השכר זעום, היחס משפיל, פנסיה בקושי תהיה להם ואפילו להרמת כוסית בחג לא מזמינים אותם. יהודה מב"ש,
אביב מת"א ודורון מי-ם הם שלושה מבין אלפי עובדי הקבלן שפוטרו לאחרונה, והיום הם יודעים:
"עבדנו קשה וזרקו אותנו לכלבים". כך הגיעה ישראל למצב שבו 10% מהמשק מועסקים כעובדי קבלן.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4457393,00.html

לפני רגע העלתי כתבה על ניצול העובדים ביו"ש.

ככל שיצוצו חוקים "לטובת העובד" ועוד היטלים על מעסיקים, וככל שתמנון ההסתדרות ישלח זרועותיו, יהיו יותר עובדי קבלן.

וכדי להתגבר על המכשלה יצרו את מושג עובדי הקבלן.

הבעיה כמובן היא לא בחברות קבלן רציניות המעסיקות עובדים לטווח ארוך כפי שקיים למשל בתחום המחשוב אלא בחברות שהן למעשה חברות קש שאינן סופרות את העובד ממטר וכל מטרת קיומן היא 'אי המחויבות' לעובד.

צריך לחדש בחקיקה באופן שיהפוך את שוק העבודה לדינמי יותר [במילים אחרות שיאפשר לפטר בריון היושב על שאלטר במוסד ציבורי ועושה כלום תמורת הרבה, שאפשר יהיה לפטר עובדת לא יעילה גם היא בהריון, שאפשר יהיה לפטר בכבוד עובדים אם חייבים להצטמצם כדי להציל את העסק וכו'] ומנגד לאסור על המדינה ושלוחותיה להעסיק עובדי קבלן בסיטואציות בהן במקום העבודה יש שני עובדים מקצועיים העושים את אותו הדבר רק שהאחד הוא עובד מדינה והשני עובד קבלן. בשוק הפרטי אי אפשר להתערב אבל צריך לפקח היטב על חברות הקבלן ולודא ש'הקבלן' נושא באחריותו כמעסיק, מאפשר התארגנות, מפריש לקרנות פנסיה ופיצויים ומקיים את כל חובותיו כמעביד.

ישראל היפה - אתה מבין שנינו אמור להיות זה שגדל על ברכי הסוציאליזם. אינך רואה את העוול שנעשה לעובדי נקיון ושמירה בדרגים הנמוכים? מעבודתי במוסד ציבורי בעבר ובהווה אני יכול רק להשוות בצער את היחס האנושי והמכובד לו זכו 'מחלקות תה/ומנקות" לפני עשרים שנים מול הזלזול מצד המערכת שזוכות לו אותן נשים היום [ברובן ערביות אגב]. אני אפילו לא רוטן כשאני מוצא חדר לא נקי בתחילת יום העבודה כי אני פשוט מבין לליבן. בכל פעם שמישהו מעובדי הנקיון נשאר זמן מה במקום, מתידד עם הצוות, ורואה עצמו כחלק מהמקום לטוב ולטוב - מיד מגיע 'הראיס' מטעם הקבלן ומנייד אותו לחור אחר. למדתי כבר מזמן שכל נסיון התערבות למען עובד שכזה משמעו העלמותו של העובד תוך יום - יומיים.
היכן ההסתדרות? למי הם דואגים, לעובדי חברת חשמל? לדור אלף בנמלים?
גם לגבי היעילות הכלכלית - אני חושב שדווקא בדרגים הללו ככל שיקבל האדם יחס ויראה עצמו כחלק ממקום העבודה - כך תהא תפוקתו גדולה יותר.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

הבעיה היא, שמי שמרוויח ומבזבז הרבה יותר מדי כסף זה בדרך כלל הוועד, ובשביל זה מישהו אוכל אותה. ולצערי זה המנקים והמאבטחים בדר"כ.

