פשיטת רגל ותשלום מזונות, למי הקדימות?

תשלום מזונות של פושט רגל – מסגרת משפטית:
על פי הוראת סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל שעניינה "הקצבה לזכאי למזונות", הרי שניתנת סמכות, על פי בקשתו של אדם "שמגיעים לו מפושט הרגל על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו סכומי כסף שימצא לנכון".
פשיטת רגל ומזונות - למי תוענק קדימות?
הוראה זו המעניקה קדימות ועדיפות מסויימת לזכאי לדמי המזונות על פני נושים רגילים אחרים, הממתינים בצוותא לקבלת כספים על פי נשייתם היחסית, נותנת ביטוי לצרכים סוציאליים ראשונים במעלה, של מי שהיה סמוך על שולחנו של החייב- ברוב המקרים ילדיו הקטינים - ונותר לעיתים, עקב הליך הגירושין תלוי במידה רבה בכלכלתו, בדמי המזונות שהחייב אמור לשאתם.
עם זאת אופייה ולשונה של הוראה זו, הדנה בהקצבת מזונות, מזמן לזמן, לאחר שיקול דעת ומחשבה, שאין היא נועדת מיניה וביה, להעמיד לרשות הזכאי את מלוא דמי המזונות שנפסקו לו, וזאת נוכח צרכיהם של נושים אחרים, הניצבים בפתח, שהכנסותיו ונכסיו של החייב שמהם מוקצבים המזונות, אמורים להיות מחולקים גם ביניהם.
כיצד מתייחסת הפסיקה לחוב מזונות של פושט רגל?
יצירת חוב כאמור הוכר בפסיקה כחוסר תום לב. כפי שנאמר:
פשיטת רגל ומזונות - לסיכום,
לצורך הקצבת המזונות ישוקללו איפוא צורכי הזכאי השוטפים לדמי מזונות, היקף הנכסים והכספים המצויים בקופת הפשט"ר, יכולתו הכלכלית המשתנה של החייב, ומסת החובות על פי תביעות החוב שאושרו.

"חיוב במזונות איננו דומה לחיוב כספי אחר. גם המחוקק מתייחס באופן שונה לחיוב במזונות. והדברים ברורים ופשוטים: תשלום המזונות הינו, לעיתים, האמצעי היחיד העומד לרשותו של הזכאי למזונות כדי להתקיים. בענייננו מדובר בחיוב לתשלום מזונות לבנו הקטין של החייב.
כשלעצמי אני סבור שעצם קיומו של חוב מזונות, ובמיוחד מזונות לקטין כאשר הנסיבות מלמדות על כך שהחייב יכול היה לשלם את חיובו ולא עשה כן, זועק לשמיים את דבר חוסר תום ליבו של החייב. כאמור לעיל, חובו העיקרי של החייב הינו חוב המזונות הנ"ל. לפיכך, הואיל והחוב העיקרי נוצר בחוסר תום לב, ממילא מן הדין לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל כבר מטעם זה"

אם כן, כאשר אדם מצוי בהליכי פשיטת רגל –משתנים כללי המשחק ביחס לחיובו בדמי מזונות לזכאים עפ"י החוק,ויחולו הכללים המיוחדים בפשיטת רגל.
עו"ד אריאל היבלום מוסיפה כי, חוק ההוצאה לפועל קובע, כי כאשר לאדם חובות כלפי זכאים למזונות וכלפי נושים רגילים, הרי שחוב מזונות נהנה מדין קדימה מסויים,ולא ניתן לצרפו להליך אחוד תיקים.

על בית המשפט במקרה זה,מוטלת החובה, לבחון את האיזון הראוי והצודק בין פירעון חובות החייב הכלליים לחובו בדין האישי.

עפ"י המצב המשפטי התקף היום קיימות שלש קטגוריות;

הקטגוריה הראשונה
1.ניתן פסק דין למזונות ,והתגבשו פיגורי המזונות-לפני מתן מתן צו הכנוס.

בקטגוריה זו מדובר בחובות בני תביעה,אשר נהנים מדין קדימה, היינו חובות אלו יהיו עדיפים מול נושים אחרים שיש לחייב. חובות אלה מוקפאים ויש להגיש בגינם תביעת חוב לנאמן בפשיטת רגל.

הקטגוריה השנייה
2.ניתן פסק דין למזונות לפני צו הכנוס אך מועדי התשלום הגיעו לאחר צו הכנוס.

במקרה זה לא יהיו החובות בני תביעה, אך הזכאי למזונות מפושט הרגל רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה להקצבת כספים מתוך נכסי פושט הרגל או השתכרותו . במקרה זה, הזכאי למזונות,אינו רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל.

קטגוריה שלישית
3. ניתן פסק דין למזונות - לאחר צו הכנוס.

עוד מוסיפה עוה"ד אריאל היבלום כי כאשר ניתן פסק דין למזונות לאחר צו כינוס - החוב אינו בר-תביעה .
במקרה זה, בית המשפט למשפחה פוסק את המזונות לזכאי בפסק דין, ולאחר מכן בית המשפט של פשיטת רגל (בית המשפט המחוזי)קובע איזה סכום יוקצב לזכאי מנכסי פושט הרגל או מהשתכרותו כדי לממש את פסק הדין למזונות.

בקטגוריות 2 ו-3, בית המשפט למשפחה פוסק את המזונות לזכאי בפסק דין, ולאחר מכן בית המשפט של פשיטת רגל קובע איזה סכום יוקצב לזכאי מנכסי פושט הרגל או מהשתכרותו כדי לממש את פסק הדין למזונות.

