30-04-2012, 09:41
|
|
|
|
חבר מתאריך: 12.05.05
הודעות: 2,914
|
|
טרם קראתי את הספר, אך לטעמי אפשר לעשות מהפך אמיתי בכל היחס אל המילואים בקלות יחסית ותוך כשלוש שנים, בלי השקעה של מיליארדים.
השלב הראשון יהיה להתחיל למדוד (לא להגיד שמודדים, למדוד באופן אמיתי) את יעילות ניצול זמן המילואימניקים.
השלב השני יהיה בקרה ברמה של מפעל ייצור איכותי על אופן ביצוע משימות הקשורות במילואים, כולן.
בקרה יעילה משמעה איתור כשלים (שמעל שמונים אחוזים מהם לטעמי ידועים לרוב אנשי המילואים עד דרגת סא''ל כולל) ואז גם טיפול בהם, באופן שיעלים אותם או יצמצם אותם לרמה זניחה.
למשל: איכות הדרכה ורענונים.
תכנון וביצוע לו''ז.
התחשבות בזמן ומרחב כשמתכננים אימון, כמה זמן לוקח להזיז יחידה מא' לב', כמה זמן אמיתי לוקח ביצוע משימה.
התעקשות על אימון יעיל לרמת החייל. החל מהיסודות. (קליעה, מחסה, מסתור, חוליה, כתה, מחלקה, תנועה, החייל כחלק מכוח שלם, משימת החייל כחלק ממשימת הכוח השלם לאור המטרה).
למשל: לא להביא את כל המחלקה הרובאית לתרגיל גדודי מתגלגל שבו יש אילוצי שטחי אש אשר ימנעו מהמחלקה לבצע את תרגולותיה באופן מלא ונכון. תביאו כוח ייצוגי, ואת הימ''מ תחסכו לאימון מחלקה מרוכז.
כדי לאמן מג''ד בשליטה בכוח וקריאת תמונת קרב לא חובה שאחרון החיילים יגיע. המסגרת הגדודית תפעל למעשה יותר טוב אם המחלקות והפלוגות יהיו מקצועיות ברמת הדשא.
המג''ד יכול לראות בעיניו ולשמוע באזניו כוחות מייצגים וכך לא בזבזנו, חסכנו. אחת לכמה אימונים כאלה אפשר גם בוודאי לעשות תרגיל כולל, אבל לא לעשות מזה חזות הכל.
הדבר נכון בוודאי לדרגים יותר גבוהים אבל ברובו כבר מיושם נכון לדעתי בצבאנו.
עד שלא תהיה מגמה מפורסמת וברורה של תביעת אחריות אישית ממי שנכנס לתפקיד ועושה אותו לא טוב ברמה של הזנחה זרקנות או רשלנות ועצלנות, לא תשתנה ההתנהלות.
בצבא הכי קל להמריץ שינויים כאלו כי אין דמוקרטיה ויש דין משמעתי וחש''צ. כולם יודעים או כמעט כולם יודעים איך נראה יומו של המילואימניק באימון ואיך מתנהגים החיילים הסדירים וחלק מאנשי הקבע במעטפת, המשרתים ביחידה שתפקידה לא חדירה מעבר לקווים באיראן אלא הכנת אמצעי אימון והגשתם למילואימניקים. אם הייתי עושה משהו כזה בעבודה כצבעי בגיל 17 - 18, בעל הבית היה מן הסתם מכה אותי וזורק אותי לכל הרוחות.
_____________________________________
אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)
"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'
|