זה פשוט- עובד קבלן עולה בדרכ יותר מעובד רגיל, בגלל התשלום לקבלן עצמו. זה ייפתר מאליו כששוק העבודה יהיה גמיש יותר. אחרת מגיעים למצב כזה.

(הערה- יש תפקידים שכנראה תמיד יחייבו עובדי קבלן, למשל מחשוב שהזכרת, אבל התופעה תצטמצם).

כמובן, שעובדי הקבלן חייבים לקבל את כל זכויותיהם על פי החוק ובמקביל לרמתם בהשואה לעובדים אחרים.
עובדי קבלן הם מאגר נייד של עובדים הדרושים למשק. הם אמורים לווסת בין הצרכים של "גיאות" ו"שפל". הם אמורים לפטור את העובדים מפטורים ומחיפושי עבודה תדירים. הם אמורים לתת שקט תעסוקתי לעובדים.

באשר למעסיקים - עובדי הקבלן הם מקור לעובדים ובחינת מיומנויותיהם והתאמתם לתפקיד. בחלק לא מבוטל מהמקרים ( במיוחד בקרב אקדמאים) - עובדי הקבלן מתקבלים לעבודה כקבועים.

יש לברך על קיום ה"קבלנים" ולהבטיח את העובדים מתנאי ניצול בלתי סבירים.

הצחקת אותי...התופעה הבזויה ואחת המבישות בתולדות המדינה זה הגועל נפש הזה שנקרא עובדי קבלן..אפשר לעטוף את זה בכל מה שרוצים, בסופו של יום, עובדי הקבלן הם ע ב ד י ם !!!
היצור הזה שנקרא קבלני כוח אדם נולד כעוד קומבינה מגעילה ומסריחה של חיות אדם רודפי בצע שמנצלים אנשים חלשים..אם זה היה תלוי בי, הייתי אוסר מיד על קיום הדבר המביש הזה.
אני מכיר מישהו (מהפייסבוק) לא אפרסם את שמו, היה נהג טנק בחווה הסינית, היום הוא מאבטח בפתח בית ספר , הוא מרויח מינימום בגילו, בושה וחרפה.

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

שרמת הכשרתם לא מצריכה לימודים אקדמאים או כלשהם.

אולי זה יוריד את הפער האבסורדי בין משכורתו של רופא לבין סבל בנמלי ישראל או נהג משאית זבל בת"א.

אין פסול בעובדי קבלן כל עוד העובד מקבל את כל התנאים הקבועים בחוק.

ויש דבר כזה עובדי קבלן שמקבלים את כל זכויותיהם? אני מתכוון לעובדים פשוטים, לא אקדמאים..

מחמלי, אחיי גיבורי התהילה ,כל הרפאים , משל"ג עד 2000

כן. אמא שלי מנהלת חברת השמה קטנה. חלק ממחזור העבודה שלהם היא אספקת עובדים על פי דרישה יומית לכמה מפעלים שיש בהם תנודתיות בייצור. כ-ל העובדים של החברה מקבלים את מלוא זכויותיהם הקבועות בחוק, ואם יש מעסיק שמעסיק אותם מעל פרק זמן מסויים, הם נטמעים אצל אותו מעסיק. כן, יש עובדי כח אדם הוגנים, שרואים את העובד כאדם עם משפחה שפשוט זקוק לפרנסה. יש אצלם עובדים עם ותק של 13 שנה ויותר, שמכיוון שלא הועסקו ברצף אצל מעסיק אחד, נחשבים עובדי החברה לכל דבר, ואם יהיה צריך לפטר אותם מכל סיבה שהיא, יקבלו את מלוא הפיצויים על כל יום שעבדו...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בבסיס, עסק ועבודה מטרתם לספק תמורה עבור ערך שאחרים מוכנים לשלם עבורו. כל השאר היא ספחת שאנשים שלא עבדו יום בחייהם החליטו לאמץ ולסחוט פרנסה מאנשים יצרניים.

