ציטוט:

ארבעת העשורים שחלפו מאז לא הצליחו להפיג את מעטה הסודיות מסביב לפרשה. "גם אלה שאומרים שהם לא זוכרים את זה, זוכרים היטב. אירועים מהסוג הזה אף אחד לא יכול לשכוח", מבהיר טייס לשעבר, שביקש להישאר בעילום שם, בשיחה עם ביטאון חיל האוויר. "ייאוש כזה לא חווינו כמעט אף פעם. איך אנחנו, טייסיו של חיל-האוויר הגדול והחזק בעולם, כמו שחשבנו אז, נכשלים פעם אחר פעם במשך חודשים? איך קורה שאנו לא מצליחים לבצע את משימתנו החשובה ביותר ולהגן על שמי המדינה?". ביטאון חיל האוויר בגליונו הקרוב צפוי לחשוף פרטים חדשים על מטוס ריגול שחדר לפני 40 שנה לשמי ישראל פעם אחר פעם והותיר את הצמרת הביטחונית במבוכה. מלבד למפות אותם כמו עב"מים על המסך, לא ידע עליהם המודיעין כלום ולא היה לאל ידו של צה"ל לעשות דבר. הסודיות סביב הגיחות נשמרה כדי למנוע ממדינות ערב לדעת שהמרחב האווירי של ישראל אינו הרמטי. "היינו בטוחים שהמכ"ם טועה והעצמים האלה לא באמת טסים ב-70,000 רגל", סיפרה ד"ר מרים ברקת, אשר שירתה באותה התקופה ביחידת הבקרה בסטלה-מאריס בחיפה. "בדקנו את זה שוב ושוב כי חשבנו שזו תקלה במכשיר, אבל בכל אחת מהפעמים שהאנטנה ננעלה על המטוס התוצאה נותרה קבועה". טווח הזיהוי של מערך הבקרה דאז היה צר, ולא אפשר לבקרים ולמפעילי המכ"ם לזהות את האיום המתקרב מרחוק בגובה רב מאוד. "היינו רואים אותם רק שהם כבר היו בתוך שטח ישראל", מספר סא"ל (מיל.) אורי וולף, קצין מודיעין במטה חיל-האוויר בשנות החמישים המאוחרות. "הם היו עושים מסלול קבוע: מהצפון לדרום ולהפך, הלוך ושוב, פעם אחר פעם. בשלב מסוים כבר הבנו שהמרדף אחריהם חסר טעם וכבר לא נצליח לגלות מה הם ובטח שלא לעצור אותם".

http://www.news1.co.il/Archive/001-D-308303-00.html

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1814718.1346581589!/image/4175626803.JPG_gen/derivatives/landscape_102/4175626803.JPG]

אני מניח, בזהירות הראויה, שמדובר במטוס הריגול האמריקאי U-2, וזאת עפ"י תיאורו ( צורת צלב, למטוס מוטת כנפיים ארוכה ).

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/polopoly_fs/1.1814718.1346581589!/image/4175626803.JPG_gen/derivatives/landscape_102/4175626803.JPG]