המורדים הודו כי נחלו תבוסה במלחמה נגד צבא סרי לנקה, והודיעו כי החליטו להניח את רוביהם. דיווח: נמצאה גופת מנהיג המחתרת פרבארקרן

המורדים הטמילים בסרי לנקה הודיעו היום (א') כי הם מכירים בתבוסתם וכי החליטו להפסיק את הלחימה. אתמול הכריז נשיא סרי לנקה על ניצחון במלחמה שנמשכה 26 שנה, אחרי שהחיילים השתלטו על כל השטחים שהחזיקה המחתרת בצפון המדינה.
חיילים של צבא סרי לנקה מסיירים בשטח שהוחזק על ידי המורדים הטמילים. צילום: אי-אף-פי
"הקרב הזה הגיע לסופו המר", מסר האחראי על קשרי החוץ במחתרת, סלברג'ה פטמנתן, בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של המחתרת הטמילית. "נותרה לנו אפשרות אחת – לסלק את התירוץ החלש היחיד של האויב לפיו אנחנו הורגים את אנשינו. החלטנו להשתיק את רובינו". הוא קרא לממשלה להפסיק את המתקפה ולהיכנס לשיחות שלום.

גורמים בצבא סרי לנקה דיווחו היום כי ככל הנראה התגלתה גופתו של מנהיג המחתרת, ולופילאי פרבאקרן, אם כי עדיין אין לכך אישור רשמי. "לוקחים את הגופה לבדיקות כדי לראות אם זהו באמת פרבאקרן", אמר גורם צבאי.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/891/653.html

את ההתקוממות של המורדים.. יש להעתיק את המודל למקומות אחרים כולל הקונפליקט האקטואלי שלנו..

ציטוט:

"אבל אני חושב שאם האיסלאם ימשיך להתחזק בחברה שלנו החברה שלנו תשתנה לגמרי. אפשר כבר לראות את זה במדינות שבהן האחוז של המוסלמים באוכלוסייה גדל. בבריסל, למשל, אנשים מקבלים מכות משום שהם שותים מים ברחוב בתקופת הרמדאן. אני לא מאמין בקשקושים של הפוליטיקלי קורקט - לא כל התרבויות שוות. אני חושב שהתרבות שלנו טובה יותר".

חירט וילדרס

אחרת מאות אלפי ספרים, חיבורים וניירות עמדה, כמו גם עשרות אלפי להטוטני מילים, היו הולכים למחזור עכשיו...

.

שאזכיר לך שגם הצבא האמריקאי בוואטנאם, ולאחר שאיבדו יותר מ55,000 מאנשיהם והרגו לפחות מליון וויאטנאמים, נכשל?

ומה על הרוסים שנילחמו באפגניסטאן באמת ללא בצל"מ וללא בג"צ? גם שם ההצלחה לא בדיוק הרקיעה שחקים.

כל מיקרה לגופו.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

האמריקנים לחמו מול אוייב עם עורף לוגיסטי שלא עמד בסכנת כיבוש (צפון וייטנאם), וכך האוייב לא נותק
מעולם, ויכול תמיד היה לחזור ולהתחמש.
אותו הדבר נכון גם לגבי הסובייטים, שלחמו באוייב שהיה לו עורף כזה (בפקיסטאן, ובמידה פחותה, גם
באיראן).

שתי המדינות הללו לא גילו את הנכונות להשקיע את כל-כולן בהכרעת העימות, באמצעות הרחבת.
הסובייטים מעולם לא החזיקו במדינת ענק כמו אפגניסטאן, יותר מ100,000 חיילים בו זמנית. הכמות הזו
מלמדת על כך שלא היו מחוייבים טוטאלית להשיג הכרעה בכל מחיר.

ארה"ב ובריה"מ היו מוגבלות בכל הנוגע להרחבת העימות, מחשש שהמלחמה הקרה ביניהן תתחמם,
אם תהיה פלישה למדינות קליינט ישירות (צפון ווייטנאם ופקיסטאן, בהתאמה), ולכן שתי הדוגמאות
לא רלוונטיות ללחימה בטרור מהסוג הנפוץ בעולם.


סרי לנקה לחמה באוייב במיתאר שדומה מאוד לרוב המדינות המתמודדים מול ארגוני טרור חמושים
היטב שמחזיקים בשטח. האוייב שלה היה נחוש, קנאי ונכון למות (הנמרים הטמילים ביצעו מאות
פיגועי התאבדות) - והיא הביסה אותו ללא תנאי.
כל סיפורי הבדים שאין להכריע את הטרור, חטפו עוד בומבה לפנים. סרי לנקה מצטרפת לפרו
כמדינה שחיסלה למעשה, ארגון טרור רצחני מבלי לוותר לו באינץ'. בפעם הבאה שיוצאת לשם
משלחמת של משרד הבטחון בכדי למכור להם עודפי ציוד מיושן שלנו - שלא תתבייש להשאר שם
ולרשום נקודות מפיהם של הגנרלים הציילונים...

