09-06-2013, 08:47
|
|
מנהל בפורום צבא וביטחון
|
|
חבר מתאריך: 26.11.05
הודעות: 10,245
|
|
שבוע ראשון בטירונות, נשארים שבת, לקראת ערב המ"כ ניכנס ואמר "למי יש רשיון נהיגה, אני צריך 6 מתנדבים לתרגיל, יהיו ג'יפים וצוללות", כולם מרימים ידיים "אני, אני אני..."
הוא בוחר את האנשים (אני ביניהם) ולוקח אותנו למטבח "וואוו זה רציני, הולכים לאכול קודם" אנחנו חושבים לעצמנו ביראת חשיבות..
במטבח פוגשים את רס"ר המטבח שאומר לנו "העגלות זה הג'יפים וחדר שטיפת הסירים זה הצוללות, קדימה להכנס לעבודה ולעשות מה שאומרים לכם, אתה ואתה בשטיפת הכלים, אתה ואתה בצוללות ואתה ואתה מגישים! אולי אח"כ יהיה אפשר להתחלף, ברור?"
ערימות הצלחות הכתומות אחרי ארוחת ערב שישי ניראה שהגיעו עד הגג, בתוך הסירים היה אפשר להכנס ולשבור את הגוש השחור בתחתית עם מקוש, ההגשה היתה טירטור אחד גדול והתסכול מכל זה עוד יותר...."
במבט לאחור זו היתה עוד חוויה שתרמה לחישול נערי תיכון והפיכתם ללוחמים וללכידות החברתית.
אגב, רוח ההתנדבות אחרי זה כמעט מתה, אבל רוח הנידוב נשבה ללא הפסקה
שטויות, זה לא היה נורא אז וזה לא נורא גם היום, אשתי מידי פעם תופסת על זה טרמפ "שטוף כלים, קיבלת בצבא כנפי שוטף עם רקע אדום, נכון?"
|