה. אלו הם עובדות.

ישראל לא עמדה מול שום אילוצים במלחמת לבנון השנייה - במיוחד לא בתחילתה. מעולם, בכל תולדות
ישראל, לא זכתה ישראל לתמיכה בינ"ל כ"כ מאסיבית כפי שקיבלה בתחילת מלחמת מלבנון 2. התמיכה הזו
הלכה ונשחקה ככל שהתברר שהמלחמה הזו מנוהלת בהתאם לכישורי המצביאות של הרטמכ"ל הגרוע
בתולדותינו, ראש ממשלה זוועתי ושר ביטחון מוקיון...
אי הרצון לכבוש שטחים בלבנון נבע מהחלטה פנימית ולא משום לחץ חיצוני. הסיפורים הפוליטיים על
"התבוססות בבוץ הלבנוני", לא היו קשורים לשום גורם חיצוני. רמטכ"ל עלוב וממשלה פחדנית שללה מצה"ל כל
אפשרות לנצחון - ואז התחילה לבדוק הישגים טקטיים של מג"דים...

אין לי מושג למה זכתה ההתנתקות. לא מכיר מושג כזה (אתה לא אוהב התייחסויות לוויסגלס, אבל מתעקש
להשתמש במושגים שלו...), אבל הגירוש לא זכה לתמיכה הציבורית המפוארת שאתה מתאר. עובדתית,
האתרוג נמנע ממשאל עם, והוא ידע למה...
הנצחון שלהם בבחירות אחרי זה לא קשור בגירוש, אלא קשור ב700 גורמים אחרים, שהגירוש ממש אינו אחד
מהם. בבחירות ההם אשכרה הצליחו לייצר מפלגת-כלום שסחבה חצי ליכוד וחצי עבודה. הבחירות כולן היו
ספין גדול, שדי קשה להציגו כ"בחירה אידיאולוגית לפינוי התנחולויות". הם כ"כ הקפידו להגיד שאינם שמאל
ואינם ימין, שהיו רגעים שהם-עצמם אשכרה האמינו בזה...

הקביעה שלך שהאתרוג לא יכול היה לבצע את הגירוש ללא תמיכה ציבורית, היא אפילו לא בדיחה. את
אוסלו א' ו-ב' העבירו תוך רמיסת הציבור, תוך התעלמות מהבטחות בחירות, ותוך קניית ח"כים בשווה-כסף.
כך גם עבר הגירוש (בתוספת לרמיסת משאל מתפקדים, למקרה ששכחת...). דעת הקהל עניינה את
יועצי האתרוג כשלג דאשתקד. עניינה אותם דעת אנשי התקשורת הופרקליטות - אלה שמחליטים לגבי האי
היווני. שם באמת היה רוב סוחף לגירוש, קרוב ל100%, לדעתי...

לא קשה לחשוב שרמטכ"ל אחר היה משיג תוצאות טובות מחלוץ ב2006. אני מעריך שילד רחוב מכלוכתה היה משיג תוצאות טובות מחלוץ 2006. קשה להשיג תוצאות גרועות יותר, בהתחשב ביחסי הכוחות בין
הצדדים...
האיש הזה ראה בטנקים לא יותר ממטרות תקיפה למטוסים, ולא כוח שיש לו משמעות משל עצמו.

יעלון היה רמטכ"ל סביר, וכאשר תשווה אותו לעמי איילון (מפקד כוחות מיוחדים מובחר, וראש שב"כ מזעזע,
דבר שנשכח בעקבות היותו פוליטיקאי מזעזע עוד יותר...), אין דרך לקחת השוואה זו ברצינות. איילון לא פיקד
על יותר מ60 חיילים בו-זמנית בשום שלב של חייו. חיל הים שלנו זה לא הצי האמריקני...

עוזי דיין איש חיובי (פעם פחות - היום יותר). הוא לא בוגי יעלון.

לישראל לא היו אילוצים? בוודאי שלא היו לה כל עוד לא עשתה דבר שיעורר את הדובים מרבצם....ברגע שישראל הייתה מראה מגמה של כיבוש שטח וברגע ששיעור אבידות בקרב אוכלוסיית האוייב הייתה עולה, הכל מתהפך.
החששות משקיעה מחודשת בבוץ הלבנוני היו של רבים גם בזמן אמת. אפילו היום אפשר לשמוע אותו הדבר בדיוק כשמדברים על עופרת נחושה 2 והשתלטות מחדש על עזה. זה עניין לא פשוט וזה די מאולץ להתייחס לכך כאל אילוצים פוליטיים. בכל מה שקשור למלחמת לבנון השניה דווקא אני לא סובר שהבעיה של אולמרט הייתה העדר אומץ. היו לו בעיות יותר קשות של העדר נסיון והתבונה שבאה איתו, וזאת במתאם ישיר עם עודף שחיתות...
אולמרט לא הגביל במיוחד את הצבא אבל כניסה קרקעית מאסיבית, בוודאי במגמה לכיבוש שטח נתפסה בעייתית מהסיבות שציינתי. למעשה, אני לא בטוח עד היום שהיא הייתה רצויה, אלא אם כן הייתה החלטה על פעולה מרחיקת לכת נוסח לבנון הראשונה. כל צעד פחות מכך לא היה בו בכדי להביא לשיתוק ירי הקטיושות או להשמדת החיזבאללה.
מעניין שלדעתך (בעבר) הניצחון של שרון על מצנע נבע מכך שהוא יצא נגד תוכנית הנסיגה החד צדדית מעזה, ומצד שני, אתה טוען שניצחון קדימה לא היה קשור כלל לביצוע ההתנתקות...אתה באמת לא רואה את הסתירה?
אם הציבור הישראלי לא תמך בהתנתקות, הוא לא היה בוחר במפלגה שהוקמה במיוחד לצורך ההתנתקות והובילה אותה ואשר אף הבטיחה צעדים דומים בעתיד ("ההתכנסות"). לא שאין עוד גורמים שמשפיעים על דפוסי ההצבעה, אבל דחילק. מעבר לכך, אציין שלפי סקרים שנערכו ערב התנתקות, היה רוב בציבור היהודי ובכלל לטובת התוכנית. אני כבר רואה את התגובות נוסח "סקר-שקר" ולכן לא מדגיש את זה כנקודה עיקרית. משאל המתפקדים לא מייצג כלום, יש לומר. יש לו ערך מבחינה זו שניתן לטעון על פיו ששרון פעל בניגוד לדעת מפלגתו (אם כי יש לשים לב לשיעורי ההצבעה במשאל) אבל זה לא אומר דבר ביחס לדעת הציבור בכלל, ומדובר בסופו של דבר בממשלה של כלל הציבור, לא של הליכוד...
יעלון היה שותף מרכזי להרס הצבא. אין דרך אחרתץ להבין את דבריך פרט לכך שמצבו של צה"ל היה סביר במלחמת לבנון השניה או שבכלל לא חשוב צה"ל יתאמין וישמור על כשירות. בשביל חמה לבזבז כסף על אימון כוחות הסדיר והמילואים אם אפשר בזמן מלחמה פשוט להצעיד אותם בסך צפונה?
ואגב, אני לומד דברים חדשים היום-למשל שאין יותר משישים חיילים ב:
חיל הים הישראלי
בבסיס חיפה של חיל הים הישראלי
בפלגת סטי"לים.
ועל פי מה אתה קובע שעמי איילון היה ראש שב"כ "מזעזע"? ברוב תקופתו היו מעט מאוד פיגועים ובאופן כללי היה שקט מבחינה ביטחונית. מעבר לכך, יש המעידים על הפתחויות חשובות מאוד בשב"כ בתקופתו, למשל דיסקין מדבר על הכרה בפיגור טכנולוגי מסויים והתחלה של הטמעת טכנולוגיות שהגיעו לשיאן בשנות האלפיים ומנעו פיגועים רבים. אני ממש לא מסכים עם דיעותיו הפוליטיות (ולא רק הפוליטיות) של איילון אבל מעטים יחלקו על כך שככלל (היו לו גם מעידות) הוא איש אינטליגנטי, אמיץ וישר -סיבה טובה מדוע שיהיה לפוליטיקאי גרוע...

