( שמרתי הרבה זמן את הטקסט הבא שרציתי להוסיף לו רעיונות אבל לא יצא לי עד עכשיו אז חשבתי שפשוט אפרסם: )


יצא לי לחשוב על כמה רעיונות. אחד מעט יוצא דופן וייראה שערורייתי, אחד כבר כתבתי כאן, ואחד פורסם בעיתון בתאריך 05-07-2011 (אך חשבתי עליו הרבה לפני כן).
אדגיש שאלו רק העקרונות של הרעיון, כמובן שאי אפשר ליישם את זה כך סתם, כי צריך להתבסס על נתונים של המצב הנוכחי, נתונים שחסרים...

רעיון א': לעבוד פחות שעות ביום
עשיתי בדיקת נתוני מס' שעות עבודה בשנה בממוצע, עבור מדינות ה-G8, באתר oecd.org, ומצאתי את הנתונים הבאים:

מספר שעות העבודה בשנה לעובד בממוצע (לשנת 2008):
ישראל - 1942
איטליה - 1807
ארה"ב - 1796
יפן - 1771
קנדה - 1727
בריטניה - 1652
צרפת - 1559
גרמניה - 1429

תראו תמונה המראה את כמות שעות העבודה במדינות שונות.

כעת נסיק נתונים מעניינים נוספים:

ידוע שיש 52 שבועות בשנה.

נוציא את ימי שי-שבת מחישוב ימי העבודה:

קוד:

52 [weeks] * 2 [days] * 8 [work hours] = 832 [work hours]

סה"כ שעות עבודה בשנה, אם עובדים בכל יום 8 שעות:

קוד:

52 [weeks] * 7 [days] * 8 [work hours] = 2912 [work hours a year]

מספר ימי חופש המקובל לתת במקומות עבודה: 20. בתרגום לשעות עבודה:

קוד:

20 [days] * 8 [hours] = 160 [paid leave hours]

ממוצע של נתוני "מס' שעות עבודה בשנה בממוצע" לכל ארצות ה-G8 מלבד רוסיה (שחסרים נתוניה):

קוד:

11741 / 7 ~= 1677 [average annual work hours]

ההפרש בין ממוצע שעות העבודה השנתיות ברוב מדינות ה-G8 לבין ישראל:

קוד:

1942 - 1677 = 265 [work hours difference]

בתרגום למספר ימי חופש:

קוד:

265 / 8 [work hours a day] ~= 33 [paid leaves]

בתרגום להפחתת שעות עבודה ביום:

קוד:

265 / ( 52 [weeks a year] * 5 [work days a week] ) = 265 / 260 ~= 1 [hour a day]

כלומר, כדי להשתוות לממוצע מדינות ה-G8 (מלבד רוסיה) במס' שעות העבודה, אנו צריכים לעבוד 7 שעות ביום.
בחרתי את מדינות ה-G8 כי אלו המדינות החזקות ביותר בעולם מבחינה כלכלית, לכן אולי אנחנו יכולים ללמוד מהם.
הרחבה של רעיון זה תהיה אם נעבוד 6 שעות ביום, והחברות יעסיקו עובדים 24 שעות ביממה, כך שביממה יהיו 4 משמרות. יש לזה כמה יתרונות:

• המדינה תהיה פעילה 24 שעות ביממה - זה אומר שכל השירותים יהיו זמינים בלי בעיה, כולל תחבורה ציבורית.
• יהיו הרבה יותר מקומות עבודה.
• החברות יוכלו להפיק תוצר איכותי יותר בזכות כמות עובדים גדולה יותר, וגם כמובן התוצרת שלהם תגדל.
• העובדים לא יסבלו משחיקה, לחץ וכד'. יהיה להם זמן פנאי רב, גם בשביל להתאמן ספורטיבית כדי לשפר את בריאותם (לטווח ארוך - אולי אנשים יצטרכו פחות את שירותי הבריאות?).
• ההשערה היא שהעובדים יתנו תפוקה טובה יותר, בזכות תנאים טובים ונוחים - תמריץ.
  אנו יכולים ללמוד ממקרים דומים, שבהם מדינות\משטרים דיקטטוריים לא מניבים פרי כמו משטרים דמוקרטיים - יש כאן יחס דומה עם שעות עבודה רבות מול מעטות.

