הקליקו כאן על מנת לקרוא את המקור
מבוסס על מחקריהם של מר
יעקב יוסף לב ,מר
אלי א הרץ ו
עו"ד הווארד גריף
כבר עשרות שנים נמצא העם היהודי תחת מתקפה.
כלי הנשק העיקרי המסוכן והיעיל ביותר באמצעותו מותקף העם היהודי
אינו כדורים, אינו טילים, אינו מטוסים, אינו רובים ואינו טנקים.
כלי הנשק באמצעותו העם היהודי מותקף הוא מתוחכם, מודרני ומתקדם.
נשק מתקדם זה ניתן לערבים ע"י האו"ם האנטישמי והאיחוד האירופי האנטישמי - (התגלמויות / צורות חדשות של אותו אוייב עתיק אשר עמל וטרח להעלים את העם היהודי באלפי השנים האחרונות).
מאמר זה בא לחשוף את הנשק המתקדם אשר נמצא בידי הערבים ואשר משמש לתקיפת העם היהודי.
מאמר זה בא ללמד מהו הנשק הזדוני והמסוכן, ואיך להתגונן מפניו.
המוח היהודי אשר רק לאחרונה הוליד עוד זוכה פרס נובל, איננו מפותח דיו לזהות את הנשק באמצעותו אנו מותקפים.
השכל היהודי
לא בשל עדיין להבין באמצעות מה רוצים ואיך פועלים הערבים (בהכוונה צמודה של האנטישמים) להחזיר אותנו לעוד גלות והשם יישמור לשואה נוספת.
העם היהודי עומד כילד משתאה, בעל עיניים פקוחות לרווחה ופה פעור בתדהמה ולא מצליח להבין מול מה הוא עומד
העם היהודי משול לאדם הניאנדרטלי הפרימיטיבי, בכל הקשור להתגוננות מול נשק מתקדם זה, אשר שומט את מולדת היהודים מתחת לרגליו של עם הספר.
העם היהודי, העם הנבחר, משול לאדם מערות פרימיטיבי אשר מנסה להגן על עצמו עם מקל ואבן מול
נשק מודרני ודורסני הנמצא ביד האוייב.
הנשק באמצעותו הערבים מביסים אותנו אט אט מבלי שאנחנו בכלל מבינים מול מה אנו עומדים - הוא נשק ה
זכויות משפטיות על פלשתינה
העם היהודי מלא ועמוס בפרשנים, יועצים ומומחים אשר יודעים למלא שעות מרקע בהתדיינויות ופרשנויות קולניות, למשמע כל קול נפיחה של איזה בוס ערבי.
בכל פעם ש"משהו קורה" נשמע שעות על גבי שעות יהודים הדורים באולפנים מרווחים המברברים ללא הרף ואשר לעומתם עדת תרנגולות נשמעת כמוסיקה קלאסית.
שבענו מ "מקצוענים" שכירים, הסטוריונים מומחים, משפטנים יוקרתיים, פרשנים יהירים, יועצים קולניים אשר מוכתרים כ"מאסטרים של הברברת" ואשר אומרים הרבה (תמורת יוקרה / כבוד ושכר רב) ולא אומרים כלום.
אם לא נעניק לעצמינו סטירת לחי מצלצלת אשר תמזער את האגו שלנו, תפקח את עינינו ותחדד את שכלנו - נמצא עצמינו זרים במולדתנו תחת חסותם של בעלי בית ידועים ומוכרים - ה"ערבים הפלסטינים" - בעלי הבית של פלשתינה
וזהו הנשק העיקרי, זהו הנשק המודרני המפותח והמתקדם אשר נמצא בידי האוייב ואשר אותו אנו רחוקים שנות אור מלהבין -
זכויות משפטיות על פלשתינה.
זוהי נקודת התורפה שלנו, של העם היהודי.
זוהי החולשה שלנו כעם - כאן השכלתנו ו
בינתנו שואפת לאפס, ונכון יותר לומר כאן אנו
נטולי בינה לחלוטין.
עם זאת, בניגוד אלינו, האוייב הערבי לומד.
האוייב הערבי למד כמה דברים מידידו - האוייב האנטישמי.
