המאזן האמיתי בעזה: בין ניצחון מוחלט לתיקו אסטרטגי

​השיח הציבורי עוסק ללא הרף בשאלה האם הגענו ל"ניצחון מוחלט". כשמסתכלים על המציאות בעיניים פקוחות, התשובה ברורה: צה"ל וחמאס נמצאים כרגע במצב של תיקו. לא ניצחון מוחלט, ולא סתם ניצחון — אלא תיקו אסטרטגי מורכב.
​
הנה הניתוח של המצב:
​
* למה זה לא ניצחון?
כל עוד חמאס לא מביע חרטה עמוקה ואמיתית על הטבח בשביעי באוקטובר, וכל עוד הוא לא מבין שהמתקפה הזו הייתה הטעות הגדולה בתולדותיו — לא ניתן לדבר על ניצחון מוחלט. מודעות לכישלון מצידם היא תנאי הכרחי להכרעה.
​
* למה זה לא הפסד?
מנגד, חמאס של היום כבר ממש לא חוגג. המכה שהנחתנו עליו גרמה לו להצטער קצת על הרגע שבו יצא למתקפה. המחיר הכבד שהוא שילם וההרס בעזה הביאו אותו למצב שבו השמחה התחלפה בהבנת גודל האסון שהוא הביא על עצמו.

​* הזווית האסטרטגית - הכניסה לרפיח:
חשוב לזכור: המצב הזה הושג רק בזכות הנחישות בשטח. אם היינו נכנעים ללחצי השמאל ולא נכנסים לרפיח, אפילו לתיקו לא היינו מגיעים — זה היה נגמר בהפסד מוחלט. רק התמרון ברפיח שבר את המאזן ומנע תבוסה ישראלית.
​
בשורה התחתונה: תיקו הוא אולי לא היעד ששאפנו אליו, אך הוא מוכיח שעצם העמידה האיתנה והמהלכים הצבאיים הנדרשים מנעו תבוסה והביאו את חמאס להפסיד הרבה יותר מאשר מה שהוא תכנן.

לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר (ישעיהו סב א)

חצי האי ערב - לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.

מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים.

https://sites.google.com/site/hamedinai/