כך הצלחנו לסכל את השלום עם סוריה
ממשלות ישראל, וזו של אהוד ברק במיוחד, עשו הכל כדי לסכל הסכם, כותב אורי שגיא בספרו החדש. השלום
בעיניו הוא אמצעי לחיזוק הביטחון הלאומי.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1519693
-------------------------------

עקיבא אלדר הוא אחד מגדולי-הגדולים בחבורת ה"לא למד כלום ולא שכח כלום". פעם הייתי משוכנע שמדובר באחד מגדולי הכזבנים שאי-פעם כתבו בעיתונות הישראלית, כי לא העליתי על הדעת שעיתונאי יכול להיות כ"כ
מטומטם. טעיתי. יכול גם יכול.
עכשיו, העובדה שעקיבא אלדר הוא מטומטם, אינה בעייה כשלעצמה. בשום מקום לא כתוב שחייבים IQ ממוצע
בכדי לכתוב בתקשורת הישראלחית (אדרבא, נראה לי שזה מוגדר כחסרון...), אבל הכתבה הזו היא מלאכת
מחשבת של טמטום ברמות כה נדירות, שחובה לקרוא אותה בכדי להאמין.

הכתבה נפתחת בשעמומון החדש של עוד אחד מהנושאים ונותנים מימי ברק, שמסביר לנו כיצד היינו מילימטר
וחצי מחתימת הסכם שלום לדורות, וברק הכושל טרפד את זה. אין לי שום הסתייגויות מהגדרת ברק ככושל,
אבל יש ויש מקום להרים גבה לגבי הטענה הסופר-מטומטמת שחתימת הסכם עם העלאווים הייתה מבטיחה
לנו את כיבוד ההסכם ביום שאחרי עריפת ראשי העלאווים. מספיק להסתכל על ההסכם עם מצרים, בכדי
להבין עד כמה ההסכמים האלה נדיפים (וראוי להזכיר שוב, שלהסכם עם מצרים ערבויות ממשיות חזקות לאין
שיעור יותר ממה שסוריה אי-פעם תוכל להציע).
כל אלה לא מצליחים לשכנע את אלדר שלא רק שפספסנו צ'אנס להסכם, אלא פספסנו צ'אנס ל"שלום".

החלק השני בכתבה נועד כדי לשכנע את המעטים שעוד לא שוכנעו שאלדר הוא אוויל משריש, שהוא אכן כזה: האיש פתאום נזכר שהמצב בסוריה אינו יציב כ"כ מבחינת העלאוים, ומספר לנו שהגיעו שליחים מטעם "האופוזיציה הסורית" (אתם יודעים, אלה שכרגע נשחטים ברחובות, ובכלל לא ברור מיהם ומהם, כיוון שיש 200 פלגים בתוכם...), והציעו לנו ניהול מו"מ על "היוזמה הערבית" (אנחנו ניסוג מהכל, נקבל את הפליטים
פנימה, והם יתנו לנו פיסת נייר מהודרת בתמורה). אלדר לא מסביר מיהם אותם שליחים, את מי הם מייצגים,
ומה הערבויות שנקבל מהם ביום שאחרי הנסיגה - אבל ישר מקונן על "עוד החמצה".

בקיצור, אין מלים

הוא כותב "בהארץ", למה ציפית בדיוק?

ArmouredDov_D9

ארץ ישראל לעם ישראל - הציונות תנצח!
דף ה-D9 של MathKnight

אז בגלל ברק אברמוביץ' טעה בקביעה "שלום עם סוריה עוד 6 שבועות"? איזה ברק זה..

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הבלאגן הנוכחי בסוריה טוב לישראל יותר מאי פעם. ככה שאין זה מפתיע שהסמול ב"הארץ" מפרסם כתבות הזויות וחסרות כל ביסוס, על מנת להרוס את החגיגה ולהזכיר לנו שאנחנו עדיין "כובשים ופושעים".

אם מקודם הצליח אסד להצטייר בעיני הנאורים מהמערב כצעיר ערבי משכיל עם שפם וחליפה, שרצוי וראוי שהיהודים ירוצו לעשות איתו שלום ולוותר על הכל, אז עכשיו אין כל ספק שאסד הוא פשוט רוצח ערבי רגיל עם שפם... וחליפה. הצבא הסורי נשחק מכל הבחינות ממלחמה פנימית שלא מסתיימת. הטורקים מצפון בחרו צד והפנו לאסד את העורף וגם איראן לא יודעים כבר מה לעשות איתם- העם הסורי כבר שונא אותם ואת החיזבאללה. לאיראן החל מהימים האחרונים נוספו צרות גדולות חדשות על הראש עם התגברות המתיחות מול הסעודים.
לאסאד נותרו רק רוסיה וסין שיצילו אותם בזירה הבינלאומית. וחשוב הוא שלישראל יש יחסים דיפלומטיים עשירים עם שתי המדינות ולכן תמיד אפשר יהיה להגיע להדברות איתם (כל עוד לישראל יהיה משהו להציע במקום כמובן) שכן בניגוד לימי ברה"מ העליזים, הרוסים כבר לא יכולים לטעון שמעורבותם באיזור מונעת מ"אידיאולוגיה" להלחם באימפראליזם המערבי.

נותר רק לתהות מה מסתתר מאחורי אותה "נורמליזציה עם העולם הערבי", שעקיבא ממהר לנופף בה כהישג מרשים. האם היא תבטיח שהסורים יפטרו מנשקם הכימי והביולוגי? בטוח שלא. קודם שהישראל יתפרקו מנשקם הגרעיני.
חידוש צינור הנפט מעיראק? ראה מקרה צינור גז בסיני.
סחר יבשתי עם טורקיה? אולי. אם טורקיה לא הייתה הופכת בהדרגתיות לאיראן 2.
אז מה נשאר? המשך נופש בגולן ובחרמון, רק הפעם לאחר תשלום מס של "יהודים"? כמובן.

עקיבא בנוסף מפחיד אותנו בתסריטי בלהות על "מלחמה נוראה וחיילים ישראלים מתים".
נזכיר לו שאסד נמנע מלתקוף את ישראל עוד הרבה לפני תחילת המהומות ועם סיבה טובה למדי לאחר שישראל הרסה לו את תוכניות הגרעין. אז עכשיו על אחת כמה וכמה הוא לא יצא לשום הרפתקאה טפשית ומטורפת נגד ישראל כשהיא מנגד תחריב את שאריות שלטונו תוך ימים ספורים (כמסקנה ממלחמת לבנון השנייה שאת מרווח הזמן הראשוני בתחילתו של עימות צריך לנצל עד תום בתקיפת מטרות אסטרטגיות במעלה ראשונה).

המטרה של עקיבא אלדר ושות' היא לעודד נסיגות ישראליות, והסכמי שלום מבחינתם זה אמצעי לגרום לנסיגות, ותו לא. החברה האלה יהיו מבסוטים אם מחר נחזור לגבולות 67 בלי הסכם ובלי שלום. עבורם ההבטחות לגבי השלום שיבוא בעקבות הנסיגות הן לא יותר מפיתוי ציני לציבור הרחב לתמוך בנסיגות.

מטורפים ורשעים, אבל לא טיפשים.

היד ש"התעוררה מקפאונה "היא דווקא ידו של אורי שגיא!
ולא "השלום עם סוריה" מעניין אותי במקרה הזה,
אלא ה"המלחמה של אורי שגיא", עם מי בדיוק הוא נלחם כעת כשישב לכתוב את הליל הדברים שכתב?

חג סוכות שמח!