מאמר על צו ראשון:

הקדימו לי את הצו ראשון בחודש,איזה פקידה התקשרה אמרה לי שיש איזה בעיות וצריך להקדים לי,נתנה לי שתי אופציות לתאריכים לבוא,בחרתי אחד.
בטופס ששלחו לי היה כתוב להגיע ב7:30
מכיוון שחבר שלי אמר לי שהכי טוב להגיע כמה שיותר מוקדם כי אחרי זה נהיה קצת יותר לחץ וגם מי שבא מוקדם הולך מוקדם וגם בגלל שלא רציתי לקחת את הסיכון שיגידו לי עוד לחזור לשמה להשלים דברים,הייתי שמה כבר ב7:30 בול.
נכנס לבסיס[תל השומר]נכנס לתוך הבניין עצמו ונותן תעודת זהות לפקידה שישבה ממש בכניסה לבניין,היא מחלקת לי כרטיס לבן כזה מגנטי שאיתו תסתובב כל היום ואומרת לי לעלות קומה וללכת לתחנת "אימות נתונים".
שאתה מגיע לשמה תיצא מדי פעם איזה חיילת ותגיד מי לא נתן לי את התעודת זהות שלו,תיתנו לה את התעודה כי רק ככה אתם נכנסים לתור ויקראו לכם שיגיעו תורכם,אני שהגעתי מוקדם הייתי צריך לחכות 50 דקות[על השעון]ושמעתי אולי איזה 50 פעם אותה אומרת את העניין עם התעודת זהות,גם היא תשאל אם יש פה מישהו שעולה לכיתה י או יא.אני עולה לכיתה יב אז אני לא יודע מה צריך בן אדם שעולה לכיתה י או יא לעשות.
הקיצר אתה נכנס מאמתים את הנתונים שלך,מה השם של ההורים שלך,כמה אחים,איפה אתה גר,במה ההורים עובדים, ועוד....
לאחר מכן אותה אחת שמאמתת את הנתונים גם תביא לך לקרוא איזה 2 משפטים ותגיד לך מה אתה מבין מהם.
אחרי זה גם היא תיתן לך לכתוב איזה 2 משפטים.לא ביג דיל.
אחרי שהחלק הזה נגמר היא אומרת לך ללכת לבדיקות רפואיות.
איך שאתה הולך למקום של הבדיקות הרפואיות יש לך שמה קרטון גדול שבו יש את כל הפלסטיקים של הבדיקות שתן,לוקחים ומשתינים ומביאים לאיזה חיילת שמה[ויש גם איזה דף כזה שמביאים לך שאתה צריך לשים את הבדיקת שתן עליו,יסבירו לכם].
אתה מחכה עוד איזה 20 דקות בערך[נראה לי יצאתי בזול]והחיילת אומרת לך קח את הדף של התוצאות בדיקת שתן והדף הראשוני שבאת איתו,והולך לאיזה מסדרון שבו יש לך מחשב שבו אתה מעביר את הכרטיס מגנטי ונכנס שוב לתור כזה.
אחרי שמחכים עוד איזה 20-30 דקות לי ולעוד איזה 4-5 אנשים קראו במערכת הכריזה להכנס לחדר,שאתה נכנס לשמה אומרים לך להוריד נעליים וגרביים[היה שמה גם שלט שאמר להוריד חולצות אז החיילת לא ביקשה אז לא עשינו את זה]בינתיים שישבתי שמה דיברנו איזה 4 מל"שבים סתם בינינו להעביר ת'זמן,אחרי זה קוראים לך לבדיקת משקל וראיה,ואחרי זה אתה חוזר לשבת מחכה עוד איזה 10-15 דקות,והולך לרופא שאומר לך את כל הבעיות הרפואיות שיש או אין לך ואתה פשוט אומר לו כן או לא,הוא אומר אם יש לך עוד מחלות ומקריא לך.
אחרי זה הוא אומר לך ללכת מאחורי פרגוד ולהוריד את הבגדים,מביא לך דגדוג בביצים ואומר לך תעמוד עם הגב עליי על קצות ההאצבעות ועוד כל מיני דברים וזהו יאללה מתלבשים
הולך עוד פעם לשבת מחכה עוד איזה 10 דקות רבע שעה ואז עוד פעם קוראים לך,עוד חיילת שהתפקיד שלו הוא בדיוק כמו הרופא עושים את אותו דבר לא יודע למה,שוב שואלת אותך לבעיות רפואיות,שוב הולך מאחורי פרגוד,מוריד תבגדים,דגדוג למטה וואלה נראה לי שפה קובעים לך את הפרופיל,שאלתי את החילת כמה יש לי והיה לי איזה בעיית ראיה אז היא אמרה לי לא יכולה לקבוע לך עדיין ת'צריך לשלוח לי פקס.
אוקיי הולך שם את הגרביים והנעליים,אומר יפה שלום למלש"בים שלא תראה בחיים שלך נראה לי יותר ויוצא מהחדר.
החיילת בחדר של הבדיקות הרפואיות אמרה לי ללכת למקום של הבדיקות הפסיכוטכניות והמבחנים
אתה מגיע לשמה ושוב מעביר את הכרטיס,ומחכה בתור,שמה חיכיתי גם איזה 20 דקות בערך.
