
26-05-2005, 10:02
|
|
|
|
חבר מתאריך: 18.05.05
הודעות: 13
|
|
|
האוניברסיטאות בישראל הן חלק משלטון הכיבוש והאפרטהייד
מצורף תרגום למאמר שהביאה רעיתי , נחמה באשכול קודם:
http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=62951
ללמוד מהחרם על דרום אפריקה [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] מאת רוני קסרילס וויקטוריה בריטיין [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] האוניברסיטאות בישראל הן חלק משלטון הכיבוש והאפרטהייד [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif]
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.haaretz.co.il/hasite/images/0.gif] באוקטובר האחרון איימאן אל-המאס בת ה-13 נורתה ונפצעה בידי חיילי צה"ל ברפיח, אף שזוהתה כילדה ולבשה מדי בית ספר. איימאן היא אחת מ-654 הילדים הפלשתינאים שנהרגו בשטחים הכבושים מאז ספטמבר 2000. כמה מהם נרצחו בכיתות בית הספר שלהם. 3,500 ילדים נפצעו. יותר מ-300 יושבים בבתי כלא ישראלים.
במצב החירום בדרום אפריקה (בתקופת האפרטהייד), שהוכרז בתגובה על מסע הפגנות ומחאות כלל ארצי באמצע שנות השמונים, נהרגו 312 ילדים, יותר מ-1,000 נפצעו, 2,000 ילדים מתחת לגיל 16 הוחזקו במעצר בלא משפט, אלפים נוספים נאסרו, מאות נמלטו לגלות, והדבר הטביע חותם על דור שלם לכל חייו. דזמונד טוטו כתב על ילד אחד, ג'וני, שאותו ראה במעצר משטרתי: "רציתי לבכות, הייתי מלא זעם נגד שיטה היכולה לעולל זאת לילד... די היה במקרה של ג'וני לבדו למלא כל אדם הוגן... בתיעוב ובזעם".
המקרה של איימאן הוא מקרה כזה, 20 שנים מאוחר יותר. ב-2004 פסק בית הדין הבינלאומי בהאג שהחומה שבנתה ישראל אינה חוקית. אבל ישראל התעלמה, בדומה לדרום אפריקה הישנה כאשר עמדה בפני גינוי בינלאומי.
לפני 20 שנים נענו 496 אנשי אקדמיה בריטים לפנייה של מנהיגי אי-אן-סי בגלות וחתמו על מכתב שקרא להטיל חרם אקדמי על דרום אפריקה. כיום יש בקרב אנשי האקדמיה בבריטניה כאלה החשים שאינם יכולים לקבל את הכיבוש הישראלי, את המדיניות שהביאה להקמת החומה, ואת קיומו של דור ילדים חדש הסובל כמו אותם ילדים דרום אפריקאים.
איימאן וג'וני לא יילכו לעולם לאוניברסיטה. אבל כמה מהחיילים המעורבים בפשעים כמו רצח הילדה הזאת הם מרצים באוניברסיטה, המשרתים מדי שנה שירות מילואים בצבא הכיבוש ובשאר ימי השנה ממשיכים בגישה של עסקים כרגיל. שום מוסד אקדמי ישראלי לא ניתק במחאה את קשריו עם הממסד הצבאי-הביטחוני במדינה. שום מוסד אקדמי לא פירסם גינוי להפרות זכויות אדם קשות של פלשתינאים. מצב זה הוא חלק מהסיבה לקריאתם של פלשתינאים להטיל חרם על מוסדות אקדמיים ישראליים.
התגובה הפוליטית על החלטת איגוד המרצים בבריטניה (AUT) להטיל חרם אקדמי על אוניברסיטאות ישראליות פטרה כלאחר יד את ההשוואה בין ישראל לדרום אפריקה. הקריאה להחרים אוניברסיטאות ישראליות עלתה אך ורק בגלל שותפותן בשיטת האפרטהייד הישראלית, שלדעת רבים היא מקבילה לקודמתה במידה מספקת כדי להצדיק עיצומים.
ישראל שומרת על הפרדה גזעית בשטחים הכבושים בין יהודים לפלשתינאים (מוסלמים ונוצרים). הראשונים נהנים מהטבות כלכליות, כבישים מיוחדים, דיור מסובסד ומוגן וזכויות פוליטיות מלאות. אפילו תחת האפרטהייד לא היו מעולם כבישים ללבנים בלבד. מעולם לא היה סגר ממושך ומעולם לא הוטל עוצר שניתק שחורים אלה מאלה. פלשתינאים, לעומת זאת, חיים בכיבוש צבאי שהורג והורס, אבל גם ממשיך ומנשל אותם בהתמדה מאדמותיהם לטובת מתנחלים.
השאיפה לרוב אתני-דתי יהודי חילחלה מהשטחים הכבושים לאג'נדה "הלאומית" הישראלית, שרואה יותר ויותר את אזרחיה הערבים של ישראל כ"איום דמוגרפי". מהמיעוט הפלשתיני בישראל נשלל במשך עשרות שנים שוויון בבריאות, בחינוך, בדיור ובבעלות על קרקעות, אך ורק מתוקף היותו לא-יהודי. אנשים אלה מודרים מעצם ההגדרה של "מדינה יהודית", ואין להם, למעשה, כל השפעה על החוקים או על מדיניות פוליטית, חברתית וכלכלית. מכאן נובע הדמיון ביניהם לשחורים דרום אפריקאים.
בנוסף, ישראל מוסיפה לשלול מפליטים פלשתינאים שגורשו במלחמת 1948 את זכותם לשוב לאדמותיהם. ישראל מבססת את עמדתה, המנוגדת לזכויות אדם בסיסיות ולחוק הבינלאומי, על זכותה לשמר את עליונותה היהודית. שום מדינה אחרת בעולם אינה מעזה כיום לתבוע לעצמה זכות דומה.
כמה מוסדות אקדמיים ישראליים ביקרו את המדיניות הגזענית של המדינה? כמה אנשי אקדמיה ישראלים סירבו לשרת בשטחים הכבושים מסיבות של מצפון? כמה מרצים הביעו התנגדות פומבית לכיבוש של אדמות פלשתיניות? אילן פפה וטניה ריינהרט הם היוצאים מן הכלל באופן בולט, והם עומדים בראש כמה אנשי אקדמיה ישראלים התומכים בקריאתם של אנשי האקדמיה הפלשתינאים להטיל חרם אקדמי סלקטיווי.
צעדי החרם והעיצומים שהוטלו על דרום אפריקה סייעו בסופו של דבר לשחרר במדינה זו שחורים ולבנים כאחד. פלשתינאים וישראלים ירוויחו גם הם ממערכה לא אלימה זו שהפלשתינאים קוראים להנהגתה.
קסרילס הוא השר לענייני ביון בממשלת דרום אפריקה ולשעבר מפקד "אומקונטו וה סיזווה", הזרוע הצבאית של הקונגרס האפריקאי הלאומי. הוא כותב כאדם פרטי. ויקטוריה בריטיין היא עיתונאית בריטית
|