קמפיין של משרד הקליטה להשבת ישראלים מחו"ל מקומם את יהודי ארה"ב. שלושה סרטונים שהפיק המשרד מתארים כביכול סיטואציות מחיי הישראלים בחו"ל, וקוראים להם "לחזור הביתה" לפני שבני זוגם הזרים לא יבינו אותם, ילדיהם יתחילו לחגוג את חג המולד במקום את חנוכה, או לכנות אותם "daddy" במקום "אבא". ראשי הפדרציה היהודית בארה"ב שיגרו מכתב מחאה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שאף הפך מטרה לחציהם של כותבים זועמים בכלי התקשורת.

באחד הסרטונים נראים סבא וסבתא בישראל, מאחוריהם חנוכייה דולקת, משוחחים עם נכדתם והוריה ב"סקייפ". הם שואלים אותה "איזה חג היום" והילדה עונה בחגיגיות "כריסטמס" (חג המולד). "הם תמיד יישארו ישראלים. הילדים שלהם כבר לא. עזרו להם לחזור הביתה", נכתב בסוף הפרסומת.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4156153,00.html

-----------------------------
S e g m a n y

התגובה הטבעית לפגיעה בנקודה רגישה היא לכעוס.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

למה זה לא מפתיע אותי שחלק מהכותבים האמריקאים בחרו לנגח את ביבי באופן אישי בגלל הפירסומות האלו?

נמאס לי כבר מבזבוזי כסף על הזבל הזה. התעמולה הכי טובה זה העלאת רמת החיים פה. כל השאר זה רעש מכלום.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

וואלה, זה מקומם. קגנס, בוא נתחיל מחאת אוהלים ברציף 39 בפריסקו נגד העוולה....

או במילים אחרות, עשו ממיקרוב פיל....

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

קגנס, רוג - האם אתם הייתם נעלבים מפרסומת כזו?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

מכעיס אולי בגלל שזה נראה להם מיותר. ולא מעבר לזה.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

אותי זה בעיקר משעשע.

אם הילדים שלי יקראו לי daddy או "אבא", מה ההבדל?

אגב, מישהו זוכר מתי בפעם האחרונה חג המולד נפל על שבוע חנוכה? כי לדעתי זה פשוט לא קורה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

שיט...

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אישתי בכתה כשנתקלה בפירסומת הזו באינטרנט משום שזה נוגע בנקודה מאוד מאוד רגישה מבחינתנו ומתאר מציאות קיימת שאנחנו מאוד לא רוצים להגיע אליה.
אנחנו, כמו הרבה ישראלים בארה"ב רואים עצמנו כשוהים זמניים וכ-100 אחוז ישראלים ויהודיים בזהות גם אם פורמאלית אנחנו אזרחים אמריקאים. בתחילה דיברנו עם הבנות עברית ואנגלית לסרוגין (בעיקר כי לא מנומס לדבר עם הילדה בחברת אמריקאים בשפה שאינם מבינים) אבל כשנוכחנו שאצל הותיקים יותר, עם הילדים היותר מבוגרים, ההורים פונים לילדים בעיברית ונענים באנגלית, התחלנו להקפיד על לדבר איתן עיברית בלבד. נושא כריסטמס עולה לראשונה בימים אלה שכן הגדולה התחילה להזכיר אותו ואכן לשאלת הדודה בסקייפ איזה חג מתקרב היא ענתה "כריסטמס". התחלנו לעבוד איתה אינטנסיבית על חנוכה והיום היא כבר יודעת להגיד "אנחנו לא חוגגים כריסטמס" ובזמן שאני כותב שורות אלו היא שרה "כד קטן" תוך כדי התארגנות לגן.
בקיצור, הפירסומת מאוד מדויקת עבור רבים וקולעת בדיוק לבטן הרכה.
וכל הקטע של האשמת נתניהו וכו' נראה לי הזוי עד בזוי.

|מתלבט אם לשאול את השאלה המתבקשת| |מחליט שלא|

העלאק יהודים באמריקה חיים בדיסוננס קוגנטיבי הכי מפותח בעולם: מצד אחד הם לא יהודים בכלל, אבל מצד שני הם נורא נורא נורא רוצים להיקרא יהודים, אז זה נורא מפריע להם כשחושפים את צביעותם.

קחו לכם את עניין הכשרות כדוגמא. שהיתי בקהילה רפורמית בארה"ב. כששאלתי מדוע הם לא מקפידים על כשרות, התשובה הייתה פשוט משום שאוכל כשר עולה יותר.

הם יכולים לקרוא לעצמם יהודים כמה שהם רוצים, אבל הם עדיין אינם כאלה. מה לעשות, שיהדות זה קצת יותר מללכת לבית כנסת (ללכת? כוונתי לנסוע) בשישי.

שאני אבין, אתה משליך מהקהילות הרפורמיות על כלל יהדות ארה"ב?

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לא, אבל משום מה יש לי הרגשה שכל עניין חג-המולד לא קשור לאורטודוכסים שחיים בארה"ב.
אבל כן, כוונתי הייתה לרפורמים.