אין דבר נקי וצודק מזה שאדם עומד בפינת רחוב עם כלי עבודתו ומציע את שירותיו למרבה במחיר. אדם כזה ישקיע בלימוד המקצוע שלו ובשם שהוא בונה לעצמו. כפי שהוא מציע את כשרונותיו לשוק כך גם ייבחר עובדים אחרים לשרת אותו.

ישנם פרזיטים רבים שמעדיפים לסבך את מערכת היחסים של העובד והמעביד משום שהם נהנים מעבודתם הבלתי יצרנית החונקת מפעלים שלמים בטפסים, תקנות ומסיבות על חשבון משלם המיסים.

שביתת התופרות בניו יורק לאחר שריפה שהרגה מספר רב של עובדות (יהודיות) הצדיק הקמת אירגוני עובדים. לצערינו, אלו נפלו לידיהם של קומוניסטים ועד היום כולנו סובלים מהטפילים האלו.

כל עוד שיהיו אנשים ששכחו שהתפקיד של עסק הוא להניב רווח לבעלים שלו ע"י מתן שירות או מוצר יהיו עובדי קבלן. חברות הקבלן הן התשובה המתבקשת להעדפת העובד בחוק בצורה כמעט אוטומטית תוך פגיעה בזכויות יסוד של מעסיקים ותפיסתם כרשעים שרוצים רק להזיק ולגנוב. ורק כדי להבהיר, כל מה שכתבתי עכשיו לא אומר שאני מקבל או מצדיק חברות שעוברות על החוק ופוגעות בעובדים שלהן. חברות כאלה צריכות לעמוד למשפט ולשלם על המעשים שלהן.

האויב הגדול ביותר הוא הקביעות.

הקביעות, זאת שהופכת אדם בשלב מסוים לחסין מפיטורים מייצרת שוק של עובדים בינוניים ומעודדת מעסיקים להמציא את החרא הזה שנקרא עובדי קבלן.
אני מייחל לשוק בו המעסיק יכול לפטר את העובדים. העובדים יכולים כמובן להתאגד ולהתנגד לפיטורים.
אבל את הקביעות הנוראית צריך לבטל.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

איך עובדים יכולים להתנגד לפיטורים בלי לפגוע בחלק מזכויות היסוד של המעסיק?

לשבות.
הזכות להתאגד ולשבות צריכה להישמר.
החוזה הקיבוצי וחוסר היכולת לפטר עובדים להיפסק.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם מותר להם לשבות מותר לעובדים גם לשבות בגין פיטורין, כלומר לא לאפשר למעסיק לפטר , כלומר "'קביעות"

“Much of the social history of the Western world over the past three decades has involved replacing what worked with what sounded good”

אני לא רואה איך אפשר לקיים שביתה אפקטיבית בלי לפגוע בלפחות זכות יסוד בסיסית אחת של המעביד, ולכן אני חושב ששביתה היא אולי הדוגמה הכי טובה לפגיעה בזכויות היסוד של המעביד. לדעתי במערכת היחסים שבין עובד למעביד, בטח במדינת ישראל, ידם של העובדים על העליונה כמעט בכל המקרים.

בשוק חופשי, לכל אדם הזכות לשבות. מצד שני- למעסיק יש זכות לפטר את מי שהוא רוצה. זה עניינם של שני הצדדים, לא של החוק.

השביתה היא לא הבעיה, זכותו של מי שלא רוצה לעבוד לא לעבוד. הבעיה היא שלשביתה נלווים אקטים (שחלקם מגובים ע"י החוק ד"א) כמו מניעה מהמעסיק להביא עובדים אחרים, חסימה פיזית של העסק להוצאת סחורה מוכנה או הכנסת חומר גלם, איסור על פיטור עובדים שובתים וכו'.

כפי שאמרתי, בשוק חופשי אמיתי מגיעים לעמק השווה. פה- לא, במיוחד בגיבוי המחוקק ובית הדין לעבודה.

