 |
03-08-2005, 11:30
|
|
|
|
חבר מתאריך: 03.01.02
הודעות: 1,528
|
|
|
תגובתו החריפה של י. בייניש לרשם העמותות
ביניש -משרד עורכי -דין
Y. BEINISCH - LAW OFFICE
רח' קרן היסוד 19 ב', ירושלים 94188 ת.ד. 7537
94188 JERUSALEM, 19 B, KEREN HAYESOD ST. P.O.B. 7537, ISRAEL
טלפון: 6253395 - 02TEL:
פקס: 6250165 - 02:FAX
י. ביניש, עורך דין Y. BEINISCH, ADVOCATE
ש. איבצן, עורך-דין S. IVTZAN, ADVOCATE
---------- ----------
ל. יוספי, עורכת-דין L. YOSEPHY, ADVOCATE
א. ספיר, עורך-דין O. SAPIR, ADVOCATE
ירושלים, 02 אוגוסט 2005
לכבוד
מר ירון קידר, עו"ד
רשם העמותות
רח' כנפי נשרים 15
ירושלים
א.נ.
הנדון: מכתב פומבי- התזמורת הסימפונית ירושלים – רשות השידור
תגובה לפרסום דו"ח חקירת רו"ח רמי אלחנתי
מכתבי זה אליך נכתב כמכתב פומבי ציבורי, המיועד לפרסום באמצעי התקשורת, וזאת
היות ואתה בחרת להודיע לעיתונות על החלטתך, עוד לפני שנמסר לי הדו"ח על מסקנותיו, דו"ח
שלמדתי על קיומו מאמצעי התקשורת.
אני מצר על הדרך בה בחרת, וביתר שאת אני מצר על שאימצת דו"ח בלתי מקצועי, בלתי אמין
ולהערכתי דו"ח מוטה ומכוון, כאשר החוקר סימן לעצמו את המטרות מראש.
ובמה הדברים אמורים?
- בחודש אפריל 2004 הגיש החוקר טיוטת דו"ח לתגובה, ובקש תגובה תוך 11 יום לדו"ח
שהוא עמל עליו כשנה.
לצורך הכנת התגובה סרב החוקר למסור לי ולאחרים את חומר החקירה (הקלטות, תרשומות
וכו') ונאלץ לעשות כן לאחר שהוסבר לו באורח חד משמעי כי הוא חייב לכך מהבחינה
המשפטית.
דרישת החוקר כנ"ל למתן תגובה תוך 11 יום לדו"ח כה ארוך ומסובך והימנעותו בתחילה
ממסירת חומר החקירה לנחקרים, העידה כבר אז כי אין לחוקר כל תובנה לגבי מעמדו
וחובותיו כחוקר, ולגבי הנפקות המשפטית של דו"ח החקירה.
- ב 22/8/04 הגשתי לחוקר תגובה שכללה 93 עמודים ו- 78 מסמכים.
- לאחרונה, ביולי 2005 ,כשנה לאחר שהוגשה תגובתי, נמסר לך הדו"ח הסופי של החוקר רו"ח
אלחנתי, אשר אין בו כמעט כל התייחסות עניינית לתכנה של תגובתי ואף לא למסמכים שצורפו
אליה.
למותר לציין כי בדו"ח חקירה מקצועי יכול החוקר לקבוע את מסקנותיו ע"פ שיקול דעתו, אך
מוטלת עליו החובה המינימאלית להביא את תגובתו של הנחקר.
רו"ח אלחנתי עשה לעצמו מלאכה קלה, לא התייחס לתגובתי שהייתה מגובה במסמכים
והגיש לך כאמור דו"ח בלתי מקצועי, ואף בלתי אמין לחלוטין.
אולי רו"ח אלחנתי יודע לנהל חשבונות ולבדקם, אך אינו מומחה בחקירות בכלל, ובחקירת גוף
כמו תזמורת בפרט.
אציין כי במכתב הלוואי מיום 22/8/04 שצרפתי לתגובה, ואשר היה מופנה אל עו"ד אביטל
שרייבר ממשרדך, הזהרתי כבר אז כי מדובר בחוקר בלתי מנוסה, ושמומחיותו אינה בעיסוק
בגופים אומנותיים, אך נאמר לי שמשרדך ומשרד המשפטים יעקוב אחרי הדו"ח ויבדוק אותו
טרם פרסומו, מעקב ובדיקה שככל הנראה לא נעשו, ואם נעשו הרי זאת לכאורה בלבד, לנוכח
חוסר המקצועיות העולה מהדו"ח.
