רציתי לשאול שאלה שהציקה לי.

למה המנהגי אבלות (גילוח, תספורת, שמיעת שירים/מוזיקה, אסור להתחתן וכו') הם כאלה חמורים בתקופה שמתו 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא, מעט יחסית לשואה הנוראית ולעוד אסונות גדולים הרבה יותר שקרו לעם היהודי? למה למשל לא קובעים את יום השואה כיום צום? כמו גם חורבן הבית וכו'. תודה רבה!

חז"לינו השתדלו לא להעמיס על לוח השנה יותר מידי חגים וצומות (גם ככה יש לנו מספיק) אלה להעמיס את האירוע על יום שכבר קיים.
כגון צירוף 5 דברים ב9 באב. אולי אני אקלקל לך, אבל חורבן הבית לא היה בדיוק ב9 באב. אבל הוא היה מספיק קרוב.

אחרי חורבן הבית (הראשון כמדומני) היו מבין חז"לינו שרצו לאסור לחלוטין אכילת בשר ושמיעת מוזיקה. כי אלה 2 דברים מאד חשובים שבית המקדש התפאר בהם.
למזלינו היו אחרים שפסלו את הרעיון כי הם הבינו שאנחנו צריכים לחיות גם את ההווה ולא רק את העבר.

למה דווקא בספירת העומר? באמת שאני לא יודע.

שמוליק.................................................. ..............העוגות של שמוליק

זה מסביר לפחות משהו......

אגב לא התכוונתי שצריך לעשות יום צום ביום השואה, אבל בהשוואה לימי ספירת העומר (זמן שבו הלכו לעולמם "רק" 24,000 מתלמידיו של רבי עקיבא) יום השואה הוא הרבה יותר עצוב ויום של אבל.

אבל רובו היה בעשירי האב.
וחכמים קבעו אותו על-פי ההתחלה.
בעומר אנחנו יותר מתאבלים על התורה של 24 אלף התלמידים שלא נשאר ממנה זכר מאשר
על התלמידים עצמם.
תחשוב שכל התורה שלנו היום היא מהחמישה תלמידים שרבי עקיבא לימד אחרי שפטירת
24 אלף התלמידים תחשוב איך היה המצב אם זה היה מ24 אלף תלמידים?

לחכמים היום בדורנו אין את הכוח לגזור צום קבוע בגלל ירידת הדורות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי שמוליק חז"לינו השתדלו לא להעמיס על לוח השנה יותר מידי חגים וצומות (גם ככה יש לנו מספיק) אלה להעמיס את האירוע על יום שכבר קיים. כגון צירוף 5 דברים ב9 באב. אולי אני אקלקל לך, אבל חורבן הבית לא היה בדיוק ב9 באב. אבל הוא היה מספיק קרוב. אחרי חורבן הבית (הראשון כמדומני) היו מבין חז"לינו שרצו לאסור לחלוטין אכילת בשר ושמיעת מוזיקה. כי אלה 2 דברים מאד חשובים שבית המקדש התפאר בהם. למזלינו היו אחרים שפסלו את הרעיון כי הם הבינו שאנחנו צריכים לחיות גם את ההווה ולא רק את העבר. למה דווקא בספירת העומר? באמת שאני לא יודע.

חכמי חלמינו מהכנסת השתדלו לציין את יום השואה דווקא בחודש ניסן ולא ביום הקדיש הכללי ואגב כך לחגוג יום הולדת לצורר - כל שנה מחדש בושה וטימטום!

www.meirtv.co.il

1. לזכר איזה תאריך קבעו את יום השואה כפי שקבעו.
2. באיזה תאריך נחקק החוק.

http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=116712&sid=16

http://www.oranim.ac.il/site/heb/TmplCourse.aspx?CourseID=320&AccountID=25

www.meirtv.co.il

אפשר ציטוט מדוייק?

התאריך נקבע לציון ה 19.4
החוק נחקק ב21.4
נחש איזה צורר נולד ב 20.4?

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90...8% D7%9C%D7%A8

www.meirtv.co.il

עדיין יום השואה לא חל באותן שנים ב 20.4, ואין לזה משמעות מיוחדת רק אם אתה פריק של צרופי מקרים.

"זכור את אשר עשה לך עמלק
אשר קרך בדרך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך..."

קרך - קרר את אמונתך ע"י תפיסתו.
העמלק שבתוך האדם אומר לו "צירוף מקרים" אבל אין צירוף מקרים.
חובה על היהודי למחות את זכר עמלק כלומר את תפיסתו של עמלק שהכל במקרה!

www.meirtv.co.il

אבל אם כבר הגענו לעניין התורה, אולי תזכיר לי איך צירופי המקרים שלך עובדים עם התאריך הלועזי? אותו תאריך שיסדו שונאי ישראל, ומתחיל למנות את השנים מיום לידתו של אותו האיש? התורה לא מכירה בתאריך הזה, והיא מצפה גם ממך לא להכיר בו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו אבל אם כבר הגענו לעניין התורה, אולי תזכיר לי איך צירופי המקרים שלך עובדים עם התאריך הלועזי? אותו תאריך שיסדו שונאי ישראל, ומתחיל למנות את השנים מיום לידתו של אותו האיש? התורה לא מכירה בתאריך הזה, והיא מצפה גם ממך לא להכיר בו.