כמובן, שבהודעתי הראשונה לא ציינתי כי הגורם להתפתחות היהדות הרפורמית היה סוג של גזענות, ורצון להידמות לגויים (סטייל להיות בלי ולהרגיש עם). מיותר לציין, שהאירוניה הזו הצחיקה נורא את הנאצים.

אתה חייב להודות שמאז שקמה מדינת ישראל קשה יותר ויותר לתרץ את התואר "יהודי בגולה".

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

אין שום צורך לתרץ. אם יהודי זה בגנים ובתרבות, כמו שנורא מתעקשים פה בכל פעם שנושאים כמו גיור עולים על הפרק, הרי שיהודי יכול להיות יהודי גם מחוץ לארץ ישראל.

מי שטוב לו לחיות בחו"ל, מה רע? ישראל היא בית, לא בית כלא

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

כן, השאילתא היא באמת איך את רואה את עצמך כיהודי.

ברגע שמכניסים דת ו/או לאומיות לנושא כל טיעון למגורים בחו"ל מבוטל אוטומטית.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

יהדות זה גם קצת יותר מלשמור על כשרות. אני לא שומר על כשרות בכלל, ורואה בעצמי יהודי מבחינה לאומית, תרבותית, מסורתית. אבל לא דתית. אצלהם בטח אותו סיפור.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

בכדי להיות יהודי, צריך (ברמת העיקרון) להתקיים אחד משני תנאים: א - אמך יהודייה, או ב - התגיירת.
מאחר והגיור הרפורמי זה קצת שטויות (על משקל שאני אשחק קצת במכונית על שלט, ומחר אצהיר שאני היורש של שומאכר), הם לא יהודים.

שיעור הגיור בארה"ב לא כזה גבוה...

ומשום כך אינם יהודים...

והם לא מקיימים פחות מצוות מהחילוני הממוצע בישראל. האם גם החילונים בישראל אינם יהודים?
צריך להדגיש-רוב היהודים הרפורמים הם צאצאים ישירים של יהודים (ובדגש-יהודיות...) אורתודוכסים למהדרין שהיגרו לארה"ב מאירופה.

רוב הרפורמים יהודים ע"פ ההלכה? זה חדש לי. רוב הדור הישן (בני 50 ומעלה) יהודים, אבל כמעט כל אלו הבאים אחריהם - כבר לא (בגלל נישואין עם לא-יהודיות).

ומה לעשות, שאם אתה יהודי אבל כופר - אתה עדיין יהודי; ואם אתה לא יהודי (אפילו שנורא רוצה) וכופר - אתה עדיין לא יהודי?

ראשית, שיעור נישואי התערובת גבוה (כחמישים אחוז היום), ועדיין הרבה מאוד יהודים מתחתנים עם יהודים. זה לאו דווקא בגלל עיקרון דתי אלא עקב העובדה שבשכבות חברתיות מסוימות בארה"ב היהודים נמצאים בשיעור גבוה. שנית, באופן סטטיסטי מחצית מנישואי התערובת כוללים אישה יהודי וגבר לא יהודי, ובמקרה כזה הצאצא הוא יהודי לכל דבר לפי ההלכה.
ואגב, למרות שזה מן הסתם לא ממש משנה מבחינה סטטיסטית בגלל שזה לא מאוד נפוץ-יש גם כאלו שמתגיירים גיור אורתודוכסי (מסיבות שונות כולל תחושה של רצון לעשות את המלאכה באופן מעמיק) ואחר כך מצטרפים לקהילה הרפורמית או הקונסרבטיוית. הכרתי לפחות בחור אחד כזה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קגנס ראשית, שיעור נישואי התערובת גבוה (כחמישים אחוז היום), ועדיין הרבה מאוד יהודים מתחתנים עם יהודים. זה לאו דווקא בגלל עיקרון דתי אלא עקב העובדה שבשכבות חברתיות מסוימות בארה"ב היהודים נמצאים בשיעור גבוה. שנית, באופן סטטיסטי מחצית מנישואי התערובת כוללים אישה יהודי וגבר לא יהודי, ובמקרה כזה הצאצא הוא יהודי לכל דבר לפי ההלכה. ואגב, למרות שזה מן הסתם לא ממש משנה מבחינה סטטיסטית בגלל שזה לא מאוד נפוץ-יש גם כאלו שמתגיירים גיור אורתודוכסי (מסיבות שונות כולל תחושה של רצון לעשות את המלאכה באופן מעמיק) ואחר כך מצטרפים לקהילה הרפורמית או הקונסרבטיוית. הכרתי לפחות בחור אחד כזה.

"בשלב זה" = פה קבור הכלב. לא מעט מהרפורמים שדיברתי איתם (שבסופו של יום נחמדים, אם כי מציקים עם דעותיהם הפוליטיות) הביעו דאגה עקב העובדה המצערת שילדיהם ונכדיהם לא יהודים / מתרחקים מיהדות / סתם חסרי זהות. בשלב זה הקהילה הרפורמית עדיין מספקת זהות כלשהי לחבריה. בעוד 10-20-30 שנה, כשהדור "ההוא" ילך לעולמו, מה בעצם ישאר לדור הצעיר, מלבד כמה טקסים ברמה של טקס-יום-ראשון-כיתה ג?