- על מנת שלא להלאותך יתר על המידה, בחרתי במספר נושאים מצומצם מהדו"ח לאשש את
האמור לעיל.
א. חוב רשות השידור שהביא לקריסת התזמורת
החוקר מונה בעיקר כדי לבדוק את נסיבות הקריסה של התזמורת מבחינה כלכלית.
בממצאי חקירתו (סעיף ראשון בעמוד 9 לדו"ח) קובע החוקר כי רשות השידור
חייבת לתזמורת 7 מיליון ₪ נומינאלית.
משום מה הוצנעה עובדה זו בכל הדו"ח, ולא פורסם הסכום המשוערך שהוא הנתון
החשוב, והוא כי החוב עומד על 11,198,000 ₪ (נכון ליום התפטרותי בפברואר
2003 )
ממצא זה מוכיח בבירור וללא צורך בהסברים נוספים, מהי הסיבה הכלכלית
העיקרית לקריסת התזמורת והיה צורך לציין זאת במפורש.
ב. "עבירות המס"
הדו"ח מציין (בע"מ 9 לממצאים) כי העמותה פעלה תוך "ביצוע עבירות מס
חמורות" אך מתעלם מחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה מיום 8/2/05
הקובע נחרצות כי בנסיבות העניין אין לפתוח נגד מנהלי העמותה בהליכים
פליליים.
החוקר מצניע עניין זה ומתייחס אליו בתוך הדו"ח בשפה רפה, במשפט אחד, אך
בממצאים ובהמלצות (המלצה 6 ) ממשיך הדו"ח להתעלם מעמדת היועץ המשפטי
לממשלה ומסקנותיו וממשיך לטעון לעברות מס חמורות.
א. תשלומים במזומן
בסעיף 19 נקבע בדו"ח כי העמותה ביצעה תשלומים רבים במזומן בארץ
ובחו"ל ללא נהלים כתובים וללא תיעוד מתאים, וכי בשנים 2003 –2001 תנועות
המזומנים הסתכמו בסכומים מעל מיליון ₪.
כמו כן נכתב כי לא ברור לו לחוקר כיצד המנכ"ל והיו"ר מתירים לשלם אש"ל
במזומן בסכומים כה גבוהים כדבר שבנוהג.
אילו טרח עורך הדו"ח לעיין בהסכם המפורט להלן,לא היה כותב דברי שטות, שאין
מאומה בינם לבין המציאות והמצב המשפטי.
לחוקר הובא בתגובה לטיוטת הדו"ח ההסכם הקיבוצי המיוחד שנחתם ע"י רשות
השידור עוד בשנת 1979 הקובע באופן ברור שאינו משתמע לשתי פנים כי האש"ל
לנגנים בסיורים בחו"ל, ישולם במזומן ובמטבע מקומי.
בשנים אלו היו לתזמורת שלושה סיורים נרחבים, שהסתכמו ב- 43 ימי סיור.
לאור זאת היה צריך לשלם אש"ל לכ- 100 נגנים שהשתתפו בסיורים אלו בסכום
ממוצע של כ- 60 $ ליום , והסכום המצטבר הוא 250,000 $.
סכומים אלו שולמו לנגנים במזומן על פי ההסכם הקיבוצי הנ"ל, והמלצת הדו"ח
לשלם את האש"ל בהעברות בנקאיות, אינה ישימה.
בדו"ח נעדרת כל התייחסות להסכם ומנגד קיים רק ממצא מכוון, בלתי אמין,
הסותר את העובדות לאשורן, והעומד בסתירה מוחלטת למסמך רשמי ומחייב.
ב. אשראי מהבנקים
בדו"ח נקבע ממצא (בסעיף 18 (ע"מ 11 ) לפיו העמותה קבלה בכל השנים אשראי
מהבנקים ללא אישור בכתב מהגורמים המייסדים, בניגוד לכללים שנקבעו בהסכם
המייסדים.
כנראה שנשכח ממחבר הדו"ח מיהם הנציגים שישבו מטעם המייסדים בהנהלת
התזמורת, ושהם אלה אשר אישרו מטעם המייסדים את פעילותה של
התזמורת,לרבות קבלת אשראי בנקאי, והם גם אלה שקבלו באופן שוטף דווח
ודו"חות לגבי מצבה הכספי של התזמורת.
