12-05-2011, 16:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 07.08.05
הודעות: 5,841
|
|
שלום לך אין-שם
אחלה שם
לגבי היצירה:
אני חושב שיש בה הרבה פוטנציאל לא ממומש, ואני מציע לך לעיין שוב במה את רוצה להדגיש כדי להבריק את היצירה ולתת לה את אופי שראוי לה.
אני ראיתי כמה כיוונים ביצירה, ולכל אחד מהם מוצמד פספוס לצד פוטנציאל טוב:
1- וידוי של נערה לגבי אובדן אמונה בעקבות אובדן. רוב היצירה משווה בין מה שהדמות חשבה בהתחלה לבין מה שהיא חושבת עכשיו. מצד שני, את לא חושבת שהדגש יהיה עוצמתי בהרבה אם תתארי את השינוי שהדמות עוברת? אם את מתארת שינוי של השקפה, אז חבל יהיה לתאר רק מה קרה לפני ומה קרה אחרי. הרי עיקר הסיפור הוא השינוי שהיא עוברת, ולמה.
אם לכיוון הזה התכוונת, הייתי מציע לך לכתוב סיפור ארוך יותר, ולתאר איך הדמות לאט משתנה. סיפורי שינוי לרוב יהיו ארוכים יותר ומפורטים יותר מהסיפור הקצר הממוצע.
2- סיפור פאנץ'. היצירה שלך מסתיימת "בבום", מאורע מפתיע, שאומנם נרמז בין השורות לפני כן, אבל עדיין תופס את הקורא בהפתעה. כותבים רבים כותבים יצירות רק עבור האפקט הזה, שהוא בין הרגשות הבולטים (והיחסית קלים) להוציא מקורא. מהבחינה הזאת הצלחת. אני הופתעתי לקרוא את השורה האחרונה, ומאוד מאוד אהבתי את זה שהשורה האחרונה בעצם מופיעה בכל הסיפור, בשוליים, ורק בסוף קופצת ומקבלת נוכחות.
למרות היופי הזה, אני עדיין חושב שלסוג סיפורים כזה, כמו בכיוון הקודם, דרוש סיפור ארוך יותר. סיפור פאנץ' הוא פורמט קלאסי לסיפור קצר (גם אם ההפתעה של הקורא תהיה יותר מפתיעה בפן "הבידורי" ופחות בפן המחשבתי, כמו בסיפורים ארוכים עם פאנץ'. תשווי למשל סיפורים של מארק טווין וג'ונתן ספרן פוייר), אבל עדיין נדרשת איזו היכרות עם הדמות או עם התחושות שלה כדי שהפנאץ' יהיה עוצמתי. אני הרגשתי שקצת רפרת על ההיכרות עם הדמות לטובת הדגשה של מה היא חושבת, אבל כדי שיהיה אכפת לי שקורה לה משהו קיצוני כמו התאבדות את חייבת לספר לי מי היא.
לכן גם כאן הייתי ממליץ על סיפור ארוך קצת יותר, אבל בכיוון הזה הייתי מציע לך לפרט על הדמות, ופחות על המחשבות שלה.
ועוד שתי הערות קטנות ומרגיזות: אני אומנם לא חובב גדול של ריאליזם, אבל בכל סיפור צריכה להיות מידה מסוימת של היגיון. כתבת: "לקחתי את האקדח ויריתי 3 יריות במפתח הלב". אני לא חושב שיש אדם שמסוגל לירות בעצמו שלוש יריות במקום כמו מפתח הלב. הוא יתמוטט אחרי כדור אחד.
ודבר שני, יש לך לא מעט טעויות כתיב (נפוצות, אומנם, אבל כסופרת את חייבת להקפיד על עברית תקינה): "אני ימות"במקום "אני אמות" ו"אני יראה" במקום "אני אראה".
בסופו של דבר, יצירה עם הרבה פוטנציאל. אם את רוצה להתפתח בכתיבה הייתי ממליץ לך לעבור מהשלב של "כתיבה וזהו" (שמאפיינת יוצרים חדשים) וקצת לתכנן קדימה על מה את רוצה שהסיפור יהיה, ואיך תציגי אותו, וכך תמצי את היכולת שלך.
בברכה,
ישי.
_____________________________________
And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time
|