להתנעת התהליך, אפשר לנסות לבצע 2 משמרות ביום במקום 4 (6 שעות משמרת), כי אנו לא באמת יודעים איך השינוי ישפיע על התמ"ג.
מצד שני, אלו החסרונות שמצאתי:

• אין מספיק אנשים שימלאו את מקומות העבודה. אולי נצטרך להביא הרבה עובדים זרים.
• זה עשוי לייקר את המוצרים.
• הרעיון משנה לגמרי את האופן שבו המדינה פועלת - קשה לשער את ההצלחה.

רעיון ב': להוציא תואר ראשון בגיל 18
נגמרו הימים שבהם עם תעודה של 12 שנות לימוד היית יכול להתקבל למקום עבודה. היום תואר ראשון זה חובה, אלא אם אתה שליח פיצה. בעבר, הדרישות היו בד"כ 12 שנות לימוד, וכיום, רוב מקומות העבודה (כולל הממשלתיים) דורשים תואר ראשון. תוכנית הלימודים אמורה להשתנות בהתאם לצרכי התעשייה.
זה לא חובה, ולא צריך, ללמוד את כל המקצועות שדוחפים לילדים עד גיל 18 - לפחות לא באותה כמות, כי מעשית ברוב החומר לא משתמשים. נדמה שתוכנית הלימודים עד התיכון כולל, הומצאה כל פעם מחדש ע"י שרי חינוך שרצו לגרום לציבור להאמין שהם גורמים לשינוי משמעותי וטוב.
קחו לדוגמא את פינלנד, שנחשבת המדינה עם מערכת החינוך הטובה בעולם, ויש להם רק 3 בגרויות במקצועות בסיס (אנגלית, מת' ומקצוע נוסף שאיני זוכר).
התלמידים צריכים ללמוד את המקצועות המתאימים ליכולות שבהם הם מצטיינים. בד"כ בנים יהיו טובים במקצועות ריאליים, ובנות בהומניים, וכך צריך לכוון. אם ישימו לב (בעזרת מבחנים וכד') שמס' תלמידים\תלמידות מצטיינים בסוג המקצוע הנגדי שצפוי להתאים להם, וזה מתאים לסטטיסטיקה - אז צריך להסב להם את תוכנית הלימודים.
כמובן, תלמידים\ות מסוימים ייכשלו לקראת התואר - זה בסדר וצפוי, אבל הרוב אמור לסיים בהצלחה - וכך סביר שנהפך למדינה עם מס' האקדמאיים הרב ביותר, שיוכלו לתת תוצר טוב יותר בעבודתם. לדוגמא במקום גננת מומצאת - תהיה בוגרת תואר ראשון שמתמחה בחינוך ילדים.
זה מסתדר טוב עם רעיון א' בנוגע לכך שיהיו יותר מקומות עבודה.

רעיון ג': התיישבות בנגב בדפוס שנקבע מראש והקטנת צפיפות אוכלוסייה במרכז
כבר הרבה שנים שמכוניות תקועות בבקרים כדי להגיע לת"א, ומזהמות את האוויר. אנשים ממהרים לעבודתם, והנסיעה לעבודה לוקחת זמן יקר מחייהם - אפילו 3 שעות ביום - לא חבל?
הנסיעה מתסכלת, כשבזמן זה אפשר, לדוגמא, לבצע פעילות ספורטיבית לשיפור הבריאות, במקום המצב הנוכחי של ישיבה מרובה ומועקה בגרון בגלל איחור שגורם לבוס לקבל רושם לא חיובי.
הצפיפות? נוראית; מחירי קנייה ושכירות של דירות? בשחקים.
המדינה יכולה, טכנית, לשאול\לנדב (ואח"כ להכריח) חברות מסוימות לעבור לנגב, ולסבסד את עלות המעבר שלהן. המעבר לנגב יתבצע בדפוס כזה (המספרים הם רק לשם דוגמא):

