גם אחרי שהסוסים הטרויאנים חדרו אל מחשבי החברות הגדולות במשק, במשטרה מקווים שדי בשישה שוטרים כדי לסגור את האורווה

שולחנות חדר "צוות עבירות מחשב" במפלג ההונאה של משטרת מחוז תל אביב כמעט קרסו ביום רביעי מעומס המחשבים והדיסקטים שהונחו עליהם. בחדר, בו בדרך כלל יש מקום לשני חוקרים בלבד, עבדו בצפיפות חמישה חוקרים, שהושאלו מיחידות שונות ברחבי הארץ. המפלג כולו נראה כחדר מלחמה אחד גדול: חוקרים התרוצצו מחדר לחדר, נחקרים ישבו בחדרים השונים וענו על שאלות, ומחוץ לאחד החדרים השתרכה קבוצה קטנה של מתלוננים חדשים שהמתינו לספר לחוקר על חשדם, כי גם במחשבי החברה שלהם הוטמנה תוכנת הריגול התעשייתי הידועה בשם הסוס הטרויאני.

בימים רגילים, בהם לא נחקרת במפלג פרשייה כה גדולה, לא זוכים שני חוקרי צוות המחשבים לאור הזרקורים. בעבר הם היו שלושה חוקרים, אך מאז החליט אחד מהם לעזוב את ישראל לא הצליחו לאייש את תפקידו בחוקר מומחה חדש. עיסוקם מתמקד בחיפוש שהם מתבקשים לבצע עבור כלל יחידות מחוז תל אביב, במחשביהם של חשודים בפרשיות שונות. הם מחפשים מסמכים חשודים ותמונות שיכולות לקשור חשודים לתיק המתנהל נגדם. לפעמים הם גם מטפלים בתלונה שמוגשת בעניין עבירות מחשבים.

בקיצור, הפרשייה הנוכחית כמעט שחשפה במערומיה את יכולותיה הדלות של יחידת מחשבים במשטרת ישראל. כמעט, מפני שלמרות הקשיים, הצליחו פקד ניר נתיב ורס"ר משה זילברשטיין לפצח את הפרשה, ולגלות כי מי שפרץ בתחילה למחשבו של הסופר אמנון ז'קונט הוא גם האיש שייצר ומכר את תוכנת הריגול התעשייתי למשרדי חקירות בארץ, שמצדם ריגלו בעזרתו בעשרות חברות במשק.

אנשי המחשבים של המשטרה מקווים, כי פרשת הסוס הטרויאני שעוררה רעש רב עם חשיפתה מהווה קו פרשת מים במודעות הקיימת במשטרה לצורך בחוקרי מחשב מיומנים ובהזרמת תקציבים ליחידות המחשב. "אין ספק שהפרשה הזו הפעילה דינמיקה אחרת. זה לא שנפתח עבורי ברז אינסופי של כסף, אבל לפחות במקרה הזה כל מה שאני צריך ומבקש, אני גם מקבל", אומר פקד נתיב.


מספר חוקרי המחשב הפעילים כיום במשטרה לא עולה על כ-20. רובם מפוזרים במחוזות המשטרה השונים ובראשם עומד המפלג הארצי לעבירות מחשב. השם נשמע אולי מרשים, אבל למעשה מדובר בשמונה שוטרים העוסקים בעבירות מחשב, והם כפופים ליחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"). מפקד היחידה, סגן ניצב מאיר זוהר, זועק כבר זמן רב, כי קיים צורך דחוף בהקמת יחידה ארצית עצמאית ומורחבת שתעסוק בתחום. "למה לעבוד כחלטורה אם אפשר לעבוד מסודר, כפי שעובדים בכל מדינות המערב", הוא שואל. לטענתו, המשטרה מטפלת כיום רק ב"קצה קרחון של העבירות שבאמת קורות בארץ. מה שהמשטרה צריכה זה גוף אסטרטגי שיהיה בעל ראייה ארצית, ויהיה בעל תקציבים - אנחנו צריכים ציוד חדש יותר, חומרה, סביבת עבודה נאותה. עולם הפשע הבין כבר מזמן שהתחום הזה הוא עקב אכילס של המשטרה, והם עושים בזה שימוש".

