מקור: ראיון אתו בגלי צהל בתכנית רצועת הביטחון.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

במלחמה בין גוף גדול וחזק לארגון קטן וחלש, כל תוצאה שבה הארגון הקטן לא רק שלא מוכרע, אלא מגיע להרתעה אפקטיבית על הארגון הגדול - מלמדת על כך שהקטן ניצח.

אני הייתי אומר שצה"ל לא הובס, לא יודע אם הביס אבל לא הובס. מצד שני, הממשלה הובסה.

V soncu bo hosta zapela, hosta in pesem vojna:
Brat moj, ne skrivaj lica, danes je vojna, VOJNA!

השאלה מדוע, חרף עוצמתו הגדולה לאין שיעור של צה"ל, לא ניצחה ישראל, היא שאלה חשובה - אבל לא זו השאלה שעליה ענה ארנס. ארנס ענה לשאלה האם צה"ל ניצח, והתשובה היא שלא רק שלא ניצח, אלא הפסיד.
למלחמה הזו הוגדרו יעדים - חלקם שאפתניים וחלקם ריאליים לגמרי. צה"ל לא עמד באף אחד מהם, וכשל אפילו במשימות פשוטות כמו תספוק יחידות שנמצאו במרחק מאות מטרים מעברה השני של הגדר.

איש לא מערער על כך שלו הופעלה כל עוצמת צה"ל, אזי היה נצחון מכריע. העניין הוא שהעוצמה לא הופעלה, ואין גורם רציני אחד שטוען שמישהו בצה"ל לחץ להפעלת אותה עוצמה - להיפך, לקח לדרגים הבכירים בצבא זמן ממושך להכריע בדבר גיוס מילואים, לקח להם ימים רבים להכריע בדבר שימוש במילואים, לקח להם אינספור ימים (למעשה עד סיום המלחמה) להמליץ על מהלך יבשתי.

מלחמה נמדדת עפ"י תוצאותיה, ולא עפ"י הפוטנציאל של כל צד. צה"ל כשל מהותית במלחמה, ולא רק בגלל שהדרג המדיני היה בזיון. ההתקדמות האיטית, הכניסות והיציאות והפקודות הסותרות, לא היו כשל של אולמרט, אלא של הגנרלים המתקוטטים (חלוץ, אדם, הירש, קפלינסקי ושות').

אין שום שמחה בלהודות שנחלנו מפלה - אבל הדרך היחידה להימנע מחזרה על טעויות - היא להכיר בקיומן. העובדה שחזבאללה כיום חזק לאין שיעור מכפי שהיה לפני המלחמה, היא עדות לכשלון שלנו.

מהן המטרות הריאליות (קרי- מנוסחות נכון, ניתנות למדידה וברות השגה) שהוצבו לצה"ל?

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

שני היעדים הללו היו ריאליים לגמרי.
למעשה, יעדים דומים הושגו מול כוח שהחזיק בעוצמה לא פחותה מזו של חזבאללה ושהיו לו הרבה פחות עכבות בכל הנוגע לגרימת סבל לתושבי דרום לבנון (הכוונה לאש"ף, שבניגוד לחזבאללה, לא מתבסס על תמיכה של שיעים מהבקעא ודרומה).

ההבדל בין שני המקרים הוא ההתנהלות של צה"ל והדרג המדיני (ושלא יהיו טעויות, ב1982 היו אינספור מחדלים בהתנהלות צה"ל ברמה האופרטיבית) - היה שב1982 ההבנה בצה"ל הייתה שכדי לכפות הכרעה - אין מנוס ממהלך יבשתי משמעותי כבר בהתחלה. במלחמת לבנון השנייה הלך הרוח היה הפוך בדיוק, וחוסר ההחלטיות הביאה לכך שכשכבר החלו במהלך יבשתי גדול - מטרתו הייתה יחצ"נית ולא אופרטיבית.

אני לא חושב שהפסקת אש מוחלטת הוגדרה כיעד התחלתי של המלחמה. זה יעד שהתפתח תוך כדי כשהתחילו לעוף הקטיושות. הסתבר שבאמצעים הצבאיים שהופעלו לא ניתן לכפות על החיזבאללה הפסקת אש ללא תנאי או לגרום לו פיזית לנצור את האש. כשנזכרו להתחיל לעשות שימוש באמצעים כאלו (הפעולה הקרקעית הרחבה) זה נעשה בצורה כל כך גרועה ומגושמת שזה לא הוביל להרבה.
לגבי הרחקת החיזבאללה-באופן חלקי זה הושג. ישראל כן השיגה את לקיחת האחריות של צבא לבנון על הגבול וכן הורידה מאוד מנוכחותו הגלויה של החיזבאללה בדרום לבנון. בסופו של דבר, שש השנים שחלפו מאז המלחמה היו השקטות ביותר בגבול הצפון מכל תקופה דומה לה באורכה מזה 40 שנה ויותר.

אני לא זוכר מישהו מהדרג הבכיר שהגדיר את היעדים כך.

ייתכן ואני טועה, כמובן, אבל אני זוכר בהקשר הזה- "לצמצם את ירי התמ"ס" (זה במקרה הטוב) ו"לפגוע בארגון חיזבאללה" או "לגרום לו לדמם מהאף".
אלו הגדרות לא ברורות, לא מדידות ועל כן לא ניתנות להשגה (כמה זה לצמצם? מה זה לפגוע?)

מעבר לכך אני זוכר כמה מטרות בכלל בלתי ריאליות כמו- "להחזיר את החטופים".

צה"ל כשל בגזרת אחריותו בהרבה דברים, אין כל ספק, אבל מלכתחילה לא היה לו סיכוי כי לא הוגדרו לו מטרות נכונות.

"בטבע הסוס הוא בלונדינית מטומטמת. גם טיפש וגם בעל נורמות מיניות מופקרות.אי לכך, אני גאה להיות חמור."

אראל סג"ל


ותודה לדורון

נכנעה לתכתיבים של הסכם להפסקת אש
ששום מטרה לא הושגה. החטופים נשארו בשטח האויב והאויב לא איבד רבע מכושר ההרתעה שלו (שלא לדבר על זה שלא הושמד לחלוטין)
מצד שני שצמד המקס ומוריץ עול-מרט את פרץ ניהלו את המלחמה,אולי זה היה עדיף
מי יודע איזה עוד נזקים הם היו עושים ובכמה חללים נוספים זה היה עולה לנו

הוא כיהן שלוש כהונות מאוד קצרות כשר ביטחון, בלי שום מלחמה גדולה באמצע (להוציא את מלחמת
המפרץ, בה ישראל לא היוותה חלק אקטיבי). אשמח אם תאיר עיני.