וברצינות, זאת אכן סוגיה קשה. לשימחתי, אני דווקא זיהיתי בקרב חלק מבני הדור הצעיר (סטודנטים ובני נוער) חיפש אחרי הזהות היהודית שלהם ונסיון לחזק אותה. פרויקטים כמו "תגלית" ועבודה של "הילל" בקמפוסים מאוד מסייעים לעניין. ואני חייב לציין שהקשר למדינת ישראל מאוד מרכזי היום לזהות היהודית בארה"ב.

נו, אם פרוייקטים כאלו עובדים אז מצויין. אני מניח שזה יורד קצת את מפלס הדאגה האמור.

"no pun intended"

למרות שאני חילוני, אני מחרים את בתי הכנסיות שלהם. הם יהודים אבל ההתנהלות הדתית שלהם רחוקה מיהדות בעיני (סבתא שלי ז"ל הייתה מנגנת באורגן בבית הכנסת ). האירוניה היא שוודקא דתיים מקרב חבריי היו יותר סובלנים וסלחנים מימני ביחס אליהם...

כל עוד הם משקרים לעצמם - זה בסדר. הבעיה מתחילה כשהם רוצים שאחרים יקבלו את השקר שלהם.
מישהו צריך להסביר להם, שלומר אלף פעמים "אני יהודי" וללכת לאיזשהו מפגש חברתי בשישי, לא הופך אדם ליהודי - בדיוק כמו שאם אני אגיד "אני חללית" 1000 פעמים ואלך לקייפ קנברל בכל פעם, עדיין אני לא אהיה חללית.

בעיניך יהודי אמריקאי שלא שומר מסורת יהודית משום סוג הוא יהודי יותר מיהודי רפורמי שהולך כל שישי וכל חג לבית הכנסת?

כן, כי הראשון יהודי ע"פ ההלכה. גם אם תרצה לומר שישנו גיור רפורמי, אני אפנה אותך למה שכתבתי למעלה (גיור רפורמי זה כמו לקבל תואר מאוניברסיטת לטביה)

מרבית היהודים הרפורמים הם יהודים כהלכה (נולדו לאם יהודיה).

"נגיד" ו"נניח" אלו מילים נפלאות. אם "נניח" שהם יהודים על פי ההלכה, אז "נניח" שהמצרים מתקרבים אל עבר המוצב. אם הם יהודים מובהקים, אז סתם חבל לי עליהם בתור קהילה.

כלומר אינך יודע איך להתמודד עם מציאות שהיא מורכבת יותר ממה שהרבי אומר.

אבל עניתי לך: אם הם יהודים (מובהקים), אז פשוט חבל לי עליהם בתור קהילה.
את ההתנשאות - אני ממליץ - כדאי לשמור למקומות אחרים.

בשביל הרבה מאד יהודים בצפון אמריקה היהדות האורתודוכסית אינה אופציה ממשית והבחירה היא בין חיים נטולי כל טקסיות יהודית, קהילה ותוכן יהודי ממשי ובין חיים בקהילה רפורמית שאמנם רחוקה מההלכה, אבל נותנת הרבה תוכן יהודי. האם לדעתך עדיפה הבחירה הראשונה על פני היהדות הרפורמית? איך זה ישמור על הזהות היהודית בטווח הארוך?

עניתי; אתה מסרב להבין.

היהדות האוטודוכסית אינה אופציה? סבבה. אז לא נלך בשיטת "שחור או לבן". לומר שקהילה רפורמית מספקת תוכן יהודי, זה בערך כמו לומר שטקס לזכרו של רבין מספק תוכן דמוקרטי. אתה יכול לומר את זה המון פעמים, אבל זה פשוט לא נכון. הרפורמים פשוט מעדיפים נוחות בלבד, על פני דת, ומשום כך הם נמצאים בנקודה בה הם נמצאים. אז נכון, להיות אורטודוכסים עם פאות ושטריימל זה כנראה לא הפיתרון (או פיתרון בכלל, לצורך העניין) אבל הם חייבים איזשהו עוגן מובהק ליהדות, שכרגע אין להם. אם אתה לא שומר שבת, ולא שומר כשרות, ולא ולא ולא, אז בעצם נשארת עם כלום, מלבד טקס מאוד נחמד בו החזן אומר לך מתי לעבור עמוד; מתי למלמל באנגלית ומתי בעברית. זה מאוד יפה, אבל הקליפה ריקה מתוכן. שים לב, אגב, שיהדות אורטודוכסית תשמור על הזהות היהודית בטווח הארוך (והקצר), ואילו הרפורמית רק בקצר.

לכן, אם אתה ממש מתעקש להיכנס לפינה הזו, רצוי שהרפורמים יאמצו סממן יהודי מובהק אחד (כולל גיור של ממש), סטייל שמירת כשרות (נגיד). שכן אחרת, ההורים אולי יהודים, אבל הילדים? איזה קשר כבר נותר להם? והנכדים? והנינים? (מבין לאן אני חותר?)

