"הבנקים גרמו נזק עצום לחסכונות הציבור"

10:27 | 17.6.2005 אסף רותם


ההתקפות על ועדת בכר נפתחו השבוע מחזית חדשה ומפתיעה: הברוקרים הפרטיים, הזועמים על השינויים שמוכנסים להמלצות בכר במהלך החקיקה בכנסת. בעיקר הם מתנגדים ללחץ העצום שמפעילים הבנקאים על הפוליטיקאים להנהגת עמלת הפצה. זו עמלה שהברוקרים ייאלצו לשלם לבנקים מתוך דמי הניהול שהם גובים בקרנות הנאמנות. בהמלצות בכר אין זכר לעמלה הזו, והברוקרים טוענים כי היא תרוקן מתוכן את החוק.

במצב כזה, הם אומרים, עדיף לנו שהחוק ייכנס להקפאה והמצב יימשך כפי שהוא כיום. המצב שלנו מצוין - הציבור כבר גילה אותנו, הבנקים מפחדים בגלל חקירות הרשות לניירות ערך, ואנחנו מגייסים כספים חדשים מדי יום. לאחר שיעבור החוק התחרות תגבר, מכיוון שרוכשי חברות הקרנות והקופות מידי הבנקים יהיו רעבים יותר להצליח.

שלושה ראשי בתי ההשקעות הפרטיים - מנכ"ל מיטב צבי סטפק, מנכ"ל משותף באפסילון שמואל פרנקל ומנכ"ל משותף באנליסט אהוד שילוני - באו למערכת TheMarker במסגרת הקמפיין שהם מנהלים סביב מאבק הכוחות הגדול המתנהל כיום בוועדת הכספים ואמרו דברים קשים נגד הבנקים.

"הבנקים רוצים להיות שותפים שלנו ולקחת 62% מדמי הניהול. החקירות של יו"ר רשות ניירות ערך משה טרי השפיעו באופן דרמטי על השוק. לאורך השנים הם גרמו נזק עצום לחסכונות הציבור בניהול רשלני וחובבני", הוא מוסיף.

פרנקל: "הגעתי לאחר החג למשרד, וכבר בשעה הראשונה ראיתי ביקושים של שני מיליון שקל לקרנות הנאמנות שלנו. תענוג. כיום, מכל 100 שקל של השקעה חדשה, יותר מ-40 שקל זורמים לידי בתי ההשקעה הפרטיים. החקירות שיזם טרי עושות את שלהן. הבנקים מפנימים רק כשמדברים אליהם בכוח וכשמפחידים אותם. טרי אחד שווה 10 ועדות בכר. מצדנו שהמצב הקיים יימשך. זה עדיף לנו מאשר לשלם לבנקים עמלת הפצה גם על כל הכספים שכבר מופקדים אצלנו. מה הם עשו בשביל זה?".

סטפק: "הבנקים מפחידים את הציבור ואומרים שהמערכת הפיננסית תיפגע אם ההמלצות המקוריות יאומצו. ראשית, זו לא המערכת הפיננסית, אלא מערכת הבנקאות. שנית, קריסת קונטיננטל, הבנק לפיתוח תעשיה והבנק למסחר אינה קשורה לדו"ח בכר, וגם לא משבר האשראי של הבנקים ב-2002. הם גם מדברים על פיטורי אלפי עובדים מהקופות והקרנות שיימכרו. אלה שטויות. מי שירכוש את החברות האלו יצטרך עובדים, אז למה לו לפטר אותם? הפחד היחיד של הבנקים הוא מאובדן כוח, כי גם לא תהיה להם ירידה בהכנסות. הנה מאז שפורסמו המלצות בכר עלו מניות הבנקים אפילו יותר מהעלייה של שוק המניות".

שילוני: "הבנקים צריכים להישאר מחוץ למשחק. אסור לתת להם להיכנס בדלת האחורית ולקלקל את דו"ח בכר. החיבור בין הכוח של הבנקים לפוטנציאל ניגודי העניינים הוא קטלני. פעילות הבנקים אינה כלכלית, לא להם ולא ללקוחותיהם, ונובעת רק מכוחנות. מפחידים אותנו שאין קונים לקרנות ולקופות, אבל כאשר הדברים יעמדו על הפרק יבואו גם קונים מחו"ל. השוק יהיה הרבה יותר תחרותי".

הברוקרים מוטרדים גם מהכוח שיהיה לחברות הביטוח לאחר הרפורמה. להערכת הברוקרים, קופות הגמל יימכרו ברובן לחברות הביטוח, ואז חברות הביטוח יחזיקו בשליטה בביטוח, בתיקי נוסטרו עצומים בשוק הפנסיה, בשוק הגמל - והן עושות צעדים ראשונים בשוק האשראי. הם ישלטו על 25% מסך הנכסים הפיננסיים של הציבור. זה מונופול חדש, הם אומרים. זאת ועוד, בעוד הבנקים מצויים תחת פיקוח צמוד, המפקח על חברות הביטוח אינו בודק אותן באותו אופן. היקף ניגודי העניינים בחברות הביטוח גבוה בהרבה מזה הקיים בבנקים.

