החוק שאושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת לא יחול על יוחנן טננבאום ע"פ הצעת החוק, המדינה תהיה רשאית לא להכיר באדם כפדוי שבי במידה ונפילתו בשבי הייתה בעת עריקה או נגרמה עקב התנהגות רעה חמורה מצידו

מליאת הכנסת אישרה (יום ג', 26.7.05) בקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי, המסדירה מתן פיצוי לכל מי שנפל בשבי האויב תוך כדי שירותו בצבא ההגנה לישראל, או בכוחות הביטחון.

החוק שאושר מתקן עוול היסטורי, בכך שהוא קובע פיצוי לכמה מאות שבויים, אחרי עשרות שנות הזנחה בהן לא זכו להכרה וטיפול הולם.

על-פי החוק החדש, שמיישם את המלצות ועדת האלוף יורם יאיר (יה-יה), יהיה זכאי כל שבויי מלחמה ששהה בשבי במשך 14 ימים לפחות, ושהוכר כפדויי שבי, לקבל תשלום חודשי מהמדינה, כדי לסייע לו בהתמודדות היומיומית עם מצבו.

הפיצוי לפדויי השבי יינתן רטרואקטיבית ובתשלום אחד החל מינואר 2004, ועד ליום ההכרה בו כפדוי שבי (יום תחילת החוק) על סך 1000 ש"ח לחודש (24,000 ש"ח לערך). לאחר מכן יקבל פדוי השבי תשלום חודשי נוסף בסך 1000 ש"ח עד שימלאו לו 67 שנים.

פדויי שבי שמלאו לו 67 שנים יקבל את התשלומים החודשיים בתשלום שנתי אחד בסכום הכולל בתחילת כל שנה. גם לוחמי המחתרות שהוכרו כשבויים החל מ-1 במאי 1947, כלולים ומוכרים בחוק זה. עוד קובע החוק, כי המדינה תהיה רשאית לא להכיר באדם כפדויי שבי במידה ונפילתו בשבי הייתה בעת עריקה או נגרמה עקב התנהגות רעה חמורה מצדו. עקב כך, יוחנן טננבאום, איש העסקים שנפל בשבי לא יהא זכאי ולא יהנה מיישום חוק זה.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ יובל שטייניץ, אמר: "מעט מידי, מאוחר מידי, אנחנו מתקנים סוף-סוף מקצת מהעוול וההזנחה של פדויי השבי היקרים. כולי תקווה שבעתיד נוכל להרחיב את הפיצויים על הזנחת העבר לפדויי השבי ושנשכיל מכאן ולהבא, לא להתעלם מאלה ששרתו את המדינה בגבורה ונפגעו עקב כך".

יו"ר ועדת המשנה לחקיקה, ח"כ אהוד יתום, אמר: "לאחר שנים רבות של הזנחה וסחבת הוכר באופן רשמי סטטוס פדויי השבי. תקוותי היא, כי החברה הישראלית באמצעות החקיקה תעניק הכרה וכבוד ללוחמיה ששבו הביתה לאחר תקופת שבי קשה שהשפעותיה מלוות את חייהם יום יום שעה שעה. יש לקוות כי מהלך זה של תיקון העוול ההיסטורי יסייע ל"ערים בלילה" להעביר טוב יותר את אופן התמודדותם עם הטראומה והלם הקרב".

מאת: רנית נחום-הלוי

ומזכיר לך, פרפרון, שיש לצרף לינק או לציין מקור לכל ידיעה שמביאים לכאן. תודה.

"החיים זה מה שקורה לך בזמן שאתה קורא ציטוטים של אחרים"

(אח של מישהו שהכיר את ג'ון לנון)

חתימתכם הוסרה כיוון שלא עמדה בחוקי האתר. לפרטים נוספים לחצו כאן. תוכלו לקבל עזרה להתאמת החתימה לחוקים בפורום חתימות וצלמיות.

לא הצלחתי להשיג מיקוד

ההנחה שכל השבויים לחמו עד שנפלו בשבי גזורה מאותו מיתוס אידיוטי שכל מי שהלך לעולמו בעת שלבש מדים הקריב עצמו למען העם והמדינה.
מספר רב של נופלים בשבי "הלכו לשבי כמו כלבים", כפי שנהגנו להתבטא בזמנו. אנשים שהפסיקו להלחם, נעלמו במחילות ובתעלות, סירבו למלא פקודות והעדיפו ליפול בשבי. יש צבאות בעולם שמענישים אנשים כאלה עם חזרתם מהשבי. אצלנו, מסיבות של שקט פוליטי וחברתי, העדיפו לעצום עין לנוכח תופעות בזויות אלו ומכאן קצרה הדרך לפיצוי כספי הולם.
האם מישהו מעלה בדעתו שמגיע פיצוי כלשהו לאותם חיילי הנח"ל שנפלו בשבי במלחמת שלום הגליל? אם זכרוני אינו מטעני שני מחבלים לקחו בשבי שבעה "לוחמים אמיצים" של הנח"ל, ואיזה מחיר שילמה המדינה כדי להחזיר אותם משביים.
גם במלחמת יום כיפור היו סיפורים רבים על חיילים שביצעו "נפקדות פנימית". דהיינו - סירבו להלחם והסתתרו בכוכים שונים ברחבי המעוז בעוד חבריהם נופלים.
עכשיו החליטו לתת לחארות האלו פיצוי?
אם רוצים לפצות מישהו אז שיפצו את אלו שנפלו בשבי כלוחמים ולא כחארות, ואם מפצים גם חארות, מדוע לא את טננבאום? במה הוא יותר חרא מהאחרים?