אותם דובים שהיו אלה שזעקו למען הנסיגות השונות - וכל כניסה חזרה לשטח שנסוגנו ממנו, הייתה מהווה
הוכחה להתמוטטות הבלוף של הנסיגה כדבר מועיל. אותם חבר'ה גם סיפרו לנו סיפורי בלהות טרם עופרת
יצוקה, אודות אלפי ההורוגים שנספוג אם ניכנס ל"ביצה של עזה"...
הגיבוי שזכתה לו ישראל במלחמת לבנון 2היה חסר תקדים. הוא היה גיבוי בוטה, פומבי - וכמעט מקיר לקיר.
אני לא מדבר על בוש, שהוקלט "לוחש" לבלייר שיהיה נחמד אם נכסח גם את הסורים באותה הזדמנות, אלא על פוטין, על מבארכ, על הסעודים, ובעצם מי לא (פרט לסוריה ואיראן)?
הגיבוי נגמר ברגע שהתברר שאנחנו עושים הכל כדי להפסיד...

אשמח אם תמצא לי הוכחה לכך שהנצחון של שרון על מצנע נבע מהתנגדותו לנסיגה חד צדדית מעזה. אני
טענתי שנצחונו נבע מכך שהוא היה ימין ומצנע שמאל. ציינתי כעובדה שגם אחרי הבחירות הוא התנגד להכנסת מצנע לממשלה, מכיוון שמצנע דרש נסיגה חד צדדית מנצרים (מצנע אפילו לא פנטז על עקירת כל 21
היישובים שם) - ואז פתאום הוא ראה את האור...

ב2006 הנצחון של אט"ד נבע מכך שהציבור לא ידע לאכול את אט"ד בכל הנוגע לחלוקה בין המחנות. ב2009 היה כבר ברור שהיא מפלגת השמאל הראשית, ומעניין שאז היא כבר לא ניצחה (כן, כן, 28-27 ושאר
ירקות...).
הסקרים שאתה מדבר עליהם הם בדיחה. כולם נערכו בידי גורמים שתמכו בגירוש. העובדה שפורום החוה,
שהכיר "קצת" יותר סקרים ממך, עשה הכל בכדי למנוע מהציבור להכריע לגבי התכנית, מלמדת שכנראה הסקרים שלא ראית, נראו אחרת...
העובדה שבעיניך משאל מתפקדים לא מלמד כלום, היא עצובה למדי. אדם הבטיח לקיים תוצאותיו, והתנער
מהן מייד אחרי שנכשל במשאל. אגב, גם בסקרים בין המתפקדים מהוא הוביל בתחילה (לכן יזם את
המשאל...). הכשלון במשאל לימד אותו שנצחון במשאלים הוא בלשון המעטה מוטל בספק, ולכן העדיף לקנות
קולות בכנסת ובממשלה, ולא לשארול את הציבור. את האגדות כאילו הייתה תמיכה ציבורית בתכנית, יש
למכור רק בעוד כמה עשורים. זה לא היה מספיק מזמן בכדי שניתן יהיה לשכתב את העבר. כדי להעביר את
התכנית נעשה כל צעד לא-דמוקרטי שניתן. מי שרוצה להאמין שזה לא מעיד על חוסר בטחון של יוזמי התכנית לגבי הסיכוי להעביר אותה בדרך דמוקרטית - עושה זאת על אחריותו, אבל שלא ימכור את הבלוף כאילו ברור שלתכנית הייתה תמיכה ציבורית ברורה...


העובדה שאין לך דרך אחרת להבין את דבריי אודות צה"ל ב2006, ממש לא אומרת שבאופן אובייקטיבי (כזה
שמחייב אשכרה לקרוא את דבריי...) טענתי שאין חשיבות לאימונים...
יש ויש חשיבות לאימונים - אבל גם במצב גרוע יותר מזה שצה"ל היה נתון בו ב2006 - הנצחון על
חזבאללה היה תלוי אך ורק בהחלטה על העוצמה שתופעל נגדו ביבשה. כאשר הפיקוד העליון עשה כל
שגיאה אפשרית בהתנהלות ביבבשה - גם הצבא המאומן בהיסטוריה, לא היה מנצח. מה לעשות, מלחמות
לא מנצחים בתמונות, למרות מה שראובן אדלר מספר...

אתה לומד דברים חדשים מאוד - ספר נא לי מתי הייתה פלגת סטי"לים של צה"ל מעורבת כגורם מכריע
במלחמה של צה"ל (ולא, גם הקרב בלטקיה לא היה משמעותי לתוצאות יוה"כ). יעלון פיקד על חטיבה,
יעלון פיקד על אוגדה. יעלון פיקד על פיקוד - ויעלון פיקד על אמ"ן. במושגים של ישראל, לא רק שחיל הים הוא
הפחות חשוב מבין הזרועות (במיוחד לאור ביטול הלורה בידי הגאון חלוץ...), אלא שבכל הנוגע להשפעה
שלו על מלחמות והבט"ש, הוא בטל בששים.

הקריירה של איילון אינה בת השוואה לזו של יעלון. חיל הים הוא לא מסלול שיכול להצמיח רמטכ"לים בצה"ל
ולכן ממשיכיו של איילון בשייטת עברו לירוקים (גלנט, צוקרמן וכיו"ב).

הובלת פלגת סטי"לים לא שקולה לפיקוד על גדוד מבחינת פעילות. לא יעזור. אם זה חדש לך, אז שמחתי לחדש...

עמי איילון היה הסמכות שקבעה שפתיחת פתח צפוני למנהרת הכותל אינה בעייתית. פתיחת המנהרה
נעשתה אחרי התייעצות עימו - ואז, כשהחלו המהומות, הוא פתאום ניסה לשקר ולטעון שלא היה מעורב
(לצערו היו מספיק גורמים בארגון שלו שלא אהבו אותו ודאגו שהאמת תדלוף...). כראש שב"כ הוא היה
אחראי להעסקת מתי שטיינברג, מזרחן אוסלואיד במיוחד, שטעה בכל תחזית שנתן אי-פעם לגבי הפלסטינים
(בעיקר לגבי נכונותם לא לירות עלינו אחרי אוסלו...).

האיש היה כשלון גורף, ודווקא אתה, כמי שמזהה כשלונות אצל אנשים כשהפיצוצים קורים אצל יורשיהם, צריך
לזהות את הנזק שלו בכל הנוגע להתפרצות מלחמת אוסלו, בתקופת יורשו של איילון...

מוטב היה לו הספקת בדוגמא של עוזי דיין. עליו יש הרבה פחות דוגמאות לכשלים...