מפתיע לגלות, כי גם פקד נתיב וגם רס"ר זילברשטיין מעולם לא למדו באופן מסודר את תחום מדעי המחשב. זילברשטיין התחיל כשוטר מן המניין, בעוד שנתיב התגייס למשטרה כחבלן, ובמקביל למד כלכלה, גיאוגרפיה ומינהל עסקים. כשעבר נתיב למפלג ההונאה של מחוז תל אביב הביע התעניינות להצטרף לצוות חקירות המחשב, וכך היה. כמרבית חוקרי המחשב במשטרה הוא השתתף בקורס משטרתי שהכשיר אותו להיות "חוקר מיומן" בתחום: "בקורס לומדים כיצד לעבוד כחוקר משטרה עם המחשב, כיצד להוציא ראיות ממחשבים, ולומדים כמובן גם ידע מקצועי נוסף", הוא מסביר.

אלא שאת עיקר השכלתו רכש נתיב בעצמו: "בהתחלה לא הבנתי הרבה. כשהמתלוננים הגישו תלונה לא הבנתי מה הם אומרים, היינו צריכים ללמוד אפילו מה זה שרת", מחייך נתיב. רק מחקירה לחקירה השתכלל הידע.

סנ"צ זוהר מוגדר כאחראי מקצועי על נתיב וזילברשטיין, אך פרט לכך אין לשניים כל גוף מקצועי להתייעץ עמו או ללמוד ממנו כאשר הם חוקרים פרשיות סבוכות יותר, כמו למשל במקרה הסוס הטרויאני: "למזלנו ישנו בעל חברה בתחום המחשבים שהגיש אצלנו בעבר תלונה, ומאז הוא עומד אתנו בקשר וגם תמיד מוכן להושיט יד בעזרה. הוא מסייע לנו בין היתר להבין מונחים חדשים ותחומים לא מוכרים".

כאשר גם אותו איש היי-טק אינו מסייע, נעזרים השניים באינטרנט: "הכל נמצא שם. ככה גם למדנו במשך חצי שנה מה זה סוס טרויאני ואיך הוא פועל", מסביר נתיב ומוסיף בחיוך, כי "משפט המפתח בצוות הוא לא להתבייש לשאול".

ישראל במקום השלישי בעולם בפריצות למחשבים

למעשה, הפרשה נחשפה כמעט במזל, לאחר שקודם לה עבדו שני החוקרים על פרשיית הונאת מחשבים, שבסיומה רכשו ידע מקצועי רב שלא הכירו והיה זה שאיפשר להם גם להתמצא בפרשת הסוס הטרויאני.

לדברי זוהר, כל אנשיו במפלג הארצי הם בעלי תארים והתמחות במדעי המחשב. בכירים במשטרה טענו, כי הקושי הראשוני בו הם נתקלים בשדרוג חוקרי המחשב הוא היכולת לשכנע בוגרי אוניברסיטאות בתחום להתגייס דווקא למשטרה ולא לפנות לחברות ההיי-טק שם ירוויחו הרבה יותר. אלא שבניגוד לטענות אלה מסביר סנ"צ זוהר, כי "בעיקר במצב שוק העבודה כיום, רבים היו מעוניינים להתגייס למשטרה ולעבוד בתחום, אלא שבמפלג ישנם רק שמונה תקנים לחוקרים".

