 |

15-03-2012, 09:58
|
|
מומחה לתעופה, תעופה צבאית, חלל ולווינות. חוקר בכיר במכון פישר
|
|
חבר מתאריך: 02.07.05
הודעות: 11,701
|
|
|
YNET - בהתבסס על CNN
בתגובה להודעה מספר 1 שנכתבה על ידי טל ענבר שמתחילה ב "גם CNN מנסה כוחה בניתוח של תקיפה ישראלית אפשרית באיראן"
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4203190,00.html
( ההדגשות שלי. הערות שלי בכחול)
המומחים עימם שוחחו ב-CNN צופים כי תקיפת הגרעין האיראני תהיה משימה מורכבת בהרבה ביחס לתקיפות הכורים בעיראק ובסוריה, כזו שבה ישתתפו יותר מ-100 מטוסים - ממטוסי קרב ועד מטוסי תדלוק - שייאלצו לעבור מאות קילומטרים כדי להפציץ עד שמונה מטרות בתחומי איראן. להבדיל מעיראק וסוריה, שם חיל האוויר הפציץ מטרה בודדת, מתקני הגרעין באיראן מפוזרים על פני כמה אתרים, ובחלקים שונים של המדינה. כוחות נ"מ מגינים עליהם, ובכמה מהם - ובעיקר המתקן בפורדו ליד קום - קשה מאוד לפגוע.
"הפצצת מתקני הגרעין האיראנים תהיה מסובכת מאוד", אומר ל-CNN אפרים קם, סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי. "זו פעולה בסדר גודל רחוב מאוד, הרבה יותר מזו שנעשתה לפני 30 שנה בעיראק". קם ואחרים אומרים שהפעולה תתבצע ככל הנראה על ידי מטוסי F-15I ו-F-16I, ולא על ידי טילים שישוגרו מצוללות. "כדי לגרום נזק למתקני הגרעין, צריך להשתמש בכלי נשק מדויקים מאוד", הוא מסביר. "אני לא חושב שהטילים הם מספיק מדויקים". כאן יש רשלנות של YNET ועיוות של דברי קם, שכן באתר CNN הוא מצוטט כאומר: In order to create proper damage to the nuclear plants, you need extremely accurate weapons. I don't know that the missiles are accurate enough
לפי המגזין הביטחוני המוערך ג'יינס, לישראל טייסת אחת של מטוסי F-15I (רעם), כ-25 מטוסים, וארבע טייסות של F-16I (סופה). בגלל המרחק הרב, חיל האוויר יצטרך להשתמש גם במטוסי התדלוק שלו. על פי דגלאס בארי, מהמכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים בלונדון, לצה"ל שבעה מכליות דלק, מסוג KC-707 - בואינג 707 שעבר הסבה. לישראל גם ארבעה מטוסי הרקולס מוסבים (KC-130H), אבל לדברי בארי היא ככל הנראה לא תשתמש בהם בתקיפת הגרעין, בגלל מהירותם האיטית.
המומחה הביטחוני מעריך כי מטוסי התקיפה יישאו פצצות חודרות בונקר מסוג GBU-28. אלו הן פצצות במשקל 2,200 ק"ג, "שמטרתן לפגוע באתרים שמתחת לפני הקרקע". כל מטוס F-15I יכול לשאת עד שלוש פצצות כאלה. לצבא האמריקני פצצות חודרות בונקרים מאסיביות עוד יותר - GBU-57. משקלן של פצצות אלו עומד על לא פחות מ-13,600 ק"ג, "אבל אין אינדיקציה שישראל ביקשה את כלי הנשק הזה, אומר בארי. זה כמובן ניתוח מבריק. איך - בתאוריה - הייתה ישראל מטיסה פצצות מסוג זה? לישראל גם אין מפציצים מסוג B-2 או B-52, שרק הם יכולים לשאת את פצצות הענק הללו. כמו מומחים אחרים, גם הוא מבסס את הניתוח שלו על ההערכה כי אם ישראל תתקוף בתקופה הקרובה, היא תעשה זאת ללא סיוע אמריקני.
אמילי צ'ורלי, מומחית לביטחון בג'יינס, אומרת כי לישראל 4 יעדים עיקריים לפגיעה בתקיפה שכזו - מתקני ההעשרה בנתנז ובפורדו, מתקן המרת ההורניום באיספהן והמתקן הגרעיני באראק. "המתקנים באיספהן ואראק נמצאים על פני הקרקע ופגיעים יחסית לתקיפה אווירית", היא אומרת. המתקן בנתנז, לעומת זאת, נמצא מתחת לאדמה, "דבר שמקשה מאוד על פגיעה בו". פורדו, ליד קום, הוא "עוד יותר קשה לפגיעה", בגלל שהוא ממוקם בצלע הר.