האוייב הערבי השכיל ללמוד עלינו את אשר אנחנו לא מסוגלים להבין על עצמינו.
זה הרגע שבו, כל מי שמעוניין להימנע מגלות נוספת / שואה נוספת, יכול לבחור האם הוא רוצה להתפתח ולדעת איך להגן על עצמו - או להמשיך להיות יהיר, שאנן, גאוותן קולני אשר הולך להפסיד את בעלותו כאן על הארץ.
שימו לב: כאשר עוסקים ודנים בנשק הזכויות המשפטיות, צה"ל שלנו איננו חלק מהמשוואה ואינו צד במערכה.
מדובר כאן על נשק של אינטיליגנציה, בינה (משחק שחמט אכזרי וסבלני על העם היהודי), ולא של כוח / עוצמה.
בו בזמן שצה"ל משתפר בסיכולים ממוקדים - הנשק של הערבים רק מצמיח עוד ועוד "פעילי שלום" (טרוריסטים / מחבלים / מפגעים) ממש כמו זבובים. וזבובים אלו מוסווים באוכלוסיה אזרחית דבר אשר רק מוסיף עוד קושי ומכשול בביטוי העוצמה הכוחנית.
ובכן:
הערבים יודעים שהשם הרשמי של מולדת היהודים היה במשך מאות שנים פלשתינה. יותר נכון - הערבים יודעים שארץ ישראל הוא כינוי - אך פלשתינה הוא השם הרשמי של המולדת היהודית.
לאחרונה (בזכות עידן האינטרנט) כל יהודי יודע לדקלם כתוכי את מאורעות והשתלשלות מתן השם "פלשתינה" ע"י הקיסר הנורא אדריאנוס.
בו בזמן שהשכלתו הממוצעת של היהודי ה"נאור" מסתיימת כאן (ואותו יהודי שדיקלם זאת טופח לעצמו על השכם וחש גאווה יתרה), הערבי יודע יותר מזה.
הערבי יודע את העיקר.
הערבי למד מהאנטישמי את מה שצריך ולא רק פרטי הסטוריה רחוקה ושולית.
בניגוד ליהודי אשר נהיה לאחרונה "מאסטר" בידיעת ההסטוריה הרחוקה וה
בלתי חשובה, הערבי רכש ידע על ההסטוריה המודרנית של העם היהודי. הערבי יודע שהשם פלשתינה אינו קשור לקיסר כזה או אחר - אלא קשור קשר ישיר למסמכים המשפטיים הבינלאומיים אשר נחתמו והוכרו ע"י כל העולם !!
כן - זה הבדל אחד בין הערבי (אשר מתייחס לעיקר ולחשוב) לבין היהודי אשר לצערי מתייחס לפרטים הבלתי חשובים והשוליים בעליל
הערבי יודע שליהודים יש אישור עולמי, רשמי, חתום ומוכר אשר מהווה הכרה בזכויות הקיימות על המולדת - פלשתינה.
הערבי יודע שליהודים יש שטר בעלות על המולדת - שטר בעלות תקף ובינלאומי.
והכי חשוב - הערבי יודע שבשטר הבעלות השייך ליהודים -
לא ארץ ישראל רשומה אלא פלשתינה.
הערבי יודע שהיהודי הממוצע כלל לא יודע שיש לו תעודת בעלות על הארץ, והוא מנצל זאת (שוב - הכל נעשה תוך ייעוץ צמוד של האנטישמי) ביעילות רבה, על מנת לבצע התחזות פושעת אך אלגנטית - אשר סוף דבר (אם הערבי לא ייתפס על חם) תביא לערבי את הזכויות המיוחלות הנמצאות באותו מסמך משפטי (שטר הבעלות שיש לנו) בינלאומי.
הערבי אשר בעצת האנטישמי אמץ לעצמו (גנב לנו באלגנטיות) את הזהות ה"פלסטינית" (עם הרבה עזרה של יהודים בוגדים) - יימצא את עצמו (אם לא נתעורר באמצעות סטירת הלחי)
בעל הבית של פלשתינה.
