יום הזיכרון תשס"ה: 21,954 חללים במערכות ישראל

יום שני, 9 במאי 2005, 9:15 מאת: עמוס הראל ורותי סיני, הארץ

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://wmh.walla.co.il/w/18-200/104704-18.jpg]

(אילוסטרציה)

בשנה האחרונה נמנו 169 חללים במערכות ישראל ו-63 אזרחים שנהרגו בפעולות איבה. 1860 נבחרה כשנה לתחילת רישום ההרוגים

לקראת אירועי יום הזיכרון תשס"ה שיחלו מחר בערב, פירסמו אתמול משרד הביטחון והביטוח הלאומי את מספר החללים במערכות ישראל ומספר ההרוגים בפעולות האיבה. בשנה האחרונה נמנו 169 חללים במערכות ישראל (כולל חיילים שנהרגו בפעולות איבה) ו-63 אזרחים שנהרגו בפעולות איבה. מניין החללים במערכות ישראל מ-1860 ועד 2 במאי השנה הוא 21,954.

1860 נבחרה כשנה לתחילת רישום ההרוגים במערכות ישראל בשל העובדה שבאותה שנה החלה ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות בירושלים. מהחלטת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947 ועד היום נרשמו 20,368 חללים. מיום הזיכרון שעבר ועד ה-2 במאי השנה נמנו 169 חללים. מספר זה כולל, מלבד הרוגים בפעולות איבה, גם נכי צה"ל שמתו בשנה האחרונה וכן חיילים שמתו עקב מחלות, התאבדויות וסיבות נוספות.

פרסומת

מנכ"ל הביטוח הלאומי, הד"ר יגאל בן שלום, מסר שבפעולות איבה נהרגו מיום העצמאות האחרון ועד היום 63 אזרחים. עוד נמסר מהביטוח הלאומי שמאז פרוץ האינתיפאדה בסוף ספטמבר 2000 נהרגו 742 אזרחים ונפצעו 7,087 ב-847 פיגועים. מקרב הנספים, 18% היו ילדים ו-18% היו עולים שהגיעו ארצה מאז 1990. בשנת 2004 שילם הביטוח הלאומי תגמולים בסכום 340 מיליון שקלים לנפגעי פעולות איבה ומשפחותיהם.

בשנתיים האחרונות פירסם המוסד שני ספרי יזכור לנספים בפעולות איבה מאז 1860 ועד סוף שנת 1949. בקרוב יפורסם הספר השלישי בסדרה. זאת בנוסף לאתר הנצחה באינטרנט שהוקם לפני שלוש שנים שבו מובאים סיפוריהם של 3,776 תושבי ישראל שניספו בפיגועי טרור מאז ימי העלייה הראשונה.

ביום שלישי, ערב יום הזיכרון, בין השעות 17:00-13:00 יוקרנו לראשונה בערוץ 33 שמותיהם של חללי פעולות האיבה.

עדכוני חדשות מסביב לשעון

כי רעות שכזאת לעולם
לא תיתן את ליבנו לשכוח
אהבה מקודשת בדם
את תשובי ביננו לפרוח,,,

אם אתה לא נחסם, אתה לא קיים,,,

מחר ,ערב יום הזכרון לחללי מערכות ישראל.
לטקסים הרשמיים אני כבר לא מגיע מספר שנים. זה הפך לסיוט .
אבל בטקסים וגם בתקשורת יחזרו ראשי המדינה על אותן קלישאת ריקות שאין בהן כלום.
את המשפחות -זה לא מנחם. תאמינו לי .
את המתים -זה לא יקים מקברם.
כל הדבורים הללו נועדו לעצמכם בלבד , אולי כדי לנקות כביכול את מצפונכם (לא חושב שיש לכם מוצר כזה) אתם חוזרים על האמירות הללו עד לזרא.("במותם צוו לנו את החיים" "ומותם לא היה לשווא" ) ועוד שלל הבלים שאתם לא מאמינים בהם והשקר עומד לגרום לאפכם להיות ארוך משל פינוקיו.
בקשתי היחידה היא , תנסו , פעם אחת ,רק פעם אחת -לא לדבר כלל. לעמוד מול המצבות ולשתוק. רק לשתוק .
אחרי כן יקרא החזן הצבאי פרק תהילים, אל מלא רחמים, וקדיש . וזהו.
תשמרו את כל הנאומים עמוק בכיסים . זה לא עושה רושם על איש.
נסו זאת פעם אחת ותערכו סקר על איך זה התקבל. במיוחד אצל המשפחות השכולות. תאמינו לי שתרוויחו מכך.

הכותב נכה צה"ל, אח שכול שאיבד גם הרבה מחבריו במלחמות ישראל.

בשביל המשפחות השכולות יום הזיכרון באמת לא אומר כלום, כי אצלם/כם כל יום הוא יום זיכרון.