ארנס קיבל את מערכת הבטחון כשהיא חבוטה, בכל פעם החזיר אותה במצב טוב מזה שקיבל אותה.
ב1983 קיבל מערכת חבולה אחרי וועדת כהאן, ב1990 קיבל משרד ביטחון שכשל בהתמודדות מול ההתקוממות בשטחים.

בשתי הקדנציות הללו ניתן היה לראות מהלך של שיפור מאסיבי שהחל בתקופתו.

יותר מכך, הידע המקצועי העצום של האיש (שניהל בעברו את התעשייה האווירית) הפך אותו, בניגוד לכל קודמיו ומחליפיו) לבר סמכא בכל מה שנוגע לתכניות של התעצמות טכנולוגית. למעשה, למעט פרוייקט הלביא (שאותו קידם בכל כוחו אך כשל בהעברתו בממשלה לנוכח התנגדות אמריקנית נחרצת, ולעולם לא נדע מי צדק בעניין), מאסה עצומה של פרוייקטים הקשורים בהתעצמות שלוש הזרועות של הצבא, קשורה ישירות בעובדה שהעומד בראש משרד הביטחון היה אכן איש מקצוע בתחום.

היו שרי ביטחון טובים אחרים (אשכול היה שר ביטחון מעולה, למרות שכמעט לא מודעים לכך - ושמעון פרס היה שר ביטחון טוב מאוד (וניצח על שיקום צה"ל אחרי מלחמת יוה"כ). ההבדל בינם לבין ארנס, היה היתרון המקצועי. לא סתם שרי ההגנה בארה"ב מגיעים ברובם מהפן האזרחי של מערכת הביטחון (יצרניות אמל"ח גדולות) - שכן הרקע הזה מסייע לשלב ידע מקצועי מוקדם, יחד עם ראיית עולם אזרחית, שלא מוגבלת במה שנמצא בין כוונות.

במה גילה צה"ל, או משרד הביטחון, שיפור מאסיבי אחרי שארנס החליף את שרון? כיצד שיפרה כניסתו לתפקיד את התמודדות ישראל עם האינתיפאדה שהייתה אז כבר מעבר לשיא אחרי מעבר מהפגנות המוניות לפעילות חבלנית קלאסית?
אני לא יודע כמה פרויקטים טכנולוגיית-צבאיים נוזמו בתקופת ארנס. רוב אלו שאני מכיר החלו לפני או אחריו. אילו פרויקטים אתה מכיר שהוא הוביל? אני בכל הכנות רוצה לדעת.
ואגב, אני רואה שאתה מסכים איתי ביחס לאשכול. דווקא פרס הבין בענייני ביטחון יותר מכל שר ביטחון אחר שכן הוא הגיע לתפקיד אחרי שנים רבות של עמדות בכירות במשרד הביטחון כאזרח והיותה לו הכרות נרחבת ונסיון עם המערכת ועם נושאי רכש ופיתוח.

קודם כל, ממש לא סביר שארגון עצום כמו צה"ל יכול באמת להשתקם ולעבור שינויים דרסטיים בתקופות כה קצרות.
שינוי אמיתי במערכת כל כך מאסיבית דורש הרבה יותר משנה-שנתיים. ב-83' צה"ל חטף הרבה אבדות, גם לאחר
נסיגה מסויימת לקו האוואלי. אני לא הייתי מגדיר את זה תבוסה, אבל גאווה גדולה לא ממש הייתה באבדות על בסיס יומי.

כמו כן, אני זוכר שהיה לי ולך ויכוח על "איכות" המשת"פים הפלסטינים. אני טענתי שהם שפלים, ואתה דווקא
חיזקת אותם קמעה. טענת שזה מהאינטרס של ישראל. העניין הוא שכאשר צה"ל נסג ב-83' לקו האוואלי, ירינו
את יריית הפתיחה לתחילתה של לחימה עקובה מדם בין הדרוזים לנוצרים. בעצם, ישראל שתמכה בפלנגות עד
אז, נטשה אותם והשאירה אותם לחסדי המתקפה המאורגנת והמתוזמנת של הדורוז, מה שהביא לשחיטה וטבח
של רבים מהם.

אגב, אם זכרוני לא מטעני, אתה היית ועודך ממהמתנגדים הגדולים ביותר לעסקת ג'בריל ב-85'. כנראה כי המערך
היה אז בשלטון ואתה לא ממש מתומכיו. להזכיר, בתמורה לשלושה חיילים, רבין נתן 1,150 מחבלים. אכן הרבה
מחבלים. הקטע הוא שדווקא חברינו ארנס הוא זה שירה את יריית הפתיחה לעסקאות מנופחות. כשנה וחצי לפני
עסקת ג'בריל, ב-83', התבצעה ע"י ממשלת שמיר-ארנס עסקת שבויים. תמורת שישה לוחמי נח"ל ישראל שחררה
4,765 מחבלים (?!?!). אם אני לא טועה, זה יוצא קצת (הרבה) יותר מחבלים ללוחם בעסקה של ארנס מאשר
בזו של רבין (ועוד לפת"ח!).

ב-1990-1 קיבלנו סקאדים מתנה מסדאם. אני לא מתייחס לשאלה אם היינו צריכים להגיב או לאו, אבל לא עשינו כלום.
אז לומר שהוא חיזק את מערכת הביטחון זה רחוק מהמציאות, נוכח פגיעה די חמורה בביטחון האישי והלאומי של ישראל.
מדינה כמו ישראל, בעלת נשק גרעיני, סופגת סקאדים. לא פצמ"רים, לא רקטות קסאם, לא קטיושות - סקאדים!

הידע המקצועי שלו לא ממש בא לידי ביטוי. בסופו של דבר, תקופות כל כך קצרות בתפקיד לא מאפשרות - עובדתית
ופרקטית - לבצע שינויים מרחיקי לכת. גם בהנחה ואתה אכן מדייק לגבי יכולתו לתרום, היא לא באמת באה לידי ביטוי.
גם, היכולת שלו לדבוק בפרוייקט "לביא" שיָנק כסף מהמדינה לא היה - היסטורית - נכון או חכם.

