שלום,
במידה ואני מבקשת טיפולים פסיכולוגיים במסגרת הצבא, רואים את זה כשאני מבקשת לצאת לקצונה?
זה עלול להשפיע?
אתם הייתם מעדיפים להמנע מכך מחשש לסיכוי שלכם לצאת לקק"צ?
סתם להבהרה, אני לא מרגישה שיש לי בעיות נפשיות שמקשות עליי לתפקד או שאני לא כשירה להיות מועמדת. קרו לי אירועים שחשבתי שאחראי יותר לעבד אותם במסגרת הזו. הטיפול הוא לא הכרחי, אבל רציתי לברר את הנקודה הזו לפני שאני עושה צעד.

תודה.

אבל לא כל אדם שעבר טיפול פסיכולוגי בהכרח לא מתאים להיות קצין, סביר להניח שבהתאם למה שנכתב ומה שהתרשם ממנו הפסיכולוג זה מה שיקבע..

שליש מהחיילים (מזכרון) פונים לגורמי בריאות הנפש בצבא במהלך שרותם. לא חושב שזה באיזושהי צורה ישפיע על האפשרות לצאת לקצונה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MetalMaiden שלום, במידה ואני מבקשת טיפולים פסיכולוגיים במסגרת הצבא, רואים את זה כשאני מבקשת לצאת לקצונה? זה עלול להשפיע?

אלא אם כן הפסיכולוג יקבע שאת סובלת מבעיה נפשית ויקבע לך סעיף נפשי/יוריד פרופיל נפשי, הדבר בהחלט לא ישפיע. יש כמובן חסיון על השיחות שלך עם הפסיכולוג והטיפול שאת מקבלת, כמו שיש חסיון על תיקך הרפואי. למפקדים ולגורמים שקובעים האם את רשאית לצאת לקק"צ אין גישה למידע זה, אלא רק לפרופיל ולסעיפים שנקבעו. אף אם יקבע סעיף נפשי, אין הכרח שהדבר ישפיע (תלוי בסעיף ובתפקיד אליו תהיי מיועדת בתום הקורס). מה גם שאם הבעיה תחלוף בהמשך ניתן יהיה לבטל את הסעיף ולהעלות את הפרופיל, בדיוק כפי שניתן עם סעיפים ופרופיל רפואי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MetalMaiden אתם הייתם מעדיפים להמנע מכך מחשש לסיכוי שלכם לצאת לקק"צ?

בהחלט לא! יש חיים מחוץ לקק"צ ולצבא בכלל (ואלו חיים שיכולים להיות טובים יותר, מעניינים יותר, מספקים יותר, ותורמים יותר לך ולחברה), ואף אחד לא צריך למנוע מעצמו עזרה רפואית או נפשית מחשש שהדבר יפריע לו בצבא. כאמור, חשש שכזה הוא ממילא לא רלוונטי אלא אם כן מדובר בבעיה משמעותית שמובילה לקביעת סעיף ושעלולה לפגוע בתפקוד הקצין.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MetalMaiden סתם להבהרה, אני לא מרגישה שיש לי בעיות נפשיות שמקשות עליי לתפקד או שאני לא כשירה להיות מועמדת. קרו לי אירועים שחשבתי שאחראי יותר לעבד אותם במסגרת הזו. הטיפול הוא לא הכרחי, אבל רציתי לברר את הנקודה הזו לפני שאני עושה צעד. תודה.

את יכולה לפנות לפסיכולוג בלב שקט.

בהצלחה.

ציטוט:

אלא אם כן הפסיכולוג יקבע שאת סובלת מבעיה נפשית ויקבע לך סעיף נפשי/יוריד פרופיל נפשי, הדבר בהחלט לא ישפיע. יש כמובן חסיון על השיחות שלך עם הפסיכולוג והטיפול שאת מקבלת, כמו שיש חסיון על תיקך הרפואי. למפקדים ולגורמים שקובעים האם את רשאית לצאת לקק"צ אין גישה למידע זה, אלא רק לפרופיל ולסעיפים שנקבעו. אף אם יקבע סעיף נפשי, אין הכרח שהדבר ישפיע (תלוי בסעיף ובתפקיד אליו תהיי מיועדת בתום הקורס). מה גם שאם הבעיה תחלוף בהמשך ניתן יהיה לבטל את הסעיף ולהעלות את הפרופיל, בדיוק כפי שניתן עם סעיפים ופרופיל רפואי.

כמה תיקונים-
במבד"קים או במיונים יש פגישה עם פסיכולוג, הדברים האלו יצאו בכל מקרה ככה שגם אם אין לה פרופיל, הדברים יתגלו.
וסעיף נפשי כן בהכרח פוסל יציאה לקק"צ (וחילות יעדיפו להוציא כחריג מישהו עם קב"א או עברית נמוכה מאשר להוציא מישהו עם סעיף נפשי שדורש הרבה יותר עיסוק)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pop_Bite כמה תיקונים- במבד"קים או במיונים יש פגישה עם פסיכולוג, הדברים האלו יצאו בכל מקרה ככה שגם אם אין לה פרופיל, הדברים יתגלו.

