|
במקור נכתב על ידי AKAM
מבלי להכנס להתנצחות למעלה ,אני שואל
היכן הבעיה ?.
רובנו הישראלים,גדלנו בתוך המלחמות ,גדלנו למציאות של הישרדות של נופלים ,של הקרבה .
לשמחתנו הבנים שלנו המשרתים היום חווים פחות עוצמת לחימה מאיתנו .
והם הרבה יותר "מפונקים" ,"יש" לילדנו המון "יש",וצהל הוא לרוב לא חלומם .
לכן ,בשביל שיהיה רצון לשירות בצהל בכלל צריך לחזור ולהפוך את השירות "לכולם" לדבר חיובי ,
משהוא שהצעיר ירצה לעשות ,ישמח לעשות ויראה בו דרך להתקדמות בחיים ,העם יש את זה בצהל היום ?
עם כל הנהי והבכי והביקורת הקשה עליו ?
מי ירצה לעבוד בחברה שכל הזמן מקבלת תקשורת שלילית ,וזה במקרה הטוב ?.
שכל מי שעבד בה חושב שהוא נדפק ,ובזבז בה את זמן חייו היותר משמעותי ויקר?
מי רוצה לעבוד בצהל ? אפשר בכלל לקרוא לכך עבודה ?
אולי כאן הבעיה ?
אפשר להחזיק חברה מנצחת בשוק של הישרדות מוחלטת ללא מקצוענות ?
איך אפשר לחזור על הטעות הפאטלית "לדעתי של צהל" בבזבוז כל ההון הלאומי של המדינה
על הדרכות של טירונים כל שנה מחדש ?
איך אפשר לפתח מקצוען צבעי,כאשר אחרי 11 חודש טירון חי"ר הולך לקורס מכ"ים ללא שום ניסיון מבצעי ,והדבר ממשיך לפעמים עד לרמת המ"מ לפחות ?.
במילואים אני פוגש מצבים שאני פשוט נשאר בתחושה של איך אנחנו עוד שורדים ?
כאשר רואים לדוגמה ,שצוות חיילים מבצע תרגולת צבאית וכל אחד טוען לדרך אחרת ,כי אהו, בה מגולני וזה מהצנחנים ,אה ואהוא בכלל עובד בחברת אבטחה והוא באמת מקצוען אז אולי נתרגל לפי דרכו ? זה לא מגוחך זה מבהיל ...
כמובן שיש חונכים לאנשי המילואים ,על רמת משקיות קליעה או משקים מקצועיים אחרים,עם ניסיון של 7 חודשים בצבא אני מרשה לעצמי שלא לדבר,הם פשוט לא ברמה ואיני רוצה לפגוע בכבודם ,וגם זו לא תמיד אשמתם כי על המושג שבה מה ISO ו נקרא בדיקת אפקטיביות ההדרכה לא שמעו בכלל (מבחן או שאלות חזרה ) ...
כאשר נכנס חלוץ לתפקיד הרמטכ"ל היו לי תקוות ,באמת חשבתי שהנושא של הכנה מבצעית לפעולה ותחקור שלה כפי ששמעתי שיש בחיל "הלבן" יתרמו מאוד לירוקים ,כמה חבל שזה עדין לא קרה.
שום מחשב או מכשיר GPS או מכשור אלקטרוני,מתוחכם ככל שיהיה לא יכול להחליף מקצועיות שבאה מתרגול אישי וניסיון שנצבר באימון מקצועי ,וזה כולל מן הסתם אי וודאות ,איך אפשר לתרגל אי וודאות עם מייד נענשים על טרטור ...
|