היקום מת מקברו לשלם חוב להוצאה לפועל? 08:30 | 26.4.2005 ענת רואה
האם ציפה בנק דיסקונט כי אדם מת שנותר חייב לו כספים יקום מקברו וייגש להוצאה לפועל על מנת להסדיר את תשלום חובו? - כך תמה גם שופט בית המשפט המחוזי בחיפה עודד גרשון, שביטל הליכי הוצאה לפועל שניהל הבנק נגד מנוח, במקום לנהל אותם נגד יורשיו, כחוק.

השופט מתח ביקורת על אופן התנהלות בנק דיסקונט בפרשה וציין בין היתר, כי למרבה הצער התברר שבנק נכבד נקט בהליכים פסולים במטרה לגבות חוב - וחייב אותו בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקל. השופט הורה גם על ביטול מרבית ההחלטות שנתן בתיק ראש ההוצאה לפועל בחיפה, הרשם דאוד מאזן, שאישר את פעולות הגבייה שנקט הבנק נגד המת.

מההחלטה שניתנה שלשום עולה, כי בנק דיסקונט שביקש לגבות את חוב המנוח כלפיו, הדביק על דלת דירתו אזהרה על הכוונה לפתוח בהליכי הוצאה לפועל. האזהרה יועדה ל"עיזבון המנוח ז"ל" מבלי שפורט מיהם נציגי העיזבון, מיהם היורשים ומבלי שנמסרה להם כל הודעה אישית בעניין.

"הדבר זועק לשמיים ממש", קבע גרשון בהחלטתו. "הבנק נקט בהליך הוצאה לפועל נגד אדם שמת. העובדה שהבנק הוסיף ליד שמו את המילים "עיזבון המנוח" - ולאחר שמו הוסיף את המילה "ז"ל" - אינה עושה ולא כלום. שהרי, אם כך, למי אמורה האזהרה להימסר? לאדם שמת? והרי אין מחלוקת על כך שהבנק לא הוסיף ליד שם עיזבון המנוח שמו של אדם חי וקיים".

הרקע: שעבוד דירה

על פי המפורט בהחלטה, הרקע להליכים הוא הלוואה שהעניק הבנק ב-99' למנוח, כאשר כבטוחה לפירעונה נרשם שעבוד על דירת מגורים בחולון. במאי 2003 הלך המנוח לעולמו. כחצי שנה לאחר מכן שלח הבנק מכתב אשר מוען ל"עיזבון", ובו נאמר כי הבנק העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי וכי העיזבון מתבקש להסדיר את תשלום החוב, בסך 560 אלף שקל, בתוך 10 ימים, אחרת ינקטו הליכים.

ההסבר עליו הסתמך הבנק בהמצאת ההתראה שהודבקה על דלת הדירה היתה הוראה מחוק ההוצאה לפועל, לפיה "ניתן להגיש הלוואה לפירעון מיידי, בין השאר במידה ומתברר כי החייב עזב את הארץ". הבנק טען כי "לאור תכלית החקיקה ברור כי גם במידה ומדובר בחייב שנפטר אין מניעה בהגשת בקשה לביצוע מיידי".

ואולם השופט גרשון לא קיבל את ההסבר: "אם זוהי תכלית התקנה, מה טעם ומה תועלת יש בהדבקת אזהרה המיועדת לאדם שמת על דלת הבית שבו גר בחייו? וכי ניתן לומר שקיימת חזקה שהמת יקום מקברו, יראה את הכתב, יקרא בו ויפעל לסילוק חובו?", תמה גרשון בהחלטתו. לדברי השופט, ה"המצאה" של האזהרה היתה פסולה מעיקרה ונעשתה בניגוד להוראות הדין.

עוד עולה מההחלטה, כי בעקבות ההליכים הגיש בנו של המנוח בקשת התנגדות בה ביקש לפעול בעצמו למכירת הדירה השופט גרשון לא קיבל את ההסבר: "אם זוהי תכלית התקנה, מה טעם ומה תועלת יש בהדבקת אזהרה המיועדת לאדם שמת על דלת הבית שבו גר בחייו? וכי ניתן לומר שקיימת חזקה שהמת יקום מקברו, יראה את הכתב, יקרא בו ויפעל לסילוק חובו?" ולפירעון החוב. ראש ההוצאה לפועל נענה לבקשה והעניק לבן שלושה חודשים, אך ביטל את החלטתו שבועיים מאוחר יותר בעקבות בקשת ביטול שהגיש דיסקונט. בעקבות זאת המשיך הבנק בהליכי מימוש ואף פינה את הדיירת ששכרה את הדירה.

בהחלטתו הדגיש השופט כי לא רק זאת שהדבקת ההתראה על דירת המת היתה שלא כדין, אלא שאף אם היה אומר כי ההדבקה נעשתה כדין, בסופו של דבר, נעשתה ההדבקה על נכס שבו לא מתגורר איש מיורשיו של המנוח האמורים להתייצב בשם העיזבון.

אם לא די בכך, קבע גרשון, "ברור מאליו, על כן, כי גם אילו היו המשיבים מצרפים את שמות כל יורשי המנוח ליד שם העזבון כדי להזמינם לדין, היה על המשיבים לפעול לביצוע המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט, שכן בן המנוח מתגורר בחו"ל".

השופט ביקש להזכיר לבנק, כי לא זו בלבד שלא ניתן לנקוט הליך בהוצאה לפועל כנגד עזבונו של מנוח פלוני כך סתם, אלא שאף לא ניתן לנקוט בהליך הוצאה לפועל כנגד עיזבון המנוח ואחד מיורשיו - בלבד כאשר יורשיו האחרים לא הביעו הסכמתם לכך שאותו יורש יתייצב ויעמוד לבדו בשם עיזבון המנוח, אלא אם בית המשפט עצמו נתן את אישורו לכך.

הליך פסול

לאור הדברים קבע השופט כי ההליך שננקט היה פסול והורה על ביטול כל ההליכים. עם זאת הדגיש השופט כי אינו טוען שהבנק איננו יכול לנקוט הליכים נגד עיזבון המנוח - אלא טענתו היא רק כי לא ניתן לנקוט הליכים נגד עיזבון המנוח מבלי לציין ליד שמו את שמות הנציגים שיכולים לייצגו, אם יורשי המנוח ואם מנהל העזבון. לדבריו, אם בנק דיסקונט רוצה להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל בתיק האמור, עליו להתחיל משלב המצאת כתבי הדין.

לאור זאת הורה השופט לבנק ולכונס הנכסים מטעמו, עו"ד יוסף ברינט, לשלם ליורשי המנוח הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל. היורשים יוצגו באמצעות עו"ד מרים זפט.

(ברע 1843/04)