אני די מסכים עם מיק.
אגב, מבחינתי זה הולך לשני הכיוונים.
העובדים יכולים להחליט להשבית מהיום למחר, אם כל המשמעות שעלולה להיות לזה למעסיק והם מסתכנים מצד שני בפיטורים.
החקיקה העיקרית שהייתי משאיר לטובת העובדים היא שבמקרה של השבתה עובדים שיפוטרו יהיו זכאים לפיצויים מלאים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

למה? אם העובדים בחרו להשבית את העסק ולגרום לו נזק, למה אתה חושב שמגיע להם פיצויים? זה מקרה קלאסי של "הרצחת וגם ירשת".

פיצויים צריכים להיות מוסדרים בחוזה העבודה. גם פה- משא ומתן בין עובדים למעסיק.

כי הרעיון הוא שיש שיווי משקל בין העובדים למעסיק.
אסביר ממקרה פרטי שאני מכיר משבוע שעבר.

במסגרת הלימודים אנחנו מקבלים הסעות לבתי חולים מרוחקים. התיידדתי עם אחד הנהגים והתבררו לי תנאי ההעסקה שלו, במסגרתם הוא מחויב לעבוד 12 שעות ביום. אם בבוקר הוא קיבל נסיעה ובין הנסיעה הראשונה לשניה של אותו היום יש שעתיים הפסקה אז ההפסקה היא על חשבונו.
זה לא משנה שכרגע הוא נמצא במרחק שלוש שעות נסיעה מהבית ושאסור לו להשתמש עם הרכב לנסיעות פרטיות.
בפועל כל יום הוא נמצא מחוץ לבית כ 16 שעות. והוא נמצא בצד המאוד לא נוח של המעמד הבינוני.
לא אופתע אם בחישובים של הלמ"ס הוא נמצא בצד הלא נכון של קו העוני.

הסיכוי היחיד של העובד הזה הוא אם כל העובדים בחברת ההסעות ישבתו. כי כעובד יחיד אין לו שום סיכוי.
הכוח של הפועל הוא בכמות.
והמעסיק צריך לדעת את זה והעובד צריך לדעת שאם הוא יהפוך את העסק למפסיד בשל הדרישות שלו אז המעסיק ימכור את צי הרכבים והוא יהיה מובטל.

אומנם בתפיסת העולם המקובלת כאן היא שהחוסן שלנו הוא נגזרת של מטוסי ה F16 שלנו בעיניי החוסן שלנו מורכב גם מהיכולת שלנו לראות שההוא שיודע להיות נהג הסעות לא נרמס על ידי המעסיק.
כשיש לך בבית 4 ילדים שצריך לדאוג לאוכל שלהם אתה מטרה מאוד פגיעה לניצול.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

סיפור עצוב, אבל אני לא מצליח לראות את הקשר לטענה שלך ולשאלה שלי. אני חושב שכל עוד לעובד מסויים יש אפשרות לקום ולעזוב למקום עבודה אחר (מבחינת החוזה, לא מבחינת אפשרויות העסקה אחרות) אין לו שום צידוק, לא הגיוני ולא מוסרי, לפגוע במעסיק שנתן לו עבודה. אף אחד לא מכריח את הנהג הזה לעבודה בחברה הזו בתנאים האלה. יש מספיק חברות הסעה בשוק ולא כולן מתייחסות בצורה כזו לעובדים שלהן. הסיכוי של עובד כזה הוא לא רק אם כל העובדים ישבתו, אלא גם אם הוא יחליט שהוא לא מוכן לאכול חרא ויעבור לחברה שנותנת תנאים הוגנים. אם מספיק מהקולגות שלו יקחו אחריות על החיים שלהם ויעזבו את החברה המעסיק יבין שיש לו בעיה והוא צריך לשפר את התנאים.

אז זהו שהתגובה שלך מהולה או בבורות או בהתנשאות.
המשפט הזה שאם אנשים יקחו אחריות על החיים שלהם וייצרו לעצמם עתיד חדש הוא תלוש מהמציאות.
ממציאות שלא לכולם היה המזל לגדול בבית כמו שאני גדלתי בו ושחופש הבחירה הוא מוגבל, בוודאי ברגע שיש לאדם אחריות כלפי משפחתו.
כי כשאתה רווק אתה יכול לגור תקופה גם באוהל, להוריד הוצאות לאפס כדי שבעתיד תוכל לחיות טוב.

