האנס הסדרתי בני סלע ביקש לאפשר הכנסת דיסקים צרובים לתאו

האנס הסידרתי בני סלע הגיש היום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה להורות לשב"ס לאפשר לו להכניס דיסקים צרובים לכלא. זאת לאחר שבביקור שערכה אצלו אמו ב-4 באפריל, לא איפשרו לה להכניס דיסקים צרובים שהביאה לו, בטענה שמדובר בעבירה על החוק.
לטענת סלע, זו החלטה בלתי סבירה והשב"ס אינו יכול לדרוש מאסירים להחזיק רק דיסקים מקוריים, בייחוד לאור גניבות החפצים בכלא.


ענת שיחור-אהרונסון

http://www.nrg.co.il/online/1/ART/926/201.html?pFile=1

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

בני סלע הרס את חייהן של עשרות נשים,חלקן היו ילדות קטנות שהוא אנס באכזריות בלתי נתפסת במשך שעות. האם הוא שאל את קורבנותיו איזה דיסקים הן מעדיפות? חלאה כזה ראוי לעונש מאסר אמיתי של "לחם צר ומים לחץ",כשהכוונה היא שמספקים לאסיר רק את התנאים המינימאליים הדרושים לקיומו הפיסי. ובוודאי שלא צריך לדאוג לו לבידור,פעילות חברתית או כל דבר שהוא בגדר תענוג.

ובהזדמנות זו אספר לך על ידיעה שנכתבה על מישהי ש "לא מעשנת, לא אוכלת בשר ולא שותה אלכוהול" בפורום 20+

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

כמובן שכל מקרה אונס לגופו. ברוב מקרי האונס היה לקורבן הכרות מוקדמת עם התוקף,וההבדל בין אונס למגע מרצון הוא דק. מקרים שבהם אנס מתנפל ברחוב על מישהי זרה הם המיעוט.
בני סלע הוא דוגמא קיצונית של המקרה השני. הוא פרץ לבתים אחרי תכנון מוקדם,ובמקרה אחד הוא אנס ילדה בת 14 במשך שעות,ואח"כ הכריח אותה להתקלח. והחוצפן הזה עוד ניסה לשלוח לה מכתבים מתוך הכלא! אז בוודאי שתסכים איתי שהוא ראוי לעונש של "לחם צר ומים לחץ".

האם עונש המאסר נועד כדי להעניש את העבריין? האם כדי להרחיקו מהחברה? האם המאסר אמור להיות תהליך שיקומי או לא?

כמו כן נשאלת השלאה האם חומרת העברה קובעת את סוג ותנאי המאסר? עד כמה שידוע לי, התשובה באופן גלובלי היא שלילית. כמובן שיש כל מני דברכים לעקוף זאת, כמו עבריינים המוגדרים מסוכנים אשר נמצאים תחת אבטחה כבדה יותר ולכן מקבלים פחות זכויות מעברייני "צווארון לבן", לדוגמא. או עבריינים שטוענים שהם מסוכנים לסביבה (או שהסביבה מסוכנת להם, או שהם עלולים לפגוע בבטחון המדינה) ולכן מעבירים את תקופת מאסרם בבידוד.

לגבי הנבלה בני סלע, זו דוגמא לנסיון להשתמש בסמכויות הדלות של שרות בתי הסוהר על מנת להעניש (מעבר לתקופת המאסר שנקבעה כחוק) את האסיר. במקרה הזה, לצערי הרב, אני חושש שאפילו החוק לטובתו במידה ויוכל להוכיח כי הדיסקים הינם דיסקים שנצרבו מדיסקים מקוריים שנמצאים בבעלותו ושנמצאים, בגלל הנסיבות, בביתו (הוא יוכל להראות זאת ע"י הצגת קבלות, לדוגמא) כי החוק כן מאפשר לצרוב דיסקים למטרות גיבוי אישיות.

זה מעין משחק חתול-עכבר תמידי בין אסירים ובין רשות בתי הסוהר בנוגע לזכויות שמגיעות (או לא) לאסירים.

עשרות קורבנותיו של בני סלע סובלות מטראומות בלתי הפיכות,וגם הטיפול הכי טוב לא יוכל להחזיר אותן לחיי שיגרה. בן אדם כזה לא צריך לקבל שום הזדמנות לשיקום,וכמו שאמרת המאסר שלו צריך להיות רק למטרה של עונש והרחקה מהחברה. שכחת לציין שמטרת המאסר היא גם הרתעה של היחיד ושל הרבים (יש 5 מטרות למאסר).
אתה צודק כשאתה טוען שתנאי המאסר אינם נגזרים מחומרת העבירה. את זה הייתי רוצה לשנות.

כל עוד אין חוק שמאפשר זאת, אז כל מה שניתן זה לשחק בקטנות ולנסות למצוא סעיף פה ושם על מנת להכביד עליו את תנאי המאסר.
בדיוק כמו מה שקורה עם יגאל אמיר ימח שמו וזכרו, מבחינת מרבית מתושבי ישראל העונש ההולם אותו הוא מוות ע"י ביתור חלקי גופו חלק אחר חלק (ואם אפשר שרופא ידאג שהוא יהיה בהכרה מלאה כל משך התהליך תוך כדי נטילת סמים שיגבירו את אפקט הכאב), אז נחזיק אותו תחת מאסר, אבל נדאג שבכל מקום שהחוק מקנה לבתי הסוהר להפעיל שיקול דעת לגבי תנאי המאסר (כלומר, דברים שהם בגדר פריבילגיות) מן הסתם יפעילו זאת כנגדו.