בקיצור, מה שאני מנסה לומר בכל ההודעה הזאת, זה שמשה ארנס לא ממש זכאי לתואר שהענקת לו. לא טענתי
שהיה רע, אבל היו הרבה פאשלות בתקופתו וגם לא ממש הייתה לו הזדמנות (ואולי זה מזלו) להוכיח את עצמו
תחת אש.

וההכרה הזו בטעות היא לזכותו. קשה לומר שהוא איננו אדם ישר וערכי.
לגבי הלביא הרי שזו סוגיה מסובכת:
מצד אחד,אין ספק שהפרויקט היה יומרני ומיותר מבחינת אספקת חיל האוויר עם מטוסי קרב מהקו הראשון. ועם זאת, הטכנולוגיות שפותחו בישראל, כמו גם היכולות, במסגרת הפרויקט הזה היו בעלות חשיבות עצומה לתעשייה הישראלית המתקדמת בכלל, וזו הביטחונית בפרט.

ההאשמה שהתנגדתי לעיסקת ג'יבריל בגלל זהותם המערכניקית יוזמיה, היא לא נכונה עובדתית, בהתחשב בכך שהתנגדתי לעיסקת שליט, שכל-כולה ממשלת ליכוד.

התנגדתי לעיסקת ג'יבריל כשם שהתנגדתי לעסקת שליט, בגלל המסר החמור שטמון בהן: שחרור רוצחים שפוטים בתמורה לחיילים.
עיסקת אנצאר היא עיסקת חילופי שבויים. אין צל של דמיון בינה לבין האחרות - בעסקה זו שוחררו פלסטינים שנלחמו בנו כצבא סדיר. יושבי מחנה אנצאר לא עמדו לדין, לא נשפטו ולא הורשעו. להחליף אותם בשבויי צה"ל, זה אקט סביר בדיוק כשם שהחלפת אלפי שבויים מצרים וסוריים במלחחמות ישראל, היה צעד מתבקש גם אם היו הרבה פחות שבויים ישראלים משבויים ערביים.

עיסקת ג'יבריל, עיסקת טננבאום ועיסקת שליט היו עסקאות גרועות מכל בחינה שהיא:
1. הן פגעו בהרתעה.
2. הן שחררו מחבלים שנדרשו זמן רב ומבצעים מורכבים כדי ללכוד.
3. הן פגעו באופן אנוש בכל אספקט של שיוויון בפני החוק. מרגע שאנשים שפוטים מסוג מסויים לא מרצים את עונשם, בעוד שאחרים שנשפטו על אותה עבירה, כן מרצים את עונשם - האמון במערכת המשפט נפגע.

באופן כללי דבריך על ארנס הם לא מדוייקים: יש הבדל בין הקשר בינינו לפלנגות לבין הקשר בינינו למשת"פים; הייתה אצלך סתירה פנימית בין "לא יודע אם היה צריך להגיב במלחמת המפרץ" לבין "פגיעה מחמורה בביטחון; יש מקום להרים גבה לגבי הפסיקה שלך לגבי "אי-החוכמה בלביא", שרבים אחרים, בעלי ידע רב משלך, ממש לא משוכנעים שדווקא אצלו היה אי-החוכמה.
אין טעם להכנס לכל אלה, כיוון שככמו שכתבתי לקגנס - לא תהיה כאן הסכמה. הדבר היחיד שהטריד אותי, היה הסילוף המכוער שהאשים אותי בהתנגדות לעסקה בגלל יוזמיה ולא בגלל אופיה. אני מקווה שתדע לפחות להודות שההאשמה הייתה לא נכונה. לגבי כל השאר, באמת לא משנה לי. זה עניין של דיעות, ואני באמת לא מוטרד מהשאלה אם לא מסכימים איתי. אני מוטרד רק כשמאשימים אותי בשקרים או צביעות ללא כל בסיס.

אין לי מקור כתוב לפני, אבל יש לי את אתר אלמגור:

תמורת החיילים שוחררו 4,700 עצורים ביטחוניים ממחנה אנצאר בדרום לבנון ו-65 אסירים ביטחוניים, שהיו כלואים בארץ ונידונו לתקופת מאסר ממושכות.

http://www.al-magor.com/history%20p...s%20release.htm

עצורים בטחוניים ≠ שבויי מלחמה. אני לא יודע מה זה אומר שהם נלחמו בנו כצבא סדיר, אבל לא התייחסו אליהם כך עד לשחרור... בנוסף ישנם 65 האסירים שכן נשפטו.

אז אלמגור אינם אובייקטיביים. בסדר. גם שאר גוגל כותב כך.

החיפוש, אגב, העלה תגובה שלך בעניין מ-2001 הרחוקה, בה כתבת כך:

עסקת אנצאר שחררה אנשים שלא נשפטו. ההבדל בין זה לבין שחרור מחבלים
מורשעים הוא יום ולילה. בנוסף, ההבדל בין עסקת ג'יבריל (בה שוחררו רוב
המחבלים לתוך שטחי איו"ש) לבין עסקת אנצאר (בה הם הוטסו לצפון אפריקה),
הוא יום ולילה.

http://dc.fresh.co.il/Scoops/70221.html#13

אבל ראוי לציין כי מעל 10% ממשוחררי עסקת ג'בריל היו גם 'שבויי' אנצאר. ראה כאן לדוגמה: http://www.inss.org.il/upload/%28FILE%291329746043.pdf

אגב2, אותו קישור גם מציין כמעט בדרך אגב לגבי עסקת אנצאר עצמה, שבה שוחררו "פעילי טרור זוטרים שנעצרו במהלך מלחמת לבנון הראשונה". לא לוחמים - אלא פעילי טרור, ולא נשבו - אלא נעצרו.

עצם זה שלא הספיקו לשפוט אותם (על פשעים שביצעו בלבנון הכבושה על-ידי ישראל?) לא מרשים אותי כל-כך, ולא ברור מדוע זה בכלל אמור להרשים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ראשית, 65 המורשעים: מודה ששכחתי מהם אשמח לבירור אם אפשר לגבי זהותם, ומהות העבירות שבהם הורשעו (כליאה לתקופה ממושכת בשנות השבעים יכלה להיות גם על עבירות שכיום העונש עליהן הוא קל) - לא שאני מצדיק לרגע שחרור של מורשעים במסגרת של חילופי שבויים.

לגבי ההבדלים בין מורשעים ללא-מורשעים (שכאמורף נתפסו בפעילות מלחמתית סדירה, כאשר פעלו במסגרות חטיבתיות והוהבסו בידי צה"ל בשדה קרב ולא במהלך פח"ע), כבר כתבתי וזכותך לא להסכים.
אגבף חן חן על התזכורת לגבי הבדל חשוב נוסף בין עסקת אנצאר לבין עסקאות כמו ג'יבריל, טננבאום ושליט - והוא מיקום המשוחררים.