רוב הטקס מכוון לחצי השני של האזרחים שהשכול הוא לא חלק מחייהם.
אני מסכים איתך שעדיף שהפוליטיקאים ישתקו, אבל זה התוכן שכרגע ממלא את הטקסים האלה.

נא לא להזמין אותנו לשם. גם לסבול בכל ימות השנה
וגם לסבול בטקסים משמימים מפוליטיקאים נבובים שבאים לנסות לנקות את מצפונם הרקוב באמצעות נאומים חסרי שחר וללא סוף,
גם לעמוד בחום הקשה בצהרי היום בבתי הקברות
וגם בפקקים ללא סוף בדרך אל הטקסים וגם בדרך חזרה,

כל זאת כדי לספק את רצונם של שאר אזרחי המדינה??
לא תודה.

אתה יודע מה? עדיפה בעיני כבר הדרך האמריקאית של יום הזכרון. הולכים לקניות!

דרך אגב, בדוק כמה משפחות שכולות נמנעות מלהגיע לטקסים הללו ותופתע מאד. רוב רובם אינם בים.
ולדעתי בצדק רב.

אני כל שנה מגיע למשק ויחד עם ביה"ס מניח פרחים על קברי חללי המשק ובתוכם אחי הצעיר אברהם ז"ל .

להר הרצל להדלקת המשואה מעולם לא הלכנו למרות שקיבלנו הזמנות ממשרד הבטחון

נכון לנו המשפחות השכול הוא דקה אחרי דקה . אבי ז"ל לוחם חובש מתש"ח ממשחררי העמק נפטר מצער כשנה וחצי אחרי נפילת אחי והוא לא היה מבוגר מאד. ושלוש שנים אח"כ נפטרה אימי בגיל שיוצאים לפנסיה היום.



ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו. ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר. הצבי ישראל על במותיך חלל איך נפלו גבורים. אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים. הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם ושדי תרומת כי שם נגעל מגן גבורים מגן שאול בלי משיח בשמן. מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם. שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו. בנות ישראל אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן. איך נפלו גברים בתוך המלחמה יהונתן על במותיך חלל. צר לי עליך אחי יהונתן נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים. איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה

אני נאלצתי להגיע שנים להר הרצל כדי ללוות הורים קשישים. זה פשוט שגעון. הפקקים הלוך וחזור, הדוחק, החום הרב.(לעתים קרובות חמסינים קשים והיות שנוכחת שם אתה יודע כמה התעלפויות יש שם בגלל החום והדוחק יחד עם הלחץ הנפשי של המבוגרים).
אמי הלכה לעולמה זה מכבר ואבי חי בבית זקנים. שוחחתי עם אבי על הענין לאחרונה והוא אמר שאני צודק ,וששנים הוא הלך לשם בגלל אמא.המשונה הוא שלפני שנים כששוחחתי על כך עם אמי אמרה שלא כדאי לדבר על כך כי זה יכאיב מדי לאבא.
וגם שאר בני המשפחה מצדיקים אותי.
הטרחה עצומה. ומי שבעצם "מפיק" ממנה משהו הם הפוליטיקאים העלובים שלנו שמקבלים "זמן מסך" ותו לא.
רוצים טקס ראוי? בבקשה, בבית ספר ,או בית תרבות /מתנ"ס שבכל ישוב יכול להתקיים טקס בעל מאפיינים מקומיים. אני מוכן לבוא ולהשתתף בבית הספר שבו למדנו, או במקום המגורים שלי שבו למדו ילדי שבגרו כבר.

אתה חושב שמישהו מבית הספר עדיין זוכר את המשפחה??עברו כבר קרוב ל38 שנה מאז נפילתו , (אני מדמיין אותו לעצמי היום ככה בעל כרס ומקריח כמוני, איזה מהנדס ממושקף או כלכלן יועץ פיננסי עם נכדים יושב ומפמפם מקטרת כמו שאהב בצעירותו היה צריך להיות השנה בן 60 ) הסביבה השתנתה , וכך גם הצבור ואני לא בטוח שמתעניין כ"כ . בכלל נראה לאחרונה שהצבור נקעה נפשו בשכול . (שמעתי לא אחת אנשים מדברים בצורה כזאת , דוקא בהקשר של תשעה באב שנמאס כבר מימי זכרון וצריך לאחד את כל ימי הזכרון במדינה גם לשואה וגם לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה )אולי בקבוצים ומושבים שבהם האוכלוסיה קבועה לאורך שנים -זוכרים ומשתתפים.
הטקסים הממלכתיים הפכו להיות "מפגע תרבותי" בעיני.

האמת , אני אלרגי לפוליטיקאים. אולי אם יצליחו לבודד את הטקסים מפוליטיקאים אהיה מוכן להשתתף. אחרת-אין לי מה לחפש שם ובעיני הם מיותרים בהחלט.