האם אבדה תקוותינו
כשהגבייה מאת החייב הינה בלתי אפשרית בנסיבות העניין,ניתן –בהתקיים כל הפרמטרים הדרושים-להגיש תביעת מזונות נגד הורי החייב.
הבסיס לתביעת מזונות מעין זו מצוי בחוק לתקון דיני משפחה מזונות (סעיפים 5 ו-6). בפסיקת בית המשפט נקבע,כי "המבחן איננו בחוסר הזכאות, אלא בחוסר האפשרות המעשית לקבל את המזונות".
כלומר, בית המשפט מפנה למבחן המעשי ולא למבחן הפורמלי.

ואסכם כך:
הקצבת כספים מתוך נכסי פושט הרגל הינה חריג,שכן נכסי פושט הרגל הוקנו לנאמן,לטובת חובות העבר.
חרף האמור לעיל,מוקנה לבהמ"ש שקול דעת רחב בו הוא עושה שימוש עפ"י נסיבות המקרה שפניו.

על סדר פרעון חובות בדין קדימה ע"פ פקודת פשיטת הרגל
חובות בדין קדימה הם חובות, אשר פקודת פשיטת הרגל נתנה להם עדיפות על פני חובות אחרים, יש כמובן לשים לב שעדיפות זו היא רק כלפי חובות רגילים ולא כלפי נושים מובטחים - שלהם עדיפות על פני החובות בדין קדימה.
רשימת החובות בדין קדימה
סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל מונה רשימה של סוגי חובות שיש להם דין קדימה לחובות האחרים ומדרג אותם לפי סדר העדיפויות הבא:
ראשון שכר עבודה
שני סכום שניכה פושט הרגל במקור לצורך מס הכנסה וטרם העבירו לפקיד השומה
לאחר מכן חובות אלו השווים זה לזה בדרגתם:
כסף המגיע מפיגורים בתשלום חוב מזונות
מי שכירות של שנה לפני מועד פשיטת הרגל
מיסים
מהו שכר עבודה שזוכה לדין לקדימה במסגרת הפקודה?
החוב הראשון שיש לו עדיפות על פי החוק הוא שכר עבודה, סכום זה הוא מוגבל ומתעדכן מדי פעם לפעם לפי קריטריונים הקבועים בחוק הביטוח הלאומי(סעיף 78) לעניין זה רואים דמי חופשה, פדיון מחלה ותמורת חופשה כשכר עבודה, בנוסף גם פיצויי פיטורין נכנסים להגדרה של שכר עבודה בדין קדימה אולם פיצויי הפיטורין ושכר העבודה ביחד לא יעלו על 150 אחוז מהסכום שהוגדר בחוק הביטוח הלאומי.

בית המשפט המוסמך לדון בתביעות של שכר עבודה הזוכה לדין קדימה הוא בית המשפט לפשיטת רגל, ולא בית הדין לעבודה.
מהו כסף המגיע בעד פיגורים במילוי צווי מזונות?
פיגור במזונות יהיה בדין קדימה רק אם התשלום המקורי היה אמור להינתן לפני מועד צו כינוס הנכסים, לעניין זה גם מזונות המתקבלים מהמוסד לביטוח לאומי יהיו בדין קדימה.
מהם דמי שכירות של שנה אחת לכל היותר?
שכר דירה, של כשנה לפני הכרזת פשיטת הרגל – מוגן בדין קדימה.

לעניין זה המועד הקובע הוא מועד מתן צו הכינוס, כאשר דמי שכירות של שנה לפני כן יהיו מוגנים בדין קדימה לעומת זאת דמי שכירות שאמורים להשתלם לאחר מועד צו הכינוס, יהיו חובות רגילים ולא יזכו לעדיפות על פני חובות אחרים.
מיסים (תשלומי חובה)
מיסים אלו מוגדרים כמיסים עירוניים, מיסים של מועצות מקומיות ותרומות שהן בבחינת מיסים המוטלות על פי פקודת העדות הדתיות (ארגונן).
חובות בדין קדימה משפטים לסיכום
חובות בדין קדימה, הם חובות שיכולת הגבייה שלהם גבוהה יותר והם ניתנים בחוק, הרציונל לתת לחובות מסוימים עדיפות הוא כי חובות אלו חשובים יותר למקבל החוב מחובות אחרים. כך שכר עבודה לדוגמא הוא מקור לפרנסה שאין בלתו, ומכך החשיבות העליונה שנותן לו החוק במהלך של פשיטת רגל.

כאשר נמצאים בהליך של פשיטת רגל, חשוב לדעת את הזכויות והחובות של כל אחד מהנושים בכדי להבטיח הליך תקין שיעמוד בדרישות הקבועות בחוק. ייעוץ משפטי מקצועי ונכון יכול להביא לקיצור ההליך ולהפחתה משמעותית בהוצאות.


עו"ד אריאל היבלום מרעננה, מתמחה במציאת פתרונות יצירתים בתחום ההוצל"פ, חייבים, זוכים, הסדרים עם נושים, איחוד תיקים, חקירות יכולת, צווי חיוב, פשיטות רגל, גישור, הסכמי פשרה, התנגדויות, ייצוג בכל סוגי תיקי הוצל"פ, עיקולים, צווי מאסר, תביעות פינוי, פסק דין הצהרתי.
כמו כן, עוסקת עוה"ד אריאל היבלום בתחום המשפחה, כל סוגי התביעות: גירושין, מזונות ילדים, אישה, פירוק שיתוף, סידור גט, הסכמי גירושין בהסכמה- גישור ופישור, עיסקאות וסכמים במקרקעין, עו"ד וגם מגשרת מוסמכת.