באשר לציטוט לגבי ה10% שהבאת: ישנם כמה מחנות אנצאר. אנצאר מהעסקה שקרוייה על שמו, היה מחנה שבויים גדול בלבנון, שכבר לא היה קיים בזמן עסקת ג'יבריל. מחנה אנצאר שעליו כותב שוויצר בציטוט שהבאת, הוא מתקן כליאה שקיים גם היום בגלגול אחר (הוא נמצא בקציעות), ובו נעצרו לתקופות של חודשים/שנים ספורות, פעילים פלסטיניים מהשטחים. לא מדובר בכאלה ששוחררו שנתיים קודם.

השימוש בביטוי "פעילי טרור זוטרים" מתייחס לעובדה שאכן דובר באנשי אש"ף שנתפסו. המילה "נעצרו" היא סמנטיקה. חטיבות אש"ף נלחמו רע מאוד, ורובן נכנעו במהירות. לכידתםן יכולה להיות מוגדרת כמעצר, ואני מניח שלזה הוא התכוון.

סביר להניח שלא היו בקירבם יותר מדי רוצחים, אם בכלל. זאת משום שהמחבלים הכבדים שוחררו ברובם כבר בעיסקת 1977 (לאחר מבצע ליטני)בתמורה לחייל עמרם, או בעיסקת ג'יבריל של 1985 (למשל,קוזו אקומוטו). לכן אני מניח שמדובר במחבלים לא בכירים. אני מנחש שבשביל פת"ח זה היה יותר עניין של עיקרון והם היו מוכנים לקבל כל אחד. .

אם נחשוב על זה, ארגון טרור מצליח בפעם הראשונה (אני מעריך שבעולם?) לקפל מדינה שתשחרר אלפי
מחבלים תמורת שישה חיילים. אם זה לא פוגע בהרתעה ומדרבן את הטרור, אני לא יודע מה כן.

כמו בשאר העיסקאות (למעט עיסקאת השומר ממטולה), גם כאן הייתה בעייתיות מאוד גדולה בכמה מישורים. קודם כל, נידמה לי ששיחררו את אותם אנשי פת"ח לתוך שטח לבנון (זה נכון או שהם גורשו לאלג'יריה?) וזה אומר שהם יכלו מייד לחזור ולפעול נגד חיילי צה"ל שהיו עדיין בלבנון.
שנית, היה כאן כמובן ניצחון מוראלי לאויב ועוד תקדים לקראת העיסקאות האיומות שבאו אחר כך.

נשמע מופרך?

כי הרוב המוחלט, אם לא כולם, שוחררו בלבנון ומאמצים רבים של צה"ל פשוט נמחקו.

שר המשפטים לשעבר, שמואל תמיר, שהיה מופקד על המו"מ, היה במחנה אנצאר ויצא עם שחור בעיניים.
לגבי אלג'יר, אכן הסתמכתי על מקורות בעייתיים, אבל אם אתה שואל על מחיקת העבודה של צה"ל - אתה
צודק כך או כך (בין אם חלקם הועברו לשם או לא)

ציטוט:

במחנה אנצאר בדרום לבנון, ש*4,500 מיושביו הוחזרו במסגרת עסקת החזרת ששת הנח"לאים החטופים בסוף שנת 83'. "ביקור שלי במחנה אנצאר לפני שחרור העצורים דיכא אותי. אמרתי לשר הביטחון בשובי, כי מצאתי 600 יהודים נפחדים המופקדים על 6,000 ערבים בעלי מורל גבוה ביותר, וזה בהחלט היה יכול להיות אחרת. במלחמת שלום הגליל איבדנו למעלה מ*500 חיילים וקצינים ולמעלה מ*2,000 פצועים, כאשר האבדות של המחבלים נעו אי שם בין 500 ל*1,000 בלבד. "כעת, עם שחרור העצורים מאנצאר, אנחנו עלולים לאבד את אחד ההישגים המרכזיים הקרוי 'הרס התשתית של אש"ף'

קישור

מחנה אנצאר בלבנון היה מחנה שבויים. כל ניסיון להציג את שחרור האנשים האלה כשחרור מחבלים, הוא ל מדוייק. העסקה הזו דומה יותר לעסקה שבה הוחזר יונתן אטקס בסוף מבצע קדש בתמורה לאלפי שבויים מצריים שנפלו בנסיבות דומות לאלה שבהן נתפסו חמושי חטיבות אש"ף במלחמת לבנון.

65 המורשעים הם החריגה - והם, כאמור דבר, שלטעמי בעייתי מאוד - הגם שכפי שהצגת, הם עמדו עמוק בתוך המסגרת המקובלת של שחרור מחבלים ספורים בתמורה לשבויים שלנו (שהייתה קיימת עוד קודם). יחס של 1 לעשר הוא פסול (בעיקר בגלל העקרון החשוב של אי שחרור שפוטים), אבל זה לא דומה לשום דבר שבא אח"כ. לא לג'יבריל, לא לטננבאום ולא לשליט.

אם אותם אלפים שוחררו בלבנון, היא כאן סיכוי גבוה ומיידי לפגיעה בחיילינו שנותרו שם. הרבה יותר משיחרור חיילים מצרים בעיסקאת מערכת סיני. אבל אני לא יודע לאן שיחררו אותם. העיסקה הזו היא בכתובים בצילה של עיסקת ג'יבריל. אגב, זה שהייתה אופציה לשיחרור צבאי ולא מימשו אותה (לכל הפחות ארנס התנגד לה. אולי גם אחרים) גם מהווה תקדים בעייתי להמשך.

הטיעון, לפיו, 4,700 מחבלים שלחמו נגד ישראל במהלך מלחמת שלום הגליל ונעצרו הם לא מחבלים, לא
מחזיק מים. זה אומר שאתה מאמין כי אותם מחבלים לא באמת שיגרו רקטות לעבר שטח ישראל, לא היו
חלק מתכנון פיגועים ופגיעה באזרחים. אלה אנשי אש"ף לכל דבר, ואתה, אבוי, מכשיר את הלגיטימיות שלהם.