נכון, האמריקאים לא רתמו את משאביהם הלאומיים בוויאטנאם כפי שעשו במלה"ע השניה. עדיין הם הטילו יותר פצצות על המדינה הקטנה הזו מסה"כ כל ההפצצות שעשו על שתי מעצמות עולמיות במהלך מלחמת העולם. האמריאים החזיקו צבא של חצי מליון חיילים בשיא הלחימה בוואטנאם. רק להשוואה זה יותר מפי שלוש מכמות החיילים שהם החזיקו בעירק עכשיו (כמובן, עירק מדינה קטנה בהרבה מוואטנאם).

הרוסים גם הם לא לחמו על קאבול כפי שלחמו על סטלינגרד אבל לא כל כך בחלו באמצעים כולל כאלו שהיו צריכים להקפיץ כל מיני פעילי זכויות פי מאה מהחגיגה שעשו לצה"ל על השימוש במסכי עשן במהלך עופרת יצוקה.

אבל לדעתי הנקודה העיקרית שלך היא לא כל כך סידרי הכוחות של המדינות האמורות אלא העורף הלוגיסטי מוסרי של האויבים שלהן והמיגבלות שהן נאלצו להטיל על עצמן בגלל ההקשר הנרחב של הסכסוכים בהן הסתבכו (המלחמה הקרה).

זו בדיוק הנקודה שלי כשכתבתי כל מיקרה לגופו. לא כתבתי שלא ניתן להביס את הטרור, כתבתי שקשה להשליך ממקרה אחד על מיקרים אחרים. גם האויבים שלנו, רוב כוחם מגיע לא כ"כ מבפנים כמו מהתמיכה לה הם זוכים מכוחות חיצוניים.

אחרי הכל מה הוא החיזבאללה ללא התמיכה מאירן וסוריה. האם לא נימנעה ישראל מלהפציץ את בניין השגרירות האירנית בביירות במהלך המלחמה האחרונה גם כשהיו שמועות שנסראללה מסתתר שם?

האילוצים והלחצים שפועלים על ישראל דומים בעיני לאלו שהצבעת עליהם באפגניסטאן ובוויאטנאם - אויב שזוכה להמון תמיכה, מעשית ומוסרית, מבחוץ, ומגוון כוחות חיצוניים שאולי ניתן להתמודד איתם אבל זה עלול לקחת סכסוך ברמה אחת ולהפוך אותו לסכסוך גדול ומסוכן הרבה יותר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ori בפעם הבאה שיוצאת לשם משלחמת של משרד הבטחון בכדי למכור להם עודפי ציוד מיושן שלנו - שלא תתבייש להשאר שם ולרשום נקודות מפיהם של הגנרלים הציילונים...

כרגיל, לא נותר לי אלא להסיר את הכובע בפני הוירטואוזיות המילולית שלך. תענוג לקרוא. הקטע על עודפי הציוד המיושן העלה לי חיוך.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

10 פצצות על מכרב דרזדן יהרגו ה-ר-ב-ה יותר אנשים מ58964586439 פצצות על כפר ווייטנאמי על
גדות נהר המקונג...
הנקודה שלך שאי אפשר להשליך ממקרה אחד למשנהו, אינה נכונה. הנקודה הנכונה היא שאי אפשר
להשליך מסכסוכי מלחמה קרה, שבה יש שיקולים של אפשרות לעימות צבאי גלובאלי, לגבי סכסוכים
אחרים.
הסכסוך בסרי לנקה הוא מודל מאוד טיפוסי למלחמה של ממשלה בארגון טרור חזק ומבוסס היטב
באוכלוסיה, שמחזיק שטח וכוח צבאי משל עצמו. אפשר להשוותו לסכסוכים במזרח תורכיה, בקולומיביה,
למה שהיה פעם בפרו, למה שיש בדרום הפיליפינים, וכמובן - לסכסוך שלנו עם הפלסטינים. הנצחון
שלהם, אגב, הוא לא הראשון בהקשר זה (בפרו ניצחו לפני למעלה מעשור וחצי - ובקולומביה עומד הצבא
לנצח, אחרי ששבר את גבו של ארגון הפאר"ק).

האילוצים והלחצים עלינו אינם חיצוניים, כפי שנהוג לטעון. הלחצים עלינו הם פנימיים - שכן בישראל יש
חלק גדול מהציבור שחושב ש-צ-ר-י-ך לסגת ולוותר , ומבחינתם לחץ חיצוני על הממשלה הוא דבר
סביר ומתבקש (מספיק לקרוא כמה מאמרים של םובליציסטים בנוגע למה שאובמה צריך להגיד לביבי,
בכדי להבין שהשלומיזם הפנימי הוא שמונע את הכרעת הטרור כאן, ולא שום לחץ חיצוני...).
אנשים יכולים לספר לעצמם שמבצע עופרת יצוקה הופסק בגלל לחת חיצוני, אבל האמת היא שמהערב
הראשון התחילו עיתונאים ואישי שמאל להגיד ש"המבצע השיג מטרותיו וצריך להיפסק". עיתונאים היו
אלה שהביעו דאגה מ"יחס אבדות לא פרופורציונאלי" (יעני, או שלנו יש פחות מדי הרוגים, או שלהם
יש יותר מדי הרוגים...). הדבר הזה מסביר, כמובן, מדוע כנראה ל-א ננצח את הטרור גם אחרי
שמשלחות לימוד שיגיעו לקולומבו, יחזרו לארץ עם המון לקחים...

lol, אהבתי את ה58964586439 פצצות.