חיילת קראה לי להכנס ונכנסתי,אתה יושב מול מחשב כזה במין תא כזה,השאלות שמה מתחלקות לכמה חלקים דיי מייגעים.
עברית,מתמטיקה,קריאה והבנה וצורות ועוד איזה אחד או שתיים
בסופו של המבחן יש איזה סקר כזה שאתה מסמן במחשב,שואלים אותך שאלות מה אם יציעו לך תפקיד טכני ולא קרבי ואתה מסמן את מידת ההתעניינות שלך,מכיוון שאין לי חוש טכני בגרוש סימנתי שמה בכלל לא רוצה אבל קרבי סימנתי הכי רוצה כי זה מה שאני רוצה להיות
לאחר מכן שאתה מסיים אתה מרים את היד החיילת באה מסדרת את המחשב לבחור הבא ואתה הולך שמה לפקידה בחדר ואומר לך לאן ללכת,חשוב לציין שהמבחן מאוד חשוב,מי שרוצה לעשות "אנטר אנטר אנטר",בבקשה,רק לא לבכות אחרי זה על הקב"א,כמה שזה מעייף ומעצבן,השעה וחצי הזאת קובעת לך שלוש שנים.אז בלי שטויות.
החיילת אומרת לך ללכת לראיון האישי,אתה מעביר את הכרטיס,ואחרי שחיכיתי קרוב לשעה שמה,קוראים לי להכנס,איזה חיילת חמודה מובילה אותך לכזה חדר ממש קטן שאתה יושב מולה,הוא כנראה קטן כדי שתוכל לראות כל תגובה שלך ולהבין אם אתה משקר או לא.
היא מתחילה לשאול אותך הרבה שאלות מאוד אישיות,כמה חברים יש לך,כמה טובים,לאן אתה יוצא,האם רבת עם חבר פעם ומה הסיבה,הייתה פעם סיבה שהיית בדכאון הרבה זמן,ועוד הרבה כאלה..
וואלה אין לי הרבה עצות בקטע הזה חוץ מלא לתת רושם של בן אדם בלי רמה ולדבר עברית יפה ולא כמו איזה אהבל כי זה משפיע מאוד הראיון הזה זה לא סתם,צריך לשים לב שהחיילת תמיד תנסה להוציא אותך רע,למשל היא שאלה אותי שאלה תספר לי על סיפור שגרם לך להיות מדוכא לכמה ימים או לא שמח,סיפרתי לה איזה סיפור קטן כזה שלא ממש הזיז לי בתחלאס אבל לא היה לי שום דבר אחר,אז ישר היא לקחה את זה לקיצוניות ושאלה אותי:"ומה כמה ימים לא יצאת מהבית ולא עשית כלום?"אל תכנעו לשטויות האלה כי נראה לי היא מנסה לגרום לכך שתודה בזה שאתה נותן לכל משבר קטן לפרק אותך וכאלה..פשוט תדברו רגיל ואל תיתנו לה להוביל אתכם ולהגיד דברים שלא היו,קצת חרטוטים ושקרים לא יזיקו ופה אני יעצור[לא להגזים אבל]יאללה סיימנו את הראיון האישי..
הולכים לפקידה הראשית שהלכנו אליה בתחילת היום[זאתי בכניסה לבניין]מעבירים אצלה את הכרטיס,ואז אומרים לה את השאלה המתבקשת:
"וואלה מה סיימתי הכל נכון אין לי כלום עוד לעשות?"
ומקבלים את התשובה כן
ואז שמחים ומרוצים עפים מהבסיס,אלא אם כן אומרים לכם שאתם צריכים לבוא ביום אחר להשלים וכאלה[איזה מלש"ב שדיבר איתי בקטע של הבדיקות הרפואיות סיפר לי על איזה אחד שהיה צריך לחזור 4 פעמים כי דפקו לו כל דבר,אני לא מאמין שהוא היה צריך לחזור 4 אבל גם 2 זה יותר מדי]
אז זהו בערך סיימנו,הגעתי ב7:30[אחרי שקמתי ב6]ויצאתי משמה ב14:30.
יום מעייף,קחו איתכם כסף לקנות שתייה ואוכל,מחלקים שמה אבל סנדביצים חינם לפי מה שהבנתי,אני וויתרתי על זה כי רציתי לסיים עם הכל ולא הבנתי שאני צריך לחכות כל כך הרבה זמן שהיה לי זמן לאכול שמה 20 סנדביצים לפחות.
תגיעו מוקדם,תסיימו גם מוקדם[כמה שאפשר]חבל לסחוב את זה ולהגיע לשמה עוד פעם כי וואלה זה באסה
הרושם שלי מהצו ראשון שהצבא היה יכול להיות יותר יעיל,אבל זה הצבא,העיקר זה מאחורינו.
תבואו מרוכזים,ותשקיעו מאמצים במבחנים ובראיון האישי
ותתכוננו ליום מעייף אבל בסדר עוברים הכל
בהצלחה!

לעולם אשא דגלך בגאווה