מי שטען שיש פה צירוף מקרים הוא אתה ידידי.
רק התייחסתי לתפיסה של אדם יהודי לגבי נושא צירוף המקרים בכלל (אינני טוען שיש משמעות לתאריך הנוצרי).
טענתי היא שמי שייסד את חוק יום השואה רצה לקשור את החוק לתאריך לועזי מסויים 19.4 (מסיבות שהשתיקה יפה להן) ופה טמונה חוסר הרגישות (מי שמייחס לתאריך הלועזי משמעות הם מייסדי החוק).
הסיבה היחידה שהעבירו את יום השואה לכ"ז בניסן היא שהתאריך המקורי היה כבר תפוס (פסח).
אבל ניתן לך ללמד על הגאונים זכות:
במקרה הם לא שמו לב שיש כבר תאריך ליום השואה (יום הקדיש הכללי)
במקרה הם לא שמו לב שכ"ז בניסן יוצא (כמה מפתיע) בחודש ניסן
במקרה הם התייחסו לתאריך לועזי (מרד גטו וורשה) ולא שמו לב שזה יוצא מזה קרוב ליום הולדתו

איך אמרת צירוף מקרים...

www.meirtv.co.il

לא כל כך הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. התאריך הוא של מרד גטו ורשה או ווטאבר? הוא לא חל בדיוק באותו יום? אז מה הבעייה? הוא קרוב מדי?
אם כך הנה פרט טריוויה קטן. בשנת 1954, חל כ"ז בניסן בתאריך 30.4. אם תבדוק, תראה שממש במקרה זהו גם תאריך מותו של צורר מסויים. נו, אז גם זה בכוונה? קבעו תאריך בשנת 1951, כדי שבשנת 1954 (ורק בשנה זו) יוכלו לשמוח על מותו?

אתה מנסה לחבר דברים בכח, וזה לא כל כך מסתדר... יום לפני, יום אח"כ... אף אחד כאן לא ידע בכלל את תאריך לידתו עד שבאת להבהיר את הנקודה הממש חשובה הזו לא נראה לי שמישהו מלבדך ניסה לחבר בין הדברים, אשמח לקישור מהימן שיוכיח את זה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי זיו לא כל כך הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. התאריך הוא של מרד גטו ורשה או ווטאבר? הוא לא חל בדיוק באותו יום? אז מה הבעייה? הוא קרוב מדי? אם כך הנה פרט טריוויה קטן. בשנת 1954, חל כ"ז בניסן בתאריך 30.4. אם תבדוק, תראה שממש במקרה זהו גם תאריך מותו של צורר מסויים. נו, אז גם זה בכוונה? קבעו תאריך בשנת 1951, כדי שבשנת 1954 (ורק בשנה זו) יוכלו לשמוח על מותו? אתה מנסה לחבר דברים בכח, וזה לא כל כך מסתדר... יום לפני, יום אח"כ... אף אחד כאן לא ידע בכלל את תאריך לידתו עד שבאת להבהיר את הנקודה הממש חשובה הזו לא נראה לי שמישהו מלבדך ניסה לחבר בין הדברים, אשמח לקישור מהימן שיוכיח את זה.

או שלא:
http://www.02net.co.il/Site/Templat...D=13&docID=1529

www.meirtv.co.il

אמנם יש קשר עקיף כלשהו ליום ההולדת של הנ"ל, אבל עדיין... הקביעה היא לתאריך העברי של 19.4 שחל באותה שנה, מה שאומר שבשנים הבאות זה לא יקרה באותו תאריך, ולמרות זאת, אלו שקבעו את התאריך, החליטו "להתחשב" ולא לקבוע את זה ב 20.4, כדי לא להזכיר את יום ההולדת אפילו לא באופן עקיף. אתה בכוח מנסה לקשר את זה לדבר שהחליטו לא להזכירו.

מדובר במנהגים ולא במצוות, בזמן רבי עקיבא הדת יותר "שלטה" וכאשר נפטרו במגיפה קשה 24000 תלמידי חכמים היה לזה עניין לאומי דתי כמו שהיום יש את יום השואה למשל, אני לא מדבר על המספרים אלא על המנהגים המקובלים לתקופה. היום לא יגידו לך "אסור להתגלח, תספורת, שמיעת שירים/מוזיקה, אסור להתחתן וכו'" פשוט יכיריזו על יום אבל לאומי ובתי השעשועים יסגרו מוקדם הטלוויזיה תמקד את השידורים בנושא ואנשים יכבדו את היום בעמידה בצפירה...

בימים ההם המינהגים היו שונים והמנהגים האלה נשמרו עד היום בספירת העומר.