כנראה גם שאינך מכיר קהילות רפורמיות יתר על המידה, אם בכלל.

אם לכל תגובה שלי אתה מתכוון להגיב ב"עדיין לא ענית", אז מה אתה רוצה ממני?

האם חיים ללא כל זיקה ליהדות עדיפים בעיניך על השתייכות לקהילה רפורמית? קהילה שיש בה תפילות בערב שבת ובשבת (שמגיעים אליהן באוטו ולפעמים מובילה אותן חזנית ורבה, רחמנא ליצלן), שיעורי עברית, יהדות וטקסי בר ובת מצווה, שחוגגים בה את החגים, ועורכים ערבי תרבות וארועי הזדהות והתרמה לישראל.

אתה מנסה להציג את זה כעניין של או כן או לא, כשאמרתי שזה לא בהכרח כך.

בשעה שעבור רוב האנשים שאני מכיר שמשתייכים לקהילות רפורמיות האלטרנטיבה עבורם היא חיים חילוניים ללא קהילה וכמעט ללא מנהגים יהודיים.

לא, זה אתה שמסתכל על יהדות רפורמית כאלטרנטיבה לאורטודוכסיה.
אני - מצד שני - אמרתי שהם יכולים להמשיך לחיות כרפורמים, רק שיאמצו להם מנהג מובהק שיבדיל אותם מהסובבים אותם.

אתה מתכוון חוץ מתפילות בערב שבת ובשבת, שיעורי עברית ויהדות, טקסי בר ובת מצווה, חגים, ערבי תרבות וארועי הזדהות והתרמה לישראל?

אתה מתכוון חוץ מהגעות תכופות לקייפ קנברל, שיעורי אסטרונומיה, טקסי השקה, ימי ציון לנחיתה על הירח, ערבי שיגור וארועי הזדהות והתרמה לחלליות?

שבת שלום

עובדתית רובם המכריע היהודים המכונים רפורמים הם יהודים לפי ההלכה.
גם אם אתה נורא לא אוהב את זה.

את הזהות היהודית קובעת זהות האם או הגיור. היהודים הרפורמים בארה"ב הם ברובם המוחלט צאצאים לאימא יהודיה.
לאופן עבודת האל שלהם יש קשר חלקי בלבד ליהדות אבל זה לא סותר בכלום את זהותם היהודית. אתה יכול לראות בהם יהודים חילונים שמשחקים בלהיות דתיים. כך אני רואה את זה.

תראה, אם אתה יהודי ע"פ ההלכה ואתה הולך לבית כנסת רפורמי, עדיין תהיה יהודי.
אם אתה סתם average joe שהולך לבית כנסת, אתה לא יהודי.

אני אתן לך דוגמא (ככה בשביל הכיף): יהודי כלשהו, רפורמי אמריקאי, נישא לנוצריה (כמובן, היא עברה "גיור" רפורמי). הרפורמים רואים בילדיהם יהודים. המציאות, אפעס, לא.

אם ישנם יהודים רפורמים (נקרא להם יהודים מובהקים) שחושבים שעבודת האל היא X, אז ניחא. הם עדיין יהודים. הבעיה מתחילה עם הדור השני (שאליו, כמדומני, הפרסומת מתייחסת).

רפורמים יכולים לעשות מה שהם רוצים בארה"ב, אבל הם לא יכולים לדרוש הכרה בהם כיהודים (שוב, אני מדבר על "עלאק מגויירים" וילדים לאב יהודי ואם גויה).

אנקדוטה קצרה לסיום: יצא לי לדבר עם קונסולית ישראל במדינה כלשהי בארה"ב. היא השמיעה באזני תלונות ומענות על כך ש"היהודים בישראל עושים לאלו באמריקה חיים קשים" ועל כמה שמכעיס אותה ש"הבת שלי לא יכולה לעלות לתורה בכותל". הסברתי לה (במילים יפות) שהתלונות האלו נורא נחמדות, אבל אין לה מה לעשות איתן. ליהדות יש כללים מסויימים, וצריך לפעול לפיהם. אפשר כמובן לעשות את מה שהרפורמים עשו, ולהפשיט את היהדות מכל סממן, אבל אז מה בכלל מבדיל בינך לבין סתם אחד שהולך לכנסיה? (היא לא אהבה את הדברים שאמרתי, ותגובותיה הפכו לאופייניות ל"ליברלים" כשהם נסתרים...)

אני שב וטוען שאלו הם עדיין מיעוט ולכן לא הוגן ולא מדויק לתאר את היהודי הרפורמי הממוצע כלא יהודי.
והפירסומת, להבנתי, מתייחסת בעיקר לאנשים כמוני-ישראלים שחיים בארה"ב.

אוקי, אני מקבל את זה שהם מיעוט. עם זאת, עם הצורה שבה הקהילה הרפורמית מתנהגת, המיעוט הזה יהפוך לרוב מאוד מהר.

תראה, אם נישואי התערובת הם בשיעור דומה אצל נשים וגברים, אזי על כל גבר שמתחתן עם לא יהודיה (בין אם התגייירה רפורמית או כלל לא) היהדות מאבדת את ילדיו כיהודים, אזי על כל אישה יהודיה שמתחתנת עם גבר לא יהודי או צאצא לגיור רפורמי "מרוויחים" ילדים יהודים לפי ההלכה כך שיש פחות או יותר קיזוז.