ונגיד לצורך הדיון שאותם מחבלים היו גרילה גרידא. איזה היגיון יש בשחרור אלפים בעלי מוטיבציה גדולה לאותו
שטח לחימה כשהמערכה עדיין לא תמה? זה פשוט תמוה איך שלא מסתכלים על זה. וגם הטיעון על "חילופי
שבויים": ממתי ביצענו עם סוריה או מצרים חילופי שבויים במהלך המלחמה?! הרי הלחימה לא באמת נגמרה
בלבנון, והיו כל יום אבידות של צה"ל. העסקה חיזקה את האויב ומחקה את הישגי הצבא באופן מיידי, כך ע"פ
אנשים בעלי ידע רב משלך ושלי.

א. ירי לעומק ישראל ביצעו גם צבאות ערב במהלך מלחמות. ההגדדרה שלהם כ"מחבלים" צריכה להיות בהתאם לפעילות שלהם, ולא בהתאם להקשר כללי יותר. האנשים האלה לבשו מדים ונתפסו בעודם נלחמים בצה"ל, בדיוק כמו כל צבא ערבי אחר. לא סתם הם לא הועמדו לדין.
ב. כמעט כולם הועלו על מטוסים והועפו לאלג'יר (חלק קטן עבר לטריפולי, למרבה השמחה, כדי להלחם בפלג המורד של אבו מוסא - דבר חיובי להפליא מבחינתנו...).
ג. הלחימה באש"ף בלבנון נגמרה הרבה קודם לכן (עוד לפני סוף 1982). מי שהסבו לנו אבידות בתקופה זו, היו בעיקר ארגונים שיעים כמו חזבאללה ואמל.

ציטוט:

ירי לעומק ישראל ביצעו גם צבאות ערב במהלך מלחמות

חח, הרגע נתת לגיטימציה לכל הלחימה של אש"ף נגדנו במהלך השנים. המצאת את זה שאותם אלפים היו "חיילים",
הפרדת אותם מהארגון, כאילו הם יישות נפרדת, הכל כדי להצדיק את הטיעון שלך, שלא מדובר בעסקת מחבלים
(ושארנס הוא ה-שר).

הגדרתם כמחבלים מתייחסת לפעילותם לאורך הזמן. הם מחבלים באש"ף, וההפרדה שפתאום הואלת לעשות בינם
לבין "שאר הארגון", היא פשוט מומצאת. אלה מחבלים שטרם המבצע היו מחבלים כמו כל מחבל, ובזמן המבצע, היו
חייבים להילחם בחיילים. זה מה שהפך אותם לכשרים?

ציטוט:

האנשים האלה לבשו מדים

גם הראיס, יאסר ערפאת...

ציטוט:

...ונתפסו בעודם נלחמים בצה"ל...

גם מחבלים ביו"ש נלחמים לפעמים בצה"ל במארבים או כשבאים לעוצרם. אז אני מבין שלשיטתך הם גרילה? (נכון לאותו רגע...)

ציטוט:

כ"מחבלים" צריכה להיות בהתאם לפעילות שלהם, ולא בהתאם להקשר כללי יותר

אתה כתבת בעבר על חיזבאללה:

ציטוט:

הוא החל כארגון גרילה טהור, ולמרות שהמשיך להפעיל גרילה יעילה בדר"כ - הוא ביצע פיגועי טרור בכמות כזו שמצדיקה הגדרתו ככזה

מוזר, אתה לא הפרדת בין - חיזבאללה הארגון - לבין איזו פלוגה או קבוצה מסויימת בו. החלטת שלאור פעולותיו -
הוא מוגדר אצלך כארגון טרור (כ-ו-ל-ו). דווקא את אש"ף (פת"ח) אתה מגדיר כגרילה פתאום? על סמך מה, על
סמך לבישת מדים צבאיים??

אין שום אישוש לדברים שלך, לפיהם רובם הגדול הועבר לאלג'יריה. שום מקור לא אומר את זה. טענת טענה, תביא לי
בבקשה הוכחה לעובדה הזו (ונגיד ולא חזרו ללבנון. זה לא הופך אותם ליהודים כשרים. הם היו מחבלים ונותרו מחבלים).

פעילותו בלבנון היא לא פעילות טרור. היא פעילות גרילה מובהקת.

אחזור שוב על דבריי, זכותך לא לקבל אותם - זה לא עושה אותם פחות מדוייקים:

1. אנשי אש"ף שנלחמים נגדנו במגדרת חטיבתית בשדה קרב פתוח, אינם דומים כלל לאנשי אש"ף שנכנסים לבית ורוצחים את יושביו - בדיוק כפי שאיש מודיעין צבאי סורי שמנסה להטמין פצצה במטוס אל-על בלונדון, אינו שקול למט"ק סורי ברמת הגולן. פעילות גרילה בשטחים שמכוונת רק אנשי כוחות הביטחון, היא כזו שיש לסכל בכל הכוח - אבל היא לא טרור.
2. עראפת לבש מדים - ושילח אנשים באופן קבוע למטרות של רצח אזרחים.
3. ירי לעבר אזרחים הוא פשע - שאין צבא שלחמנו בו שלא חטא בו. ירי לעבר אזרחים בידי צבאות סדירים בוצע כנגדנו במלחמת העצמאות ע"י המצרים והירדנים והסורים; במבצע סיני, ע"י המצרים (האנייה ששלחו לשם כך נכשלה, אבל בהחלט ניסתה); במלחמת ששת הימים, ע"י הירדנים, הסורים והעראקים; במלחמת יוה"כ ע"י הסורים והמצרים (שירו טילי פרוג וסקאד), בלבנון, בידי אש"ף. זהו פשע מלחמה - שלא הופך כל לובש מדים שתפסנו במסגרת חיסול חטיבית חטין או חטיבת הקסטל, לאחראי לו - בדיוק כמו שהאחריות לירי נגדנו אינה מוטל על כל לובש מדים מצרי סורי או ירדני.
4. אם אתה לא מאמין לי שרובם עברו לאלג'יריה (ולטוניס), זה לא באמת עניין שלי. רובם לא נשארו בלבנון - ואלה שנשארו בלבנון, מצאו עצמם בלחימה קשה נגד פלסטינים אחרים, מארגונו של אבו מוסא (ונאלצו לברוח גם הם, כמה חודשים אח"כ).

מחבלים הם כאלה שעוסקים בפעילות חבלה. אתה לא נולד מחבל, או מקבל תעודה של מחבל. לו כל אנשי אש"ף היו לוחמים נגדנו באופן שאלה לחמו נגדנו - כנראה שהמזה"ת היה נראה אחרת. היתה סיבה טובה מדוע ישראל לא שפטה את האנשים האלה, אחרי שנתפסו. הם שבויים שנפלו במהלך לחימה סדירה.

