http://www.news1.co.il/Archive/001-D-296503-00.html


כיום מותר לבנות עוד 2 קומות נוספות בבנין המחוזק המועצה הארצית מעריכה: התיקון יעודד יזמים "מעודדים" את הועדות המקומיות לאשר תוספת בניה מופחתת בחלק מהפרויקטים


אולי שיבנו עוד 5 קומות ??!
השאלה היא איך כל החיזוקים הללו יעמדו במבחן אמיתי של רעידת אדמה
אנחנו הרי מכירים את הטיוחים והקומבינות במדינה , יש מצב לחיסכון במלט בחיזוקים ?

הדומיין שלי נמכר!

תמ"א 38 היא אחת ממפלצות הקומבינה הגדולות ביותר של העשור האחרון. ממש מעדן ללינדנשטראוס.

הרעיון שבבסיסה הוא - חיזוק בנינים מפני רעידות אדמה כאשר התמורה הכספית נגזרת מהרחבת זכויות בניה הניתנות לקבלן המחזק [או תאורטית לדיירים המחזקים].

'הגנה מפני רעידות אדמה' הינה סיסמה מספיק טובה לכאורה בכדי שתצדיק לכאורה פגיעה בזכות הקניין וחריגה מחוקי בניה ותקנוני בתים משותפים אשר נהגו בעת שנקנו הנכסים ע"י דייריהם.

מה קורה בפועל?

לגבי החלק של 'החיזוק' - אין מדינה אחרת בעולם בה נהוגה שיטת חיזוק המונית שכזו. אין כל הסכמה בקרב מהנדסים כי חפירה בסמוך ליסודות קיימים וערעור הקרקע, הרמת שתי קומות מעל מערכת עמודים חדשה לגובה רב יותר מהקיים וחיבור מבנה ישן למערכת עמודים זו אכן תקנה הגנה כלשהי מפני רעידות אדמה. מה יקרה למבנה הישן המחובר לעמודים כשהמבנה הגבוה של שתי הקומות ינועע לצדדים? מי יגן על מי?
יש מהנדסים שיאמרו בקול רם ש'כן בודאי, זה לא המקצוע שלכם ואנחנו מבינים ואומרים שיהיה בסדר' ויש כאלה שלא. [אחד מהמתנגדים היה מהנדס עירית ת"א. העיר בה שקע מבנה תמ"אי שכזה ודיירים איבדו את רכושם].

עוד לגבי החלק של 'החיזוק' - עלויות הקרקע בפריפריה אינן מצדיקות כלכלית את כניסת הקבלנים לפרוייקט ולכן הוא מתממש בעיקר בגוש דן שהיא האיזור הפחות מסוכן ביחס למשל לישובי השבר הסורי אפריקני. כלומר תמ"א 38 היא מקרה קלאסי חיפוש המטבע מתחת לפנס.

לגבי החלק של 'בלי עלות' - לחוקים שנהגו עד פרוץ התמ"א לגבי הצורך בהסכמת 100% מהדיירים הייתה סיבה. בית משותף אינו דירקטוריון המתנהל לפי כללים וסדר. בד"כ זוהי עירבוביה של בעלי בתים ושוכרים, צעירים וקשישים, חכמים וטיפשים, אלימים או רכים וחוששים ושאר ירקות. זוהי קבוצת אנשים עם אינטרסים סותרים הנתונה למניפולציה והיכולה ליפול למלכודת לחצים ופיתויים בקלות והצורך בהסכמת כל פרט ופרט נועדה לאפשר לאדם הבודד החפץ להגן על רכושו להתנגד ולשמור על עיקר נכסיו גם אם השכן מקומה שלישית מקבל שוחד מקבלן והשכן מקומה שניה מאיים עליו בחדר המדרגות. מה שרכוש פרטי ניתן לשנוי ומה שמשותף ניתן להגנה. כך היה לפחות עד שח"כ אורלב מצא לו חוק ותיק כחוק התכנון והבניה להתעמר בו..