האמת היא שתמיד יהיו עשירים ועניים וזה בסדר.
וזה בסדר שהנהג הזה, איש מאוד נעים וחיובי יכול להרשות לעצמו חופשה משפחתית אחת בשנה בטבריה והברווז שהוא חרוץ ומוכשר יוכל לקחת את משפחתו שלוש פעמים בשנה לחו"ל ושבעוד לאחד בביקור אצל קורבי משפחה יכאב לו על הדלק לאחר יהיה רכב עם דלקן.
אבל לא יכול להיות שהכוח שיהיה בידיים של המעסיק הוא כזה שיאפשר לו לרמוס עד אין סוף את העובד. ואדם שצריך לדאוג לאוכל לילדים שלו הוא כזה שאפשר לרמוס.
הפתרון שיש לאלו שמעט חסרי מזל הוא באחדותם. כי המאפיין של העשירונים התחתונים שעובדים זה שלעבודה שלהם לא נדרשים כישורים מיוחדים. וכל אחד מהם, כיחיד, ניתן להחלפה. אך כקבוצה הם יכולים להיאבק, ולזה בדיוק קיימת השביתה.
אך כדי שהעובדים יוכלו להביע סולדיריות ולקדם את האינטרסים שלהם הם צריכים איזו שהיא מטרייה שתגן עליהם.
ולדעתי מטרייה שאומרת שהזכויות שלהם על כספי הפיצויים לא יפגעו היא מטרייה סבירה לחלוטין.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

הנסיון שלך, ושל גולשים אחרים באשכולות אחרים, לצייר אותי כאיזה נהנתן עשיר שמנותק מהמציאות רק בגלל שאני לא מסכים עם הדעה שלכם מצחיקה אותי כל פעם מחדש. מכיוון שאתה לא מכיר אותי באמת, אני אעמיד דברים על דיוקם מינוס חלוקת הציונים (למרות שהתגובה שלך כלפי מהולה בבורות והתנשאות הרבה יותר מאשר התגובה שלי). אני לא טס לחופשה בחו"ל שלוש פעמים בשנה, למעשה הפעם אחרונה שהייתי בחופשה בחו"ל הייתה לפני משהו כמו תשע שנים. אין לי רכב מהעבודה ועל הדלק שלי אני משלם בעצמי. בניגוד להרבה אנשים בפורום הזה (לאו דווקא אתה) אני דוגל באימרה "נאה דורש נאה מקיים". רוצה לומר שאת מה שאני מציע לאדון נהגוס לעשות, קרי לעזוב עבודה שבה אני חושב שלא נותנים לי תנאים ראויים, עשיתי בעצמי. למעשה היה לי כל כך לא טוב בעבודה שעזבתי אותה מייד בלי לחפש עבודה אחרת תוך כדי עבודה וישבתי בבית בלי משכורת ובלי דמי אבטלה עד שמצאתי עבודה אחרת.

אני לא מאמין שאין דבר כזה חופש בחירה, בטח לא במקרה דנן. חיפוש קצר ולא מחייב בגוגל החזיר עשרות (אם לא מאות, הפסקתי לבדוק בדף השלישי) חברות הסעה בארץ. אין סיכוי שכל החברות מתייחסות ככה לעובדים שלהם ואני אומר את זה מידע אישי. אני אחזור על השאלה ששאלתי קודם, מה מונע מהבחור למצוא מקום עבודה שיכבד אותו ואת המאמץ שהוא משקיע? לא כל המעסיקים הם חארות נצלנים, אפשר למצוא מעסיקים הוגנים. אני גם אחסוך לך כתיבה של תשובה לא רלוונטית: לא צריך להתפטר כדי לחפש עבודה אחרת, אפשר לחפש עבודה חדשה תוך כדי עבודה. בצורה כזו הפגיעה הכספית תהיה נמוכה אם בכלל תהיה.