כי להזכירך, כתבת שהוא לא....
אז ראשית, הוא כן, וגם על הרבה יותר.
שנית, גם יעלון לא פיקד בקרב על יחידה מעבר לסד"כ של גדוד (וזה כולל את סיירת מטכ"ל). אתה כנראה לא יודע מה זה סט"יל ומה היכולות שלו והמורכבות שבהפעלתו אם אתה חושב שפיקוד על פלגת סט"ילים לא שקולה לפיקוד על גדוד.
חיל הים חשוב מספיק ועמי איילון מיצה את המקסימום ממנו. מבחינת הניסיון הניהולי, הארגוני והניהולי, הוא קיבל מספיק ניסיון דרך תפקידיו ביחס למי שעבר את המסלול של יעלון וזה בסופו של דבר מה שקובע אם קריירה צבאית היא ההדום בעזרתו מנסה מאן דהו לטפס לתפקד ראש הממשלה.
נו, מצאת 2 נקודות שחורות בקריירה של איילון כראש שב"כ...כל הכבוד. זה מתוך 4 שנים בתפקיד והצלחות רבות של הארגון בראשותו באותה תקופה.
עוזי דיין הוא יותר מ"אדם חיובי". הרקורד הצבאי שלו זהה לזה של יעלון פרט לרמטכ"ליות (שניהם פיקדו על סיירת מטכ"ל, גדוד, חטיבה, פיקוד ובתפקידי מטה כללי בכירים-במקרה של דיין-ראש אגף תיכנון וסגן רמטכ"ל). היכולת האינטלקטואלית שלו כנראה עדיפה על זו של יעלון (מבחינת חינוך פורמאלי, דיין הוא בעל תואר ראשון במדעים מדוייקים ותואר שני בחקר ביצועים מסטנפורד ואילו ליעלון יש תואר ראשון במדע המדינה).
חיפשתי מה בדיוק כתבת על שרון ומצנע ובמקום זה מצאתי אמירה אחרת שלך שנאמרה על מופז כרמטכ"ל, במסגרת ביקורת קשה שלך עליו בנוגע ליציאה החד צדדית מבלנון (בתגובה קודמת באותו אשכול הגדרת אותו כמי ש"ניצח על הבריחה מלבנון":
"מופז צרח מעל כל במה בנוגע לסיכונים שבבריחה מלבנון, ואז הורו לו לבצע, והוא רץ לבצע. במדינות נורמליות, קצינים שמתנגדים למדיניות בטחונית, מניחים את הדרגות על השולחן".
http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...%EF#post3483840
מדוע יעלון ראוי אם כן ליחס מקל על כך שעשה את אותו דבר בדיוק ביחס לתוכנית ההתנתקות?

ושוב, לא. ניצחון במתאר הלבנוני הוא מאוד לא פשוט. שרון ידע זאת כשהיה ראש ממשלה. כדי לנצח את החיזבאללה (קרי-לשבור לחלוטין את הארגון ולמנוע לחלוטין ירי שלו על ישראל) צריך היה להשתלט לחלוטין על השטח לעומקו ולטהר אותו. כלומר, בערך מה שעשתה ישראל ב-1982. לא רק שזה היה לוקח זמן רב מאוד (גם בערכות האופטימיות ביותר של מצדדי המהלך הקרקעי דאז) וחושף את ישראל להתקפה בחזיתות אחרות, אלא גם היה נתקל בהתנגדות בינלאומית קשה. כן, רצו שישראל תכה בחיזבאללה. מצד שני, מדינות המערב, ובוודאי מדינות ערב, לא היו יכולות לאורך זמן להתעלם מכך שישראל כובשת מדינה ערבית ו/או הורגת באזרחיה. לא שזה היה בלתי אפשרי או לא דרוש. אלא שזו הייתה החלטה מאוד לא פשוטה ועם כל חטאיו של אולמרט אפשר להבין מדוע היה מעדיף לנסות להשיג את היעד דרך פעולות אוויריות ומהלך קרקעי מוגבל. באותה עת, התפיסה הייתה אצל רבים (זה לא מתחיל ולא נגמר בחלוץ) שזה אפשרי. התברר שחיל האויר לבד אינו מספק ושהצבא הקרקעי לא מסוגל לספק הישגים במבצע מוגבל.
משאל מתפקדים הוא בדיחה שאין כדוגמתה. או שמשאירים את ההחלטה למוסדות הנבחרים או שמעבירים אותה לכלל הציבור. זה שתבטל את הסקרים, זה היה ברור, אבל את תוצאות הבחירות הבאות קשה לבטל. אם הציבור התנגד להתנתקות, הוא לא היה מצביע למי שהוביל אותה והבטיח להמשיך באותה מדיניות ביתר שאת!
אתה נשען על זה ששרון לא רצה משאל עם? אז נגיד והוא לא רצה לקחת סיכון. אז מה? הנקודה כאן, יש להזכיר, היא לא אישיותו של שרון אלא האם הטרור ברצועת עזה לא הפחית מרצון האזרחים הישראלים להשאר בה. אני סבור שהציבור הישראלי מאס בעזה בשל הטרור ושיעלון כרמטכ"ל לא הצליח להתמודד בהצלחה עם הפיגועים שם.

אני שמח שהמספר השרירותי שנקבתי בו הפך אצלך לטיעון עקרוני - זה מלמד עד כמה הפרינציפ של "לא פיקד
על כוח סדיר גדול בזירה משמעותית לצה"ל", הוא כזה שאין לך דרך לערער עליו...
אני מניח שאני יודע על סטי"ל בערך כמוך, ועם כל הכבוד למורכבות שלו - פיקוד עליו אינו דומה לפיקוד על
גדוד, לא דומה לפיקוד על חטיבה (יעלון פיקד על אחת כזו - בדיוק אחת יותר מאיילון...)., וגם לא לפיקוד על
אוגדה.
להשוות את הרקע הצבאי הפיקודי של יעלון ואילון במיתאר של צה"ל - זה בערך כמו להשוות בין מפקד כוחות
הנ"מ לראש להק אוויר, ולקבוע מי מהם כשיר יותר להיות מפקד חיל האוויר - אחרי הכל, שניהם תא"לים בחיל
הזה...

הרקע הצבאי של דיין אינו זהה לשל יעלון. יעלון היה ראש אמ"ן במשך תקופה ארוכה. מדובר בתפקיד הבכיר
ביותר בקהיליית המודיעין שלנו. מעבר לכך, כאמור, יעלון היה רמטכ"ל, ועד כמה שזה כואב לך לכתוב זאת,
ההישגים האדירים של צה"ל מול הטרור של מלחמת אוסלו (אותה מלחמה שהיא תוצאה של בריחות ונסיגות
אוסלו ולבנון...), רשומים במידה רבה לזכותו.

יפה שמצאת הוכחה לכך שאני טוען שקצינים צריכים להתפטר. אם תבדוק מה אני כתבתי באשכול הזה,
ולא מה כתבת בשמי (קודם הבעת זעם קדוש על כך שמייחסים לך דברים - אני מצטער על שאיני מצליח
לחוש אותו זעם קדוש - כנראה שאני פחות זועם ממך...), תגלה שכתבתי פעם אחר פעם שזה מה שיעלון
היה צריך לעשות. מה שכן טענתי, זה שמלאי הזעם הקדוש היו שוחטים אותו לו עשה כן, ולכן הנימוק שלו
להימנע מהתפטרות (שזה ייראה כצעד פוטשיסטי), הוא נימוק שיש לו אחיזה במציאות. אני סבור שהיה
עליו לעשות זאת בכל מקרה, כפי שכתבתי שוב ושוב באשכול זה, וכנראה פספסת...