במשך השנים נמנו עם ההנהלה יו"ר רשות השידור, המשנה ליו"ר רשות השידור,
יו"ר ועדת הכספים של רשות השידור, היועצים המשפטיים, לדורותיהם, של רשות
השידור, מנכ"ל עיריית ירושלים, גזבר עיריית ירושלים,נציג משרד התרבות,יו"ר
אגף התרבות של עיריית ירושלים, נשיאת הקרן לירושלים, היועצת המשפטית של
הקרן ואנשי ציבור נוספים כמו נשיא ומנכ"ל "סלקום" ועוד.
כל אלה היו שותפים להחלטות לקבלת אשראי מהבנקים, אשראי שאושר בחתימת
שר האוצר, כך שהממצא בנדון בדו"ח ממש מגוחך.
גם מכתבים של עיריית ירושלים (אחת מהחברים המייסדים) לבנקים בבקשה לאשר
אשראי לתזמורת היו בפני החוקר, אשר כאמור, התעלם בכתיבת הדו"ח מהתגובה
ומהמסמכים השוללים מכל וכל את ממצאיו.
ג. הסיור בטורקיה
התייחסות הדו"ח להחזר הוצאות המטוס החכור לסיור בטורקיה תמוהה, בלשון
המעטה.
התזמורת שילמה, לבקשת המארגנים הטורקים של הסיור, מקדמה בסך
של 25,000 $ על חשבון חכירת המטוס והמנכ"ל דאג לקבל מיד החזר סכום זה
בטורקיה, סכום ששולם לו במזומן, והופקד מיד בבנק עם חזרת התזמורת לישראל.
בדו"ח מועלית התמיהה כי "לא ברור כיצד הסתובב מנכ"ל העמותה במשך כמה
ימים עם מזומנים בסך של 25,000 $ , וכיצד הגיע המנכ"ל לישראל עם סכום זה ללא
חשש".
כנראה שנעלם ממחבר הדו"ח קיומן של כספות.
מכל מקום המנכ"ל נהג בתבונה כאשר עמד על קבלתו המיידית של ההחזר הכספי
ולא סמך על הבטחות המארגנים להחזר הכספים בעתיד, במיוחד לאור המצב
הכלכלי בטורקיה.
יתרה מזאת,המטוס בו נסעה התזמורת היה מטוס חכור עבורה במיוחד ע"י
המארגנים בטורקיה.
מחבר הדו"ח סבור כי לדעתו הייתה צריכה העמותה לחייב את הנוסעים הנלווים
(בעיקר בני הזוג של הנגנים) בעלות מחיר השוק של הטיסה.
העמותה חייבה את הנוסעים הנלווים אך ורק בעלות המסים שחלה על כל אחד
מהם, שכן זו הייתה ההוצאה היחידה של העמותה בנושא זה, ואין העמותה חברת
נסיעות.
ד. ביטול משרות והקטנת התזמורת
בעמוד 21 לדו"ח נטען בין היתר כי העמותה הייתה הצריכה גם לבטל משרות.
מחבר הדו"ח אינו מבין ככל הנראה את מהותה של תזמורת, המחייבת מספר
מינימאלי של נגנים בכלים שונים המרכיבים תזמורת מקצועית כהלכתה.
המלצה בלתי מקצועית זו של הדו"ח דומה להמלצה לקבוצת כדורגל לשחק עם 7
שחקנים במקום 11 , או להציג את תמונתו הידועה של לאונרדו דה וינצי'
"מהסעודה האחרונה "במספר סועדים קטן יותר, בשל חוסר מקום על הקיר.
ז. נושאים נוספים
הדו"ח מתעלם גם מהתגובות לעניין תכנית ההבראה שבוצעה במאמצים
מרובים, ולאחר דיונים אין ספור בבתי הדין, ובישיבות רבות אצל מייסדי
העמותה,מקביעת הגירעון הממשי בהעברת תקציבי העירייה , מעדויות לעניין
תשלום כרטיסי טיסה שהובאו כדי להוכיח מה נעשה בפועל, מחוסר האפשרות,
שהוכח, לבטל את ההסכמים עם הנגנים ורשות השידור לעניין מתן הזמנות
לקונצרטים, ועוד, אך כאמור איני רוצה להלאותך בכל הנושאים
שבדו"ח, הטעונים התייחסות עניינית.
ח. הדו"ח מתעלם במכוון מהעובדה שהוכחה גם בכתב כי הנהלת התזמורת לא
הייתה מוסמכת להפסיק את פעילות התזמורת. ועובדה זו גובתה במסמכים שהחוקר כלל
לא התייחס אליהם, או שהחליט כי הוא יודע טוב יותר כיצד לנהל גוף אמנותי .