פה אני דווקא חולק עליך. לדעתי הקיזוז מוציא את היהדות דווקא בהפסד: זאת משום שכל ילד שנולד לנישואי תערובת, הקשר שלו ליהדות (בין אם הלכתי או לא) רופף, וזה משליך על המשך החיים שלו.

לא מצאתי הבדל בין יהודים ילדים לנישואי תערובת וכאלו שלא מבחינת קירבה ליהדות. למעשה, היהודי האמריקאי שהכי התקרב ליהדות מאלו שהכרתי (עלה לארץ ודומני שכיום חי באחת ההתנחלויות) היה בן לאבא לא יהודי. בחורה אחרת שעבדתי אותה סיפרה לי שמי מבין הוריה שמנסה להקפיד על הקירבה ליהדות הוא דווקא אביה הלא יהודי (התגייר רפורמית). אבל,ייתכן שאתה צודק כי יש בזה הגיון. אני פשוט לא יכול להיות בטוח ללא נתונים אמיתיים מעבר לחוויות האישיות שלי.

אני מכיר (מהיכרות אישית) לא מעט סיפורים כמו שציינת. אפילו ברנש אחד (רפורמי, לא יהודי מובהק) שהקשר שלו ליהדות / יהודים / ישראל חזק ובלתי ניתן לערעור. החשש שלי הוא, שם הרפורמים ימשיכו בדרכם, הם ימצאו עצמם מול שוקת שבורה. לענ"ד, כדאי להם להכניס איזשהו מאפיין "חזק" לצורה בה הם מגדירים עצמם, אבל זה כבר נושא לדיון אחר.

לימדתי כהכנסה צדדית בסנדיי סקול ואני יכול לומר שלהרבה הורים חשוב שהילדים יקבלו תוכן יהודי ומסגרת של זהות חברתית ולאומית יהודית. אותי שעשע לראות את הילדים שלימדתי מבחינה חזותית. כשאתה רואה את שלל הבלונדינים, האסיאתים ואף שחורה אחת או שתיים, אתה מבין שבאמת יש לא מעט גרים בקהילה. אבל לכל הילדים האלה הייתה זהות יהודית די מגובשת. כמובן, המרכיב הדתי ממש בזהות שלהם היה חלש מאוד. היא בעיקר כוללת את הפולקלור סביב החגים והטקסים, ערכים אוניברסלים שמנסים להלביש כמידת האפשר על היהדות (וזה לאו דווקא רעיון רע בפני עצמו) ואת התודעה של שיוך לעם היהודי ואת הקשר לישראל. כאמור, הידע שלהם ביהדות ממש הוא חלש אפילו כשמדובר לא בילדים אלא ב"רבנים".

לעניות דעתי הפרסומות מתייחסות למהגרים ישראליים. מהיכרות אישית עם מעל ל-200 משפחות ישראליות שחיות בארה"ב, הפרסומת נוגעת בדיוק בדילמה האישית.

לא מצאתי סטטיסטיקה טובה לגבי אוכלוסיית הישראלים בארה"ב. נתקלתי בהערכות של מעל מיליון איש, אבל אין לי מושג אם זה נכון, ומן הסתם זה אחד הנתונים שהיו רוצים להצניע.

אישית לא נתקלתי, למעט הפרסומות הספורדיות, במאמץ אמיתי של אנשים או מוסדות ישראליים בענין חזרת מהגרים ישראלים לארץ. אולי זה בעצם זה לא מטריד באמת אף אחד?

מסכים לגמרי עם הכל פרט לשורה האחרונה. דווקא כן יש מאמץ להחזיר ישראלים מארה"ב (אם כי אולי לא מספיק) דרך הטבות תושב חוזר שחלקן משמעותיות מאוד. למשל אם אתה מדען שרוצה לחזור לארץ.

אז בוא נתבונן לעומק בשורה האחרונה.
ההתיחסות צריכה לבוא ידי ביטוי בשני מישורים:

1. בניית המציאות כך שהחזרה לארץ תהיה חלקה וללא משברים (ואני לא מדבר על הירידה ברמת החיים. אפשר לדסקס בהמשך את המשמעויות)
2. שמירה על קשר אמיתי כך שהאפשרות לחזור לארץ תשמר כאופציה "חמה" עד ההבשלה.

אחת ההגירות שאני מכיר טוב היא הגירת התוכנה. אני מניח שזה מוכר. רק הבוקר שוחחתי עם אשת תוכנה צעירה (28) אם לילד בן מספר חודשים שנולד בארה"ב שבעלה גם בתחום.

כשבאו לארה"ב לפני כשנתיים לא עלתה בדעתם אפשרות ההגירה לתמיד. כיוון שתוכנה זה ענין גלובלי, ואפילו עלות השכר בישראל לעיתים גבוהה מאשר בארה"ב, אז אני מניח שהשיקול הכספי הינו שולי.