ושוב, כן, נצחון במתאר לבנוני היה אפשרי, במיוחד אם היו מנסים להשיגו...
לא יודע מהן ההערכות האופטימיות של מצדדי המהלך הקרקעי לגבי הזמן שייקח להגיע לעומק לבנון - אבל
גם בהערכות הכי פסימיות - ב34 ימים היינו יכולים להגיע לעומק השטח, להקים שם מזבח ולהקריב קרבנות
שלום כיד המלך, לו רק רצינו. היה הרבה זמן למהלך קרקעי. הוא לא הופעל מתוך שיקולים זרים...

אני לא יודע כמה אתה יודע על מדינות ערב (די מזכיר את הקטע של הסטי"ל, מודה שלא יכולתי להתאפק...),
אבל למרות אגדות הפייסבוק והטוויטר, וההפגנות בכיכר תחריר, ב2006 אף אחד לא היה משנה מדיניות
לתמיכה בחזבאללה בן לילה, דווקא כאשר הוא מובס. לשליטי מדינות ערב יש מן קטע הזוי כזה שהם תומכים
באג'נדה שטובה להם...

בוודאי שאפשר להבין את אולמרט. הוא לא הבין כלום והקשיב לרמטכ"ל שמכר לו תכנית אחת ללא
אלטרנטיבות. בעצם, לא, אי אפשר להבין ראש ממשלה שלא יודע שתפקידו לדרוש כמה חלופות, אפילו אם
אין לו מושג ירוק בתחום, ואין ספק שבתחום נטול המעטפות האיש היה בור מוחלט...

משאל מתפקדים הוא בדיחה מאין כמותה - להצהיר שתמלא אחריו ואז להתעלם מההבטחה, זה ה-ר-ב-ה יותר "מאין כמותו". העובדה שתמכת בגירוש היא הסיבה היחידה שאתה מוצא צתידוקים להתנהלות האנטי דמוקרטית טרם הגירוש.
את תוצאות הבחירות לא קשה לבטל, אלא אי אפשר לבטל. אנחנו עדיין משלמים את המחיר עליהן. היו
המוני ליכודניקים מטומטמים שהצביעו ל"מפלגה של אריק" מתוך הנחה שזה לא ימיןם או שמאל. אחרי
3 שנים הם כולם חזרו הביתה (ואז פרסומאי אט"ד נאלצו לגנוב את קולות המערך ומרצ - מה שהספיק
בשביל להיות מפלגה גדולה, אבל לא הספיק בשביל לא לאבד את השלטון...). אט"ד הופיעה כמפלגה לא
מחנאית, כזו ש"התנערה מאידיאולוגיות", ואלף סימני קריאה לא ישנו את העובדה המשעממת הזו...

אתה יכול להיות סבור עד מחרתיים בנוגע לציבור הישראלי ועמדתו לגבי עזה, אבל העובדה נותרת בעינה:
האיש פחד לשאול את הציבור, והמהלך הזה החל ל-פ-נ-י פיגועי הנגמ"שים (כך שאפילו התירוץ הזה מאבד
כל ערך...). המהלך החל בסוף 2003, ופיגועי הנגמ"שים היו במאי 2004, כשהתהליך כבר בעיצומו.
אני מבין את הרצון לנסות להציג את התמיכה במהלך המטומטם ההוא כמשהו שהרוב היה שותף לו, אבל
אין לכך כל בסיס. הרוב לא תמך בו, ויוזמי המהלך פחדו לשאול הציבור לדעתו. הם ידעו שהאלקטוראט הרלוונטי היחיד שלהם, תקשורת ופרקליטות, אכן תומך במהלך. זה בערך הציבור היחיד שאני אסכים עימך
לגבי תמיכתו המובהקת במהלך. לגבי חלקם אני חושד שעד היום הם שמחים על המהלך חרף הנזק הבטחוני, ולו רק מהטעם שהוא עשה רע לשנואי נפשם המתיישבים...


בכל מקרה, אני מרגיש שאני חוזר על עצמי כאן בלי סוף, וגם אתה כבר ביטאת עמדה אחת או שתיים, יותר מפעם אחת, כך שמבחינתי זו הזדמנות טובה לפרוש מהדיון....
לילה טוב.

אחלה מוצב זה זרעית.

מוטל בספק גדול...

חלוץ בעודף יהירותו, החליט למנוע מצה"ל הצטיידות בנשק מתקדם מאוד - משלש כוח לצבא, בדמות טיל ה"לורה".. כל זאת מתוך שיקול מכוער המבקש להשאיר את ה"בכורה" ואת הכוח בידי חה"א.

אני כבר לא מדבר על יכולות ורסטיליות שטיל כזה מקנה לצבא, כמו בעיקר אפשרות מהותית, למנוע אבידות יקרות בכ"א וכלי טיס ולהשיג תוצאות פגיעה לא פחותות (במרבית הלחימה לא צריך להשחיל פצצה לחלון)..

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

לצה"ל היו די והותר אמצעים להגיע להכרעה. מה שלא היה לצה"ל זה פיקוד מיומן (בכל הרמות, ובעיקר הבכירות) וכשירות מבצעית מינימאלית. חלוץ אשם בכך וכך גם מי שהובילו את הצבא לפניו והפכו אותו לחיל אוויר+מג"ב וסיירות פצציות לביצוע מעצרים ברמאללה.

לו קיבלו הוראה לנסוע צפונה ולא לעצור - תוך 3 ימים הם היו מנגחים בתים בפאתי בעלבק, ואין דרך ביקום
שחזבאללה היה יכול לעצור אותם, גם לו קראו אינספור ציטוטי גנרלים סובייטיים...

התזה העופר שלחית על כך שבגלל שצה"ל עסק רק בטיפול בבעיות בשטחים ולכן לא היה כשיר ללבנון, שווה
בערך לתיאוריה שבגלל שבמשך שנתיים נערך צה"ל לגירוש, הוא לא היה כשיר ללבנון - ושתי התיאוריות לא
שוות הרבה...
הצבא לא היה כשיר ללבנון כי לא נתנו לו יעדים ברורים. אין יעד ברור שניתן היה להציב לצבא בלבנון שלא ניתן
היה להשגה, ללא קשר לרמת האימונים של החי"ר והשריון.

אין דרך לסתור זאת - כאשר יחסי הכוחות הם כפי שהם - ברגע שצה"ל מתחיל להתגלגל לתוך לבנון, חזבאללה יכול רק לסגת או להתחבא - וגם זאת הוא יכול לעשות רק לזמן מוגבל. יכולת השיגור שלו, כמובן,
מתחסלת תוך ימים, מרגע שאין לו מאיפה לשגר, כיוון שהכפרים נכבשו...

ההחלטה להימנע בכל מחיר ממבצע יבשתי היא כל-כולה חלוץ, והיא לבדה הופכת אותו לאחראי ראשי
למחדל לבנון, לצד חשודי ופרץ, כמובן...


