אני מניח שאם מישהו שהוא לא רן כהן היה אומר את אותם הדברים בדיוק היום, היו קוראים
לו גזען, פשיסט והיו טוענים שהוא מסית כנגד העובדים הזרים. אז נכון שהסרטון הזה הוא דיי
עתיק, רן כהן כיהן כיו"ר הועדה לביקורת המדינה בכנסות ה - 14 וה - 15 (2003 - 1999),
אבל אני חושב שהוא מראה בצורה יפה ועצובה איך מה שמותר לאדם מהמחנה הפוליטי
"הנכון" אסור על אדם מהמחנה הפוליטי "הלא נכון". כלב השמירה של הדמוקרטיה אלק

לסקרנים:
הסרטון משנת 96 לפי מעלה הסרטון - ארכיונרי. (קישור)
בקישור יש גם א.ב. יהושע.

יהיה משהו, כי יש משהו

לא שזה ממש משנה את הטענה שלי, אבל הסרטון לא יכול להיות מ - 96. ע"פ אתר הכנסת
רן כהן היה יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה בין 2003 - 1999, לכן הסרטון לא יכול
להיות מ - 96. וגם אם נצא מנקודת הנחה שהוא כן מ - 96, מה זה מוכיח? איך זה סותר
את הטענה שלי?

בלינק שהבאת עכשיו כתוב:
כנסת 14, מ-17/06/1996 עד-07/06/1999
יושב/ת ראש הוועדה: רן כהן, יוסי כץ.

לא ניסיתי להוכיח או לסתור את הטענה המקורית.

יהיה משהו, כי יש משהו

הגורם המרכזי פה הוא לא זהות הדובר אלא התקופה. 16 שנה זה הרבה מאוד זמן. לשם השוואה,אמירה ב-1955 ביחס לשחורים בארה"ב הייתה מקבלת אחרת לגמרי ב-1971. מה שהיה מקובל להגיד על עובדים זרים בשנותהתישעים, לא מקובל להגיד היום על ה"פליטים המסכנים" מאפריקה.
ואגב, התיקשורת הישראלית יודעת יפה מאוד להיכנס באלו מבין אנשי השמאל שיצאו בביטויים שמתאימים לימין-ימין קיצוני לשיטתה. דוגמא קלאסית היא מאיר אריאל. היה גם איזה קטע עם דודו טופז וקריאתו להפציץ בתי מחבלים ללא אזהרה וכד'.

ציטוט:

מה שהיה מקובל להגיד על עובדים זרים בשנות התישעים, לא מקובל להגיד היום על ה"פליטים המסכנים" מאפריקה.

באמת? מה השתנה? גדלה להם קרן של "נאורות" מהמצח? , לא הרבה דברים יכולים להשתנות במשך עשור, בטח לא אופי של אנשים. "דברים שמקובל להגיד", לא שווים כלום, מחר יהיה באופנה משהו חדש, לעשות רעש בגלל משהו שהוא "לא מוקבל", זה לא יותר מהתחסדות וצביעות.

בתוך 15 שנה הרבה מאוד יכול להשתנות. דברים שלגיטימי לומר היום, יכולים להפוך בעוד 15 שנה לחלוטין בלתי-לגיטמים ולהיפך. סתם דוגמא אקראית-אחד מערוצי הטלויזיה המעטים שאני קולט משדר בעיקר סדרות ישנות משנות השיבעים (שלושה בדירה אחת, ארצ'י בנקר וכדומה) ואותי מאוד משעשע לשמוע שם ביטויים, או לראות מצבים, שהיום אף אחד לא היה מעז לבטא בטלוויזיה כי זה היה נתפס פוגעני.

זה שיש התחסדות בעולם אומר שכולם צרכים להשלים עם זה?

אם בעבר היה מקובל בארה"ב להתייחס לזילזול לשחורים, וכחלק מזה לכנות אותם בכינויים מסויימים, היום זה נחשב טאבו. חל שינוי בפרק זמן קצר יחסית שאתה יכול לראות בו התחסדות אך הוא עובדה שאי אפשר להתעלם מימנה ולהשוות התבטאויות בנושא הזה היום ולפני 20 שנה.

העובדים הזרים של אז לא ביקשו מעמד של פליט. אם מדינת ישראל היתה קובעת מדיניות (תנאים לקבלת מעמד, זכויות וחובות לפליט מוכר ומכסות ברורות) וגם אוכפת אותה, היה לארגוני ה"סיוע" קושי גדול הרבה יותר, ולאזרחי מדינת ישראל קושי קטן לאין שיעור. אבל הממשלה הנוכחית כקודמותיה עסוקה בדברים אחרים. במה בעצם? לא ברור...