בוא לא נבזבז זמן על זה כי כמדומני ששנינו מסכימים שהעניין הוא לא כל כך סדר הכוחות שהופעל ע"י המדינות אלא האם היתה מערכת לחצים חיצונית.

קודם כל טענתי שלבד ממערכת לחצים חיצונית ישנו העניין של סיוע לוגיסטי לארגוני הטרור. גם פה לא ניראה לי שיש לנו מחלוקת שכן, לדעתי (ואנא תקן אותי אם טעיתי) גם אתה סבור שהחזבאללה והחמאס מקבלים סיוע בנשק, מיומנויות וכסף מגורמים חיצוניים ולראייה החיבה שפיתחו הפלסטינאים בשנים האחרונות להנדסה תת קרקעית והישראלים להפצצות ארוכות טווח באפריקה.

באשר להאם מערכת הלחצים עלינו היא פנימית או חיצונית העניין לדעתי מורכב ולא חד משמעי. בלבנון 2 למשל פישלנו בענק! לא רק שהיה מעט מאוד, אם בכלל, לחץ חיצוני, אפילו מהעולם הערבי לא היה בעצם לחץ וכולם דיי רצו שנחסל את החזבאללה. עם זאת, הכשלון היחסי (כידוע לך בעיני זו לא היתה תבוסה) לא נגרם בגלל ה"שלומיסטים" (הכינוי לא כל כך אהוב עלי) אלא בגלל הכנה גרועה של הצבא ויותר מכך בשל חוסר נכונות מצד החברה הישראלית כיום לרמת ההקרבה והאבידות הנידרשת במלחמה. חוסר הנכונות הזה חוצה גבולות פוליטיים ואינו ייחודי למה שקרוי בישראל בטעות ה"שמאל".

למיטב הבנתי המוגבלת הלחץ לסיים את עופרת יצוקה בא דוקה מארה"ב ומאנשי אובמה שרצו שהמיבצא יסתיים לפני כניסתו לתפקיד. ידוע לי היטב שמקובל לחשוב שתזמון המבצע היה קשור לבחירות, ומן הסתם יש בזה אמת מסויימת, אבל (מעבר לסיום הפסקת האש וחידוש הירי מעזה) לדעתי חששו גם שעם כניסת הממשל החדש לא יהיה לישראל יותר חופש הפעולה ממנו נהנתה בשמונה שנות ממשל בוש והיתה זו ההזדמנות האחרונה "להכנס בהם" חזק. ארבעת החודשים האחרונים מראים שאם אכן זה היה השיקול, הרי שהוא היה שיקול נכון.

באופן כללי יותר קשה לי להסכים איתך שהלחצים הם פנימיים. אמנם התרגלנו ללוקסוס של ממשל בוש (ובעיקר סגן הנשיא צ'ייני) אבל יחס ממשל בוש לישראל הוא אנומליה ולא הנורמה. אפילו עם ממשל רייגן הסופר ידידותי היו התכתשויות (עיקוב אספקת מטוסי קרב לאחר הפצצת הכור העירקי, חיכוחים על רקע של"ג, שר הביטחון שרון היה דמות מאוד לא פופולרית בארה"ב באותם הימים וקספר ווינברגר היה תמיד רחוק מאוד מלהיות ידיד ישראל) ובמידה רבה שילם יצחק שמיר בכסאו כשעמד על שלו מול ממשל בוש האב.

מיקרה שמיר הוא מעניין כי אתה יכול לטעון ששמיר נפל כתוצאה מלחצים פנימיים וטכנים אתה גם תצדק, אבל ההפסד בבחירות נבע מכך שהציבור הישראלי מאוד לא אהב מצב בו היחסים עם ארה"ב מתוחים. אפשר אולי לאמר שהציבור הישראלי לחיץ אבל הלחץ בא מבחוץ.

אפילו כך האמריקאים הם רק חלק מהסיפור. האיחוד האירופי הוא שותף הסחר הגדול ביותר שלנו ותיראה איך ממשלת נתניהו עוד לא הספיקה לחמם את הכיסאות, שלא לדבר על איזו שהיא פעולה של ממש וכבר מאיימים האירופים שאם תיסוג ישראל מפתרון שתי המדינות ישפיע הדבר על יחסינו אם האיחוד.