סיפור הלורה הוא מאפיין נוסף של שחצן חסר תקנה שכ"כ חשוב לו להאדיר את שם החיל שלו, שיהיה מוכן
לשם כך לרמוס פוטנציאל לחיזוק כוחם של חילות אחרים.

גם בגלל שהם לא היו מאומנים. במקום להתאמן בילו ברמאללה.
ושאל את השריונרים שאתה מכיר אם הם היו יכולים פשוט "לנסוע צפונה ולא לעצור". זאת אמירה נאיבית מאוד. עובדתית, טנקים רבים שנסעו צפונה נעצרו גם נעצרו על ידי חוליות נ"ט של החיזבאללה. לפחות במקרה אחד, חטיבת טנקים שלמה במילואים נעצרה בדרך למשימה ונסוגה אחרי היתקלות עם כח חיזבאללה מצומצם+תקלות טכניות בכלים.
אני לא מבין איך אתה יכול לכתוב דברים כאלה אחרי כל מה שנחווה במלחמה הזו וכל עשרות הניתוחים שנעשו בדיעבד ופורסמו לעייפה.
התיזה ה"עופר שלחית" מקובלת על רבים, לידיעתך. עד היום בפורום השכן, "צבא וביטחון", קצינים ולוחמים ותיקים ומנוסים מבכים את זה שגם בהווה צה"ל עסוק יותר מדי בבט"ש בשטחים ומתמקד בדרישות הלחימה שם מבחינת סוג האימונים, בחירת האמל"ח וכו'. לפני 2006 זה היה הרבה יותר גרוע ואנשים התריעו על כך מראש, כולל כותב מרכזי ז"ל מהפורום השכן. צה"ל ומערכת הביטחון חשבו שיוכלו למקד מאמץ בשטחים בלבד תוך השארת המלחמה הבאה בידי חיל האוויר, חמ"מ ו"יהיה בסדר". לכן, במקום לגייס יותר מילואים בשנות האלפיים (לא המון-רק באותה מידה שההורים שלנו שירתו) על מנת לתגבר הסדירים ולאפשר להם גם זמן להתאמן למלחמה, דווקא קיצצו במילואים, ועוד הוסיפו חטא על פשע וקיצצו באימוני המילואים. אתה, כך נראה, מנסה לייחס כאן טענה פוליטית שמאלית נוסח "הכיבוש משחית" ואולי שלח כותב ברוח זו (אני מזמן כבר לא קורא אותו) אבל רובנו מתכוונים למשהו הרבה יותר א-פוליטי-לכך שההתמקדות בלחימה בשטחים באה, ובאופן קיצוני, על חשבון מוכנות למלחמה. לא צריך היה לצאת מהשטחים בשביל למנוע זאת-רק להבין את הצרכים ולהיות מוכנים להקצות את המשאבים הלאומיים המתאימים.
ואגב עופר שלח-מבחינתי הוא דומה לבוגי יעלון בתהחסדות ובצביעות. לפני המלחמה הוא כתב בהתלהבות על צבא מותאם למלחמות עתידיות-קטן, מקצועי, ונשען על חייל אוויר וטכנולוגיות מתקדמות. אחרי המלחמה, בלי להתבייש או להתבלבל, הוא מיהר להכות ולהתלונן על ניוון צבא היבשה, כולל השריון והמילואים. אין לי עניין בדבריו אפיילו כשזה מגיע לספורט-אם כי כעוסק בתחום אני בהחלט מעריך את כישוריו כרץ למרחקים ארוכים.
לגבי יעדים שניתנו לצה"ל: יש יעדים בכמה רמות-
יעדים טקטיים מוגבלים-"כבוש גיבעה X, השתלט על כפר Y". צה"ל, למרבה הצער, כשל במקרים רבים מדי במלחמה גם במילוי משימות כאלה. במקרים אחרים, ההנחיות הכלליות תורגמו על ידי קצינים בכירים ליעדים מעורפלים המנוסחים בשפה בילתי אפשרית. זה מלמד על בעיות בסיסיות בצבא.
-יעדים מערכתיים-מה בעצם המגמה של צה"ל בלבנון מבחינה צבאית.
יעדים אסטרטגיים.
היעדים האסטרטגיים ("חיסול החיזבאללה") הם לחלוטין באחריות הדרג המדיני ויש להם השפעה ישירה על היעדים האופרטיביים.
למרות שהיעדים האסטרטגיים היו לכאורה ברורים, עד היום לא ברור לי אייך חשבו להשיג אותם. ברור לי שלחלוץ לא היו פיתרונות במסגרת האילוצים המוכתבים (תמיד) בידי הדרג המדיני, אבל לא נראה לי שלמישהו היו. כאמור, בוודאי שיכלו לכבוש את דרום לבנון אבל הממשלה הייתה צריך להחליט שלעזאזל האבידות (בגבול הסביר, כמובן), לעזאזל הלחץ הבינלאומי הצפוי ולעזאזל הסכנה של שקיה חוזרת בבוץ הלבנוני. יכול מאוד להיות שזה בדיוק מה שהם היו צריכים להחליט, אבל הם לא עשו זאת. ניהול המלחמה על ידי חלוץ היה מחפיר, אבל בתנאים הנדונים של מוכנות הצבא, אי הוודאות בזמן אמת לגבי הצעדים שיהיו יעילים להשגת המטרות והאילוצים על הדרג המדיני, ממש לא בטוח שהיית רואה תוצאה סופית אחרת עם יעלון.
הנקודה המרכזית היא שצה"ל הגיע למלחמה לחלוטין לא מוכן ובמצב מחפיר, אולי הגרוע ביותר במובני מקצועיות ואימון מאז שנות החמישים המוקדמות. הרמטכ"ל המקדם ומי שקדם לו נושאים באחריות הישירה לכך. יעלון היה שותף פעיל לניוונו של צה"ל.

אני שמח לשמוע שאתה טוען שחטיבות הטנקים שלנו נעצרו בידי חזבאללה, ולא, נאמר, בידי פיקוד שלא יכול
היה להשלים עם אבידותך כלשהן - ולכן במקום להניח שבמלחמה יש אבידות - הורה על עציקה בכל פ]עם
שנתקלו בחוליית נ"ט. לקבוע שחוליית הנ"ט היא זו שעצרה את כוחותינו זה מה שעומד בבסיס התיאוריה שלך,
חסרת האחיזה במציאות, כאילו היכולות של צה"ל לא יכלו להתגבר על כוח נ"ט בהיקף זניח, שאמור היה להיות
פרוס לרוחב גזרה של 70 ק"מ, ולעומק של 100 ק"מ...
צר לי, אבל אנחנו עצרנו אותנו, ולא אף חוליית נ"ט. לו נדרשו המח"טים של צה"ל, באיום של הדחה, לא לתת
לחוליית נ"ט לעכב אותם - אין דבר שהיה יכול לעצור פריצה צפונה. כאשר החשש מהדחה נובע מכל היתקלות,
הרי שאתה מעדיף להימנע מפעולה - בעיקר כאשר הפיקוד העליון משדר לך שכל נוכחות של כוחות קרקע היא
דבר מיותר שרק מפריע לכנפי הכסף...

צה"ל היה במצב נוראי מבחינת אימון והדבר הביא לריבוי נפגעים באופן יחסי. אין על כך ויכוח. ליעלון חלק חשוב
במחדל - וחלק חשוב עוד יותר בהתעלמות מחזבאללה ובציפייה שהרקטות יחלידו ללא שימוש. זה מעבר לזניח
בהשוואה לאופן ניהול המערכה בידי חלוץ.
יעלון ניהל מערכה נוספת באותם ימים - וניהל אותה למופת.