אני לא מצוי בפרטים הקטנים, אבל על בסיס הידע הכללי שלי וההגיון, ממש לא נראה לי שדברים שנאמרו במסגרת טיפולית עם פסיכולוג קליני, יצאו בפגישה עם פסיכולוג (ארגוני, אני מניח) במיונים לקק"צ. אני לא חושב שלאחרון יש בכלל גישה לחומר שקשור לטיפול שקיבל המועמד, ותפקידו הוא להעריך את אישיותו של המועמד והתאמתו לקצונה על פי התרשמותו הוא ובאופן בלתי תלוי. כמובן שאם המועמד סובל מהפרעות אישיות, הפסיכולוג במיונים יוכל לעלות עליהם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pop_Bite וסעיף נפשי כן בהכרח פוסל יציאה לקק"צ (וחילות יעדיפו להוציא כחריג מישהו עם קב"א או עברית נמוכה מאשר להוציא מישהו עם סעיף נפשי שדורש הרבה יותר עיסוק)

אם הסעיף הוא בגין בעיה שאינה צפויה להשפיע על תפקוד הקצין, אין הצדקה לפסילת מועמד שקיבל את הסעיף. אם אמנם בצה"ל נוהגים לפסול אוטומטית בעלי סעיף נפשי מיציאה לקק"צ, ניתן לפעול במישור משפטי, שכן מדובר באפליה פסולה על רקע מוגבלות נפשית. מעבר לכך, כאמור, סעיפים גם ניתן לבטל. יש לזכור גם שתפקידו של הפסיכולוג הוא קודם כל לדאוג למטופל. קביעת סעיף/הורדת פרופיל הם צעדים שמיועדים להקל על החייל, והפסיכולוג בהחלט יקח בחשבון את רצונו של החייל ולא ימהר לקבוע סעיף באופן חד צדדי לחייל שמתנגד לכך כי הוא סבור שהוא עלול להפגע מכך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי guxmo אני לא מצוי בפרטים הקטנים, אבל על בסיס הידע הכללי שלי וההגיון, ממש לא נראה לי שדברים שנאמרו במסגרת טיפולית עם פסיכולוג קליני, יצאו בפגישה עם פסיכולוג (ארגוני, אני מניח) במיונים לקק"צ. אני לא חושב שלאחרון יש בכלל גישה לחומר שקשור לטיפול שקיבל המועמד, ותפקידו הוא להעריך את אישיותו של המועמד והתאמתו לקצונה על פי התרשמותו הוא ובאופן בלתי תלוי. כמובן שאם המועמד סובל מהפרעות אישיות, הפסיכולוג במיונים יוכל לעלות עליהם. אם הסעיף הוא בגין בעיה שאינה צפויה להשפיע על תפקוד הקצין, אין הצדקה לפסילת מועמד שקיבל את הסעיף. אם אמנם בצה"ל נוהגים לפסול אוטומטית בעלי סעיף נפשי מיציאה לקק"צ, ניתן לפעול במישור משפטי, שכן מדובר באפליה פסולה על רקע מוגבלות נפשית. מעבר לכך, כאמור, סעיפים גם ניתן לבטל..

החייל נכנס לראיון אצל הפסיכולוג, הפסיכולוג שואל אותו במה מדובר, אם החייל יתחמק הפסיכולוג יתחיל להעמיק בזה.
זה מה שההיגיון שלי אומר שיקרה.
ולצבא ממש לא אכפת מהסעיפים, ברגע שיש לך פרופיל נפשי אתה לא מופיע כמתאים לקק"צ, אז הדרך היחידה שלך לצאת היא כחריג, עכשיו מי שמחליט על הכנסת חריגים הוא רע"ן סגל בחיל הרלוונטי, אם אתה לא מכיר את הרע"ן הסגל אין שום סיבה בעולם שיעדיפו להכניס מישהו עם פרופיל נפשי (לא משנה אפילו מה הוא), על מישהו שהסימול עברית שלו הוא 7 במקום 8.
ואי אפשר לפעול במישור המשפטי- בדיוק כמו שמישהו עם קב"א 40 לא יכול לפעול במישור הזה.
תפסול פרופיל או שתכנס לקבע ותצא כנגד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pop_Bite החייל נכנס לראיון אצל הפסיכולוג, הפסיכולוג שואל אותו במה מדובר, אם החייל יתחמק הפסיכולוג יתחיל להעמיק בזה. זה מה שההיגיון שלי אומר שיקרה.

