סטנלי פישר, הישראלי החדש שיקבע לכם את שיעור הריבית, לא מוכן לוותר על אזרחותו האמריקנית. ולא מוכן גם להסביר למה

הנגיד החדש אמנם הצטלם בגאווה כשבידיו תעודת האזרחות הישראלית,
אך הוא לא ויתר על אזרחותו האמריקנית. בעיה חוקית אין כאן,
אבל מה עם המישור הערכי? לפני 13 שנה זה קרה לנגיד לשעבר פרנקל, והוא דווקא הזדרז לתקן

משה ליכטמן (גלובס)
10:46 5/5/05

אחת התמונות המרגשות שפורסמו לאחרונה בעיתונות, היא זו של סטנלי פישר, ביום מינויו לנגיד בנק ישראל, ידו מונפת לפנים, מציג בגאווה את תעודת הזהות הישראלית שהנפיק לו משרד הפנים.

יש כאלה שאינם אוהבים את המחשבה, שאדם המכהן כנגיד בנק ישראל, לא גדל וחי כאן, ורואים בכך פגם ב"ישראליות" שלו. זה נימוק לא-רציני, הסותר את כל מה שחוק השבות מייצג (וגם העברית של פישר נזקפת לזכותו).

יש show_ad() כאלה שאינם אוהבים את המחשבה, שמי שמכהן כנגיד בנק ישראל הוא מיליונר מצמרת סיטיגרופ, איש המערכת הפיננסית הגלובלית, ושמותר לחשוד בהסדר שבו השאיר את המניות והאופציות שלו בנאמנות עיוורת ולא מכר אותן. גם לגישה זו אין בסיס, כי חזקה על פישר שהוא אדם ישר, ובנאום המינוי הוא הבליט אפילו כמה אמירות חברתיות מעניינות.

המקרה של פרנקל

אבל יש לסטנלי פישר בעיה עדינה, שאיתה ראוי להתמודד בפומבי: נכון שהוא קיבל תעודת זהות ישראלית ואפשר להאמין לו שהוא גאה בה, אבל הוא אינו מוכן לוותר על אזרחותו האמריקנית.

פישר חייב הסבר, כי היה לנו מקרה דומה להפליא עם נגיד קודם של בנק ישראל, יעקב פרנקל. באוגוסט 1991, בהיותו בעל אזרחות ישראלית ואמריקנית, נכנס פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל. באפריל 1992 נחשפה ב"גלובס" העובדה, שפרנקל עדיין החזיק באזרחות אמריקנית.

פרנקל אמר אז, כי עוד לפני שקיבל את המינוי הוא ביקש ממשרד החוץ ומשלטונות ההגירה האמריקניים לוותר על אזרחותו האמריקנית, אולם הטיפול הבירוקרטי השתהה. בעקבות הפרסום האיץ פרנקל בשגרירות ארה"ב להשלים את התהליך לביטול אזרחותו האמריקנית.

האם צריך להיות הבדל בין פרנקל לפישר?



ריבון זר

מנקודת הראות האמריקנית, במקרה של פרנקל מדובר במי שנולד בישראל, ובמקרה של פישר במי שנולד ברודזיה - ושניהם קיבלו אזרחות אמריקנית. אזרח אמריקני אינו יכול להיות נאמן לממשלה אחרת. מי שמבקש ומקבל אזרחות של ארצות הברית, כפוף לשבועת אמונים, שהיא חלק מטכס ההתאזרחות, ומצהיר, כי הוא מוותר באופן סופי על נאמנות לכל ריבון או מדינה אחרת.

צריך להדגיש, שמנקודת הראות הישראלית, לא היתה אז לפרנקל ואין כיום לפישר בעיה חוקית. אבל, דווקא מנקודת הראות האמריקנית נראה, שלא ייתכן מצב של אזרח אמריקני, המקבל תפקיד כל כך בכיר בממשל של מדינה אחרת, תפקיד המחייב נאמנות במקביל לריבון אחר זולת ממשלת ארה"ב. פרנקל, כשנכנס לתפקיד הנגיד, ראה כך את משמעות העניין וזירז את תהליך הוויתור על הדרכון האמריקני. פישר לא חושב כך.

יש לציין, שדווקא ראש הממשלה, אריאל שרון, שבירך על המינוי, למד על בשרו את בעיית האזרחות הכפולה. ב-1981, כשהיה שר הביטחון, הוא ביקש למנות את אריה גנגר לתפקיד "עוזר מיוחד לייצור וסיוע בטחוני וקשרים מיוחדים", למרות שגנגר החזיק באזרחות אמריקנית והתעקש לשמור עליה.

עו"ד אריה מרינסקי, שייצג את עובדי משרד הביטחון, פנה לראש הממשלה דאז, מנחם בגין, והציג לו את נוסח שבועת האמונים של מתאזרח בארה"ב. בעקבות המכתב ירד המינוי של גנגר מיד מהפרק.