אם למשל בקומה השלישית גרה חתולה כושית אשר לקחה משכנתא נכבדת בכדי שלא יהיו דיירים עם כפכפים וכביסה מטפטפת ובית מעליות מעליה או סתם אינה חפצה בשנתיים של הלמות פטישים ובדקה היטב את התוכניות והחוק טרם רכישה - הרי זהו עוול לעולל לה את מה שהיא רואה כפגיעה ברכושה.
אם למשל בקומה הראשונה גרה יונה זקנה שאינה חפצה בעוד 6 מכוניות מתחת לחלונה ולא צריכה תוספת חדר ומעלית ב-ח-י-נ-ם - הרי שזהו עוול להוריד את ערך ביתה ואת איכות חייה. שנתיים של הלמות פטישים בשביל אשה בת תשעים אינם דבר של מה בכך...

התמ"א הכניסה בנינים רבים למערבולת של הזנחה [שהרי שימון מקומה 2 הבטיח שעוד מעט ישפצו לנו ב-ח-י-נ-ם] ולסכסוכי דיירים [שהרי שימון מקומה 2 מסתודד באופן חשוד עם הקבלן ועם המאכרים שהוא מביא ואינו בוחל בהפחדת היונה הזקנה מקומה ראשונה]. שהרי מר אורלב לא דאג לכל מנגנון פיקוח כנגד שיטות שכנוע של רמיה ואלימות [לא שחלילה מישהו חושד שפתוי כספי יגרום לקבלנים ומאכרים או לשימון מקומה 2 לנקוט באמצעים כאלה].

הלאה. התמ"א מעמיסה על רחובות שלא נועדו לכך אוכלוסיה ללא תכנון ומעניקה לעיריות ארנונה מבלי שישקיעו בתשתית. תמ"א 38 סותמת את הגולל על אפשרות להתחדשות במסגרת פנוי בנוי באיזורים רבים [ואפילו תמ"א 38-ב' אינה לוקחת בחשבון תכנון איזורי].

מה עוד? הרחובות מלאו בנוכלים המלקטים חתימות ומספסרים בהן בין קבלנים. הבטחות של פוטושופ, קבלנים חסרי נסיון בבניה מורכבת שכזו הפכו זימזום רקע ברחובות הערים. אין בקרה אין דין ואין דיין. לא אחת 'הדיין' קרי העיריה משתף פעולה עם הקבלן תוך צפצוף על הדיירים שהרי ניתנה לו הזדמנות חוקית לשלוח יד ברכושם.

מה יוצא מכל הענין לפרט שבכל זאת חפץ בכך? ברוב המקרים ממ"ד מעלית ומרפסת כאשר בתמורה הוא נותן למעשה מחלקו ברכוש המשותף. לדוגמא: בבנין של 10 דירות בגבעתיים מורכב ערך כל דירה גם מ1/10 מהרכוש המשותף. הכנסת עוד 5 דיירים תצמצם חלק זה שהוא לעיתים מחצית מערך הנכס בכדי 1/3 כך שאין מדובר ממש בח-י-נ-ם. ואם חלילה יקרה הבלתי יאומן והקרקע עליה יושב המבנה הכבד שמעל ראשו תשקע מעט והחיבור בין המבנה החדש לישן יגרור סדקים במבנה הישן או שחלילה יתגלה שהרווח בין הקיר העוטף החדש לקיר הישן הינו מצבור בלתי נדלה של חרקים עובש ורטיבות שלא ניתן לטפל בה - מה יהא אז על ערך הרכוש?

על החאפרים:

http://www.calcalist.co.il/real_est...3512604,00.html

על תנאי הסף שהציבו באיחור רב איגוד המהנדסים ומכון התקנים

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000642171

ועוד:

http://www.globes.co.il/news/articl...537703&fid=2738

http://www.blacklabor.org/?p=28710

http://finance.walla.co.il/?w=/3/1808225&m=1&mid=111076

https://secure.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20110211_1214782&log=true


https://secure.themarker.com/tmc/ar...214782&log=true

http://www.haokets.org/2011/03/01/%...94%D7%91%D7%90/