האקדמיה בישראל מניחה את קידום והערכת המרצים בידי מעריכים מחו"ל. מרצים צעירים מריחים את הרוח האנטי-ישראלית הנושבת שם ומפרסמים מאמרים בהתאם. מאשים דוקטור לבל מאוניברסיטת בן גוריון ודורש עצמאות.

"כשאני מנסה להבין מה בשיטה גורם לאנטי ישראליות באקדמיה הישראלית, אני מגלה שזה קשור לשיטת הניהול וההתארגנות האקדמית. בין השאר היא שמה את כל הקידום וההערכה של מרצים ישראלים בידיהם של מעריכים מחו"ל. בצרפת יכול חוקר לפרסם מאמר בכתב עת צרפתי, וזה ייחשב כהישג. בארץ מזלזלים בפרסומים בעברית. כשרוצים לקדם אותך באוניברסיטה שולחים חומר שלך לחו"ל. נוצר מצב שאנו מזלזלים בעצמנו, זה מראה חוסר ביטחון עצמי. הכל מתנהל אצלנו בעיניים של חו"ל, נותנים להם להחליט מי את מי לקדם ומי לפרסם".

http://www.a7.org/news.php?id=110730

שלשה סימנים יש באומה זו: רחמנים, ביישנים וגומלי חסדים. כל שיש בו שלשה סימנים הללו ראוי להדבק באומה זו. (תלמוד - יבמות עט, א)

יֵבֹשׁוּ וְיִסֹּגוּ אָחוֹר כֹּל שֹׂנְאֵי צִיּוֹן (תהילים קכט, ח)

קצת רקע עליו:
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-...ml?tag=11-02-25
http://www.idi.org.il/hebrew/sevent...eye.asp?id=1559

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

וזה עוד לפני שמתווכחים עם דעתו.

אסור לנו להתעלם מבעיה אמיתית של מדענים ישראלים שמנסים לפרסם בחו"ל. יש לא מעט כתבי עט אשר לא מוכנים לפרסם ישראלים בגין היותם כאלו. הדרך היחידה לזכות בפרסום בכתבי עט אלו היא בהצטרפות ללהקת "מלקקי הטוכעס" שמתקיפים את ישראל, ממשלתה ומדיניותה. יש אפילו כתבי עט שגם זה לא יעזור. הם לא מפרסמים עבודות של ישראלים בגלל שהם ישראלים. לקקנים או לא לקקנים.
כיוון שקידום באוניבסיטה תלוי במספר הפרסומים, יש יתרון של "הלקקנים" על האחרים, והם גם זוכים בסופו של דבר לקידום. העניין גם קיים בהזמנות לכנסים בחו"ל. אם ישראלי שעולה על הבמה לא מקדיש מספר דקות לביקורת חריפה על המדינה, הוא לא יוזמן שנית. כיוון שגם באוניבסיטאות פועלת הברירה הטבעית, יוצא שמדענים "לקקנים" מצליחים לפרסם יותר מהציונים והם גם זוכים לקידום. באוניברסיטאות תל-אביב ובן גוריון התרכזו בפקולטות למדעי הרוח קבוצה לא קטנה של "טוכעס לעקערס" כאלו והם שמובילים את הרוח האנטי ישראלית. רצוי לבדוק כמה מבין תומכי החרם האקדמי על ישראל הגיעו תוך מספר שנים לפרופסורה.
איני מכיר את ד"ר לבל ועבודותו, אך בעניין זה הצדק עמו.