24-07-2005, 17:30
|
|
|
חבר מתאריך: 29.10.01
הודעות: 338
|
|
איסור השוואה לשואה הוא הכחשת השואה
הכחשת שואה מתוחכמת
מי שאומר שאסור להשוות לשואה הוא מכחיש שואה.
יש מכחישי שואה פרימיטיביים האומרים "לא הושמדו שום יהודים". ההכחשה הזאת היא הפחות מסוכנת. אף אחד (כולל המכחישים עצמם) לא מאמין באמת בשטות הזאת.
מכחישי השואה המתוחכמים אומרים: השואה היא קדושה. היא לא דומה לשום דבר אחר. אסור להשוות אותה לשום מציאות.
התוצאה היא שהשואה הופכת ליותר ויותר מופשטת, פחות ופחות מציאותית. אסור ללמוד ממנה לקח. אסור להזהיר מפניה. כל זה מרוקן את זכר השואה מכל משמעות וממשות. השואה הופכת למטפורה ספרותית. למסכת מדוקלמת ליום השואה בלבד.
זאת הכחשת השואה האמיתית. כאילו רק משל הייתה.
מי שרוצה לזכור את השואה באמת חי אותה כל יום. לומד את לקחיה. יודע לזהות את תחילתו של זרע הרוע ולהכריתו לפני שיגדל.
זיהוי הרוע איננו השוואה מדויקת אחד לאחד לשואה. לא צריך לחפש מדים שחורים וסמל הגולגולת. לא צריך לחפש מחנות השמדה בגזים. ולחוקים לא צריך לקרוא "נירנברג".
הרוע יכול להיות מחופש בלבוש אחר בשמות אחרים. הוא יכול להופיע במתק שפתיים בלי ארובות ובלי רכבות.
אבל תמיד, תמיד הוא יחפש לעקור את העם היהודי. לעקור מן המדינה, מן האדמה, מן החברה, מן האנושות. ומזהותו.
אגב - ההשוואה לשואה היא לגיטימית, כנראה, כאשר הפלשתינאים בתפקיד היהודים. ראה פרופ' ליבוביץ ("צבא יודו-נאצי"), יפה ירקוני (חיילי צהל דומים לנאצים) וטומי לפיד (הזקנה הפלשתינאית שמחטטת בביתה ההרוס מזכירה לו את הסבתא שלו שנספתה בשואה) ופרופ צימרמן (ילדי המתנחלים דומים להיטלר יוגנד) אלוף גזית (הכיפה דומה לצלב קרס) ועוד.
נערך לאחרונה ע"י רעמסס בתאריך 24-07-2005 בשעה 17:36.
|