
21-09-2011, 04:49
|
|
|
|
חבר מתאריך: 28.01.08
הודעות: 6,768
|
|
|
במחשבה שניה אתה צודק
הגזמתי בקיצוניות של התגובה ואני מצר על כך. מצחיק, אני בעצמי פשוט נגעלתי וחשתי סלידה עמוקה מהשימחה לאיד שהייתה פה לפני חודשים ספורים על הטבח המזעזע בנורבגיה של נערים צעירים, והנה אני נופל לאותה קיצוניות לא ראויה.
פשוט לאחרונה התמלאתי כעס רב על המראות שאני נחשף בתקשורת.. על האזרחים הטורקים בטלויזיה ששורפים דגלי ישראל וקוראים להשמדתנו, אזרחים טורקים שמפגינים מול השגרירות וקוראים להפסיק את ה"טבח " בעזה, אזרחים טורקים שהיו על המרמרה עם קילשונים ומברגים וכל הבא ביד כדי לשחוט ילדים בני 18. ושחלק מהעם שלהם קיבל אותם לאחר מכן בתשואות וכגיבורים לאומים. זה פשוט מילא אותי כעס.
אבל אסור לכעס הזה להוציא אותי לרגע מפרופורציה ולראות הכל בשחור ולבן. ברור לי שההמון הזועם שאני רואה על המסך לא מייצג את כל העם. ברור לי שיש אזרחים טובים שאין להם שום קשר לשנאה בין שני העמים. כמו הטייס הטורקי הצנוע והחביב שהתראיין אצלנו בתקופת השריפות בכרמל, נרתם לעזור ללא שום תמורה והפציר שאין לו שום קשר לאיבה שנוצרה בין שני העמים. אני בטוח שהוא רק לא מקרה בודד..
אסור לי לשמוח לאיד. לעולם. אחרת, במה אני שונה מאותם קיצונים?
|