אף פעם לא יצאתי נגד זכות ההתאגדות של העובדים, זו זכותם ומבחינתם של חלק מהעובדים זה דבר שהגיוני לעשות אותו. הדבר היחידי שאני יוצא נגדו זה הזכות לשבות. מבחינתי, וכמו שכבר כתבתי, אין שום צידוק מוסרי והגיוני לשביתה, בטח לא בצורה שבה היא נהוגה בארץ. ברור לי שהעובדים צריכים "קלף" על המעסיק ולכן אני חושב שבמקום שביתה הם צריכים פשוט לאיים בעזיבה קולקטיבית. למרות שהתפטרות קולקטיבית יכול לפגוע בעסק בצורה יותר קשה משביתה, אני חושב שזו צורת פעולה יותר מוסרית משתי סיבות: הראשונה היא העובדים משתמשים בזכות טבעית שיש להם כדי להשיג את הדרישות שלהם, ולא בכוח בלתי מידתי ובלתי סביר שהעניק להם המחוקק. הסיבה השניה היא שבמצב כזה למעסיק עדיין יש אפשרויות להמשיך לתפעל את העסק שלו, אפשרויות שבד"כ לא קיימות בזמן שביתה.

הנסיון שלך, ושל גולשים אחרים באשכולות אחרים, לצייר אותי כאיזה נהנתן עשיר שמנותק מהמציאות רק בגלל שאני לא מסכים עם הדעה שלכם מצחיקה אותי כל פעם מחדש.
ראשית, לא ניסיתי לציר אותך כנהנתן, ואם כך הצטייר, חוזר בי ומתנצל.

התמונה שציירתי באה ממקום אחר, להסביר שאין לי בעיה אם זה המצב בו אנשים מסוימים יכולים להרשות לעצמם יותר מאנשים אחרים.
ומבחינת הלקחים, בפעם הבאה לא אתן את השם שלך כדוגמה.

אני משוכנע שיש חופש בחירה, אך באותה מידה הוא מוגבל.
לדבריו של אותו הנהג זהו המצב המקובל בחברות ההסעה. ואגב, מדובר בחברת הסעות מאוד גדולה (בון-טור) אני מודה שלא ערכתי מחקר בנושא, אך לטובת העניין אנסה מפעם לפעם. (כל פעם שתתפתח לי שיחה עם נהג בחברת הסעות)

חופש העבודה הוא מוגבל, כי לא פעם דופקים אותך ומתנהגים אתך בחוסר הגינות אך אתה נאלץ להכיל את ההתנהגות הזאת כי אתה מחויב למשפחה שלך.
ואדם מוכן לאכול הרבה מאוד חרא כדי שהוא יוכל לעשות שתי קניות חודשיות ברמי לוי ולשלם לטיול השנתי ולספרים של הילדים שלו.

הוויכוח שלנו הוא על כלי השביתה האם הוא לגיטמי.
ובעיניי הוא הכלי היחיד שנמצא בידיים של אלו שלא הצליחו לרכוש כישורים שנחשבים משמעותיים בשוק העבודה.
איום בעזיבה קולקטיבית הוא יפה על הנייר, אבל רק על הנייר. הכוח של העובדים נמצא ביכולת שלהם להביע סולדיריות. קרי, אני לא עובד היום למרות שאני נהג בחברה כי אני יודע שמקפחים את אנשי הניקיון.
הבעיה היחידה היא בשביתות במקומות כמו הנמלים, הרכבות או בשירותים אחרים שהמעסיק, במקרה הזה המדינה לא יכולים להכיל אפילו לרגע את השביתה.
הפתרון כפי שכתבתי בעבר היא שהנמל יהיה בידיים של המדינה. הרציפים יהיו בידיים פרטיות או לחלופין במיקור חוץ. חברה אחת מתעמרת בעובדיה והעובדים שובתים, הרציפים האחרים ממשיכים לתפקד והחברה עצמה מאבדת את המכרז שלה.
במקרה הזה, שיווי המשקל נשמר. המעסיק לא רוצה להפסיד את המכרז, העובדים יכולים לשבות והמדינה, קרי בעל הבית יכול להכיל את השביתה.
אגב, הפתרון הפשוט לעובדי הקבלן והייתי שמח אם ארגונים כמו קו לעובד יפעלו בצורה הזאת היא הקמת וועד בתוך החברה הקבלנית.
אם כל עובדי הניקיון של חברה קבלנית יפתחו בשביתה הקבלן יאבד את המכרזים שלו ושוב שיווי המשקל יישמר.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אין צורך להתנצל, הכל בסדר