אתה גם החלטת לפרק את אש"ף לגרורות, כאלה טרוריסטיות וכאלה "גרילות". על אותו טיעון אפשר להגיד
שהאנשים מהזרוע המדינית של חמאס הם לא טרוריסטים, אלא בסך הכל אנשים בחליפות מעונבות...

ההפרדה שאתה עושה איומה וגרועה כמו ההפרדה שמדינות אירופאיות מנסות לעשות בין חמאס מדיני
וחמאס צבאי. כמדומני, אתה קראת לכולם מחמאס מחבלים, טרוריסטים, ופתאום אתה עושה הבדלה??
לטעון שרק זה שלוחץ על כפתור השגר הוא הטרוריסט וכל האחרים שקשורים אליו, כלכלית, ארגונית,
סמכותית, הם לא - זה פשוט לא מתקבל על הדעת.

חזבאללה הוא ארגון טרור, נקודה. כל העולם המערבי מכיר בזה. מה שאתה אומר, זה שכל השנים שהוא
שיגר קטיושות לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל, שהצפון ספג טילים על ימין ועל שמאל, הוא פעל לא כטרור
אלא כגרילה? סיוע לארגוני הטרור הפלסטינים באימונים, אספקה, גיוס ועוד, כל אלה הם גרילה? אני רוצה
להבין אם זו דעתך, כי אני אישית, מאוד מוטרד מהדברים האלה.

לגבי ערפאת - קלעת בול! כפי שציינתי שערפאת, רב המחבלים, לבש מדים, ואין לזה שום קשר להיותו מחבל,
כך כמובן שלא הייתה שום סיבה שתציין שאותם מחבלים לבשו מדים , הבנת? (הבגד לא עושה את הבנאדם,
מסתבר, למרות שציינת את זה כאילו זו איזו הוכחה להיותם "חיילים").

לגבי אלג'יריה. בסך הכל ביקשתי הוכחה. אתה לא הבאת. אם כך, אאלץ להסתמך על מקורות אחרים, כמו
שזה שניהל את המו"מ, שטוען שהם דווקא שוחררו ללבנון. ניחא. אני חושב שאקח את המילה שלו, ברשותך.
כמובן שזה לא גורע מהטיעון שהם מחבלים, לא משנה לאן הם עברו לאחר השחרור.

אגב, הרבה יותר הגיוני שישראל לא שפטה את כל האלפים, כי פשוט העסקה לא בוצעה שנים אחרי שוביים,
אלא פחות משנה וחצי (ומי יודע כמה זמן נמשך המו"מ), ואז הגיעה העסקה המרהיבה בגודלה. לטעון שלא
שפטו אותם כי לא הייתה הצדקה לשפוט אותם כמחבלים זה כמובן עוד טיעון נטול סימוכין שהבאת פה. אבקש
גם לזה אישור כלשהו.

ומה עם ארנס, נחזור לטיעון הראשוני שלך? נראה לי שאין צורך.

כלומר, נשמר (לא נוצר-כבר היו תקדימים) העיקרון של שיחרור מחבלים שפוטים בישראל בתמורה לשבויים ישראלים. עיקרון שהגיע לשיאו בעיסקת ג'יבריל.

העקרון החל ב1969 בעיסקה של 1 תמורת אחד (נדמה לי שדובר על שומר במטולה שתמורתו שוחרר מחמוד חג'אזי). ב1979 הייתה עסקה של 1 תמורת 79 מחבלים (עוד עסקה ליכדוניקית שאני מתנגד לה...).

במושגים שהרגילו אותנו אליהם, גם אחרי שקלול 65 המורשעים בעסקת אנצאר - היא בכלל לא דומה לעסקאות ג'יבריל ושליט.

האחד תמורת אחד מתייחס לשומר ממטולה, שמואל רוזנווסר. איש מבוגר (58) שנחטף על משמרתו ב-1970. הוא שוחרר ב-1971 בתמורה למחבל מחמוד חיג'אזי שנידון 6 שנים קודם למוות אחרי שנתפס כחלק מחוליה שניסתה לפוצץ מתקן מיים. עונשו הומתק ל-30 שנה אבל, כאמור, שוחרר כבר ב-71 במסגרת העיסקה. פרט "פיקנטי": יום קיום העיסקה נקבע מאז כ"יום האסיר הפלסטיני".

פשוט מאוד הזכרתי לך שאתה דווקא טענת שיש לעשות למען אלה שמסייעים לנו, ומה שקרה בתקופת ארנס,
זה שפשוט זרקנו את התומכים האמיתיים שלנו. לא משת"פים שצריכים להתחבא, אלא כאלה שבגלוי תמכו בנו,
נלחמו ונהרגו עבורנו. הנה, בתקופת ארנס זרקנו אותם לכלבים.

לגבי זהות מבצעי העסקה (ימין\שמאל). אתה מאשים את עצמך על כלום. אני בסך הכל ציינתי שאתה מבליט
את מקרה ג'בריל וזה סביר והגיוני ביותר. גם השמאל וגם הימין ועשו נזקים רבים, וכל אחד מדגיש את הדברים
שמתאימים לו. אין בזה שום פסול לציין פאשלות של הצד היריב.

מאידך, לטעון פתאום שאותם מחבלים היו כצבא סדיר, זה פשוט לא מתקבל על הדעת. גם חיזבאללה, אגב, הם
'כמעט' צבא סדיר. וגם אם נסתכל על המקרה הזה מספרית, עדיין שחררנו כמעט 5,000 מחבלים תמורת שישה
חיילים. אם זה נראה סביר בעינייך, תפאדל. בעיני לא. אתה יודע שמי שהחזיק את החיילים החטופים היה ארגון
פת"ח, כן? אז עם מי בדיוק עשית את העסקה? איך בדיוק זה לא פגע בהרתעה כשאתה מבצע עסקה כל כך
חמורה עם ארגון הטרור הכי חזק וקטלני נגדך באותה תקופה?

אין אצלי שום סתירות בעניין הסקאדים. אני באמת לא יודע אם היה חכם לא להגיב. זה כן פגע בביטחון ובהרתעה
הישראלית, מאידך, יכול להיות שאם היינו מגיבים, זה היה מחמיר את המצב עוד יותר - הבנת?
בכל אופן, שורה תחתונה היא, כאמור, שארנס לא ממש ראוי לקבל התואר המכובד מאוד שהענקת לו, בעיקר
עקב מה שלא קרה. לא קרה שום דבר מסעיר בתקופתו כדי שנוכל לשפוט אותו בצורה נכונה ומקיפה. על ידע רב
באווירונאוטיקה לא מקבלים תואר כזה.