לא הייתה שום הוראה להעצר בשל אבידות או הופעת חוליית נ"ט, כן היה חוסר יכולת בסיסית של הכח.
יכול להיות שאם היו מאיימים על המח"טים בהדחה אם אל ימלאו המשימה ועל הלוחמים בירי בעורף אם ייסוגו אז היו ממלאים את המשימות בכל מחיר. זה עבד לא רע לרוסים לפעמים.
המציאות בשדה הקרב מאוד שונה ממה שאתה, ככל הנראה, סובר. על כל פנים, הבעיה של צה"ל לא הייתה להגיע צפונה. החיזבאללה גם לא התיימר לעצור את צה"ל מלהתקדם. הבעיה הייתה להימנע מפעולות גרילה של החיזבאללה, כולל מארבי נ"ט, תוך כדי התקדמות ובמקומות אליהם מגיעים ולהבטיח אספקה וכו'. שלא לדבר על זה שעצם ההגעה למקום זה או אחר עדיין לא מבטיחה שזה מה שימנע ירי של החיזבאללה לתוך ישראל או את הריסת הארגון.
אתה שוב ושוב ושוב מתעלם מהמסר העיקרי של דבריי-צה"ל, בעיקר זה היבשתי, ירד לשפל המדרגה מבחינה מקצועית (מעבר למה שקשור בלוחמה בטרור) בתקופת יעלון כרמטכ"ל וסגן רמטכ"ל. גם הרגישות המוגזמת לאבידות לא התחילה בזמן חלוץ. צה"ל שכח איך לתספק כוחות, איך לכבוש יעד ואיך לנהל לחימה בסד"כ גדודי ומעלה, בוודאי כשמדובר במילואים ובשריון. מפקדים היו חסרי ביטחון לא בגלל הפקודות שקיבלו או לא קיבלו כמו בגלל העובדה שלא התאמנו תקופה ארוכה ובמקרים רבים גם לא היו מצוידים כנדרש. כל הדברים האלו כבר נידונו לעייפה בועדות בדיקה ובפורומים מקצועיים שונים.

המשימה ה-ר-ב-ה פחות חשובה מהימנעות מנפגעים. נפגעים היו עילה לעצירת פעילות לכל אורך הלחימה.
אתה יכול להמשיך לטעון ש10-20 חוליות נ"ט יכלו לעצור 9 צוותים חטיבתיים לרוחב חזית של 70 ק"מ, אבל
זה ימשיך להיות מנותק מהמציאות.

הבעייה אכן לא הייתה להגיע צפונה. הבעייה הייתה להשיג תמונה של הנפת דגל מבלי שיהיו לנו נפגעים, מבלי ש"נבוסס בבוץ הלבנוני" ומבלי שנצטרך להסביר למה לא עמדנו באף יעד שעליו הצהיר חשודי ב17 ביולי...

צה"ל לא שכח איך לתספק כוחות ולא שכח כלום. הרמה שלו ירדה, אבל בין רמה ירודה לבין אי עמידה באף יעד
קיים פער אינסופי, שקוראים לו דן חלוץ ושות'. הפער הזה הוא הסיבה לכך שצבא (ויהיה הגרוע ביותר בעולם -
והוא לא, אגב, גם ב2006) שעומד מול כוח קטנטן שפרוס דק-דק לרוחב חזית רחבה ביותר - מתקשה לקבוע
לעצמו יעד בסיסי ביותר של תפיסת שטח ומניעת ירי לעורף.

שום סיפורים על חיילים לא מאומנים לא יכולים להסביר איך, לעזאזל, לקח למערכת 3 שבועות להחליט שכאשר
תופסים כפר, לא יוצאים ממנו למחרת בכדי לאפשר לאוייב להכנס אליו ולבצר אותו מחדש...
שום סיפורים על חיילים לא מאומנים לא יכולים להסביר מדוע לוקח 3 שבועות לגייס מילואים ולהתחיל לאמן
אותם.
שום סיפורים על חיילים לא מאומנים לא יכולים להסביר איך כל פעם מציגים לדרג המדיני אופצייה אחת
בלבד, במקום להציג מגוון אפשרויות, מהקל ביותר ועד למרחיק הלכת ביותר.

בכל אלה האשם הגדול ביותר הוא דן חלוץ. בכל אלה אין ליעלון אפילו בדל של אשמה - וכל אלה גרמו
לתוצאה האיומה של 2006, הרבה יותר מאשר עצירת האימונים בעקבות מלחמת אוסלו (שהיא כמובן
תוצאה של שני הישגים דגולים אחרים - הסכמי אוסלו והבריחה מבלנון ב2000, שהבהירה לעראפת
בהציונים חלשים מקורי עכביש...).

שינויי משימה ברגע האחרון, יש תמיד במלחמות. במלחמה הזו היו יותר מהרגיל אבל זאת התחמקות מהנקודה-גם כשהיו יעדים ברורים ולא שונתה המשימה, הכוחות לא עמדו ביעדים. עובדתית, חוליות הנ"ט של החיזבאללה (אתה אולי ספרת אותן-אני לא) אכן עצרו את התקדמות כוחות צה"ל. כל הדיון על עד כמה צה"ל היה צתריך להרשות לעצמו אבידות על מנת להמשיך הלאה ולמלא את המשימה הוא לא רלבנטי: צה"ל יכל למלא את המשימה ו-ג-ם לסבול הרבה פחות אבידות אילו היו כוחות השריון שלו (למשל) מאומנים במלאכת ההתמודדות עם איומי נ"ט. כנ"ל לגבי הכוחות הסדירים ששוב ושוב מצאו מחסות בבתים בפאתי כפרים שהיו למטרות לטילנים של החיזבאללה.
ואתה שוב מתבלבל-יעד של תפיסית שטח ומניעת ירי לעורף לא קובע הצבא אלא הדרג המדיני, ושוב מדובר ביעד שקל לנסח במונחים כללים כאלה וקשה הרבה יותר לתרגם לצעדים טקטיים בשטח. כאן צריך, למשל, פיקוד צפון מתפקד, מפקדי אוגדות בעלי נסיון, הכשרה ואימון מתאימים (לא היו כאלה בצפון)
וכו'.
הקביעה ש"צה"ל לא שכח כלום" מנוגדת לכל מה שמצאו כשבדקו לאחר המלחמה את תפקודו של צה"ל בה. הרמה לא סתם ירדה-היא ירדה לרמה מסוכנת! אתה רוצה לחשוב שצה"ל היה בסדר ו"תנו לצה"ל לנצח"? סבבה. רק שבעיני זו תפיסה מסוכנת שמולידה התזת ראשים במקום (ולא בנוסף ל-) הפקת לקחי אמת.
לבוגי יעלון היו תוכניות מגירה מציאותיות למקרה של התלקחות רבתי בצפון כולל אופציות להציע לדרג המדיני במקרה כזה? אם כן-אני לפחות לא נתקלתי בדיווח על כך. ואם לא היו לו תוכניות כאלה-אתה לא חושב שהוא שותף למחדל גם בלי קשר למוכנות הכוחות?

המושג "שינוי כיוון 11, כשלעצמו מבשר לנו על אופי ניהול המלחמה האווילי.