לדברי צ'ורלי, הפצצת המתקן בפורדו עוד עלולה לגרום לאפקט הפוך, מכיוון שקריסת הכניסה ללא הרס המתקן תגן עליו מתקיפה נוספת. "לא בטוח שישראל יכולה להרוס את המתקן בפורדו בתקיפה אווירית, ולהגיע לנתנז ולאראק בלי להגיע לפורדו לא שווה את הסיכון", אומרת המומחית לביטחון ומזכירה כי למתקן ליד העיר הקדושה קום כבר הועברו לא מעט צנטריפוגות מתקדמות. כל ארבעת המתקנים מוגנים על ידי טילי נ"מ מסוג S-200 והוק, אמר ל-CNN ג'ים אוהלוראן, מומחה להגנה אווירית שאף הוא כותב בג'יינס.
אבל כלל לא בטוח שארבעת המתקנים הללו הם היחידים שנמצאים על הכוונת של חיל האוויר. צ'ורלי מעריכה כי לישראל לפחות שתי מטרות משניות - בסיסי תבריז ואימאם עלי של חיל האוויר האיראני: "פגיעה בהם תמנע תגובה איראנית". בנוסף, צה"ל עשוי לנסוף להפציץ גם את בסיס פרצ'ין שליד טהרן, שעלה לכותרות בחודש האחרון - איראן מנעה מפקחי סבא"א להגיע אליו, ואחר כך נחשף כי היא ביצעה שם ניסוי גרעיני בהדק ניוטרונים. כמו-כן, גם בסיס ביגדנה, שם אירע פיצוץ מסתורי בנובמבר האחרון, נמצא על הכוונת. כך עולה מספר המטרות הפוטנציאליות לשמונה.
לטענת צ'ורלי, ישראל לא תנסה לפגוע בכור האזרחי היחיד של איראן, בבושהר. לדבריה, פגיעה בו עלולה להוביל לזיהום גרעיני ולפגיעה ברוסים שבנו את המתחם - דבר שיסכן את היחסים בין ירושלים למוסקבה. בנוסף, כור מסוג זה אינו מתאים ליצירת חומרים הדרושים לבניית נשק"ג, שכח המומחה לציין.
ואיך ישראל תגיע לאיראן? על פי ג'יינס, קיימים שלושה מסלולי תקיפה אפשריים. הצפוני עובר דרך טורקיה, הדרומי דרך ערב הסעודית והמרכזי - הקצר ביותר - דרך ירדן ועיראק. לכל אחד מהם מגבלות משלו - טורקיה נמצאת ביחסים מתוחים עם ישראל, לערב הסעודית אין כלל יחסים דיפלומטיים עם ירושלים וכלל לא בטוח שירדן תאפשר מעבר של מטוסי חיל האוויר מעל שטחה. "לעומת זאת, חיל האוויר העיראקי לא יכול למנוע את הפרת הריבונות בשטחו, ולכן רוב הסיכויים שבנתיב זה ייעשה שימוש", אמר ל-CNN צ'רלס הלוסי מג'יינס.
חיל האוויר יצטרך להחליט גם באיזה גובה יטוסו המטוסים. טיסה בגובה רב תגן על הטייסים מכוחות ההגנה האווירית של המדינות שבשטחן יעברו, אבל תחשוף אותם למכ"מים האיראניים. "אתה הולך להיות בקוקפיט למשך שלוש שעות לפני התקיפה, אלא אם תשתמש במסלול המרכזי", אומר המומחה בארי. הוא מעריך כי זמן ההתרעה של כוחות של רפובליקת האייתוללות לא יהיה כה גדול: "קשה לי להאמין שתהיה להם התרעה של שעתיים לתקיפה. הישראלים ינסו לדאוג כל העת שהמטוסים לא ייחשפו למכ"מים".
הוא הזכיר את ההצלחה בתקיפת הכור הסורי בדיר א-זור ב-2007 ואמר כי אז השתמש צה"ל בשילוב של לוחמה אלקטרונית, "דבר שהפחית את יכולות כוחות הנ"מ של צבא אסד לנקודה בה הם כלל לא ראו את התוקפים מגיעים אליהם". אבל איראן כבר תהיה סיפור אחר. "לנסות לפגוע בשלוש או בארבע מטרות זה הרבה יותר קשה", אומר מומחה הביטחון מלונדון.
לדבריו, לאיראן מטוסי F-14, מטוסים אמריקנים ישנים שנקנו עוד בתקופת השאה, לצד מטוסי מיג 29 רוסים. על הנייר, הם לא יכולים להתמודד עם ה-F-15I וה-F-16I של ישראל. "ישראל היא עדיין הכוח האווירי הטוב באזור - היא מצוידת היטב, וטייסיה התאמנו זמן רב למשימה. הציוד האיראני הרבה יותר ישן, ויש להם חיסרון בולט גם כשמסתכלים על איכותו, אבל גם הם התאמנו קשה וגם להם יש מוטיבציה. אני אהיה מופתע אם בישראל מזלזלים ביכולות שלהם".
נערך לאחרונה ע"י טל ענבר בתאריך 15-03-2012 בשעה 10:02.
|
|