והם מתלבטים. מחד מאוד אוהבים את ישראל ויש להם בעיה שילדם הרך יגדל כאן. מאידך, זה לדיון ארוך.

כל החברים שלהם ישראלים. בבית מדברים רק עברית, ספרות עברית, תקשורת עברית. לשמור על הזהות הישראלית שלהם ולייצר מציאות שתאפשר להם גלישה חזרה בעתיד זה מאמץ קטן מאוד. רק מה, שום דבר. אין כל מאמץ. אפילו שאפשר לייצר את זה בהמון דרכים, חלק עשרות מחוות קטנות, שחלקן בעלות כלום. אבל נאדא.

כיוון שאני מכיר היטב את עולם ה IT בישראל, אני אספר לך אח"כ איזה צעדים היה אפשר לעשות שגם יחסכו כסף, גם יכניסו כסף וגם יפתרו את בעיית התעסוקה של אנשי תוכנה מבוגרים וגם יפתחו את הדלת למהגרי התוכנה. רק מה...פוליטיקה.

אבל, אני חייב לומר שבעולם המקצועי שלי דווקא עושים הרבה מאוד על מנת לאפשר לך חזרה לארץ. כנראה שזה מאוד תלוי בתחום העיסוק.

עושים אולי אישית - לא מקצועית. זה לא בדיוק יעזור לי לחזור לארץ על שלל ההטבות, אם אין לי תשתית או אפילו משרה

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

רק בסן דייאגו יש עשרות (ואני לא מגזים) פוסט דוקים ישראלים בתחום מדעי החיים. כולם, או כמעט כולם, מעולים ורוצים לחזור לישראל. אין שום סיכוי בעולם שלכולם, רובם או אפילו חלקם הגדול תימצא מישרת PI באחד המוסדות האדמיים או מוסדות מחקר מקבילים בישראל. אפשר אולי לעודד הקמה של עוד מוסדות מחקר ושל תעשיה מתאימה אבל להערכתי רק עד גבול מסויים. בכל מקרה, חלק ניכר מהמדענים הישראלים יצטרכו להתפשר במידה זו או אחרת או להישאר בארה"ב.
ועדיין, יש לא מעט עזרה פרטנית למדענים חוזרים. בזמנו כשביררתי, הייתה למשל נכונות לממן עבור מדען חוזר את משכורתו (או מחצית משכורותו) בשנה או שנתיים הראשונות שלו בארץ. זהו תמריץ משמעותי למעסיקים.

אני מארח פה הערב כמה משפחות. (ישראלים כמובן). אז בין הערבוב של הטחינה לריסוק של החומוס אני אנסה לדחוף כמה מילים.
מי שאמור להיות אמון על הענין בישראל, צריך קודם כל לפעול על שימור הישראליות שלכם מחד ושמירת תחושת הבית שבישראל מאידך. הזמן עובר ואיתו האנשים נהיים זרים לנושא. צריך לזכור שזה לא רק אתם. עוד זמן קצר יש ילדים וכ'. אח"כ יש נוער. אח"כ מתבגרים ותהיו מוטרדים ממציאת בני זוג. (אני מקצר אבל מקווה שמכירים).
אין כאן ענין של עלות. הרבה אנשים פרטיים משקיעים כאן בנושא הרבה כסף. זה דורש רצון, יצירתיות ומצול היתרון לגודל של המדינה.
אמשיך אח"כ

חצי מליונר, הייתי מבין אותם. לחיות כיהודי בקהילה יהודית עולה הון תעפות.

...אמר זה שמדבר בשם יהודי ישראל

-----------------------------
S e g m a n y

יהודי ארה"ב החילונים צריכים להחליט:ירושלים או ניו יורק, הם לא יוכלו לפסוח יותר מידי זמן על שני הסעיפים,גם היום הקיום היהודי שלהם הוא אחד העלובים בתולדות ישראל.

תבדוק את מצבם של יהודי רוסיה, לדעתי מצבם הוא כל כך גרוע, שפחות מזה יכול להיות רק יותר טוב.

שלום בכל מחיר-פילוסופיה של עבדים.
Ceterum censeo "Palaestinam" esse delendam
אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?

האמת שחלק לא קטן מאיתנו רפורמים/קונסרבטיבים
רק שאנחנו לא מגדירים את עצמנו ככה.
ברגע שאני בוחר מה לקיים ומה לא לקיים, אני רפורמי.
ברגע שזה בסדר לנסוע בשבת אבל חשוב גם שיהיה קידוש אז אתה בעצם רפורמי.
אני לא מגדיר את עצמי כאחד כזה.
אבל אם חושבים על זה, זה מה שאנחנו.
הממסד הדתי מפחד מהם, כי שלא כמו רובנו שאומר הממסד צודק ואנחנו מתגמשים. הרפורמים ושות' מסרבים לראות בזה התגמשות אלא דרך האמת.
ברמה האישית, לא ממש אכפת לי

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מרגע שבחרנו מה לקיים ומה לא, אנחנו כאלה שמקיימים מה שבא להם. הרפורמים, בניגוד לאותם אנשים, בנו מערכת סדורה ועקרונית שמסבירה באמצעות מושגים דתיים למה צריך לקיים ר-ק מה שנוח לקיים...