• מקומות העבודה העיקריים יהיו במרכז העיר, ומיקומן הפיזי ישתרע על שטח בצורת עיגול שקוטרו 4 ק"מ.
• בתי המגורים יהיו מסביב להם, בצורה מעגלית גם כן. מס' מקומות המגורים בעיר יהיה כמעט כמו מספר מקומות העבודה שהוקצאו לעיר. לא יהיו יותר מקומות מגורים מאשר מקומות עבודה, לפחות לא בכמות משמעותית.
• השטח שנותר, שנמצא בין העיגול הגדול לבין הריבוע שתוחם אותו, יהיה אזור בנייה חופשית. באזור זה יהיה ניתן לבנות כל דבר (לדוגמא קניון, קולנוע, בריכה, בי"ח וכד')
• מקומות המגורים חייבים להיות בתי קרקע, או בניינים נמוכים (צריך לחשוב על גובה מקסימאלי של בית מגורים).
  מלבד האווירה הירוקה שזה מייצר, זה יכול להוריד את טמפ' העיר. ידוע שעיר צפופה עם מבני מגורים גבוהים, גורמים לטמפ' בעיר לעלות מס' מעלות ממצב שבו בנייני המגורים נמוכים.
  בגגות המבנים אפשר לגדל גינות של גידולים חקלאיים, בעיקר אורז, חיטה ותירס, שהם גידולי החקלאות הנצרכים ביותר (95%). אומנם בישראל עדיף שלא לגדל אורז בגלל צריכת המים הגבוהה שלו.
  גידול גינות חקלאיות על גגות הבתים מצמצם את צריכת החשמל לקירור\חימום הבית וגם מסייע במאבק נגד ההתחממות הגלובאלית. תוכלו לקרוא על זה במסמך מטעם משרד החינוך. (מחרוזת חיפוש בגוגל: "תרומתם של גגות ירוקים לצמצום ההתחממות הגלובלית")
  לחילופין, אפשר להתקין בגגות הבתים לוחות סולאריים שיקטינו את צריכת החשמל, ואפילו נוכל למכור חשמל לחברת החשמל - כפי שפורסם בעבר בעיתונות.
  ניתן יהיה לבנות את הבתים מעץ כדי להוזיל משמעותית עלויות: מחיר משוער מקסימאלי של בניית עץ זה ‎600$‏ למ"ר. כלומר, וילה תעלה עד כ-$‎100‎K. קראו על יתרונות בתי עץ (חפשו עוד בגוגל):
  
  • בנייה מהירה: "חומה ומגדל" נוסח שנות ה-2000 ב-ynet
    
  • בתי עץ - מה שתרצו לדעת כאשר תרצו לבנות או לרכוש בית עץ
    

סלחו לי על התיאור של עיגול\ריבוע וכד' - קשה להסביר את זה מילולית. לכן הכנתי גם תמונה - לחצו כאן. האזור הכחול זה אזור הבנייה החופשית.

היתרונות ברעיון זה:

• יתרונות ישירים - יהיה פחות: זיהום אוויר, זמן נסיעה לעבודה. אולי אנשים יעדיפו להשתמש בתחבורה ציבורית, שייקח לה מעט זמן להגיע למקום העבודה.
• מחירי קרקעות\דירות\שכירות - ייקטן משמעותית.
• יהיו יותר נתיבים להגעה למקומות שונים - פחות עומסים בכל הכבישים בכל הארץ.
  בניגוד למצב של ת"א שנשארה אותה כמות הנתיבים, אך מספר האנשים שרוצים להגיע לת"א בזמן נתון - גדל.