אשמח אם תוכל להסביר לי מה לדעתך השוני בין מה שאני מציע לבין שביתה. איך שאני רואה את זה התפטרות קולקטיבית, או לפחות נכונות להתפטרות קולקטיבית, שנועדה לסייע לעמית במצוקה מראה על סולידריות הרבה יותר מנכונות לשבות. ועוד שאלה שמעניינת אותי: אתה מאמין בזכותם של העובדים לשבות אם הם חושבים שהתנאים שהם מקבלים הם לא טובים. אתה גם תקבל באותה הבנה מצב שבו למעסיק תהיה אפשרות להשבית את העסק, או חלק ממנו, במידה שהוא חושב שהוא קיבל שירות לא טוב מהעובדים שלו? אני אתן דוגמה: אם למשל בעל עסק ציפה שמחלקה מסויימת במפעל תייצר X מוצרים בחודש, אבל אותה מחלק ייצרה למעשה רק X ½ למרות שקיבלה את התנאים האופטימליים לעבודה, אתה תהיה מוכן לקבל מצב שבו בתגובה בעל העסק משבית את העבודה במחלקה הזו למספר ימים ולא משלם לעובדים תמורתם?

כמה מהאנשים שיש להם משפחה לפרנס יכולים להחליט שהם מפסיקים לעבוד?

מדובר בשיווי משקל - השביתה היא כלי של העובד להקשות על המעביד להוריד את השכר. מבחינת המעביד, אין שום משמעות להחלפת כמות קטנה של עובדים, אבל אם הוא לא מוכן לקבל את התנאים, העונש שלו הוא בעלות החלפת כלל העובדים. לצורך העניין, העובדים מספקים שירות למעביד ומטרת ההתאגדות היא לאפשר להם להשיג תנאים טובים יותר. זה בדיוק כמו משא ומתן לחוזה מתן שירות בין בית החולים לבעל חברת ההסעות. אם אתה לא מקבל את הזכות של העובדים לנהל משא ומתן דומה, הרי שאתה מפלה אותם לרעה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

כמו שכבר כתבתי לאשלי לא צריך להפסיק לעבוד, אפשר לחפש עבודה תוך כדי עבודה במשרה הישנה.
אני לא נגד הזכות של העובדים לנהל מו"מ עם המעסיק, אני נגד הסנקציה שמותר לעובדים להפעיל אם הם לא מקבלים את מה שהם רוצים.

נניח לרגע שאתה נהג הסעות בירוחם. כמה חברות הסעה יש באיזור? סביר להניח שלא הרבה. האפשרויות שלך מוגבלות מאוד. אתה כבר בן ארבעים ומשהו, יש לך 3 ילדים ואישתך לא בריאה ולכן גם לא מסייעת בפרנסה. זה לא מצב שבו אתה יכול בקלות לעזוב את מקום המגורים או לחפש כיוון אחר לקרייירה.

הרעיון "עובד קבלן" קיים גם במדינות אחרות..?

חברות תעופה משתמשות בקבלני שרותי קרקע מכל הסוגים, ועוד כהנה וכהנה.

גם בישראל יש עיריות שמפעילות קבלני ניקיון.

פינוי הזבל נעשה על ידי עובדי עירייה.

דיונים ממצים וחבל שלא הבחנתי בו בזמן.