בעיית העובדים הזרים הייתה אז משמעותית מאוד, אך בכל זאת שונה מאוד באופיה. גם הקצף הציבורי לגביה היה שונה.

צר לי אבל אני לא מסכים איתך. להגיד על מהגרי העבודה שהם גורמים "לצחנה, זוהמה וסקס מזוהם (יכול ליהיות שהוא לא אומר סקס, אני לא מצליח להבין בדיוק)" היה גזעני ב - 1996 בדיוק כמו שזה גזעני היום ולכן לדעתי זה לא היה מקובל אז בדיוק כמו שזה לא מקובל היום. מה השתנה מבחינתך מ - 96? למה אתה חושב שאז זה היה מקובל והיום לא? הרי ההגדרות לגזענות לא השתנו במהלך התקופה הזו עד כמה שאני יודע. בסופו של דבר מה שהוא אמר לא שונה בהרבה ממה שאריה ביבי אמר בוועדה בכנסת על מהגרי העבודה וגרם לכל יפי הנפש להיזכר בתקופות אפלות בהיסטוריה. רק כדי להמשיך את הדיון אני אתן לך דוגמה נוספת לדברים שלשמאלנים מותר להגיד ולימנים אסור. אדון אופנהיימר פנה ליועמ"ש כי מירי רגב כינתה את המסתננים סרטן, מצד שני כשהשמאל משתמש בביטוי הזה נגד מתנחלים אין לו עם זה בעיה והוא אפילו מצדיק את העניין בראיון ברדיו. אני אשמח לשמוע את דעתך בנושא.

האמת שהמשפט שלו כל כך תלוש מכל הקשר שאני לא מאה אחוז מבין למה הוא מתכוון. אני לא שומע אותו אומר שום דבר שלילי ישיר על העובדים הזרים-זוהמה וכו' לא חייב להיות בגלל שהם מזוהמים אלא כי העיר לא בנויה להכיל אוכלוסיה שחיה בתנאים מינימלים. הוא גם מדבר על שחיתות שנוצרת מניצולם בידי מעסיקים (אז זו הייתה בעיה מדוברת מאוד). הקטע עם הסקס מוזר. הייתי רוצה לשמוע את כל דבריו. מדוע הובאו רק 27 שניות אלו?
ובאופן כללי, מה שהוא אומר נשמע לי מאוד מינורי יחסית למה שאנחנו שומעים היום על המסתננים מכל מיני טיפוסים.
אריה ביבי אמר שלרוב המסתננים מחלות מידבקות (זה מה שהוא אמר, לא?). אני לא רואה עם זה בעיה כי זה שמחלות מסוימות נפוצות יותר באפריקה, ולא נירפאות דרך מעבר רגלי בסיני (אם כבר ההיפך) הוא עובדה.אבל, זה שהוא קובע שמדובר ב"רוב" הופך את הדברים להכללה בעייתית ונותן לדברים טון מאוד מסוים שמתאים לרוח דבריו. אישית, לא הייתי עושה עניין דווקא מהצהרה זו.
מעבר לכך, אני יכול לומר שהחברה הישראלית היום היא הרבה יותר PC (כן, נפלתי גם אני לביטוי הזה) מאשר היא הייתה ב1996. הרגישות לגזענות או מה שמשתמע כגזענות גדלה וכו'.
שמע, אתה חושב שמישהו מהשמאל היום היה כותב מאמר כמו ה"חפשו אותי" של יוסי שריד?
בנוסף, צריך בכל זאת לזכור שלגבי העובדים הזרים היה ברור שמדובר במחפשי עבודה בעוד שלגבי המסתננים יש את העניין של "פליטות" כביכול, יחד עם צבע העור שלהם שמייד מחשיד כל מתנגד לתופעה כגיזען.
וחוץ מזה, אני חייב לציין שוב שהשמאל והתיקשורת הישראלית לא חסו גם על מי שנחשבו אנשי שמאל מובהקים כאשר הם יצאו בהתבטאויות שנחשבו לאומניות, גזעניות או מפלות כלפי אוכלוסיות מסוימות. כבר ציינתי את מאיר אריאל (שחלק משיריו שמאלנים מאד אך דיעותיו על הומוסקסואלים היו קשות), ואת דודו טופז. גם רן כהן עצמו, כח"כ, הותקף לא מעט על התבטאות אומללה כלפי חרדים אחרי שהותקף באבנים ("התנפלו עלי המון של נמלים שחורות") והוא אף נחקר במשטרה בשל כך.
ולגבי אופנהיימר...לא חבר שלו, לא רוצה להיות חבר שלו ולא רוצה להגן עליו.....