נ.ב.
לגבי "הלביא", התכוונת שיש רבים בעלי ידע רב משל שנינו שממש לא משוכנעים שדווקא אצלו היה אי-החוכמה, לא?

אני התנגדתי לעסקת שליט - ואתה מנסה להציג כאילו דווקא את עסקת ג'יבריל הבלטתי. לא, עסקת ג'יבריל היא גרועה מאוד ועסקת שליט היא גרועה עוד יותר - ואין שום קשר למבצע העסקה.

לאע אכפת לי מי יזם עסקה איקס ומי יזם עסקה וואי. עסקה גרועה היא עיסקה גרועה. אתה הצגת כאילו יוםז העסקה הוא הסיבה לתמיכה/התנגדות שלי לעסקה. עסקת שליט מוכיחה שזו האשמה לא נכונה, ומעליבה להחריד (היא מרמזת שאני תומך במשחק בחייהם של שבויים שלנו בשם אג'נדה מפלגתית כלשהי). זו האשמה מכוערת, ואני מבקש, שוב, שתחזור בך ממנה.

אני חוזר בי. ממש לא הייתה לי כוונה להאשים אותך במשהו כזה, הרי אני יודע וכתבתי על התנגדותך לעסקת
שליט הרבה יותר מפעם אחת.

בכל אופן, מה שטענתי זה שהגיוני שלא תציין באשכול שאתה טוען בו שארנס הוא שר הביטחון מהטובים
במדינה, שבתקופת כהונתו בוצעה עסקה מחפירה, הראשונה מסוגה. זה קצת פוגם בטיעון.

אגב, שאלה ברשותך: מאיפה השם עסקת נאצר? אני מכיר אותה כעסקת אנצאר. אשמח להסבר.

אתה כתבת כך: "אגב, אם זכרוני לא מטעני, אתה היית ועודך ממהמתנגדים הגדולים ביותר לעסקת ג'בריל ב-85'. כנראה כי המערך היה אז בשלטון ואתה לא ממש מתומכיו". ההתנגדות שלי לעסקאות כאלה, כפי שאתה יודע, היא עקבית. הסברתי מספר פעמים את ההבדלים שאני רואה בין עסקת אנצאר לבין האחרות, ואין שום קשר בין מבצעי העסקאות לבין ההבדלים שהצגתי (כאמור, עסקאות שבוצעו בידי הליכוד הותקפו על ידי באותה צורה).

ההאשמה שעולה מהשורות האלה היא מאוד קשה: כאילו אני מתנגד/תומך בהתאם לזהות מבצע העסקה. כאילו גורל החיילים והאזרחים הקשור בעסקה, ממש לא מעניין - פרט לרווח/הפסד הפוליטי של המבצעים. זה, כאמור, לא נכון - ועסקת שליט ודעתי עליה, מלמדת זאת.

באשד ל"עסקת נאצר". אני לא מכיר עסקה כזו, ואם בטעות התחלף לי "אנצאר" ב"נאצר", הרי שזו שגיאת הקלדה ותו לא.

קדמה לה עיסקת 1978 שבה שוחרר החייל החטוף אברהם עמרם (נפל בשבי עקב רשלנות ולא תוך כדי פעילות מבצעית יש לומר-עניין טרגי במיותרתו) תמורת 76 מחבלים שפוטים, מהם רוצחים נתעבים ביותר. יגאל אלון, קאליבר מבוזבז, אמר על העיסקה הזו בכנסת ש "אין לשון של תדהמה, ואפילו לא לשון גנאי פרלמנטרית שתהלום את חומרת ההחלטה הפזיזה בדבר שחרורם הסיטונאי של רבי המחבלים". והוא צדק לדעתי. העיקרון נקבע בעיסקה זו. עיסקת אנצאר הוסיפה את המספרים העצומים. לבסוף, החיזבאללה הוסיף את הסתרת המידע על גורל השבויים וכך הגענו למצבנו העגום.

אני אציין, ואולי אחרים לא יסכימו עימי, שיחסית למידע שהיה לנו ועל העובדה שלא ידענו בוודאות אם החיילים
חיים או מתים, יצאנו בצורה יחסית זולה מאוד (ע"י עסקת טטנבאום), אם מסתכלים על המספרים והחומרה
של עסקאות קודמות ועתידיות.

יחסית למה שהיה בידו, חיזבאללה יכול להיות מרוצה מאוד

גם אני מתקשה להתפעל מהצלחותיו של ארנס. הוא החליף את שרון שיזם את המלחמה בלבנון והודח אחרי סברה ושתילה (ומי שמאמין שהמלחמה הייתה מוצדקת צריך ליטעון שהוא היה שר הביטחון הגדול ביותר). במהלך הקדנציה הראשונה שלו צה"ל החל בנסיגה הדרגתית מלבנון, תוך שארגוני החבלה מוסיפים ואף מחמירים את פגיעתם בו. בתקופתו גם הוחלפו ששת חטיפי הנח"ל תמורת 4700 מחבלים (מהם 65 שהיו כלואים בישראל) וארנס התנגד לפעולה צבאית לשיחרורם אף שהייתה אופציה ריאלית כזו. קשה לי להיזכר בהישג ביטחוני כלשהו של אותם ימים. כשר ביטחון בממשלת שמיר (1990-1992) גם כן לא התרחש משהו ראוי לציון. ישראל נקטה פאסיביות מוחלטת במלחמת המפרץ (הוא עצמו טען שזו הייתה טעות חמורה 20 שנה אחר כך), האינתיפאדה כבר הייתה במגמת דעיכה והמצב בלבנון רק הוסיף ללכת מדחי לדחי.
הוא היה פוליטיקאי רציני, צנוע, מוכשר ונקי כפיים (מהזן הנכחד והולך) אבל לומר שהוא היה שר הביטחון הגדול ביותר זה קצת מוגזם. היו כמה שרי ביטחון טובים לא פחות מבחינת העשייה שלהם בתפקיד וההישגים.