קל מאוד לזהות רפורמים וקונסרבטיבים - הם מציגים עצמם ככאלה...
אלה שלא מזהים עצמם ככאלה - מותר לנו לכבדם ולקבל את הגדרתם העצמית כחילונים/מסורתיים וכד'י. רוב המסורתיים שנוסעים בשבת יקבלו חררה אם רק תחשוב להציע להם שהם בעצם רפורמים...

הממסד הדתי מפחד מהם כמו שפחד מכל תופעה שלדעתו ייצרה התבוללות. עובדתית, הרפורמה ביהדות בגרמניה במאה ה19 הביאה להתנצרות של משהו כמו חצי מהקהילה שם.
בימינו הממסד הדתי טועה, לגבי חו"ל. בתי הכנסת הרפורמים בארה"ב הם כיום מסגרת שדווקא שומרת על מסגרת יהודית בקרב אנשים שאחרת היו חדלים מלהיות יהודים בפועל, בתוך דור-שניים.
בישראל, לעומת זאת, אכן יש בעייה: אין כמעט רפורמים או קונסרבטיבים בארץ, ואלה שבאים לבתי הכנסת הללו, הם כמעט כולם חילוניים שבאים לשם מתוך חוסר רצון לערוך טקסים בסגנון האורתודוכסי - ולא בגלל צורך לשמר מסגרת יהודית (כי כאן אין בכך כל צורך...).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori בימינו הממסד הדתי טועה, לגבי חו"ל. בתי הכנסת הרפורמים בארה"ב הם כיום מסגרת שדווקא שומרת על מסגרת יהודית בקרב אנשים שאחרת היו חדלים מלהיות יהודים בפועל, בתוך דור-שניים.

השאלה מהי המסגרת היהודית שנשמרת שם?

הרפורמה האמריקאית היא למעשה חילוניות גמורה עטופה בהצדקה דתית.

החילוני היהודי הממוצע יותר שומר מצוות מהיהודי-אמריקאי-רפורמי הממוצע, אמנם לרוב זה ללא בחירה מודעת או רק בגלל המעטפת הישראלית שנוטה ליהדות, אבל עדיין.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

הבעיה העיקרית של הרפורמים זה שהם מעצבנים.
הם לוקחים את הדרך חיים שלהם, שהיא עניינם הפרטי ועושה מזה רעש.
אני לגמרי מקבל את ההבדלה בין ישראל לחוץ לארץ.
שתי הקהילות שראיתי בחוץ לארץ היו נראות לי סך הכל הגיוניות.
בארץ יותר משהם מחפשים דרך להתחבר לרבש"ע הם מחפשים לריב, בקיצור ילדים מעצבנים.

אה, והמון מזל טוב, אושר ואושר.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מתי, מתי כבר יחליפו אותו?!

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

הם מבינים שהוא צודק.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=555388

-----------------------------
S e g m a n y

בזמן האחרון אני מאד עסוק, כך שלא יצא לי להיות פה, ולא יודע לגבי הזמן שיישאר לי להיות פה בקרוב, לכן פשוט אשאיר פה את התגובה המרוכזת הזאת (מצטער אם זה ניראה מבולגן):

הסרטונים וכל העניין העלו בי נושא רגיש. כבר רשמתי פה שזה מדכא אותי לקרוא על התבוללות ככה שאני תמיד בורח מזה. בכללי מדכא אותי לקרוא על עם שייעלם לו, גם אם נגיד זה העם האירי, כך שעל אחת כמה וכמה העם שלי עם כל ההיסטוריה והמורשת שלו.

בסך הכל אני, כמו שרוג רשם, לא רואה את החיים בארץ ישראל מין חיוב כזה, ובסופו של דבר מאמין בגישה של הציונות הרוחנית, שייתכנו חיים בגולה אבל עם שמירה על הדת\תרבות\מסורת. כאן ניראה לי נעוצה הנקודה: לעומת מה שקגנס רשם, לי אישית יצא להיתקל בישראלים שכבר כמה עשורים בארה"ב ומחשיבים עצמם כיהודים-אמריקניים וששומרים על המסורת, כשלעומתם בישראלים שלא ששמים על זה. אני אישית חושב ששמירת המסורת תלויה באדם עצמו ולא במקום שבו הוא נמצא, אם הוא לא יירצה בזה הוא לא ישמור עליה גם בישראל.

כאן גם נכנס כל עניין הזרמים ביהדות. אני אישית בכללי לא אוהב לראות תגובות של שנאה בין הזרמים, זה פשוט מגעיל אותי. להגיד שאני שמח לקרוא על רפורמים שאוכלים שרימפס ושמוכנים להתנצר ולוותר על ברית מילה יהיה שקר גס בלשון המעטה. כן, יש לי ביקורת על הרפורמים (על הקונסרבטיבים לא ממש, אולי בגלל שגיליתי שיש לי קרובי משפחה כאלה, ואולי בגלל שפשוט מההתרשמות שלי לגבי הנאמנות שלהם לדת ועל כך שדווקא ישנם יחסים אורתודוקסיים-קונסרבטיבים קרובים), אבל עדיין, לא חושב שזה מצדיק את כל השנאה. בסופו של דבר אני מאמין שצריך להפסיק עם זה ולהתחיל לנסות לגשר בין הזרמים, ככה שנגרום לרפורמים הקיצוניים להתקרב יותר למסורת כמו שצ'יקן הציע.