ואגב, כל ההיסטוריה שלנו היא של לחצים חיצוניים, כך אולצנו לסגת מסיני לאחר מיבצע קדש, כך בימים שלפני מלחמת ששת הימים כשהאמריקאים דווקה היו שמחים מאוד אם ישראל היתה תוקפת את הסורים נימנעה ממשלת אשכול מצעד כזה מחשש לתגובה סובייטית (ותקפה במקום זאת את ירדן וכך ספגה את זעמם של האמריקאים). מלחמת יוה"כ נסתיימה כמו שנסתיימה, כמובן, לחלוטין כתוצאה מלחץ חיצוני, רוסי -אמריקאי שהגיע לשיאו כשקיסינג'ר איים שחיל האויר האמריקאי יתספק את הארמיה השלישית הנצורה אם ישראל תימנע מהמיצרים לעשות זאת.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

אני סבור שזו עוד אחת מהאקסיומות שלעוסות שהתקשורת (שתמיד התיימרה לדבר בשם "הציבור",
בעוד שבחירות אחרי בחירות מוכיחחות שהיא מייצגת בדיוק פסיק מתוכו...) מנסה להשריש. אין לי ספק
שהיו שפע של אי הסכמות עם ארה"ב לאורך השנים - אבל כל הלחצים כולם היו כאלה שראשי ממשלה
יכלו לעמוד בהם, לולא דחפו אותם גורמים פנימיים (שבלא מעט מקרים ה-ז-מ-י-נ-ו את אותו לחץ חיצוני)
להתקפל מול הלחץ.
יש משהו צורם להחריד במצב שבו יושבים גורמים שהובסו בבחירות ומנסים לעודד לחץ מבחוץ על מי שכן
ניצח בהן, במטרה להגשים את האג'נדה שלהם, שרוב הציבור לא נתן בה אמון - ואז הם מסבירים שצריך
להתקפל, כדי "לא להכנס לעימות עם ארה"ב". אליהו הנביא ניסח זאת היטב בסיפור על כרם נבות
היזרעאלי...

חמא"ס וחזבאללה מקבלות סיוע לוגיסטי מבחוץ כי יש מי שמאפשר להן לקבל סיוע שכזה. אין בעייה
אמיתית למנוע סיוע זה, אם יופעל כוח מספיק, שכן צירי האספקה לחמא"ס ברצועה הם מוגבלים (המצב
שונה לגבי חזבאללה) ואין דרך אמיתית למנוע מאיתנו להפעיל כוח כזה - מלבד העובדה שאם נשתמש
בו, אז"נפר את מגבלות הכוח", ונקלקל את התזה היפה ש"אין פתרון צבאי". עופרת יצוקה הייתה
מבצע שהיה בדרכו להוכיח שדווקא יש פתרון שכזה. שנים סיפרו לנו שאם ניכנס לעזה השמיים ייפלו
וחיילים ימותו באלפים. כל אותו זמן טענו כמה ניג'סים שהשאלה כמה ימותו לנו, תלוייה אך ורק בכמה
כוח אש נפעיל, והמשמעות היא שמספר ההרוגים שלנו ת-מ-י-ד יעמוד ביחס הפוך למספר הרוגי
האוייב. ככל שנפעיל יותר אש, כך ימותו להם יותר וימותו לנו פחות.
ככל שהתברר שהמבצע הזה מפריך את התזה השלומיסטית עתיקת היומין לגבי העדר פתרון צבאי,
כך הלכה וגברה ההתנגדות אליו. הוא הופסק בגלל סיבות פוליטיות שחלקן קשורות ברצון לעצור לפני
כניסת אובמה לבית הלבן - וחלקן קשורות בהנחה של יועצי הספין של ברק ולבני, ש"אפשר למכור
נצחון ולצבור נקודות לקראת הבחירות"...

הדוגמאות שהבאת לגבי לחת חיצוני הן כולן נכונות - אבל כולן קשורות בנסיבות קיצוניות של מלחמה
כוללת. כמעט בכל המקרים האחרים שסיפרו לנו על לחץ אמריקני - הוא בעיקרו היה לחץ שהוזמן
מפה, ונופח פה, במטרה להשיג את היעדים של אלה שיזמו את הלחץ הזה, אחרי שהציבור בחר לא
לתת אמון בדרכם, והם החליטו פשוט לחפש דרך לעקוף את הציבור.

לא רק בעיתות מלחמה אורי,

"אני רוצה להביע אכזבה עמוקה מגישת ישראל במהלך המו"מ... לכשלון במו"מ יהיו השלכות מרחיקות לכת על האיזור ועל יחסנו. הוריתי על הערכה מחדש של מדיניות ארה"ב באיזור כולל יחסינו עם ישראל במטרה להבטיח את האינטרסים האמריקאים. אנו נידע אותך על החלטתנו." מתוך טלגרמה ששלח הנשיא פורד לרוה"מ רבין במרץ 1975. וכמובן, לטובת קוראים מיודעים פחות ממך, פורד היה רפובליקאי למהדרין ובממשלו, נוסף כמובן לקיסינג'ר, ישבו גם ג'ורג' בוש האב, דונלד ראמספלד ודיק צ'ייני.

המחלוקת שלי איתך היא על הנטיה לחפש ולהאשים אויבים מבית. נכון שזה צורם מאוד כשמנסים לעקוף את הממשלה הנבחרת ופונים למעצמה זרה בבקשה שתפעיל לחץ. אפילו שלטים באנגלית בהפגנות ישראליות למהדרין צורמים. עדיין מוטב לא להסיק מכך מסקנות מרחיקות לכת. לימין יש את הדרכים שלו, שהן לא יותר לגיטימיות מאלו של השמאל, לעקוף ממשלות נבחרות.