חשוב מאוד לשים לב:
עו"ד הווארד גריף בספרו מפליא לתאר יתרון אדיר בו זכו הערבים לאחר גניבת השם פלשתינאים מאיתנו (צילומי מסך מספר 1 + 2 בתחתית העמוד):
"
על ידי שינוי זהותם לפלסטינית, צאצאיהם של הערבים של פלשתינה המנדטורית לשעבר היו מסוגלים לזכות ביותר אהדה עבור מטרתם כיוון שזה כבר לא היה מקרה של יהודי ישראל הנאבקים בגבורה נגד עשרים ואחת מדינות ערב הערוכות נגדם, אלא זה נהיה קרב אחד-על-אחד בין מדינה יהודית חזקה-צבאית קיימת וה 'פלסטינים נדכאים חסרי בית' אשר היו לכאורה תחת 'כיבוש' ומנועים ממולדתם
"
(וזאת גם מפליא לתאר מר צפריר רונן ז"ל), אך זהו רק ייתרון משני.
להלן הייתרון העיקרי והסיבה העיקרית לכך ש
הערבים גנבו את הזהות הפלשתינאית מהיהודים:
האומה הערבית המחולקת למדינות ברורות וידועות, אינה יכולה ואינה בעלת זיקה משפטית לתבוע את פלשתינה לעצמה.
אז הם יצרו מתוך עצמם "פלסטינים" אשר לאט לאט מוכרים בעולם
כבעלי זיקה משפטית לתביעת אדמות פלשתינה.
כלומר - ה"ערבים הפלסטינים" משמשים (ואונר"א דואג לטפח ולשמר אותם במצב תמידי של "פליטים") את האומה הערבית ככלי נשק משפטי (על ידי זיוף זכות משפטית תוך התחזות אלינו - לפלשתינאים) לתביעת אדמות פלשתינה לעצמם.
ואת זה היהודים (למעט בודדים יחידי סגולה כצפריר רונן ז"ל) כושלים להבין.
היהודים בדורינו שכחו כבר מזמן שיהודים ציונים רבים נזרקו לבתי כלא קומוניסטים בגלל רצונם העז לעלות לפלשתינה. יהודים שכחו שפלשתינה היא מילה יהודית אשר שימשה במשך שנים רבות כשמו הרשמי של כל האיזור. יהודים מיהרו לוותר על השם כיוון שהאנטישמים שיחקו להם במוחות ושכנעו אותם שהמילה פלשתינה היא 'רעה' ומעליבה. ובזמן שיהודים התגאו להפקיר את השם פלשתינה (או לפחות כך הם חשבו - שכן רשמית למרות בורות היהודים - זהו עדיין השם הרשמי של מולדת היהודים), הערבים היו שם בעצת האנטישמים על מנת להתלבש לנו על השם, להתחזות אלינו, להכנס לנעלינו ולאט לאט
להחליף אותנו כבעלי זכויות משפטיות על פלשתינה.
ממש כשם שאדם רגיל אינו מצליח לראות אינפרה אדום / אולטרה סגול - היהודי אינו יכול לתפוס שגוזלים לו את מולדתו באמצעות נטילת הזכויות המשפטיות שלו על אדמתו.
זהו שם ה 'משחק':
מי מצליח להיות מוכר כפלשתינאי,
כאשר הפרס הוא
בעלות משפטית על פלשתינה.
(בזמן שהיהודי הגאה נלחם בשיניים על 'קידוש השם' - על כך ששם מדינתו היא 'ארץ ישראל' ולא 'פלשתינה' - בא הערבי ולאט לאט מחליף אותנו כבעלי
זכויות על פלשתינה, וזה קורה מתחת לאפינו והרחק מטווח בינתנו).
כאמור, המשחק האכזר והאלגנטי הוא
מי מצליח להיות מוכר כפלשתינאי (
יהודים בוגדים עזרו לערבים בכך שהם הולידו יש מאין מושג חדש - "פלסטיני" - שימוש נלוז בתכונות השפה העברית המכילה מספר אותיות בעלות צליל זהה).
ובכן,
זהו הנשק אשר אותו היהודי, הפרימיטיבי והבלתי מפותח איננו מבין.
זהו הנשק אשר באמצעותו נמצא עצמינו חס ושלום
זרים במולדתנו, תחת חסותם של ה
בעלים הרשמיים החדשים - ה"ערבים פלסטינים".
