02-06-2011, 15:22
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 28.01.10
הודעות: 564
|
|
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי לבני שמתחילה ב "מנת גועל הנפש היומית בחסות מערכת המשפט הישראלית - הרג תינוק=שש שנים בקומבינה..."
אני יכול להציע לך זווית אחרת לגמרי. הכותרות בעיתון רוצות לזעזע, אבל אני יכול להאמין בקלות שהאמת היא משהו אחר לגמרי ולא פחות מזעזעת.
התינוק מת מסיבה כלשהי, שלא באשמת אף אחד. קורה. המשטרה מסמנת X על המטרה, שהיא הרשעת אביו. את המשטרה לא מעניין להגיע לאמת, אלא להרשיע מישהו. התביעה מספרת אגדות וסיפורים בבית המשפט, ומגבה אותם בראיות חלשות ואולי מפוברקות. הסנגוריה הציבורית עושה כרגיל עבודה עלובה בלהגן על הנאשם. בית המשפט משמש חותמת גומי של המשטרה. אין לאדם אף סיכוי מול המערכת. שופטים רשלנים מרשיעים אותו. אדם זכאי יושב בכלא ונלחם על חפותו. בעזרת עבודה אינטנסיבית פתאום מוצא לאור שלא ניתן לגלות את סיבת המוות של בנו. אין כל ראיה לאלימות של אביו של התינוק. אלו האשמות, כמו שהאשימו אותו שהוא שבר את ידו, שלא מגובות בראיות.
פתאום, באיחור של 6 שנים, אחרי מלחמה עיקשת מצד הנאשם, מגלים בביה"ש את כל הטעויות, הרשלנות, הכסת"ח. מה יעשו? אם יזכו אותו רטרואקטיבית, זו תהיה הודעה ברשלנות חמורה מאוד. זעזוע. אלוהים יודע איזו קופת שרצים תיפתח אם יחקרו כיצד הורשע כך אדם חף מפשע.
לכן, הדרך היחידה של המערכת "לקבור" את כל הסיפור הזה, היא להגיד לו שהוא יקבל את החופש שלו עכשיו, והמחיר לכך הוא שהוא יודה בביצוע מעשה נוראי, למרות שהוא לא עשה זאת. הנאשם מוכן לשלם את המחיר בשביל לקבל את החופש שלו, ולא להמשיך להאבק בביה"ש, שם הוא כבר אכל אותה בגדול בפעם הקודמת.
_____________________________________
|
ראשי
צ'אט
מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים 
מצב כלאיים