לצרפתים לפני מלחה"ע הראשונה היתה מחברת ב' Carnet B רשימה של מסיתים, אנארכיסטים, פציפיסטים וחשודים בריגול שהיו מועמדים למעצר במקרה מלחמה. בראשון באוגוסט 1914 פרץ ויכוח בממשלה הצרפתית. רוה"מ לשעבר קלמנסו המליץ למלוי, שר הפנים להפעיל את הרשימה. רוה"מ ויויאני בנסיון לשמור על האחדות הלאומית סירב. כמה זרים נעצרו אבל לא צרפתי אחד. מתוך 2501 השמות ברשימה 80% התנדבו בסופו של דבר לשירות צבאי.

גם בארץ, בעתות חירום כמו לפני חומת מגן, מלחמת לבנון השניה ומבצע עופרת יצוקה היתה בסופו של דבר לממשלה תמיכה כמעט מקיר לקיר בקרב האוכלוסיה היהודית. ממש כמו שמשפחת אמיר לא יכולה להחשב למייצגת של כל הימין הישראלי לא כל מי שבשמאל הוא יהונתן פולק.

בנוגע להאם ניתן להכריע טרור באמצעים צבאיים יש ראיות לכאן ולכאן. מכל מקום, בשביל להוכיח את הנקודה שלך לא צריך היה אפילו לחכות לעופרת יצוקה. דווקה שלישיה ששניים מחבריה אתה כרגע מאוד לא אוהב הצליחה לא רע בכלל לדכא גל טרור באמצאים צבאיים. שרון, מופז ויעלון אולי לא חיסלו את הטרור אבל הורידו אותו לרמה ברת ניהול (הביטוי 'נסבל' לא כל כך מוצלח בהקשר הזה). עוד לפני חומת מגן, בפברואר 2002 נכנסו חטיבות גולני והצנחנים למחנות ג'נין ובלאטה. אחרי חומת מגן ועופרת זה אולי ניראה מובן מעליו אבל לפני המבצעים המוצלחים של צה"ל בשני המחנות היה בצבא חשש כבד מאוד מפעולות כאלו. בסופו של דבר נהרג חייל בודד מכל חטיבה בשני המחנות יחדיו (שני חיילים בסה"כ). לפלסטינאים היו עשרות הרוגים, מרביתם חמושים.

בכ"ז תרשה לי לפקפק ביכולת שלנו לאורך זמן לחסל לחלוטין את הטרור. עדיין שתי האמירות הישנות של קיסינג'ר, שהמקסימום שהישראלים מוכנים לתת הוא פחות מהמינימום שהערבים מוכנים לקבל ושהסכסוך הוא בילתי פתיר כי הישראלים חזקים מדי צבאית והערבים חזקים מדי מדינית, עדיין שתי האמירות הללו תקפות בעיני.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

וג'ונסון היה דמוקרטי ידיד נפש לישראל...
המפלגה הרפובליקנית תמיד כללה בתוכה מרכיביפ לא אוהדים, שבשנים האחרונות נדחקו יותר ויותר
לשוליים שלה (מאז תחילת שנות ה90 - אחרי תבוסת בוש האבא, ובעיקר אחרי הנצחון בבחירות האמצע
ב1994).
המפלגה הדמוקרטית, פעם הידידה הגדולה של ישראל, הולכת ומאמצת מאפיינים של מפלגה שלומיסטית
מערב אירופאית מצוייה. יש בה עדיין גורמים ידידותיים, ושיטת הבוחרים האזורים מאפשרת ללובי הפרו
ישראלי להחזיק בכמה מנופי לחץ - אבל בגדול זוהי מפלגה ה-ר-ב-ה פחות ידידותית לישראל (ולא, אני
לא מקבל את התזה המטופשת ש"חבר אמיתי יודע גם לתת כאפה בפנים כשצריך", שמנסים להעביר לנו
כהסבר לממשל העויין שמכהן כרגע...).
אתה יכול להיות עימי במחלוקת ככל שתחפוץ, אבל עובדתית, הגישה של לעקוף תוצאות בחירות באמצעות
פנייה לגורמים זרים, קבלת מימון מממשלות זרות במטהר להעביר אג'נדה הקשורה לויכוח פנים-ישראלי,
היא תופעה שמאפיינת צד אחד בשיח הפוליטי בישראל - והיא אנטי-דמוקרטית בכל מובן שלא תרצה.
ברוב המדינות בעולם, אגב, היא גם מוגדרת כלא חוקית...
אני לא מטיל ספק בכך שרוב אותם חבר'ה שפונים לגורמים זרים כדי לסייע להם להתגבר על רצונו של
הבוחר הישראלי, חושבים שהם עוזרים לישראל. זה בכלל לא משנה, שכן אני יכול לקחת דוגמא
קיצונית במיוחד ולהזכיר לך שכל מעשה של אלימות פוליטית בארץ, בוצע ע"י פושע שחשב שהוא מציל
את עם ישראל - ושנינו נסכים שזה לא מהווה נסיבה מקלה בשום פנים ואופן. מי שמנסה לעקוף את
רצון הבוחר, לא משנה מאיזה מניע, פועל באופן לא לגיטימי, גם אם לא נחקק חוק ספציפי כנגד זה.
הנזק שנגרם לנו כתוצאה מהזמנת לחצים חיצוניים, הוא עצום. הנזק הפנימי שנגרם לנו כתוצאה מכך
שיש אנשים שמבינים שלבחירות אין ערך, מאחר ויש צד שפשוט לא יכבד את תוצאותיהן ויפעל להשגת
לחצים מבחוץ כדי להגשים מצעו - עצום גם הוא.