התואר של "הגדול מכולם" יול להיות בחלקן של בן גוריון שבתקופתו הוקמה ועוצבה מערכת הביטחון, אבל היות והוא היה הראשון והיות ואפשר לבצע ספקולציות מפה ועוד להודעה החדשה איזו מערכת ביטחון מעולה הייתה לנו אם מישהו אחר היה מקים אותה-נשאיר אותו בצד.
מי שבתקופתו צה"ל הגיע לשיאו (כולל מבחינת עליית מדרגה בתחום הרכש והפיתוח), ומדיניות הביטחון שלו בסופו של דבר הוכיחה את עצמה, היה דווקא לוי אשכול המושמץ. ההססנות שנויית המחלוקת שלו כראש ממשלה, בייחוד במשבר שהוביל למלחמת ששת הימים, לא סותרת את הישגיו כשר ביטחון.

אין סתירה בין ייזום של מלחמה מוצדקת, לתפקוד גרוע בפועל. שרון יזם מלחמה מוצדקת בשם תכנית-אב חסרת בסיס וסיכוי. הוא רצה שהפלסטינים יעברו מלבנון לירדן, יפילו את המלך וכך תוקם פלסטין שם.
האנתפאדה החלה לדעוך רק בסוף 1990 - אחרי שרבין הלך (אגב, הוא היה שר ביטחון גרוע, אם חיפשת אחד - פחות גרוע מכפי שהיה כראש ממשלה, אבל בהחלט לא מהמשובחים).

לגבי אשכול - אכן שר בטחון מצויין, כפי שכתבתי הודעה אחת מעליך.

להיות שר הביטחון היחיד בתולדות ישראל שיכול לשמוע סקירה של מח"א ולהבין אותה טוב יותר מכל אחד אחר בחדר (כולל הרמטכ"ל) זה לא בדיוק "ככה וככה" - בעיקר במדינה שעיקר כוחה הצבאי הוא הזרוע האווירית שלה...\

אני מראש מוותר על התנגשות ארוכה. קטול את ארנס כמה שבא לך, לילה טוב...

התוכנית האופרטיבית של שרון הייתה סבירה. גם מבחינה אסטרטגית היה בה הגיון. מה שחסר היה לשרון היו 2 אלמנטים:
1. חוסר הבנה של חולשות צה"ל והחברה הישראלית
2. חוסר הבנה של הזירה הלבנונית.
אני לא חושב ששר ביטחון אחר היה כן מבין את 2 האלמנטים האלה. את הגורם הראשון הרוב לא מבינים עד היום ואת הגורם השני לא הבינו לפחות חלק מראשי זרועות המודיעין המהוללות של ישראל.
לזכותו של שרון ייאמר שהיו לו התעוזה, היוזמה והתיכנון. אלו אלמנטים מאוד מאוד לא מבוטלים אצל שרי ביטחון ובכלל.
קשה להצביע על נקודת זמן שבה האינתיפאדה התחילה לדעוך. בתהליך שהחל ב-1989 היה מעבר של הפלסטינים ממהומות המוניות לשימוש בנשק של כנופיות ויחידים.עם זה היה לישראל קל יותר להתמודד. ארנס נכנס לתפקידו באמצע יוני 1990. מי שרוצה להאמין שתוך חודשים ספורים הוא הצליח לחולל את המפנה מבחינת האינתיפאדה-בבקשה. בעיני זה לא סביר. מה עוד שבאותם חודשים התחולל המאורע הבולט שהיווה חזרה אחורה לתקופת השיא של האינתיפאדה-באוקטובר 1990 חלו מהומות הר הבית שהובילו ל-17 הרוגים ערבים ולהתרופפות האחיזה הישראלית בהר.
להבין סקירה של מח"א מבחינה טכנולוגית לא מוסיף הרבה. בלי רקע באווירונאוטיקה שרון (יחד עם בגין ואחרים) יזם ואישר את הפצצת הכור העיראקי ואשכול ליווה את מבצע מוקד. תפקידו של שר הביטחון הוא להתוות מדיניות ולקבל החלטות. הידע הטכני הוא משני.
"ככה וככה"-כי כשניסיתי לענות לעצמי על השאלה מה הופך מישהו לשר ביטחון הכי גדול צילצל לי בראש המערכון של שייקה אופיר כזקן הערבי שחוזר שוב ושוב-"..ואז הוא אמר לי...ככה וככה וככה...אמרתי לו, ככה? אז תידע לך שאתה ככה וככה וככה..."
ולמה שאקטול את ארנס? איפה קטלתי אותו? כתבתי עליו שורה של מחמאות שאני לא ארעיף על רוב רובם של הפוליטיקאים, כולל מה"מחנה שלי". אני פשוט לא ראיתי ולא רואה מה הופך אותו ל"גדול מכולם" בתפקידו. אני לא חושב שהוא היה שר ביטחון גרוע (הוא עשה טעויות, אבל כאלו שסביר בהחלט לעשות).

היא מתאימה לכותרות אבל לא למציאות. צה"ל נכשל במלחמת לבנון השנייה. כנראה לא כולם מבינים
את משמעות המילה "תבוסה", כי זאת לא הייתה תבוסה. צה"ל זה גוף צבאי, שבכוחו למחוק את כל לבנון.
החלטות פוליטיות ריסנו והכשילו אותו במטרותיו, אבל תבוסה לא הייתה שם.

בקרב נגד כנופיה מיומנת ומאומנת ששנים התכוננה להחדיר נבגים (או מה שלא יהיה שנושא את זה...) מחלת ליגיונרים למערכת המיזוג של בית החולים...

חברים: חיזבאלה התכונן לנצחון תעמולתי/מוראלי. צה"ל התכונן (טוב, פחות טוב או לא טוב כלל...) למשהו אחר. מערכת גדולה ומסורבלת לא יעילה נגד כנופיה נחושה. המאבטחים של ברינקס יכולים להחזיק גם שני אקדחים וסכין בין השיניים... אם "אני" אחליט שבשביל איזה שבעים אלף ש"ח אין לי בעיה להגיע לרצח וככל הנראה גם קרב יריות עם המשטרה - הכסף יהיה בידיים שלי (לפחות לכמה שעות). זה מאחר ולמאבטחים של ברינקס יש :

שגרה
נהלים
"מוד" של לבוא לעבודה
אחריות

בעוד שלי יש:
מנטליות של פושע
חמדנות
יכולת טכנית
זמן להתכונן
המון זמן להתכונן
כמה זמן שבעולם בשביל להתכונן.

ברינקס הובסה. g/l/s/h...

כמובן שבפועל אני ניצחתי לכל היותר בעיני מי ששונא את ברינקס כי לא שילמו לאחיו בזמן, או בקרב מי שראה יותר מדי "היט".