נימוקי ועדת בך

במסגרת ועדת השופט בך, בה אושר המינוי, עלתה שאלת אזרחותו האמריקנית של סטנלי פישר, והדברים מתוארים כך במסקנותיה:

"באשר לנאמנות הכפולה במובן הכללי-לאומי: פרופ' פישר עומד לעלות לישראל באופן מיידי, ויבקש לרכוש אזרחות ישראלית, אך יחזיק באותה עת גם באזרחות אמריקנית.

"הצגנו בפני פרופ' פישר וגם בפני כל יתר המרואיינים את השאלה: האם אין פגם באזרחות כפולה? יצוין, כי אין החוק אוסר נתינות כפולה ביחס לתפקיד זה של נגיד בנק ישראל, אך בכל זאת נשארת השאלה במקומה, גם אם אין כאן עבירה על החוק.

"המרואיינים (חוץ מפרופ' פישר עצמו) הביעו את דעתם, כי בהתחשב בכל הנתונים, לרבות זהות המדינות בהן מדובר והחלטתו של המועמד לעלות לישראל מתוך להט ציוני ראוי לשבח, אינה קיימת במקרה זה סכנה ממשית של ניגוד עניינים.

"כאשר הצגנו את השאלה בפני פרופ' פישר עצמו, הרי הוא הצהיר בפנינו, כי הוא מוכן לקבל על עצמו אזרחות ישראלית, ובמקרה ותתעורר בעיה כלשהי של ניגוד עניינים, הוא יתנהג כצפוי מאזרח ישראלי נאמן.

"בשאלה זו יכולות להיות דעות לגיטימיות שונות, אך בהתחשב בכל הנסיבות הקשורות בעלייתו של איש זה לישראל, שצויינו כבר לעיל, ותוך התחשבות והתייחסות באמון להבהרתו בפנינו שצוטטה לעיל, סבורים גם אנו, כי אין כאן פגם מהותי, אשר יצדיק פסילת ההמלצה למינויו של פרופ' פישר לתפקיד האמור".

"יש הבדלים"

עד כאן ועדת בך. גורם בכיר בבנק ישראל, המקורב לפישר והיה מקורב גם לפרנקל, נשאל אתמול (ג') מדוע פרנקל נהג כפי שנהג, בעוד פישר נוהג אחרת, והאם לא צריך להיות דין זהה לשניהם?

ההסבר שניתן היה, שפרנקל ייצג את ממשלת יצחק שמיר מול הממשל האמריקני בדיונים על הערבויות, ולכן ויתר על אזרחותו האמריקנית. גורם אחר ניסה לנמק את ההבדל בכך, שפרנקל היה "יורד" מישראל שביקש אזרחות אמריקנית ואחר כך חזר לישראל בגלל התפקיד, ואילו פישר מעולם לא ירד מישראל אלא להיפך, הוא "עולה". פישר עצמו טרם סיפק הסבר - לא בפומבי ולא במענה לפניית "גלובס".

ראשית זה מוכיח שהוא אדם חכם. וזה יתרון עצום לעומת הטפשות החוגגת במדינה.


ולמי זה צריך להפריע בכלל? האם אזרחותו האמריקאית תפריע לו במעמדו המקצועי? או ביכולתו המקצועית? האם ייעץ לממשלת ישראל עצות שאינן לטובתה?
אמנם מדובר בתפקיד ממלכתי מהמעלה הראשונה אבל זה תפקיד מקצועי מאד ,שאין בו ענין של בעית נאמנות כפולה.
ואפשר לחשוב שאלה שמחזיקים רק באזרחות ישראלית והם ממלאים תפקיד ממלכתי עושים רק טוב למדינה.כבר ראינו את ה"גאונים" הגדולים שלנו -בכל תחומי החיים.

באמת.
בקיצור - זאת קטנוניות לשמה. מי שלא רצה בו כנגיד - יחפש אלף סיבות נגדו. ולהיפך.

ואם היה מוותר על אזרחותו האמריקאית הייתי גם אני ספקן לגבי שכלו...

אגב, היתה לו אזרחות אמריקאית בגלל אשתו.

כמומחה למיסים הוא בדק ומצא שכאזרח אמריקאי החי בישראל - הוא יהיה חייב כל חייו מס גם למערכת המס האמריקאית פרט למערכת המס בישראל.

לטענתו, זו הסיבה העיקרית שהובילה אותו לוותר על האזרחות האמריקאית...

בעיקרון ,אני בעד פישר.
איש חכם ,נראה כאדם טוב וציוני שבא לעזור לנו לצאת מהקשיים.
אני לא יכול להגיד שזה לא מפריע לי שהוא שומר על אזרחותו האמריקנית ,אבל אולי הוא החליט שהוא רק רוצה לבוא ,לעזור וללכת.
דבר שלא נראה לי רע במיוחד...