"חומת מגן" היה מאוד מוצלח - וחבל שנזכרו לבצע אחרי חודש עם 120 נרצחים בפיגועים. אם כבר
נתת קרדיט לשרון על המבצע (לא ברור לי למה), אז תן קרדיט כזה גם לפואד, שהיה שר הבטחון.
אני, כמובן, לא נותן קרדיט לאף אחד מהם. העובדה שהיה צריך את החודש הקטלני ביותר בתולדות
הציונות, בכל הנוגע לטרור, כדי להגיע למבצע הזה, מגמדת כל הצלחה שלהם. לו התבצע המבצע
שנה מוקדם יותר, היה מגיע קרדיט לשרון.
שרון ופואד גם אחראים למדיניות הנפשעת של העדפה על שמירת חיי פלסטינים בהשוואה לחיי
חיילים שלנו - שכתוצאה ממנה נהרגו לנו 23 לוחמים בג'נין.

אני לא חושב, ולא כתבתי, שאפשר לחסל "לחלוטין" את הטרור. אפשר לחסלו באופן כמעט מוחלט.
הדרך לעשות זאת היא הדרך שבה הדבר נעשה בקולומביה ובסרי לנקה - ולא בדרך הזחילה
וההתרפסות בפני מנהיגי הטרור...

בישראל הלוחמה היא בין שני עמים, שכל אחד מהם טוען כולה שלי.
בסרילנקה המלחמה היא מלחמת אזרחים בתוך עם אחד ( = אולי דומה המצב לאירלנד הצפונית)

בסרילנקה שני הצדדים הם טמיליים. מצד אחד הטמילים המקומיים ( המורדים ) ומהצד השני הטמילים שיובאו מהודו ע"י האנגלים למטעי התה ( הממשלה ). לשני ה"פלגים" דת משותפת, אמונה משותפת ומנהגים משותפים - המאבק היה מי הוא זה שישלוט במדינה.

למרות שעברו חמש שנים מהאשכול הזה, לא ניסית אפילו ללמוד את העובדות?
בסרי לנקה הייתה מלחמה בין הסינהלים לבין הטמילים. זה לא אותו עם ולא אותה דת (הסינהלים הם בודהיסטים והטמילים הם הינדים).
למעשה, למעט סימני פיסוק (שגם בחלקם טעית...), כל מה שכתבת שגוי.זה שיא חדש אפילו בשבילך...

לבטל את כל ההשתלמויות היקרות בארה"ב ואירופה של גנרלי המטכ"ל - לשלוח אותם רק לסרי לנקה שילמדו איך מביסים טרור. גם יחסוך כסף. גם את סר הבטחון לא יזיק להצניח לשם לאיזה שנה או עשרים.

הצבא חיסל 2000 אזרחים וגם המחתרת לא חסר להם,אבל נחמד לראות איפה היה האו"ם שמום השטני כאשר הצבא שם החליט למגר טוטאלי מחתרת טרור.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

צבא הכבול ב"מוסריות" וב"הומאניות" וב"קוד אתי" לא יכול לנצח שום דבר.

"אין טעם שהכבשים יקבלו החלטה בזכות הצמחונות, כל עוד הזאבים אינם שותפים להשקפה זו."
ויליאם ראלף אינג'

לשלוח את כל הפיסניקים שלנו להשתלמות בקולומבו.

איזה שטויות, לשלוח ללמוד איך מביסים טרור ?
צריך להתמודד עם הבעיה האמיתית של מדינת ישראל במלחמתה ( באי מלחמתה )
בטרור.

הבעיה של ישראל זה השמאל שנלחם במדינה ובעם במקום בטרור,
למה אתם מפחדים להתעמת עם הבעיה ?
יש להתמודד עם השמאל, ברגע שנביס את השמאל נוכל בקלות לסיים את המלחמה בטרור
ובכל אוייב שיבוא.

השמאל זאת הבעיה של מדינת ישראל, הפנימו והפיצו.

אז אני מבין שלפי דעתך אנחנו צריכים לחיות במדינה דיקטטורית שבה שולטת רק דעה אחת והיא הדעה הימנית.
נכון?

כי אתה מגנה את השמאל כאילו זה דבר אסור.

את מעשי השמאל הישראלי בנושא בטחון אני מגנה,
להיות בעד האוייב זו לא דעה זה שיכות, בנושא קיום המדינה אני רואה בהתנהגות השמאלנים בגידה.

את דעת השמאל בנושא קורבנות השלום אני מכנה בגידה ושיתוף פעולה עם האוייב.

השמאלנים במעשיהם ( בנושא בטחון המדינה וקיומה ) בחרו בצד האוייב,
אי לכך הם אוייב.

כפי שכבר כתבתי בפוסט אחר בפורום אני שמאלני פרט לנושא בטחון,
אפשר להחליף דעות בכל שאר תחומי החיים אך לא בנושא מוות ילדנו ולא בנושא קימנו.