לטענת זוהר, בשנים האחרונות נרשמה עלייה במספר התלונות המוגשות למשטרה בכל הנוגע לתחום עבירות המחשב: "אנחנו מדברים על מגוון עבירות פליליות מאתרי הימורים לא חוקיים, דרך אתרי פדופיליה, ועד סוגים שונים של הונאות דרך המחשב, שוד בנקים ועוד". זוהר טוען, כי כיום עבירות הונאה רבות מתבצעות דרך המחשבים: "פעם גנב היה מכייס כרטיס אשראי עושה בו שימוש וזהו. אחרי זה המציאו את ה'שפתיים הקוראות' שהגנבים היו מעבירים דרכם כרטיסי אשראי כדי לשכפל את מספר הכרטיס, אבל היום הנוכלים עוברים לבצע את העבירות דרך המחשב. כמו תרגיל "העוקץ הניגרי", ששיכנע בדואר אלקטרוני אנשים לתרום כסף, או כל תחום הדיג (Fishing) - אתרי אינטרנט שמתחזים לאתרים אחרים המאפשרים קניות. האזרח התמים משאיר בהם את מספר הכרטיס שלו ונופל קורבן להונאה".

לא מזמן מיקמה ארה"ב את ישראל במקום השלישי בעולם בפריצות למחשבים. למרות זאת, אין בידי המשטרה מספר מדויק של היקף העבירות והיקף הנזק הכספי שנגרם למדינה בשל עבירות אלה: "אבל אני יכול לומר שבשל עבירות אלה נפגע למשל כל המסחר האלקטרוני, שלא מיצה את הפוטנציאל שלו בגלל חששם של אנשים לנהל את עניניהם הכספיים דרך האינטרנט. אפשר גם להיות בטוחים שהריגול התעשייתי וגניבת המידע עולים כסף רב לנפגעים, והדבר גורם גם לנזקים ישירים בכיס החברות הנפגעות שצריכות לתקן את מחשביהם ולבצע התקנות מחדש. בנוסף אפשר לציין גם את הפגיעה ברווחיות חברות מסחריות, כאשר נגנבים מהן פטנטים וסודות מקצועיים. גם דואר-הזבל מביא לנזקים כלכליים, ועוד לא דיברנו על העתקות וזיוף תוכנות מסחריות, תקליטורי מוסיקה ומשחקי מחשב. כל אלה מביאים גם לנזקים עקיפים למדינה", אומר זוהר.

גם את תקציב יחידות ההונאה במשטרה לא ניתן לאמוד, מפני שבכל המקרים פועלות היחידות תחת יחידות ההונאה השונות ומהן הן שואבות את תקציביהן. ואולם חוקרי המחשב במשטרה מסכימים, כי לא ניתן להם די כסף כדי שלא לפגר אחר פושעי המחשב, וכי הציוד, פעמים רבות, מיושן ולא מספיק.

כחלק מחוסר הסדר השורר במשטרה בטיפול בעבירות מחשב, נכשל ניסיון TheMarker לקבל נתון מדויק על מספר התיקים שטופלו בשנה החולפת במפלג הארצי. במשטרה תירצו את העובדה שאין נתון מספרי באשר למספר התיקים, בעובדה שחלקם מתחיל בטיפולן של יחידות ההונאה המחוזיות ורק אחר כך עובר לטיפולם. שלא כביחידה הארצית, במפלג הונאה תל אביב דווקא ידעו לספר, כי בשנה החולפת טיפלו שני החוקרים בכ-50 תיקי עבירות מחשב. בעקבות פרשת הסוס הטרויאני הוחלט במחוז תל אביב לצרף לצוות עבירות המחשב ארבעה חוקרים חדשים, ובכך יגיע מספר חוקרי המחשב לשישה.

תגובת המשטרה: "ביחידה הארצית לחקירות הונאה פועלת יחידה לחקירות עבירות מחשב המטפלת בעבירות כהגדרתן בחוק המחשבים, ובנוסף ליחידה זו הוכשר מערך נרחב של חוקרי מחשב מיומנים המטפל בנושא במקביל במחוזות השונים. כלל היחידות מבצעות פעולות איסוף וחקירה, ולא אחת משתפות פעולה. במשטרה נבחנות היחידות בהתאם לתקציב הקיים במטרה לשדרג את יכולתן המקצועית".


http://news.walla.co.il/?w=//726134