ה'משחק' נמשך כבר כמה עשרות שנים, בסבלנות רבה (כיאה לתלמיד טוב של האנטישמי) עם הרבה עזרה מהבית (קרן לישראל חדשה ועשרות ארגוני משנה אשר מנציחים את השקר ועוזרים לכיבוש הערבי האלגנטי) - כאשר
היהודי הממוצע לא מבין בכלל מי נמצא מולו, איזה נשק מופעל נגדו ומה עושים לו.
בעוד היהודי מחדד את יכולתו להרוויח עוד כמה שקלים מנדל"ן, הוא אינו מבין איך הוא מאבד את הזכויות המשפטיות על המולדת.
* הערת ביניים על העזרה מבית המתקבלת מהקרן לישראל חדשה:
במשך כשלושה עשורים פעלה בשקט בשקט הקרן לישראל חדשה. הקרן לישראל חדשה נהנתה מאנונימיות ומרחב פעולה בלתי מוגבל. היא תמיד "טסה מתחת לרדאר". כך היא השפיעה בבתי ספר, באקדמיה, במערכת המשפט, בקולנוע הישראלי וגם בפוליטיקה.
הקרן לישראל חדשה נחשדת כגוף אשר חותר תחת ריבונות יהודית בארץ ישראל, ופועל לביטול כל צביון יהודי במדינת היהודים.
בשנתיים האחרונות (מאז המשט) התגלתה הקרן במערומיה ולפתע אפילו עיתון 'מעריב' החל להזכיר את קיומה.
מ"כוכבת אנונימית" הפכה הקרן לישראל חדשה ל "ידועה בציבור" ומוכרת. אנשים כד"ר רן ברץ , חברי 'אם תרצו' , בן דרור ימיני חקרו את הקרן מכיוונים שונים ואספו קלסרים שלמים של ראיות.
אביגדור ליברמן ניסה להקים ועדה פרלמנטרית אשר תבדוק את חוקיות פעולות הקרן לישראל חדשה ואת חוקיות / מניעי מקורות המימון שלה.
היוזמה נפלה, הקלסרים מעלים אבק ו
ערימות של הוכחות יושבות בצד - זמינות לכל דורש.
ורק הדבר היחידי אשר נדרש לעשות לא נעשה - פנייה למשטרת ישראל, הגשת תלונה ואכיפת סעיף 97 הנמצא בפקודת העונשין של החוק הישראלי.
אם כקורא הפנמת את האיום והסכנה שבנשק ה
זכויות על פלשתינה, לבטח עולה במוחך הקודח השאלות:
מה עושים?
איך מגנים על עצמינו מנשק מתוחכם ומוסווה זה?
איך תוקפים חזרה לפני שבאמת נמצא עצמינו ללא זכויות על הארץ?
ובכן - אכן אלו שאלות טובות, אפילו מצויינות.
לאדם המאמין אומר ש
אלוהים כבר הכין לנו את שריון ההגנה הדרוש, ואת נשק התקיפה הראוי וההולם.
לאדם הלא מאמין אומר ש
בזכות עמל רב של גיבורי עבר (אחד הידועים נהיה לימים נשיא המדינה הראשון - ד"ר חיים וייצמן) יש לנו גם מגן / שריון וגם כלי נשק לתקיפה והסתערות.
יתרה מזאת אוסיף ואומר שיש לנו נשק כל כך רב עוצמה עד אשר נשק זה מהווה איום רציני לערבים.
הערבים פוחדים מאוד מנשק זה.
הם ממש מבועתים ממנו.
נשק זה אשר נמצא בידינו (למרות שתכף נלמד עד כמה בטפשותינו כמעט אבדנו את הנשק לצמיתות) ממש מפחיד את הערבים.
נשק זה הוא אוייב הערבים.
באתר הבית של משרד החוץ מתנוססת לה בגאון גניבה ספרותית זולה ועלובה - פאר ה"יצירה הערבית" - המוכרת כ"
אמנה פלשתינאית".
ב"יצירה" ערבית זו (שוב - גניבת ספרות, העתקה זולה ועיוות חובבני) אנו למדים כי הערבים רוצים לחסל את הציונות בפלשתינה.