כאשר נלחמים באוייב וגם צריך להלחם במשתפי פעולה שמאלנים המצב קשה ולראיה מדינת ישראל.

אי אפשר לנצח את הטרור השמאלנים מטיפים השכם וערב בכל עיתון ומדיה מחורבנת.

בקיצור, נושא חופש הדעה בנושא בטחון לא רלוונטי,
או שאתה איתם או שאתה איתנו.

משחק ה"דעות" הוא משחק חביב כאשר הנושא נדון בכותלי אוניברסיטה בשוויץ.

אז אתה בעצם חושב שמפלגת העבודה היא מפלגה רעה?
אחרי הכל הם שמאלנים.

או, האלה ממר"צ - גם אותם אתה רוצה להרחיק?


אז מה? אז לאנשים אחרים יש דעה אחרת ממך, גם בנושא בטחון - זה לא משנה.
להפך זה חשוב, תמיד חשוב שיהיה צד שני שיעביר ביקורת וייתן איזון.
אם לא יהיה שמאלנים וכולם יהיו ימניים קיצוניים, לאן נגיע?
ובנוסף, אם לא יהיו לנו ימניים ויהיו שמאלניים קיצונים לאן נגיע?

במדינה דמוקרטית חשוב שיהיה מגוון דעות, וגם אם מישהו חושב שלא צריך להילחם זה לא אומר שצריך להעיף אותו מכאן או להרוג אותו. אתה יכול לא להסכים איתו, אתה יכול לכעוס עליו, אתה יכול גם להתווכח איתו ולנסות לשנות את דעתו - אבל מכאן ועד להשתמש באלימות נגדו בגלל הדעות שלו זה כבר מוגזם ולא מוסרי.

שלא תתבלבל, אני לא אומר שאני שמאלני, להפך - אני מגדיר את עצמי כימני, אבל אתה לא יכול להגיד שאסור שיהיה כאן שמאלנים - חד וחלק.

אם לא שמת לב, הטרור הביס אותנו בעזרת אותם דעות של השמאלנים בנושא בטחון,
ואילו בסרי-לנקה ללא השמאלנים המדינה הביסה את הטרור.

אם השמאלנים לא היו מתרוצצים כעכברים ברחבי תבל משמיצים את היהודים וישראל דיינו,
אך מה, השמאלנים גם כאשר מפסידים לא משנים עמדה, כאשר המוות מלטף את ילדנו בפיצוץ
השמאלנים מתחפרים יותר בעמדתם שהתפוצצה תרתי משמע.

זה ממש לא עניין של דעות,
יש כוונות בפעולות שהשמאל נוקט בקידום המדינה הפלשתית.

אם לא ננצח את השמאל לא נוכל לנצח במלחמה.

שלא תתבלבל, אני שמאלני פרט לבטחון.

כאשר הורגים בנו, גם אם דעתך שונה מדעתי משתפים פעולה כנגד האוייב מנצחים,
ורק כאשר לא מתים יותר בשם השלום אפשר לדבר ולהחליף דעות עד שיצא עשן מהאזנים.

אני רוצה לראות מה יקרה לאוהד כדורגל שיתמוך בקבוצה היריבה ( רק להדגמה ).

בקיצר, אם אותם שמאלנים מעדיפים את היריב אז הם בצד של היריב נקודה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי moozes או שאתה איתם או שאתה איתנו. משחק ה"דעות" הוא משחק חביב כאשר הנושא נדון בכותלי אוניברסיטה בשוויץ.

אז אם זה ככה אז מה בעצם ההבדל בינינו לבין האויבים שלנו ובשביל מה אנחנו נלחמים כל השנים הללו? נוכל פשוט למסור את גורלנו בידי השכנים שלנו הנחמדים וכך תוכל לקבל את הדיקטטורה החד מימדית שלך מוכנה.

Reality is that which, when you don't believe in it, doesn't go away.
Peter Viereck, 1916-2006

השאלה היא לאיזה קבוצה אתה שייך.

נלחמנו להקים בית לעם היהודי לא ע"מ למסור אותה לכל המרבה בטרור.

כמובן שאלו המעונינים לתת, מן הסתם מקדמים את נושא הדעות והביקורת ( השטנית ) העצמית הזו.

גשו תבקרו ותטחנו לעולם את המוח בגנות הכניעה לטרור באותה עוצמה ואמצעים שהכפשתם את המדינה,
ביקורת עצמית ? תבקרו את עצמכם על תמיכתכם בטרור, כי "דעות השמאל" בבטחון הן תמיכה ועידוד הטרור.

בשם קורבנות השלום.