מה זאת אומרת "הפסיכולוג שואל אותו במה מדובר"? אני ממש לא חושב שלפסיכולוג במיונים תהיה בכלל אינדיקציה לכך שהחייל פנה אי פעם לטיפול פסיכולוגי. אין שום רישום של הדבר מלבד במרפאה בו טופל החייל. זה בכלל לא עניינו ואין לו סמכות לעסוק בכך. צריך להבין שמדובר בשתי מסגרות נפרדות לחלוטין - הטיפולית והמיונית, ואין חלוקת מידע בין השתיים, למעט כאמור הפרופיל והסעיפים. הוא כן יכול לשאול שאלה בסגנון "ספר לי על קושי שנתקלת בו בחייך וכיצד התמודדת איתו" כדי לאבחן את אישיותו של החייל. (קרוב לוודאי, אגב, שאם התשובה תכלול ציון העובדה שהחייל פנה לפסיכולוג, הדבר ירשם לטובת החייל שכן פנייה לעזרה מגורם מקצועי היא דוגמה להתמודדות חכמה ונכונה עם קושי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pop_Bite ולצבא ממש לא אכפת מהסעיפים, ברגע שיש לך פרופיל נפשי אתה לא מופיע כמתאים לקק"צ, אז הדרך היחידה שלך לצאת היא כחריג, עכשיו מי שמחליט על הכנסת חריגים הוא רע"ן סגל בחיל הרלוונטי, אם אתה לא מכיר את הרע"ן הסגל אין שום סיבה בעולם שיעדיפו להכניס מישהו עם פרופיל נפשי (לא משנה אפילו מה הוא), על מישהו שהסימול עברית שלו הוא 7 במקום 8. ואי אפשר לפעול במישור המשפטי- בדיוק כמו שמישהו עם קב"א 40 לא יכול לפעול במישור הזה. תפסול פרופיל או שתכנס לקבע ותצא כנגד.

קב"א הוא נתון רלוונטי למידת התאמת מועמד לקצונה. סעיף רפואי או נפשי, אם (זה אם גדול, אבל עדיין) ניתן בגין בעיה שאינה צפויה להשפיע על תפקוד הקצין, אינו רלוונטי למידת התאמת מועמד לקצונה, וכמו כל נתון בלתי רלוונטי אחר, אם הוא משמש בפועל לקביעת התאמה, הרי שהדבר לא חוקי ובית המשפט לא ירשה זאת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי guxmo קב"א הוא נתון רלוונטי למידת התאמת מועמד לקצונה. סעיף רפואי או נפשי, אם (זה אם גדול, אבל עדיין) ניתן בגין בעיה שאינה צפויה להשפיע על תפקוד הקצין, אינו רלוונטי למידת התאמת מועמד לקצונה, וכמו כל נתון בלתי רלוונטי אחר, אם הוא משמש בפועל לקביעת התאמה, הרי שהדבר לא חוקי ובית המשפט לא ירשה זאת.

אז נעשה קצת דמגוגיה- שיחה של 5 דקות עם פרחת ממד"ה יכול לתת למישהו צד"כ נמוך, הוא יכול להיות עם דפ"ר 90 ועברית 9, אבל הקב"א שלו תשאר 45 מהסיבה הפשוטה שהמראיינת (שהיא כמובן לא איזה פסיכולוג שלא מבין מהחיים שלו) החליטה שאין לו מוטיבציה להיות קרבי.
ואם היית יודע כמה דברים לא רלוונטים פוסלים חיילים... (וזה עוד בלי שאני באמת יודע מה הולך במיונים ובמבדקים, שמה בטח יש עוד מספיק.)

בדיוק כמו שהצבא קבע שקב"א נמוך הוא מדד לאי יציאה לקצונה- לא משנה הסיבה, ככה קבעו שסעיף נפשי הוא מדד לאי יציאה לקצונה.
רוצה חריג- חבל, רוצה לצאת- תפסול ותתחיל לעשות שמירות.

נתחיל מזה שאתה צודק בעובדות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Pop_Bite רוצה חריג- חבל, רוצה לצאת- תפסול ותתחיל לעשות שמירות.

נמשיך מזה שלדעתי אתה טועה במחשבה הזו.
הרבה אנשים עם פרופיל נפשי ועדיין עושים שמירות. בכדי לא לעשות שמירות צריך סעיף לינת בית או פטור מנשק, משהו שלא קל לקבל.
(הפואנטה היא שלא כולם "מוציאים" פרופיל נפשי בשביל להרוויח משהו).
ומכאן שזה בהחלט מקומם לפסול באופן אוטומטי את מתאם הקצונה.
(למי שלא יודע, ברגע שיש סעיף נפשי, לא משנה איזה, המתאם יורד ל0).