לא ביקשתי שתגן על רן כהן, מעניין אותי לשמוע את דעתך על המוסר הכפול שקיים לגבי התבטאויות של גורמי ימין.

אם הייתי צריך לנחש, הייתי אומר שתרבות ה-PC קיבלה תנופה עם הופעת האינטרנט בכל בית ולאחרונה הרשתות החברתיות והסלולרי החכם.
ככל שהחשיפה לאמצעי התקשורת גדלה ההשפעה שלהם גדלה. וככל שיש יותר תחרות (וכיום יש תחרות עצומה בניגוד למספר עיתונים ותחנות רדיו בעבר) הסטנדרטים האתיים מתכופפים.
אין צורך להתקין לבני אדם שום דבר על הראש כדי למנוע מהם לחשוב בצורה ביקורתית.
ארוול הגזים ונתן לבני האדם קרדיט בלתי מוצדק לחלוטין.

“I lived in countries that had no democracy... so I don't find myself in the same luxury as you do. You grew up in freedom, and you can spit on freedom because you don't know what it is not to have freedom.”
― Ayaan Hirsi Ali

כשהיה מספר ערוצי תיקשורת מוגבל, והוא נשלט על יד אליטות מצומצמות, ההשפעה שלהן על השיח (למשל, על התפתחות פי סי) הייתה עצומה. היום, כשיש אינטרנט עם בלי סוף בלוגים ופורומים אין כבר בעלות על השיח לאף אחד. הפורום הזה הוא דוגמא למקום פופולארי שבו כותבים בולטים (והייתי אומר גם-משפיעים) יוצאים נגד כל מיני עניינים שנופלים תחת קטגורית ה-פי סי. אתר רוטר הוא אף הוא דוגמא לכך, גם אם ירודה מאוד.

העלת נכונה את הנקודה לפיה אם בעבר האינפורמציה הגיעה ממספר מצומצם של מקורות, כיום היא מגיעה ממספר גדול יותר של מקורות וכפי שציינת "אין בעלות לאיש על השיח".
תופעת ריבוי המקורות לכשעצמה היא מבורכת, שכן היא מאפשרת לקורא להשוות תוכן ממספר מקורות ומקשה על העיתונאי לסלף.

גם את תופעת הטוקבקים באתרים הגדולים יש לציין לחיוב בהקשר הזה.
אם כי, לדעתי צריכה להיות רגולציה של המחוקק לגבי מדיניות סינון התגובות בטוקבקים.
מרגע שהזכות להגיב נתונה לכל, מדובר בשיח ציבורי לכל דבר והמצב בו גורם פרטי מחליט מה לפרסם או לפרסם ללא בקרה חיצונית הוא בעייתי.
סינון סלקטיבי של טוקבקים יוצר רושם מוטעה לגבי דעת הקהל.

ובכל זאת, במציאות - רוב האנשים ניזונים ממגוון קטן ביותר של מקורות - בעיקר החדשות בטלויזיה ובאתרים הפופלריים באינטרנט, כמו Ynet.

עם זאת, למצב בעבר בו כל העיניים היו מופנות לשני עיתונים היו גם יתרונות - הלחץ הציבורי והלחץ של הרגולטור התמקדו באותם שני מקורות.
כיום, בלתי אפשרי להגיב לכל סילוף מכוון או בלתי-מכוון של האמת בכל אחד מכלי התקשורת המבוזרים האלה. בנוסף, לרוב אין להם גב כלכלי ואין להם מחויבות למוניטין כפי שהיתה לעיתונים גדולים בעבר (שהיו עסק רציני שכלל גם שרשרת לוגיסטית של הדפסה והפצה, בניגוד לאתר אינטרנט), ולכן האתיקה שלהם נוטה להתכופף יותר בהשפעת שיקולים כלכליים.

“I lived in countries that had no democracy... so I don't find myself in the same luxury as you do. You grew up in freedom, and you can spit on freedom because you don't know what it is not to have freedom.”
― Ayaan Hirsi Ali