בשנתיים האחרונות נרשמה עלייה של עשרות אחוזים במספר הנשים הטובלות במקוואות בתל אביב. אלדד מזרחי, יו"ר המועצה הדתית, חושף כי באחרונה מתרחבת התופעה לפיה נשים חילוניות פוקדות את המקוואות. "אנו בהחלט מזהים תופעה חדשה של חילוניות רבות שבאות לטבול", הוא אומר.
ברחבי תל אביב פזורים 18 מקוואות, שישה מהם שופצו בשנתיים האחרונות על ידי המועצה והעירייה. במקוואות המשופצים עלה מספר הטובלות בעשרות ואף במאות אחוזים.
על פי נתוני המועצה, לפני כשנתיים טבלו במקווה הדר יוסף 108 נשים בחודש. לעומת זאת, בחודשים האחרונים — לאחר השיפוץ — טבלו בו בממוצע 272 נשים בחודש, עלייה של כ־150 אחוז. בשנת 2009 טבלו במקווה ברחוב צירלסון 158 נשים בחודש, לעומת ממוצע של 508 נשים בחודש בשנת 2011, עלייה של כ־320 אחוז. במקווה בשכונת שפירא עמד מספר הטובלות בחודש ב־2011 על 522 בממוצע בהשוואה ל־154 שנתיים קודם לכן — עלייה של יותר מ־320 אחוז.
בסך הכול חלה עלייה של למעלה מ־120 אחוז במספר הנשים הטובלות בששת המקוואות המשופצים. בשנת 2010 עמד ממוצע הנשים שפקדו את המקוואות בחודש על 1,116, לעומת 2,468 בממוצע בחודש בשנת 2011. על פי נתוני המועצה, גם במקוואות שעדיין לא עברו שיפוץ חלה עלייה של עשרות אחוזים.
"התחלנו להעביר את המסר שטבילה היא חוויה רוחנית ולא דתית", מגלה נחמה שולמן, בלנית במקווה ברחוב פקיעין, יועצת הלכה ועורכת האתר "מקווה נט".
על כך שנשים צעירות חילוניות פוקדות את המקוואות היא מספרת: "יש היום טרנד חזק מאוד של נשים חילוניות שלא קשורות לדת שבאות וטובלות. פעם היו בלניות שזרקו נשים שהגיעו עם ציפורניים מטופחות או שלא היו מוכנות לטבילה. אני מתקנת את העוול הזה. אני מקבלת כל אחת, מחבקת, אגיע עד הקצה כדי לתת להן תחושה טובה".
לדבריה, סוג הנשים שמגיעות הוא מגוון: "מגיעות גם בחורות עם קעקועים, ראסטות בשיער ופירסינג, מכל המינים והגוונים. אני מקבלת את כולן לטבול בברכה ועם הרבה יותר מחיוך. אני חושבת שזה מקום אינטימי ועדין וצריך להיות סופר רגיש. לפני שבועיים הגיעה בחורה חילונית שנשואה לדתי. אחרי הטבילה והיחס שקיבלה היא אמרה לי: 'עד היום באתי בשביל בעלי למקווה, מהיום אני אבוא בשבילי'".
לדברי שולמן, מדובר בתופעה שצוברת תאוצה. "מגיעות חילוניות גמורות, צעירות שעולמן שונה משלי, הן מנסות ואחר כך מספרות לחברות שלהן שמביאות חברות נוספות וזה ממש עובר מפה לאוזן. נהיה קטע איני לבוא למקווה. באתר שלי מוצגות המון שאלות שמהן אני יכולה להבין שהגולשות חילוניות".
חנה מדדי, הבלנית במקווה ברחוב אידלסון, מחזקת את דברי שולמן. "יש עלייה גדולה מאוד במספר החילוניות שטובלות", היא מספרת. "הן חוזרות וטוענות שזה עושה להן טוב. בשנה־שנתיים האחרונות אני רואה את זה הרבה יותר מבעבר, יש נהירה של נשים שאין להן כלל מושג בדת. הן אומרות שהן באות כי זה עוזר להן בבית ושומר על רענון בחיי הנישואים והיחסים לא נראים כדבר מובן מאליו. הן מספרות שהן מרגישות התעלות לאחר הטבילה".
"יש בטבילה התרוממות נפש מאוד גדולה", מסבירה יפעת (שם בדוי), חילונית בשנות ה־20 לחייה שמקפידה לבקר במקווה. "לקחתי פעם חברה לטבילה, וכשהיא לא יצאה נכנסתי וראיתי אותה בוכה מהתרגשות. הטבילה משפיעה לטובה על תחומים שונים בחיי. זה קטע רוחני מחזק".
קארין (שם בדוי), חילונית נוספת שמקפידה לטבול, מספרת: "אחרי החתונה לא הלכתי, וכשלא הצלחתי להיכנס להיריון התחלתי ללכת למקווה, ולאחר מכן נכנסתי להיריון. יש לי הרבה חברות חילוניות שהחלו ללכת למקווה והן מספרות על תחושה טובה של טהרה. כל אחת מהן חילונית גמורה ואין להן קשר לדת. זה פשוט הפך להיות קטע".
ראשי
צ'אט
10-08-2011, 04:11
מצב כלאיים
