בצה"ל ובוועדה לאנרגיה אטומית חוששים שמתקפת טילים תחדור את הגנת המתקנים ותגרום לנזק סביבתי גדול.
http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1607604

אם לישראל יש כורים רק עפ"י פרסומים זרים?

לישראל יש שני כורים מוכרים ,
דימונה ושורק ,
ישראל לא מסתירה את הכורים.- http://www.iaec.gov.il/
מדניות ישראל עמוממה לגבי נשק גרעיני.

עד כמה שידוע לי, ליבת הכור בממ"ג שורק גם כך לא פעילה בכל ימות השבוע (המידע מסיור פתוח לציבור בממ"ג בו השתתפה אשתי), ובאופן כללי יש דיבורים על סגירת הכור בשנים הקרובות לאור ההתמקדות של המרכז במחקר גרעיני שאינו מחייב ליבת כור פעילה, בייחוד לאחר הקמת מאיץ החלקיקים ולאור גילו המתקדם.
באשר לדימונה - אין לי שמץ של מושג לגבי היקף הפעילות שם ואני באמת שלא רוצה לדעת. אבל באופן כללי, לפי פרסומים זרים (המתבססים על היכרות עם כורים צרפתיים מקבילים) הכור יכול היה להפיק מאז הקמתו פלוטוניום המספיק לבין עשרות למאות ראשי נפץ. לדעתי האישית אם אכן המשיך וממשיך בפעילותו "במלוא הקיטור" מדובר בבזבוז כספי ציבור. רכישת אוראניום והעשרתו לצרכי הכור הם מן הסתם דבר לא זול, והפקת פלוטוניום ממוטות ועיצובו להתקן ביקוע גם היא סיפור שעולה כסף, שלא לדבר על אמצעי השיגור, שגם לגביהם בטח יש תכנית הצטיידות ומלאי מסויים בהתאם לתקציבים. בת'כלס - כמה רש"קים גרעיניים באמת צריכה מדינה כמו שלנו (בהנחה שיש לה נשק גרעיני), שלא מתכננת להשמיד את כל הערים במעצמת-על שלוש פעמים?

מלבד כל זאת - אני לא מספיק מכיר פעילות כורים, אבל לדעתי גם אם הכור מושבת (קרי - הליבה לא "חמה") זה לא אומר שהתסריט של פגיעת טיל אינו מסוכן, הרי את המוטות לא יוציאו ויעבירו לבונקר, לא? עדיין מדובר במוטות רוויים בתוצרי ביקוע שקורנים למשך זמן רב לאחר כיבוי הליבה.