לגבי העניין של הקב"א- תדע לך שהרבה אנשים עושים אימות נתונים.
אני יכול להעיד שביחידה שלי (התעסקתי בזה) הוצאנו סביב השני חיילים במחזור לאימות נתונים. בדיוק בגלל מה שציינת על האבחון של ממד"ה. (מעבר לכך שאנשים משתנים במהלך הצבא)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי תמיר20 נתחיל מזה שאתה צודק בעובדות. נמשיך מזה שלדעתי אתה טועה במחשבה הזו. הרבה אנשים עם פרופיל נפשי ועדיין עושים שמירות. בכדי לא לעשות שמירות צריך סעיף לינת בית או פטור מנשק, משהו שלא קל לקבל. (הפואנטה היא שלא כולם "מוציאים" פרופיל נפשי בשביל להרוויח משהו). ומכאן שזה בהחלט מקומם לפסול באופן אוטומטי את מתאם הקצונה. (למי שלא יודע, ברגע שיש סעיף נפשי, לא משנה איזה, המתאם יורד ל0). לגבי העניין של הקב"א- תדע לך שהרבה אנשים עושים אימות נתונים. אני יכול להעיד שביחידה שלי (התעסקתי בזה) הוצאנו סביב השני חיילים במחזור לאימות נתונים. בדיוק בגלל מה שציינת על האבחון של ממד"ה. (מעבר לכך שאנשים משתנים במהלך הצבא)

אמרתי שאני עושה קצת דמגוגיה,
אז נמשיך עם הדמגוגיה עוד קצת- יש יותר אנשים שמוציאים פטורים זמניים משמירות מאשר אנשים שמאושר להם לעשות אימות נתונים.
אם למישהו יש בעייה שלא מפריעה להוציא אותו לקצונה, אין שום סיבה שישימו לו פרופיל נפשי. יותר מזה, מי שרוצה לצאת לקצונה שיגיד את כל הבעיות שלו ויבקש יפה מאוד- לא לשים לו פרופיל נפשי.
ובכל השירות שלי, יצא לי לראות רק 2 אנשים בינתיים שאושר להם אימות נתונים (לעומת זאת קצין חייל מסויים התקשר בשני מקרים לר' ממד"ה ורח"ט מסויים פשוט של מייל)

אני רק רוצה להעיר שאין שום קשר בין פנייה לשרותי בריאות הנפש לסעיפים ושינויי פרופיל.

לדוגמה, במהלך שרותי נפצעתי, ופניתי לשרותי האורטופדיה של צהל, ביליתי 50+ יום בבית, עוד 60 יום עם פטור מכל פעילות שדורשת שימוש בגפיים התחתונות, וטיפולים פיזיוטראפיים, ולמרות זאת הפרופיל שלי לא השתנה, לא נוספו לי סעיפים, והשבח לאל חזרתי גם לכשירות גופנית מלאה. זה מקביל לחלוטין לפנייה לפסיכולוג...

אה!
פניתי גם לשרותי בריאות הנפש, מספר פעמים אפילו, במגוון רחב למדי של טענות, ואפילו נפגשתי עם שני פסיכיאטרים, שפסקו שאני שפוי לחלוטין . קיבלתי בדרך גם איזה פטור מנשק לחודש , וכל הליצנות הזאת לא השפיע על הפרופיל הרפואי שלי...

בניגוד אלי, יש חיילים שפונים לשרותי ברה"ן בגלל סיבות או בעיות אמיתיות וכנות, ורובם המוחלט שפויים לחלוטין, ולא נוספים להם שום סעיפים. בדיוק כמו שאין סיבה שחייל יחשוש מלפנות לאורטופד כשהוא נוקע את הרגל, כך גם אין סיבה שיחשוש מלפנות לברה"ן. בעצם הפנייה אין שום דבר בעייתי והיא מוגנת בחיסיון רפואי מלא.

מאחר שבאשכול נכתבו גם דברים כלליים שאינם רלוונטיים ספציפית לפותחת האשכול, ככל שניתן להתרשם ממה שכתבת, MetalMaiden, אני רוצה להדגיש חד משמעית - אין לך ממה לחשוש. כל אדם נאלץ להתמודד עם תקופות קשות בחייו. לסבול מדכדוך וחרדה, לדוגמה, בעקבות אירועים לא נעימים שקרו לו. פסיכולוג בהחלט יכול לעזור להתמודד, ולמנוע החמרת המצב הנפשי. זה מאוד מקובל בימינו לפנות לסיוע של פסיכולוג. גם קצינים רבים מטופלים על ידי פסיכולוגים, כמובן. אין בכך שום בושה ולא תהיה לפנייתך לפסיכולוג שום השלכות שליליות על שירותך הצבאי לרבות הסיכוי לצאת לקק"צ.

מניסיון אישי, אני יכול לומר לך שזה לא מונע.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time