לדברי הברוקרים, אימוץ המלצות בכר כלשונן יפתח את השוק לתחרות בין בתי השקעות רבים ויגביר את התחרותיות ואת היקפי הפעילות. תחרות זו עשויה גם לפגוע בברוקרים, בכך שגם הם יידרשו לסטנדרטים חדשים של תשואה גבוהה מול עמלות נמוכות.

האם תיתכן פשרה בין שיעור עמלת ההפצה שהבנקים דורשים (62%) למשהו נמוך יותר (0.3%-0.2%)? שילוני טוען כי כל פשרה תהווה בסיס ללחצים אדירים של הבנקים בעתיד, מכיוון שמדובר בתקנות שכל שר אוצר יכול לשנות. "נראה לכם שהבנקים לא ישקיעו משאבים אדירים כדי להעלות את העמלה? בעוד שנה-שנתיים יבוא שר אוצר אחר, ולאט לאט עמלת ההפצה תעלה לכיוון ה-0.6%". פרנקל: "הבנקים עצמם אינם מוכנים להתפשר. הם קבעו 62%, סכום לא מתקבל על הדעת, והתחילו לפעול פוליטית כדי להשיג אותו".


http://www.themarker.co.il/tmc/arti...=&layer3=market

המלצות בכר כלשונן 08:34 | 17.6.2005 הארץ
הקרב על הרפורמה במערכת הבנקאות הגיע השבוע לשיאו בוועדת הכספים של הכנסת בחילופי האשמות חריפים בין יוסי בכר, מנכ"ל אוצר, לאיתן רף, יו"ר בנק לאומי. המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, דוידה לחמן-מסר, אמרה בדיון, ש"על מנת למנוע את ניגודי האינטרסים במערכת הבנקאות צריכים לרדת עם גרזן ולהוציא את קופות הגמל וקרנות הנאמנות מהבנקים".

צירוף המלים "ניגודי אינטרסים" מסתיר מאחוריו סדרה ארוכה של מחדלים בנקאיים, שאחדים מהם הסתיימו בכמעט פשיטות רגל. יש לזכור את הסיבה העיקרית להקמת ועדת בכר: מפולת מניות הבנקים באוקטובר 1983, שהיתה תוצאה של המניפולציה הגדולה ביותר בתולדות הבורסה. ראשי הבנקים אז, לאומי, הפועלים ודיסקונט, הריצו את מניות הבנקים באופן הרפתקני, חסר אחריות ופלילי - כדי להעצים את כוחם ולהעשיר את הבנקים ואת עצמם. עם ההתמוטטות נאלץ משלם המסים הישראלי להכניס את היד עמוק לכיס כדי למנוע את פשיטת הרגל של כל הבנקים הגדולים. הנזק לציבור ולמשק היה עצום.

עשר שנים אחר כך, בסוף 1993, עודדו בנקאים אחרים (אחדים מהם מתנגדים היום בתוקף לרפורמה) מתן אשראי נדיב וזול ללקוחות - כדי שייקנו קרנות נאמנות של הבנקים המשקיעות במניות. הלקוחות קנו את המניות כשהמחיר היה בשיאו, ומיד אחר כך התחוללה מפולת בבורסה. הנושא בחקירה עדיין.

לפני כשלוש שנים נקלע בנק גדול לסכנת קיום, ורוב מערכת הבנקאות היתה בקשיים גדולים, עקב אשראי מופרז ללקוחות גדולים ומקורבים שהתקשו להחזיר את החוב. לשמחת הכל, המשק התאושש והמשבר הגדול נמנע.

לקוח נבון צריך להתייחס בספקנות להבטחות הבנקים כי אצלם הכל בטוח. הריכוזיות של הבנקים והמעורבות המופרזת שלהם בכל שטחי הפעילות הפיננסית הן, כפי שהוכח בעבר, מתכון בדוק למשברים, ואת זה בדיוק ועדת בכר מנסה לנטרל.

אך הבנקים ממשיכים לנצל את כוחם הכלכלי והפוליטי האדיר כדי לטרפד את ביצוע המלצות ועדת בכר. הם משקיעים מיליונים בגיוס שתדלנים, פרופסורים למשפטים ולכלכלה ומומחים בינלאומיים כדי שילחצו על חברי הכנסת וישכנעו אותם להכניס שינויים משמעותיים בהמלצות הוועדה.

הקרב מתנהל לא רק בכנסת, אלא גם במרכז הליכוד. הבנקים אינם מהססים לגייס מאות חברי מרכז כדי שילחצו על חברי הכנסת לשנות את הרפורמה - כדי לאפשר לבנקים להמשיך לשלוט בשוק ההון גם אחרי ביצוע חלקי שלה.