החסרונות ברעיון זה, שאני מבין ורואה כרגע:

• מה יעשו בעל ואישה, שעובדים בחברות הנמצאים בערים שונים?
  פתרון אפשרי, זה לוודא שבעיר מסוימת יש מקומות עבודה מסוגים שונים, כדי להגדיל את הסיכוי לשניהם למצוא עבודה.
• מה קורה אם מפטרים את הבעל או אישה (אחד מהם) ממקום העבודה ואין מקום עבודה נוסף באותה העיר?
  אפשר אולי ליישם רעיון של העברת וותק בין חברות\ארגונים (הוותק יהיה מסוג של "זמן בו האדם עבד במדינה באופן כללי" ולא "זמן בו האדם עבד בארגון\חברה ספציפית")

ייתכן ואוסף כל הרעיונות יעודד גם ילודה - התרבות היהודים\ישראל חשובה בזמנים שהאויבים מיצרים עלינו...
כנראה יש ברעיונות אלה הרבה חסרונות שלא כתבתי, כיוון שחסר לי ידע בנושא, וכמובן חסרים נתונים שהמדינה לא מוכנה להפיץ או אפילו לאסוף עבור אזרח סתמי שמבקש.
אשמח לשמוע מה דעתכם. בין היתר:

• האם אתם מכירים מחקרים\נתונים שעליהם ניתן להתבסס כדי ליישם את עיקרון הרעיונות?
• האם יש לכם רעיונות שירחיבו\יתקנו את הרעיונות הנוכחיים בהסתמך על ידע מעשי\מקצועי שלכם?

רעיונות קטנים נוספים (שלא בהכרח שלא חשבו עליהם):

1. לצמצם משמעותית את תמיכת המדינה למספר מוגבל, קטן וקבוע מראש של אברכים ותלמידי ישיבה. זה נותן:
   • ניצול טוב יותר של כספי הממשלה בצורכיה הנוספים (כמו כלכלת מעמד הביניים וביטחון המדינה), וגם זה יבטיח שתמיכה כספית (ואולי מעט גדולה יותר) תתאפשר לאברכים ותלמידי הישיבה הטובים ביותר. אפשר להסתכל על זה כמו ניסיון קבלה ליחידה טובה.
   • כל האברכים ותלמידי הישיבה הנותרים (שלא התקבלו) - יחונכו למקצוע בחסות המדינה, ישתלבו בשוק העבודה, והתמיכה הכספית מאת המדינה תתבטל עבורם.
   • תוספת כוח אדם לצה"ל.
2. רוב משרתי הקבע בצבא ממלאים תפקיד ניהולי. אני חושב (נא תקנו אם טעיתי) שתפקיד ניהולי דורש פחות מאמץ מהתפקידים שממלאים חיילי החובה - שהם כוח העבודה. לכן עדיף להוריד תקנים לקבע, ולהוסיף 20 (או יותר?) תקני חובה לכל תקן קבע. הגדלת שירות החובה של בנות ל-3 שנים יכול להיחשב כהוספת 50% תקן של חייל חובה.
3. להגדיל את שנות שירות החובה של הבנות ל-3 שנים, כמו אצל הבנים, כדי שיהיה אפשר להוסיף תקנים במקומות נדרשים בעלויות מעטות - כדי לאפשר תנאי עבודה נורמליים, שיוביל לתפוקה טובה יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dorM סה"כ שעות עבודה בשנה, אם עובדים בכל יום 8 שעות: קוד: 52 [weeks] * 7 [days] * 8 [work hours] = 2912 [work hours a year]

אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל הוא ענף ההיי-טק. בהיי-טק, עובדים 9 שעות ביום, אבל לא רק בהיי-טק זה ככה. האם הממוצע בישראל הוא באמת 8 ש"ע ביום? אני לא בטוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dorM מספר ימי חופש המקובל לתת במקומות עבודה: 20