לא טענתי שצה"ל היה מוכן, ולכן הניסיון לטעון כאילו כתבתי שלא היו מחדלים בהכנות, אינו רלוונטי.

צה"ל יכול היה לנצח בצורה ברורה, חרף כל המחדלים - כיוון שהמחדל הגדול מכולם (מכולם גם יחד), היה ניהול
המלחמה הבזיוני. מחדל זה הוא כולו של חלוץ ושל הפוליטיקאים הכושלים מעליו ומצדדיו.

אין לי מושג לגבי תכניות שהיו ליעלון לגבי המלחמה, אבל גם לולא היו לו - בשנה שעברה מאז סיים תפקידו,
היה אמור הרמטכ"ל לבדוק את כתניות המגירה שברשות צה"ל, ולדרוש רענון שלהן, והחרבתן כך שיתאימו
למספר תרחישים מקסימלי.
יעלון, כאמור, אשם במחדל של "הכלת איום החזבאללה", והתעלמות ממנו בתקווה שהכל יחליד. אגב, זה בדיוק
מה שקורה בימים אלה בכל הגזרות - אבל אם מישהו כאן ידרוש לעשות משהו בנושא, הוא יוצג כמחרחר
מלחמה פאשיסט...

אלא נתתי את זה כדוגמא לדרך קבלת החלטות רשלנית ואף פושעת (אי מניעה של אבדן כ"א וכלים, כל עוד זה בידי אדם - היא פשע) של האיש ואת זה אני אומר ממרום סמ"רותי...

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

חלוץ קיבל צבא במלחמה, וניהל אותו כאילו הוא משחק ריסק, ואסור לו לתקוף ביותר ממקום אחד באותו תור...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori מבין המועמדים הקיימי במערכת הפוליטית להחליף את ביבי - יעלון עומד ללא יריבים ראויים כלשהם, לא בליכוד - ובטח לא מחוץ לליכוד...

זה מראה על מחסור במועמדים ראויים, ולא שום דבר טוב על יעלון עצמו.
יעלון במו-ידיו ביצע טיהור אתני של רצועת עזה מיהודים. ועכשיו הוא והדוברת שלו יושבים בליכוד ומשחקים אותה ימין בשקל. not good enough.

הוא לא התפטר בעצמו, אבל אפילו כאן הנימוק שלו סביר (הגם שאינו מסכים לו) - הוא טען שהתפטרות של
רמטכ"ל על רקע כזה בעיתוי כזה, יכולכה להיתפש כמהלך פוטשיסטי. אני לא מסכים לקביעה הזו, כיוון שהיא
תגרום לכך שבעצם זכות ההתפטרות תישלל מקצינים בכירים כאשר תבוצע מדיניות שלדעתם היא מסוכנת,
ותישלל מהם בכך זכות ההתרעה - אבל זה בוודאי עדיף על להתמנות לתפקיד כ-פ-ר-ס על נכונות לבצע את
המדיניות הזו.

בכל הנוגע לגירוש, יעלון היה בצד של הטובים. אתה יכול למצוא מנהיג אחר לימין - אבל, כאמור, הוא באופן
משמעותי הכי פחות גרוע...

הוא לא פוטר אלא כהונתו לא הוארכה בשנה ויש הבדל גדול בין השניים. הוא הביע התנגדות לתוכנית אך לקח חלק פעיל בתיכנון שלה והטענה על "מהלך פושיסטי" היא מגוחכת. זכותו וחובתו לעשות כל צעד חוקי למנוע מה שלדעתו שלו היה מהלך מסוכן ביותר לישראל במישור האסטרטגי. אותן סיבות שבשלן בסופו של דבר לא עשה זאת, הן אלו שבגינן גם כראש ממשלה הוא לא יעמוד במדיניות המיטיבית לישראל.

כאשר נוצרת מסורתת להאריך אוטומטית את הכהונה בשנה, ופתאום לא מאריכים - זה פיטורין. כל כינוי
אחר זה ספין ארדלרי משעמם ואופייני...

היום אתה במצב רוח מגוחך למדי, וכל הטענות שאתה לא מצליח להתמודד עימן, הופכות "מגוחכות" בן רגע.
זו גישה נכונה וראוייה, למי שבוחר להגן על חלוץ - כן, כן, אתה לא מגן על חלוץ, אלא רק תוקף את יעלון...

אני לא מסכים עם קביעתו של יעלון שאסור לו להתפטר - אבל התפישה שלו בוודאי שהיא סבירה, בטח
מבחינתם של תומכי הגירוש (ולו אכן התפטר וזעק - אני מניח שהיית זועק מרה נגד הגישה הפוטשיסטית שלו,
שמנסה להפיל ממשלה, תוך ניצול מעמדו כרמטכ"ל שזה-עתה פרש...)...

אתה יכול לבדוק בכל מילון ובכל תקנה של דיני עבודה מהם פיטורין ואחרי זה לבדוק איזה תוקף יש לדבריך.

ולסיום, אם אתה לא יכול להגיב בלי לקרוא לי "וויגלס", לספר לי שאני מגן על מי שאני בבירור כותב נגדו באופן חריף ומספר לי אייך הייתי מתנהג בסיטואציה X בלי שום ביסוס וכו' וכו', אז אני מבקש שפשוט אל תגיב לי כלל.

אין אדם רציני אחד שחושב שיעלון לא הודח מתפקידו. אי-הארכת מינוי שמוארך אוטומטית באופן מסורתי - היא
פיטורין, ולא משנה אם על טופס הפסקת העבודה כתוב שזה לא.

במדינת ישראל יש בכל שנה עשרות אלפי מקרים של אנשים שמתפטרים אבל על טופס הפסקת ההעסקה שלהם כתוב שהם פוטרו. למה? כדי שיקבלו פיצויים, שלא ניתנים במצב של התפטרות. אתה תטען שזה פיטורין
לכל דבר, אבל מעשית זה לא.

בוגי יעלון לא התפטר, אלא פוטר - והדבר נעשה בהחלטה של פורום החווה שרצה לשים איש שלהם לקראת
ביצוע הגירוש, ולהכין את הקרקע לרמטכ"ל החוואי הבא (קפלינסקי).

הדבר היחיד שאתה צודק בו הוא שיעלון לא התפטר. וזאת בדיוק הנקודה. אילו חשב שמדובר בצעד כל כך הרסני לישראל, היה עליו להתפטר במידה ולא ישעו לכל לחציו ואיומיו. אי הארכת מינוי זה לא פיטורין. אם היו רוצים להגדיר את המינוי כמינוי של 4 שנים, כך היו מגדירים זאת. במקום זאת השאירו את השנה באחרונה כאופציונאלית. וחלק גדול מהרמטכ"לים בישראל בעבר לא סיימו 4 שנות כהונה. כל אחד בנסיבותיו הוא. ליפקין שחק, למשל, כיהן בסך הכל חצי שנה יותר מיעלון. אחרים פרשו תוך 3 שנים ופחות בגלל חילוקי דיעות עם הממשלה או גורמים בה. כך יגאל ידין למשל שלא יכול היה לקחת אחריות על הצבא שבן גוריון קיצץ את תקציבו והתערב במינויו וללסקוב היו חילוקי דיעות עם פרס. ליעלון היו חילוקי דיעות קשים עם שר הביטחון מופז ועם גורמים אחרים בליכוד עוד הרבה לפני ההתנתקות ולגיטמי לא להאריך כהונה בתנאים כאלה.
ולא, לא הייתי אומר על מי שהוגדר "פוטר" אף שהתפטר ביוזמתו כמי ש"פוטר". אם כבר, הייתי מגדיר כמפוטר מי שאילצו אותו להתפטר.

