ההדגשות הינן שלי, ונועדו לסמן את הנקודות המעניינות שראוי להתייחס אליהן:
מה אנו למדים מהויכוח המאלף בין השניים?
ראשית, מתברר לנו שבן כספית לא יכול לכתוב מאמר בלי להוסיף בעיניים מצועפות, את שמו של
עיבל גלעדי, גואלה של מערכת החינוך של של גוש קטיף. מסתבר, אליבא דכספית, שעיבל גלעדי הגה
את התכנית הזו, שנתיים לפני שפורסמה, במסגרת תפקידו באג"ת. ובכן, אני לא ממש מכיר את
התכניות היושבות באג"ת, אבל אני מאמין (ומקווה) שיש שם תכניות להרבה מאוד נושאים, שאם
נבדוק כל דבר מדיני-בטחוני שנעשה בישראל אי-פעם, נוכל לטעון בדיעבד, שבאג"ת חשבו על זה קודם...
למעשה, הטענה של כספית שהרעיון של יציאה מחבל עזה הגיע ב2001, הוא אבסורד - דיברו על
כך עשרות שנים קודם - וזה לא הדיון. הדיון הוא מתי ש-ר-ו-ן הגיע למסקנה המופלאה הזו, ומסתבר
שגם כאן לכספית יש גילויים מרתקים, המבשרים לנו שכששרון טען ששמיר הוא תבוסתן, הוא כבר
תמך בנסיגה חד צדדית. על כך ייאמר: ההתבטאויות והמעשים של שרון מהימים ההם, דווקא
מציירים תמונה אחרת...

שנית, כספית מאמין גדול בזכרונו החלש של הציבור: הבחור מבשר לנו שמעריב עשה פולו אפ
לספר, מתוך היותו עיתון לא אתרוגני...
המציאות עצובה ושונה: לקח למעריב חמישה ימים שלמים להתייחס לנושא, וגם אז רק במסגרת
של מאמר שהיה אבי אבות האתרוגניות (ואליו מתייחס דרוקר במאמרו למעלה...). מעריב הוא
עיתון שגוייס במאה אחוז לטובת ההתקפלות, וההתעלמות שלו מהספר, בלטה למרחוק, ולא מקרה
שכספית מספר ששאלו אותו על כך (מעניין מתי היה זמן לתמוה מדוע אין התייחסות, אם העיתון
מיהר לעשות פולו אפ - דבר שבדר"כ נעשה מייד, ולא אחרי קרוב לשבוע של אפס התייחסות...).

שלישית, דרוקר ממשיך לטעון (הגם שהוא נזהר כמו מאש מלהיות במחנה אחד עם מועצת יש"ע,
אוייבת אנ"ש...) שלחקירה הייתה השפעה ישירה על עומק העקירה. מרתק, אבל דרוקר לא חושב
שזו תיאוריה, אלא סבור (ובדין) שהיא מוכחת היטב בספרו.

רביעית, למרבה הפלא, דרוקר אינו רואה בבן כספית את אד מורו הישראלי, והוא נוטה לחשוד
בתום ליבו של כספית, באותו מאמר שבו נעשה אותו פולו אפ מאוחר להחריד...
דרוקר מוצא כמה וכמה סתירות מובנות במאמרו של כספית (דבר שכנראה זה טבע עבורו,
בהתחשב בסתירה שיש לו גם במאמר זה...), כאשר הבולטת והמוזרה מכולן, היא הטענה שהחקירות נגד האתרוג הגיעו לשיא ב2002/3 - הרבה לפני שגובשה התכנית, בסוף 2003. זה
מעניין, אבל קודם הוא טען שהיא גובשה ב2001...
חוץ מזה, כספית "שוכח" שהחקירות הגיעו לשיא עם מינוי מזוז והמלצות עדנה ארבל. שם נחתכו
הגורלות - וזה היה מייד אחרי שפורסמה כוונת שרון לבצע תכנית התקפלות נרחבת.

חמישית, דרוקר נבהל מעוצת הדיון סביב חלק אחד מספרו שעלול להופכו למשוקץ בעיני החבר'ה
ומסיים מאמרו באזכור שהוא עדיין אחד מהחבר'ה - ואני אומר, חבר'ה, אל תנטרו טינה. זכרו
שמייד אחרי ההתקפלות, אפילו אמנון אומר שאפשר לתקוף ת'אתרוג. דרוקר כולה מקדים אתכם
בכמה חודשים...

בקיצור, מעריב רצה להראות שהוא עיתון רציני, ונתן לדרוקר אפשרות תגובה. הטעות היחידה
שלהם היא שהם שמו מולו את משקל הנוצה של כספית, ששקריו האתרוגיים תפורים באופן גס
להחריד.

..."בן כספית ביטל מכל וכל את הטענה שההתנתקות נולדה מחקירות המשטרה. כספית עשה טעות חמורה, ואני באמת מקווה שבתום לב.

הטענה הזאת היא טענה של מועצת יש"ע. לא במקרה הוא לא הצליח למצוא ציטוט דומה לטענה זו ב"בומרנג", וכן לא בדברים שאמרנו ב"משעל חם". "

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

מסיבה זו הוא מעדיף להגיד בדיוק את זה, פיסקה אחת נמוך יותר...
הוא כותב במפורש שהוא מ-מ-ש-י-ך לטעון וטוען שהוכיח בספרו (דבר נכון לחלוטין, שיודע כל מי
שבאמת קרא את הספר, ולא הסתפק בפרשנות אתרוגית של בן כספית...), שהפחד מאישום פלילי
היה גורם מכריע בהחלטה על ההתקפלות. הוא גם טוען שהאתרוגכן כספית יודע זאת - ומוכיח כיצד
שיקר הנ"ל מס' פעמים במאמרו הקודם...

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

שוב שוברים שתיקה במעריב??
קיבלו אישור מ"החווה"??
מכינים עלה תאנה, ליום שבו יתחילו בכ"ז לדון בשאלות???
במקום הכתבלב הכושל, ראוי שיפרסמו התייחסות של דן מרגלית (בטוח יש לו משהו רציני לומר בנושא).

איפה הבושה ???!!!!

אֵין עַם אֲשֶׁר יִסּוֹג מֵחֲפִירוֹת חַיָּיו - נתן אלתרמן (זמר הפלוגות).

"טוב קצר וקולע מארוך וצולע" - (ש.ר.)

כל מגדל הקלפים שלו על ההנחה כי תמו צרותיו של שרון, וחרב המשפט הוסרה מעל צוארו לנצח ואין לו שום צורך לברוא את ההתנתקות כדי לרצות מישהו- בעוד שכולנו יודעים שכל האתרוגנים למיניהם מחכים לו בקוצר רוח לאחר ההתנתקות ועל כך הם העידו בעצמם ("השחיתות יכולה לחכות").