למיטב זכרוני, מס' ימי החופש בשנה הקבוע בחוק הוא 10. בד"כ, רק אם תבקש - יעלו לך את המספר הזה ל-14 (אם אתה באמת יכול להתמקח, אז אולי תקבל יותר). המספר הוא לא 20, אני דיי בטוח.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dorM רעיון ב': להוציא תואר ראשון בגיל 18 נגמרו הימים שבהם עם תעודה של 12 שנות לימוד היית יכול להתקבל למקום עבודה. היום תואר ראשון זה חובה, אלא אם אתה שליח פיצה. בעבר, הדרישות היו בד"כ 12 שנות לימוד, וכיום, רוב מקומות העבודה (כולל הממשלתיים) דורשים תואר ראשון. תוכנית הלימודים אמורה להשתנות בהתאם לצרכי התעשייה. זה לא חובה, ולא צריך, ללמוד את כל המקצועות שדוחפים לילדים עד גיל 18 - לפחות לא באותה כמות, כי מעשית ברוב החומר לא משתמשים. נדמה שתוכנית הלימודים עד התיכון כולל, הומצאה כל פעם מחדש ע"י שרי חינוך שרצו לגרום לציבור להאמין שהם גורמים לשינוי משמעותי וטוב. קחו לדוגמא את פינלנד, שנחשבת המדינה עם מערכת החינוך הטובה בעולם, ויש להם רק 3 בגרויות במקצועות בסיס (אנגלית, מת' ומקצוע נוסף שאיני זוכר). התלמידים צריכים ללמוד את המקצועות המתאימים ליכולות שבהם הם מצטיינים. בד"כ בנים יהיו טובים במקצועות ריאליים, ובנות בהומניים, וכך צריך לכוון. אם ישימו לב (בעזרת מבחנים וכד') שמס' תלמידים\תלמידות מצטיינים בסוג המקצוע הנגדי שצפוי להתאים להם, וזה מתאים לסטטיסטיקה - אז צריך להסב להם את תוכנית הלימודים. כמובן, תלמידים\ות מסוימים ייכשלו לקראת התואר - זה בסדר וצפוי, אבל הרוב אמור לסיים בהצלחה - וכך סביר שנהפך למדינה עם מס' האקדמאיים הרב ביותר, שיוכלו לתת תוצר טוב יותר בעבודתם. לדוגמא במקום גננת מומצאת - תהיה בוגרת תואר ראשון שמתמחה בחינוך ילדים. זה מסתדר טוב עם רעיון א' בנוגע לכך שיהיו יותר מקומות עבודה.

כן, פינלנד זה נחמד באמת. בוא ונחזיר אותך רגע למציאות:
1. לא כ"כ הבנתי אותך, אתה מתכוון שהתלמידים יתחילו ללמוד בגיל 18 לתואר ראשון, או שבגיל 18 הם יהיו כבר עם התואר ביד?
אם רק יתחילו בגיל 18, הרי שהמצב הוא אותו הדבר גם פה בישראל, רק שאנחנו פה בישראל כמובן הולכים לצבא בגיל הזה - עובדה קטנה וחביבה
אם אתה מתכוון שיהיה להם תואר כבר בגיל הזה - אני לא יודע מה רמת האקדמיה בפינלנד, אבל אני לא בטוח שהיא משהו מיוחד (עובדה, אצלנו מתחילים ללמוד לתואר ראשון בד"כ רק לאחר הצבא, ועדיין לישראל יש 10 פרסי נובל מול 4 של הפינים). אולי עצם העובדה שאצלנו ניגשים ללימודי תואר ראשון לאחר שעברנו "חוויה מבגרת" כמו הצבא דווקא מועילה לנו בלימודי התואר? לא יודע... אני לא רואה את עצמי (ואת רוב התלמידים בגיל הזה) לומד אנליזה נומרית כמו שצריך בגיל 16. כשלמדתי את זה במהלך התואר שלי - כן.
2. פינלנד לא מוקפת מדינות אוייב, כך ששליש מתקציב המדינה כמעט מופנה לתקציב הביטחון. לימודי תואר ראשון בגיל כזה זה פרוייקט שיעלה המון כסף, ולא בטוח שניתן לממן כזה דבר - ואם זה יפול על כתפי ההורים, אתה באמת חושב שבתור הורה תוכל לממן לימודים כאלה בגיל הזה לילד שלך, כשבד"כ יש לך אוטוטו עוד ילד שמגיע לגיל הזה? לא נראה לי.
3. נניח והתגברנו על כל הבעיות ולילד יש תואר ראשון בגיל 18 - מה הוא יעשה איתו, אם עכשיו הוא צריך ללכת לצבא 3 שנים?
4. נניח והרוב הגדול של האנשים במדינה יחזיקו בתואר ראשון - מה יקרה, חשבת על זה? הנה לך הצעת עבודה לדוגמא, שתמחיש לך כמה שמצב כזה הוא אבסורדי:

ציטוט:

דרוש: מנקה רחובות. בעל תואר ראשון בפיזיקה, ממוצע ציונים 80 ומעלה. שכר מינימום למתאימים!

זו פשוט זילות המוסד האקדמי - התואר שלך לא יהיה שווה כלום. צריך אנשים ללא תואר (וצריך הרבה מאוד מהם) כדי לעשות את העבודות שלא דורשות השכלה אקדמית. פשוט מאוד.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

ציטוט:

אחד ממנועי הצמיחה הכלכליים של ישראל הוא ענף ההיי-טק. בהיי-טק, עובדים 9 שעות ביום, אבל לא רק בהיי-טק זה ככה. האם הממוצע בישראל הוא באמת 8 ש"ע ביום? אני לא בטוח.

ברעיון ההוא אני לא מתייחס לצמיחה הכלכלית של ישראל, אלא לנוחות העבודה של האנשים - צריך מספר שעות עבודה מתאים יותר.

ציטוט:

למיטב זכרוני, מס' ימי החופש בשנה הקבוע בחוק הוא 10

לא יודע לגבי הכתוב בחוק, כתבתי רק מה אני חושב שזה מקובל במקומות עבודה, נשמע מוזר שנותנים רק 10..

ציטוט:

כן, פינלנד זה נחמד באמת. בוא ונחזיר אותך רגע למציאות: 1. לא כ"כ הבנתי אותך, אתה מתכוון שהתלמידים יתחילו ללמוד בגיל 18 לתואר ראשון, או שבגיל 18 הם יהיו כבר עם התואר ביד? אם רק יתחילו בגיל 18, הרי שהמצב הוא אותו הדבר גם פה בישראל, רק שאנחנו פה בישראל כמובן הולכים לצבא בגיל הזה - עובדה קטנה וחביבה אם אתה מתכוון שיהיה להם תואר כבר בגיל הזה - אני לא יודע מה רמת האקדמיה בפינלנד, אבל אני לא בטוח שהיא משהו מיוחד (עובדה, אצלנו מתחילים ללמוד לתואר ראשון בד"כ רק לאחר הצבא, ועדיין לישראל יש 10 פרסי נובל מול 4 של הפינים). אולי עצם העובדה שאצלנו ניגשים ללימודי תואר ראשון לאחר שעברנו "חוויה מבגרת" כמו הצבא דווקא מועילה לנו בלימודי התואר? לא יודע... אני לא רואה את עצמי (ואת רוב התלמידים בגיל הזה) לומד אנליזה נומרית כמו שצריך בגיל 16. כשלמדתי את זה במהלך התואר שלי - כן. 2. פינלנד לא מוקפת מדינות אוייב, כך ששליש מתקציב המדינה כמעט מופנה לתקציב הביטחון. לימודי תואר ראשון בגיל כזה זה פרוייקט שיעלה המון כסף, ולא בטוח שניתן לממן כזה דבר - ואם זה יפול על כתפי ההורים, אתה באמת חושב שבתור הורה תוכל לממן לימודים כאלה בגיל הזה לילד שלך, כשבד"כ יש לך אוטוטו עוד ילד שמגיע לגיל הזה? לא נראה לי. 3. נניח והתגברנו על כל הבעיות ולילד יש תואר ראשון בגיל 18 - מה הוא יעשה איתו, אם עכשיו הוא צריך ללכת לצבא 3 שנים? 4. נניח והרוב הגדול של האנשים במדינה יחזיקו בתואר ראשון - מה יקרה, חשבת על זה? הנה לך הצעת עבודה לדוגמא, שתמחיש לך כמה שמצב כזה הוא אבסורדי:

המילה "פינלנד" הופיעה פעם אחת בכל מה שכתבתי ופתחת על זה פסקה שלמה

1. אני מתכוון שכבר בגיל 18 יהיו עם תואר ראשון - כך אפשר להשתמש בידע שלהם בצבא והם ירכשו ניסיון.
2. 60 מיליארד זה כמעט שליש מתקציב המדינה..? תקציב המדינה הוא כ-300 מיליארד. אבל 60 זה באמת עדיין הרבה...
בכל אופן מדברים בזמן האחרון על קיצוץ בתקציב הביטחון - שלדעתי הוא אפשרי בקלות כי יש הרבה בזבוז בצבא. קראתי בעיתון ששכרו חברה שנקראת "מקינזי" ואני זוכר שדיברו על מספרים כמו 6 מיליארד עד 20 מיליארד אאז"ן.
בכל אופן זה משהו שצריך לבדוק אותו. אבל אני בהחלט חושב שתכנית הלימודים שהייתה עד עכשיו - ברובה מיותרת. חבל על הכסף והמאמץ של ללמד אותה כל שנה.
3. שלושה דברים:
א. לא כולם הולכים להיות קרביים, חלק ג'ובניקים ויועילו בתחומים שלמדו. וגם קרביים יכולים להועיל בתחומים שלמדו אם זה לדוגמא ניהול או מזרחנות..
ב. מספר המשרתים אמור לגדול אם יוסיפו את תלמידי הישיבה.
ג. לא כולם יצליחו להוציא תואר. תשאל - "אם לא יצליחו להוציא, אפילו 50%, אז למה לעשות את זה?". התשובה שלי זה כי פשוט אין משהו טוב יותר לעשות - אני חושב שזה הדבר הכי מועיל. כל מי שלא רוצה ללמוד תואר - יכול ללמוד קורסים שפשוט יועילו לו, במקום תואר. או לעבוד (תוספת אנשי עבודה "פשוטה")
4. אנחנו לא יודעים עדיין מה יקרה.
במקביל ללימודי התואר, הנער צריך לעבוד - ואפשר להעסיק אותו בעבודה פשוטה. כך ירוויח כסף גם למימון התואר אם יהיה צורך, ואם והמדינה לא תוכל לסבסד כמו שצריך.
אל תשכח שהמדינה לא תצטרך לסבסד את התיכון והחטיבה, כי הם לא יהיו קיימים (בעצם יהיה קיים חצי חטיבה..משהו בסגנון).

אגב, גרמת לי לחשוב על הקטע של "מנקה רחובות" ושלא יהיו מספיק אנשים לעבודה "פשוטה" - האם זה לא בעצם הפתרון לכך שאנשים שעובדים עבודה פשוטה\קשה יותר מאנשי היי-טק, ירוויחו משכורת ראויה יותר?
הרי בימינו נותנים למנקי רחובות משכורת רעב אני מניח, ואם לא יהיו מספיק אנשים - אז המשכורת שלהם תגדל. זה אפילו מעולה...

בנוסף, מנקה רחובות הוא לא יצרני כמו הייטקיסט. זו האמת, ואין מה לעשות - הייטקיסט מייצר מוצרים שבסופו של דבר מתורגמים לכסף (רב מאוד) שנכנס למדינה בצורת מיסים.
מה עושה מנקה רחובות? לא שאני מזלזל חלילה - גם עבודתו של מנקה הרחובות חשובה - אני פשוט קורא לילד בשמו.
גם תחשוב מה יהיה שווה הכסף שלך אם כל המגזרים במדינה ירוויחו משכורת גבוהה - ערכו של המטבע ירד בצורה דרסטית, כי אם כל אחד מרוויח ברוטו של 16,000 ש"ח - אז מה תהיה הבעיה לאנשים לשלם 50 ש"ח למסטיק? 80 ש"ח לקילו עגבניות? וכו'...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"