ונסיים בנימה אופטימית: לפי מה שקראתי, דווקא יש התחזקות בהבנה אצל גורמים שונים בארה"ב בחיזוק המסורת, ככה שלדוגמה נפתחים יותר בתי ספר יהודיים וושמים יותר ויותר דגש על הדת. צריך רק לקוות שזה יימשך. עם זאת, שוב, זה תלוי בהורים- אם הם רוצים להמשיך לשמור על הדת או לא.
חוץ מזה, לפי התרשמותי יש מין סוג של משיכה כזאת על המסורת הנוצרית בזכות האווירה ששוררת מסביב, מין משהו כזה שנבלעים אליו גם ללא כל כוונה או אמונה, במיוחד אצל החילוניים. לי אישית ניראה שבכל זאת אם ישראל מעוניינת לכל הפחות לשמר את היהדות, גם אם לאו דווקא עלייה, יש צורך לנסות להגביר את "האווירה היהודית" בשיתוף עם גורמים מקומיים, בדברים שייתבטאו לדוגמה בהדגשת המסורת היהודית בציבור, מין משהו כזה שיזכיר להם שהם יהודים, ושיינסה להוות משקל נגד לכריסמס. אבל זאת רק התרשמותי.

יום טוב.

אהלן אחי ושבוע טוב!

כתבת המון, המון שמצא חן בעיניי המון אהבה ורצון לגשר בין העם שזה הדבר החשוב ביותר אך לא בכל מחיר, נעזוב את ה לדיון המתאים.

רציתי דווקא לגעת בנקודה אחרת, כתבת שאתה חושב שאפשר לקיים את המסורת גם בחו"ל ולהיות יהודי אמריקאי.
היית רוצה לשאול שאלה, מה היא המסורת, מאיפה היא נובעת מה המשמעות שלה?
הרי המסורת אם כל הטוב שבה היא גם סוג של הרס בעצמה, תוך התרגלות והפיכה של הדת היהודית לדבר שהוא "מנהגים ישנים" ולא משהו אמיתי. הרי אם זה כך עדיף שלא לחיות בתוך זה כלל.

ליציאה מהארץ יש חוקים.
בגדול היא אסורה כלל פרט למציאת שידוך לימוד תורה ופרנסה, את הכל יש פה היום. כל הבלאגן מתחיל מזה שהיינו בגלות אז הם שם בחוץ ממשיכים לטעון שאנחנו בגלות, או שפשוט יותר נוח להם.
אתה שחי בארץ מאמין שחזרנו מהגלות, אתה ציוני, אתה מאמין שחזרנו לארץ כדי לחיות בה.
כמוני.
אם תשאל אותי ואני דתי ואני אוהב חרדים אבל הבן אדם הכי חרדי שחי בחו"ל הוא צבוע ושקרן.
נגמר הגלות הגיע הזמן לחזור, מקומו של היהודי בארץ ישראל.
אנחנו צריכים אותם והם אותנו, ושם יש חיות רעות אנחנו במשך 2000 שנה נוכחנו לדעת זאת.

אז בוא נגיע לנקודה. ע"פ התורה, ע"פ המסורת אסור לחיות בחו"ל.
ומי שמתעלם מזה פשוט משקר לעצמו, אי אפשר להיות דתי בחו"ל, זה שקר.

אם אתה טוען שאתה לא מאמין אז אני יכול להבין את החשיבה שלך בנוגע ללגור בחו"ל. (אי ידיעת ההלכה אינה פוטרת מעונש) אבל אדם שמתפלל ותחזינה עיננו בשובך לציון ברחמים 3 פעמים ביום וחי בחול כשהוא יכול לבוא לארץ עם כל המטלטלים שלו, חח הבנת לדעתי....

שיהיה לך שבוע טוב ומוצלח!

"האמת כבדה לכן נושאיה מעטים" (המכב"י)

שמעתי את זה פעם, אבל נדמה לי שזה מתייחס רק לאחר בניית בית המקדש ולא למצב הקיים כיום. אם אני לא טועה, מבחינה דתית, הקמת מדינה איננה סיום הגלות - אלא הקמת בית המקדש.

-----------------------------
S e g m a n y

מי יבנה בית המקדש? מי בנה את הקודם? מי אמר מתי תסתיים הגלות? ומי סובר להפך?
אתה אמרת משפט אחד שגדולי ישראל התווכחו עליו משך 3000 שנה.
גם בבית שני אמרו התימנים למשל לעזרא שהם לא באים לארץ, הוא התחיל לבנות הבית השני וכך הכל התחיל. אנחנו שבנו לפה לא סתם אלא כדי להתחיל.
אל לא אנחנו סתם מבזבזים פה זמן.....

"האמת כבדה לכן נושאיה מעטים" (המכב"י)