1. השמאל קבע בהתיישבותו את גבולות המדינה
2. השמאל הקים מנגנון שלטוני, עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל.
3. השמאל פרק את אירגוני הטרור ויצר את צה"ל.
4. השמאל יצר מגבלות על האזרחים הערביים ומנע מהם כל השתלבות במוסדות המדינה.
5. השמאל יצא למלחמת מנע ב- 1967.
6. השמאל הקים את ההתנחלויות הראשונות בשטחים שנכבשו ממלכת ירדן.
7. השמאל הגה את תוכנית אלון - ששמשה את הימין ליצירת מצב של אין מוצא
8. השמאל לא השכיל למנף את ההישגים הצבאיים של מלחמת 1967, להסכם שלום עם כלל שכנינו.
9. השמאל הנחיל את גישתו לנושא הפלסטינאי, למנהיגי הימין ופרש לשינה עמוקה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 1. השמאל קבע בהתיישבותו את גבולות המדינה 2. השמאל הקים מנגנון שלטוני, עוד בטרם הוקמה מדינת ישראל. 3. 4 5. השמאל יצא למלחמת מנע ב- 1967. 6. השמאל הקים את ההתנחלויות הראשונות בשטחים שנכבשו ממלכת ירדן. .

נכון, יפה וטוב. אבל את זה עשה השמאל הציוני שכבר אינו קיים. השמאל האמיתי. לא חסרי האחריות הנהנתנים, האנטי דמוקרטים והגזענים מהשמאל הפוסט ציוני

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 1. 3. השמאל פרק את אירגוני הטרור ויצר את צה"ל. . .

מוזרה תוצאת ההשוואה בין ההתלהבות שלך לדחוף את מושג 'הטרור' בתאורך את הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י מול הדרך בה זינקת להגן על 'שמו הטוב' של אבו מאזן רק לפני שבוע. יכלת להשתמש במושג 'מחתרות' אבל בחרת במילה 'טרור' ולא בכדי. הרי חלק מעסקאות השטן שעורך השמאל הפוסט ציוני עם הטרור האמיתי של הכנופיות הערביות הן כה מצחינות שחובה לנסות ולטהר את הצד הערבי ולו ע"י יצירת סימטריה מדומה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 1. 4. השמאל יצר מגבלות על האזרחים הערביים ומנע מהם כל השתלבות במוסדות המדינה. . .

נכון. השאלה שלא נדע את התשובה עליה היא האם מתן הזדמנות להשתלבות כזאת הייתה מובילה את ערביי ישראל לתחושת השתלבות או שהיינו רואים את הבוגדנות, האלימות והחתרנות במימון חוץ ובתמיכת שמאל קיצון כבר בשנות החמישים כשישראל הייתה שברירית יותר

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 1. 7. השמאל הגה את תוכנית אלון - ששמשה את הימין ליצירת מצב של אין מוצא 8.

נכון שהוא הגה את תוכנית אלון אבל חזון ההתישבות של הימין ביו"ש אינו מבוסס על תוכנית זו. מעבר לכך שאיש לא יכול לתקוע לידך ששליטה שברירית של משפחה ירדנית דיקטטורית 12-15 ק"מ משפת הים הייתה מובילה אותנו למקום טוב יותר

ושוב - את ה'אין מוצא' אתה לא מייחס חלילה לצד האלים שמנגד אלא 'לימין' או 'לישראל'. כאילו לא הייתה חרטום. כאילו לא הייתה האמנה הפלשתינית, כאילו אין אסלם רצחני בכל מקום במזה"ת שאינו קשור לקו ירוק כלשהו

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ישראל היפה 9. השמאל הנחיל את גישתו לנושא הפלסטינאי, למנהיגי הימין ופרש לשינה עמוקה.

השמאל הציוני מימש במלואה את גישתו המוצהרת לנושא 'הפלשתיני' בתצורתה מרחיקת הלכת ומער לכך - בהסכמי אוסלו. המציאות והפלשתינים חשפו את הטעות שביסוד גישה זו. בנקודה זו התפצלה ציונות השמאל ל'ציונות' [כלומר כאלה המזהים את הסכנה שמנגד ומבינים שבמאה שנים הקרובות המזה"ת הוא אותו מזה"ת והים הוא אותו ים] ול'שמאל הפוסט ציוני' [כלומר אלה שמבינים שאפשר לעשות כסף, קריירה וכיבוס מצפון לכל מיני יצרים אפלים (כמו גזענות, הדוניזם צרוף ושינאה עצמית) בעזרת תמיכה מתממת בתוכנית השלבים הפלשתינית] או לסתם כאלה שמתקשים לומר 'טעיתי'.

אתה טועה בהחלט אירופה היא קודם כל הבעייה של ישראל אחר כך כל השבבים והנגררים.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://up96.siz.co.il/up2/nmxcjiytjtzm.gif]

אי אפשר להלחם בחזית כאשר בעורף יש שמאלנים המחבלים בכל מאמצי המלחמה,
אירופה היא בעיה של אירופה, לנו אין מלחמה באירופה.

מלחמתנו נכון להיום היא מול השמאל הישראלי שרוצה את טובת האויב ועוזר למטרות האויב.

תשאל את קורבנות השלום.

הלקחים שניתן להפיק מהסיבות להקמת ארגון הטרור ”נמרי השחרור של טמיל אילם" שפעל בסרי־לנקה, מדרכי פעולתו ומאופן הכרעתו עשויים לשמש מדינות דמוקרטיות אחרות שנלחמות בטרור, ובהן ישראל

http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/0/113290.pdf

אשכול מ-2009 שהוקפץ.
להבא, נא לפתוח אשכול חדש עם קישור לישן.
ננעל

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20