אתה זועם על כך שאני מייחס לך דברים תיאורטיים - והנה כאן אתה קובע ש"אני יודע היטב" ממה נפגעת. אתה
שם לב לסתירה?

בכל מקרה, יעלון פוטר, ולא התפטר. אני מסכים עימך שהיה עליו להתפטר ולצרוח עד לב השמיים - אבל
העובדה היא שהנימוק שלו לא לעשות כן, הוא בדיוק הנימוק שאותו היו זועקים כל תומכי הגירוש, לו אכן התפטר:
"זהו ניסיון פוטש מכוער, של רמטכ"ל שאיש לא בחר בו, שמנסה להסית כנגד ממשלה נבחרת". מותר להם לא
להאריך לו כהונה - ומותר להם, אגב, גם להגיד לו לאסוף את הדברים וללכת הביתה. ויצמן עמד לפטר את מוטה
גור טרם ביקור סאדאת, ורק בגין מנע פיטורין אלה. מותר להדיח פקידים בכירים, והרמטכ"ל הוא פקיד בכיר.
בוגי יעלון הודח. הוא לא פוטר בפועל פשוט בגלל שהייתה אפשרות נוחה יותר, שלא הייתה פיטורין במובן הטכני, אך בהתחשב במסורת השל הארכת השירות האוטומטית לשנה רביעית - זוהי הדחה/פיטורין לכל
דבר ועניין.


כאמור, אני לא מסכים עימו, וחושב שכל קצין/פקיד מדינה בכיר, שלא מסכים עם מדיניות השלטון, חייב להתפטר
ולהתריע כנגדה. אסור לו בשום פנים לתדרך נגדה בחשאי (כפי שנוהגים בכירים תומכי שמאל מאז ומתמיד,
באמצעות עיתון הארץ ודומיו), ובוודאי שאסור לו למחות נגדה בפומבי בעודו בתפקיד.

יעלון פעל כפי שתומכי הגירוש היו רוצים שיפעל, ולכן באמת שאין סיבה שיהיו להם טענות כלפיו.

ומצטער שאני מייחס לך התבונה לדעת שאם אתה מייחס למישהו אחר דיעות שאין לו הרי שזה יעצבן אותו. אני אמשיך בייחוס הזה, ברשותך, ולכן אצפה שלא תעשה זאת, לפחות איתי.
אני לא חושב שמישהו היה מבקר את יעלון באופן זה אילו היה מתפטר. ואם מישהו כן היה-שילך להזדיין. רמטכ"לים ידעו להתפטר בעבר כפי שציינתי, וזה מה שהם צריכים לעשות כמצבים קיצוניים. אחריותם היא כלפי הציבור הישראלי, לא כלפי ראש הממשלה או שר הביטחון.
את מקרה מוטה גור שכחתי לציין. אני מסכים שאי הארכת הכהונה של יעלון הייתה סוג של הדחה, אבל הרבה יותר מעודנת מפיטורין. אין לדעת, אבל אני מאמין שלא היו מפטרים אותו אילו הייתה לו עוד שנה לכהונה. לא כי הם צדיקים, אלא כי לעולם לא היה להם האומץ לצעד הזה.
אני דווקא כן חושב שבמידה שלא מקשיבים לרמטכ"ל בפורום הממשלה והכנסת כשהוא מתריע על איום חמור, שמתפקידו כן לצאת לתיקשורת. כאמור, אחריותו היא קודם כל כלפי הציבור הישראלי בכללו. לא מדובר כאן על הפיכה, אלא רק על יידוע הציבור. ברור שבמקרה כזה רוב הסיכויים שהוא יתפוטר.
תומכי ההתנתקות אכן צריכים להיות מרוצים מיעלון. אלא שאני לא הייתי תומך ההתנתקות ואני מנסה לנתח מיהו מנהיג ראוי לליכוד ולמדינת ישראל בפרט. אני חושש ממנהיגים שפועלים כפי שהוא פעל וחושד באומץ הלב הציבורי שלהם וכח העמידה שלהם. לדעתי, גם אתה צריך לחשוש דווקא משום שאם הוא ייבחר וייאכזב, זה יהיה לרעת מה שאתה מאמין בו. בערך כמו שמאשימים היום בליכוד את ביבי. אני, כאמור, מעדיף את שטיינמיץ.

אני מסכים איתך באיחולים למי שהיה תוקף את יעלון לו היה מתפטר, אלא שגם אני אייחס לך תבונה בכדי
להבין שאותם מזדיינים מהווים רוב מוחץ בתקשורת, ובגורמי אכיפת החוק, כך שלך תדע כמה רחוק היה מגיע
הקמפיין נגדו לו אכן התפטר וזעק.
ייתכן שזה היה נגמר רק בכמה שבועות של קמפיין מרושע מהסוג שגלנט חטף - וייתכן שהיו מנסים למצוא
בזה ניסיון לא לגיטימי של ערעור על סמכות חוקית בידי איש צבא שלא עבר צינון בחוק וכן הלאה וכן הלאה.
אתה מכיר את השמאל הנאור בדיוק כמוני, ואני שב ונותן לך קרדיט לדעת שליברליזם הוא לא מגדולי מאפייניהם
של אלה שקידמו את הגירוש (אני מניח שאתה זוכר ילדות עצורות לחצי שנה, אנשים שהורדו מאוטובוסים כי
חבשו כיפה והיה חשד שיילכו להפגין, מעצר עשרות מפגינים באמצעות צו בודד - ועוד שפע הפרות חוק בשם
החוק, באותם ימים).
השלמת הגירוש הייתה קדושה בעיני התומכים וכל האמצעים היו כשרים.ף מה לדעתך היו עושים לרמטכ"ל
פורש שמנסה לטרפד את המהלך, מייד עם פרישתו מהתפקיד?...

אגב, גם אני מאוד מעריך את שטייניץ. לצערי הוא לא מועמד להנהגה, ולא רואה עצמו ככזה. מבחינתי האיש הוא
שר ביטחון כמעט אופטימלי - מהסוג של מישה ארנס הגדול.

טיעונים שמתבססים על עדות ומוצא הם הבלי הבלים ומתאימים אולי לתקופות אחרות, ההשענות הנואשת הזו על השד העדתי רק יוצרת אנגנוזים כלפי הדוגל בה.

מתי המרוקאים הנחותים האלה יבינו שכולנו שווים..

כמו שש"ס עושה בזה שימוש שוב ושוב,הוא גם יכול. אנשים קונים את זה? ימשיכו בזה...

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google

אהה זה באמת מה שחסר לנו נתניהו בלי עמוד שידרה,אה רגע אין גם לנתניהו עמוד שידרה,אבל לפחות נתניהו יכול לנאום בלי לבצע את הדברים שלו בניגוד לסילבן.

will you marry me nesli barda? Operating system: Linux The day Microsoft & apple makes a product that does not suck will be the day they start making vacuum cleaners. say no to Apple&Facebook&MS&Samsung IL&Nokia&Hot&Yes,but say yes to Google