05-05-2005, 14:28
|
|
|
|
חבר מתאריך: 25.10.01
הודעות: 10,379
|
|
אפר ואבק\ שרון אריאלי (וואלה ZONE)
כל שנה, באותו תאריך, חוזר צעיר אחד מזועזע מהמסע לפולין, כולו אימה מהתנהגותם המזוויעה של חבריו. כל שנה באביב תמצאו אותו, הקורבן התורן של הנוער הישראלי, שמנופף בדגל הצדקנות השואתי ולא מבין, איך, איך,איךךך ההתייחסות לשואה יכולה להיות כה בנאלית ושטחית, ואיך לעזאזל הילדים יכולים לספר בדיחות גז באמצע אושוויץ.
אבל אם ננסה לרגע לבדוק את זה יותר לעומק, נוכל לצערנו להכריז בעצב וביגון על פטירת ההסכם הבלתי-כתוב בין הילדים למורשת השואה. השואה כאירוע קטסטרופלי, גיהינום איום ונורא של מוות ורשע, היא משהו שפשוט אי-אפשר לתפוס. בטח לא כשמחנכים אותך כל היום שאתה החזק והצודק, וכשמערכת חינוך שלמה מנסה לחנך אותך להיות חייל טוב במקום להיות בן-אדם. הנוער הישראלי מקבל במשך 364 ימים בשנה את המסר שיש לו מונופול על הצדק והמוסר, שאין בעצם טוב ממנו. ורק ביום השואה מצפים ממנו לפמפם לעצמו במוח "שישה מיליון, שישה מיליון".
היחס של הנוער הישראלי לשואה הוא כמו לכמעט כל אירוע היסטורי בתולדות העם היהודי בעת החדשה: משהו ששייך להורינו וסבינו. כלומר - משהו שנכתב בדברי הימים, נחתם, עבר ולדור העתיד אין שום קשר אליו, הרי זה היה לפני המון שנים. לכן המסעות לפולין הם כבר לא יותר מקשקוש לאומני במסווה של ביקור שואה: ערימות של בדיחות שחורות על מצע של "ניכנס בהם, כדי שזה לא יחזור עוד". המסר הזה כל כך קליט, עד שמצליחים לשכוח שמבחינת הנוער הישראלי, אין סיכוי ששואה כזאת תחזור.
מבחינת הנוער, שואה היא לא משהו שקרה לנו. לכן, עם מותו של אחרון הניצולים, ימות גם זכרה האמיתי של השואה, ומורשתה תופקד בידי האנשים הטובים מ'יד ושם' שמסורים לעניין הפאטאלי הזה וראויים לתואר קדושים. אך אל מול הנוער הישראלי, שגם ככה וויתר מזמן על השואה, יהיה להם קשה מאוד. כי הנוער כאן ויתר על השואה, הוא ויתר עליה כמשבר דתי, כאירוע היסטורי מעצב, או פשוט כדבר הנורא ביותר שאי פעם קרה לעם שלנו. הדור הנוכחי ואלה שיבואו אחריו, יידעו על השואה, יכירו את העובדות וישמעו את הסיפורים, אבל לעולם לא יבינו או יפנימו את המהות. והכי חשוב – הם לא יקלטו כבר את העובדה הבאה: השואה הייתה מעשה ידי אדם וככזאת היא נועדה לחזור.
{האשכול ננעל מכיוון שהבאתי זאת כחומר למחשבה בפניכם ואין צורך בריבים על דעות שונות}
|