31-08-2012, 10:29
|
|
|
חבר מתאריך: 13.05.03
הודעות: 2,807
|
|
תחקיר נרחב חושף פרטים חדשים על טבח מינכן
תחקיר נרחב חושף פרטים חדשים על טבח מינכן
מי באמת ירה בבני הערובה והאם חלקם נהרגו מאש גרמנית? מה היו זהויותיהם האמיתיות של כמה מן המחבלים ואילו קשרים משפחתיים יש להם בישראל? והאם היתה או לא היתה נקמה ישראלית? 40 שנה אחרי אירועי אולימפיאדת מינכן, חלק מן השאלות זוכות סוף-סוף למענה
רמדאן בדבוריה. גל החום של תחילת אוגוסט מקשה על הצום ובשעת הצהריים רחובות הכפר כמעט ריקים מאדם. רוב החנויות סגורות, כך גם כל המסעדות. לקול קריאת המואזין מתכנסים כמה קשישים לתפילה במסגד הישן. גם בתחנת הטוטו הסמוכה נוצרת התקהלות קטנה. לכאן באים בעיקר צעירים וכאלו המגדירים עצמם חילוניים. לדבריהם, זה המקום היחיד בכפר שבו הם יכולים לשבת ולשתות כוס קפה בימי החג. אך גם כאן, מתוך כבוד לדת ולקהילה, הם מקפידים לסגור אחריהם היטב את החלונות לפני שהם מציתים עוד סיגריה.
זה גם זמן המשחקים האולימפיים ורוב הלקוחות באים כדי למלא טופסי הימורים על תחרויות הספורט שנערכות בלונדון. המשחקים האולימפיים מעוררים עניין רב בתחנת הטוטו הקטנה של דבוריה והם אחד מנושאי השיחה המרכזיים במקום. הצעירים מספרים בגאווה על אירוע מיוחד, שנערך בכפר לכבוד המשחקים בלונדון. בחסות שגרירות בריטניה בישראל נאספו עשרות ילדים לפעילות ספורטיבית באולם ההתעמלות של בית הספר בכפר. הוא קושט בדגלי האולימפיאדה, שעליהם נכתבו בערבית סיסמאות על “שוויון ואחווה”.
מסמכי הטבח באולימפיאדת מינכן נחשפים | פרויקט מיוחד
אך כל גאוות הצעירים בתחנת הטוטו בדבוריה התחלפה במבוכה ברגע אחד. זה היה לאחר ששאלתי אם שמעו אי פעם על בן הכפר, מוחמד מסאלחה. הצעירים שבחבורה, בני ה–20 וה–30, עוד ניסו לברר למי מבני משפחת מסאלחה אני מתכוון. זו הרי החמולה הגדולה בדבוריה וכמה מבניה נקראים מוחמד.
אך המבוגרים יותר הבינו בדיוק למי הכוונה. ברגע אחד הם נהפכו לחשדנים וחסרי מנוחה. חלקם אמרו שמעולם לא שמעו את השם. אחרים העמידו פנים כאילו אינם מבינים את השאלה. מוחמד מסאלחה, כך מסתבר, הוא הסוד הגדול שעליו הם שומרים בקנאות כבר 40 שנה.
מוחמד מסאלחה היה “הפנים” של ארגון ספטמבר השחור באולימפיאדת מינכן 1972. עם עוד שבעה פלסטינים חמושים, הוא פרץ בבוקר היום העשירי למשחקים אל מגורי המשלחת הישראלית בכפר האולימפי. במהלך ההשתלטות הרגו החוטפים שניים מחברי המשלחת ולקחו עוד תשעה כבני ערובה. מסאלחה, שהציג את עצמו בשם “עיסא”, ניהל את המשא ומתן עם נציגי המשטרה והממשל הבוואריים. בגרמנית רהוטה הוא דרש את שחרורם של יותר מ–200 אסירים מהכלא הישראלי ואיים להוציא להורג את החטופים, אם לא ייענו כל דרישותיו.
כמה פעמים במשא ומתן הוא יצא אל הנציגים הגרמנים חמוש ברובה קלצ’ניקוב. לעתים נראה מחזיק בידו רימון יד ללא נצרה. מיליוני צופי טלוויזיה בכל העולם עקבו בדריכות אחר הדרמה שהועברה בשידור חי מהכפר האולימפי. שעות ארוכות הם צפו במסאלחה נכנס אל בניין המשלחת הישראלית ויוצא ממנו, לבוש בחליפת ספארי בהירה, חבוש כובע לבן ועיניו מוסתרות מאחורי משקפי שמש כהים. לשם ההסוואה הוא גם צבע את פניו בגוון כהה, ושדרי הטלוויזיה הנסערים ציינו מהאולפן כי “נדמה שפניו מרוחות בחומר הדומה למשחת נעליים חומה”.
כעבור 21 שעות הסתיימו המאורעות בטרגדיה. כל בני הערובה הישראלים נהרגו בניסיון חילוץ כושל של המשטרה הגרמנית. בנוסף לשני חברי המשלחת שנורו בכפר האולימפי נספרו תשע גופות בשדה התעופה הצבאי, סמוך למינכן. גם גופות חמישה מהחוטפים הפלסטינים נמצאו בזירה, ביניהן זו של מסאלחה. שלושה פלסטינים נותרו בחיים ונעצרו לחקירה.
כל הכתבה:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1812103
_____________________________________
Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby
|