לפני 50 שנה הופיע במדור של קישון במעריב פיליטון משעשע אודות ביקורו בגן שאליו שקל לשלוח את בנו,
בעיר רמת גן. הגננת הסבירה לו שהיום היא תלמד את הילדים על מלכים ותסביר להם מהו מלך, מיהו מלך ואיך לכבדו. בכל פעם ששאלה ילדים משהו בסגנון "מי האיש הכי חשוב שכולם אוהבים?", הם ענו בהתלהבות "קריניצי, קריניצי", והתכוונו לאברהם קריניצי שהיה ראש עיריית ר"ג במשך שלושה מילניומים פלוס-מינוס...

ובכן, מסתבר שבעפולה החליטו לשחזר את אותו הישג מפואר של שטיפת מוחות פעוטות:
במינהל החינוך של עיריית עפולה החליטו להכין לאבי אלקבץ הפתעה לקראת יום העצמאות. לשיר המוכר 'אדוני
ראש העיר' חוברו מילים חדשות, המהללות את ראש העירייה. הגננות התבקשו להשמיע לילדים את הדיסק
וללמד אותם את המילים. העירייה: הילדים בשיר מתגאים בעירם, ומביעים תודה למדינה

http://www.mynet.co.il/articles/0,7...4056559,00.html

---------------------------------------------------------------

האמת היא שתגובת העירייה לבדה הופכת כל הבעת דיעה על גועל הנפש הצרוף הזה, למיותרת. מישהו
בעירייה אשכרה חושב שאפשר לשכנע שילדים בני 3-5 החליטו על דעת עצמם להפיק דיסק ולהביע תודתם
לראש העיר?

במדינות טוטליטאריות יש המון דברים מגעילים, אבל שימוש בילדים להאדרת השליט ושטיפתך מוחם, זה
מהדברים היותר מבחילים שישנם. יש סיפורים כמו אודות הילד פאבליק שהסגיר הוריו למרגליו של סטאלין
(וכמובן הוצג כגיבור נועז) ולמרות שכאן לא הגענו למדרגות הללו - הרי ששימו בילדים לצורך קמפיין האדרה
עצמית של דמות פוליטית, הוא דבר מגעיל.

לפני 50 שנה זה היה מצחיק - שכן אז באמת היינו רק בתחילת הדרך...

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

במקרה אתמול בערב קפצתי לקברו וסיפרתי לילדים על הלוויתו עת עבר ארונו [יחד עם ארונו נהגו וחתנו] על רכבי הכבאות ברחוב המרכזי בעיר והמונים עמדו לחלוק לו כבוד אחרון . הוא אגב נח לו בפארק הלאומי בר"ג מוקף בכל מה שכנראה אהב: גנים, מים, אדמת מולדת משוחררת מאויב, ילדים שמחים ואוכל טוב...

קריניצי היה הגרסה המחייכת והמקומית של בן גוריון. הוא ב-א-מ-ת היה ראש עיר אהוב ובעל מחשבה מרחיקת ראות [שמירת שטחים פתוחים, רכוז בינינים גבוהים עתירי ארנונה בפאתי העיר, מתן חסות למוסדות גוזלי שטח כבי"ח ואוניברסיטה, פתיחות לאיחוד עם רשויות מקומיות זעירות סובבות, הרחבת רחובות טרם גידול בתחבורה, השקעה רבה בחינוך ובעיקר פטריוטיזם ולוקל פטריוטיזם כתפיסה מעשית ולא רגשית.]

כן, הוא אהב להנציח את עצמו ו'נחבאות אל הכלים' לא בדיוק אפיינה אותו ובכל זאת 'אדם גדול' לא תהיה מליצה לגביו. מהבנת הצורך בתעשיה והעמידה על הזכות לקפיטליזם דרך ועד בעלי מלאכה בעולם סוציאליסטי עוין, דרך הפקפוק בכוונות הבריטים, הכושר הארגוני בהגנה בראשית צעדיה, פתיחת העיר לכלל המחתרות ושמירת שלו בית בינהן בממלכתו ועוד ועוד. העמדות שלי כלפיו מקורן לא רק בביוגרפיה הגרופית [אבל מענינת] של רומבה.

אני כמובן יכול להעיד כמי שהיה בגן בימי קריניצי - כי לא זכור לי כל אזכור שלו או סגידה לאיש במערכת החינוך הגנית. בכתות הראשונות בבי"ס אגב היו על הקיר מעל הלוח תמונות של...גולדה ודיין

ואחרי כל זה - איפה אני יכול להשיג פיליטון של קישון שעד כה נעלם מעיני?

כן, רק חבל שהדפים מצהיבים עם הזמן

חשבתי שאני מאחרוני הקוראים שלו בשכבת הגיל שלי... ההבדל הוא שבקטע הזה - הילדים מראש מגיעים עם המחשבה שקריניצי האגדי הוא מלך ולא שמאירה (הגננת) מלמדת אותם זאת. וכדבריה: "ילדים קשי חינוך. לא אחד ביניהם דבילי לגמרי".

אם מי מכם השיג את העותק של הפיליטון הנ"ל- אשמח מאוד לקבל במייל
תודה
יואב
yoav.avneyon@gmail.com

הנינה שלו, היא אומנם לא סולחת לי אבל איזו אישה יקרה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)