אם פעולות אלה יצליחו ורפורמת בכר תעוקר, זאת תהיה בכייה לדורות. קיום דקדקני של הרפורמה יביא תועלת לציבור כולו: הריביות על הלוואות יהיו נמוכות יותר, התשואות על החיסכון יהיו גבוהות יותר, רמת השירות תעלה, העמלות בשוק ההון יירדו, ושוק ההון יתפתח, תוך כדי הגדלת היציבות והביטחון. התוצאה הסופית של המהלך תהיה צמיחה מהירה יותר וירידה באבטלה.

http://www.themarker.co.il/tmc/arti...&layer4=article

"'ראיתי בשנה האחרונה את הפחד בעיניים של כמה אזרחים שסייעו לנו בחקירות של הרשות להגבלים עסקיים, ביניהם בנקאים בכירים, הבנתי את מצוקתם, ונחרדתי. הם התחננו שנניח להם, פחדו פחד מוות שהמונופולים יחסלו אותם כלכלית. הייתם צריכים לראות את המבט והחרדה שלהם כדי להבין לאן הידרדרה המדינה, הלב נקרע''

דברי נצ''מ ד''ר מאיר גלבוע מראיון שנערך לו ביום 3.6.2005

"לרשות היה מידע על מנגנונים מאוד משוכללים של החלפת אינפורמציה בין הבנקים. יש לראשי הבנקים המון מפגשים. ועדה פה, ועדה שם, הם לא צריכים הרבה יותר מזה בשביל לתאם דברים''. לדבריו, גם בפרשה זו נתקלו חוקרי הרשות בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה. ''הגענו לאנשים בכירים, שאמרו לנו שיש להם הרבה מה לספר, אך הם מפחדים. אילו היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל-פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה''.

נצ''מ ד''ר מאיר גלבוע בראיון

בראשית המדינה פעלו הבנקים בשוק חופשי של מדינת ישראל (וזאת בעת שלטון סוציאליסטי כמו בהרבה מדינות אירופה ולא קומוניסטי (כמו שמעוותת ע"י התעמולה הליכודניקית)...הבנקים עם הקמת המדינה הוחזקו ע"י ידיים פרטיות וע"י הציבור (בנה"פ). הליכוד שדרדר במהירות את כלכלת ישראל (בראשית שנות השמונים) לתהומות של אינפלציה מפלצתית (תלת וכמעט ארבע סיפרתית) הביא אותם לפשיטת רגל. הבנקים שלא התכוננו למצב כזה של פשיטת רגל, הולאמו בצעד חרום ע"י ממשלת הליכוד בראשית השמונים כמו במשטר הסובייטי (להלן משבר הבנקים). הבנקים בראשית השמונים ולמשך יותר מעשור היה (ועדיין) הקרטל החזק ביותר והנושה הגדול ביותר של הרבה גופים שהתמוטטו בגלל האינפלציה. משום מה את בנק הפועלים מכרו למי שתרם לליכוד. שמעון פרס ב1988 יישם את התכנית של פרופ' מיכאל ברונו עבור מפלגת העבודה. בכך, עצר עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה (בממשלת הרוטציה של 1988) את האינפלציה לדו וחד ספרתית ע"י כך שכפה אותה על מודעי כשר האוצר. לבנקים המדינה מחקה כ 10 מיליארד שקל. כל התוהו הזה נוצר כאן בחסות הליכוד. עכשיו הגיע נתניהו להציל את עם ישראל ומוכר את הבנקים בחזרה לידיים פרטיות ומבלבל לנו את המוח על שוק חופשי כאילו אף אחד לא יודע מה היה כאן לפני כן. ואלו תולדות ההשתלטות העויינת של הליכוד על כלכלת המדינה. מתי רק נגיע לחצי הצמיחה והתעסוקה ולהשקעות מחו"ל שהיתה בימי אהוד ברק ובייגה שוחט??? המסקנה שלי ברורה... ומה איתך????

לפרק את הקרטל ולשים את מהליו בבית הסוהר צריך לדעתך ?

ראש מחלקת החקירות ברשות להגבלים עיסקיים סבור שהתשובה לשאלתי היא חיובית !

"'ראיתי בשנה האחרונה את הפחד בעיניים של כמה אזרחים שסייעו לנו בחקירות של הרשות להגבלים עסקיים, ביניהם בנקאים בכירים, הבנתי את מצוקתם, ונחרדתי. הם התחננו שנניח להם, פחדו פחד מוות שהמונופולים יחסלו אותם כלכלית. הייתם צריכים לראות את המבט והחרדה שלהם כדי להבין לאן הידרדרה המדינה, הלב נקרע''

דברי נצ''מ ד''ר מאיר גלבוע מראיון שנערך לו ביום 3.6.2005 בידיעות אחרונות

"לרשות היה מידע על מנגנונים מאוד משוכללים של החלפת אינפורמציה בין הבנקים. יש לראשי הבנקים המון מפגשים. ועדה פה, ועדה שם, הם לא צריכים הרבה יותר מזה בשביל לתאם דברים''. לדבריו, גם בפרשה זו נתקלו חוקרי הרשות בחשש ובפחד עצום לשתף פעולה. ''הגענו לאנשים בכירים, שאמרו לנו שיש להם הרבה מה לספר, אך הם מפחדים. אילו היו מוסרים בעדויות מה שמסרו בעל-פה, הציבור היה עולה בהמוניו על מנהלי הבנקים ושם אותם בבסטיליה''.

נצ''מ ד''ר מאיר גלבוע בראיון למגזין G של העיתון גלובס