קל מאוד לשבת במשרד ממוזג, ובדיעבד להטיח אשמות בהנהלה רצינית ומקצועית ששקלה
היטב את פעולותיה של התזמורת באופן שוטף.
התנאים בהם פועלים גופים אמנותיים בישראל בכלל, ובירושלים בפרט, הייתה שאלת
המשך קיומה של התזמורת נושא קבוע, וההחלטה להמשיך ולהפעילה, ולא לסגור מוסד
אמנותי ותיק בן למעלה מ- 60 שנה ולפטר כ- 100 עובדים, הייתה החלטה לא קלה, אך גובתה
ע"י כל הגופים המייסדים, ובדיעבד הייתה גם החלטה נכונה וצודקת.
ט. סיור לארצות הברית
הדו"ח מתעלם ממסמך החתום ע"י מי שהיה השר הממונה על רשות השידור, הקובע
במפורש כי לתזמורת לא היה צפוי כל גירעון כתוצאה מהסיור לארצות הברית, וכי הובטחו
המקורות הכספיים לסיור.
בעניין זה אעיר כי לעורך הדו"ח אין כנראה כל מושג כיצד מגייסים ומקבלים תרומות
(בדרך כלל התרומות מתקבלות לאחר תום הסיור או הפרויקט) כי אחרת ברור שלא היה
נכתב בדו"ח כי "לא הובטחו המקורות הכספיים".
י. העדפת נושים
אשר להמלצות החוקר, ולהחלטתך מיום 27/7/05 בכל הנוגע לי אישית!
החלטתך בסעיף 6 (ג) (המבוססת על המלצת החוקר בסעיף 4 להמלצות) קובעת כי
על המפרק הזמני לבדוק את החשש שבוצעה עבירה של העדפת נושים בכל הקשור
להפקדות בחשבון הבנק של התזמורת בבנק אינווסטק, חשבון שבו ניתנה הלוואה
לתזמורת, אשר לה ערבתי אישית, כי עליו לנקוט את הצעדים המשפטיים
הדרושים.
לעניין זה יוטעם כי הערבות שניתנה על ידי לתזמורת לצורך קבלת הלוואה בסך של 220,000
ש"ח ניתנה ביום 8/11/2002 ,דהיינו פחות מחצי שנה לפני מתן צו הפירוק, ולכן לא
מתעוררת כלל שאלת העדפת נושים.
הלוואה זו ניתנה על מנת שהתזמורת תוכל להמשיך ולהתקיים, ולבצע פרויקטים
שנדרשה להם ע"י ראשי המייסדים (קרי: ראש העיר והשר הממונה), וזאת בין היתר לשם
קיום סדרת "ליטורגיקה בירושלים" בתקופה הקשה ביותר של האינתיפאדה והפיצוצים
הנוראים, ולצורך מימון שכר הנגנים על מנת שלא יושלכו לרחוב.
האם היית מעלה על דעתך כי אני, או אדם סביר אחר היה ערב לגוף שהוא יודע כי הנו עומד
להיכנס לפירוק?
האם היית מעלה בדעתך כי חשבתי בכלל שהתזמורת תפורק ולמרות הכל הייתי מוכן לסכן
את כספי?
החוקר אינו משפטן ואינו צריך לדעת מהו הדין, ואכן אין הוא יודע מהי העדפת
נושים ומהו הדין הקובע.
לעומת זאת הייתי מצפה ממשרדך וממשרד המשפטים בהם יש משפטנים למכביר,
כי הנושא ייבדק בטרם תצא הודעה לתקשורת ובה קביעה כה קשה, קביעה שגרמה לי
לנזק ניכר, מה גם שבמסמך שהועבר לתקשורת כתבת כי מדובר בהפקדות
לחשבון אישי שלי, דבר שתוקן לבקשתי הדחופה על ידך מספר שעות לאחר מכן, אך
למרבה הצער מאוחר מדי.
המלצה זו, פרט להיותה בלתי נכונה כאמור לעיל, היא גם מכוערת ומביישת את
הממליץ.
לא מגיע לו לאדם שסייע לגוף אמנותי להמשיך ולהתקיים על ידי מתן ערבות
כספית ללא כל טובת הנאה אישית, להיות נושא לבדיקה בגין "העדפת נושים"
שלא הייתה ולא נבראה. עורך הדו"ח נסחף בכוונתו להציג ממצאים קשים כנגדי, וכאמור
לא הסס להשתמש בטענה מכוערת, כן, אני חוזר, מכוערת, וראוי היה כי לפחות אתה היית
טורח לבדוק היטב טענה כה קשה ומרחיקת לכת ואף להיפגש עימי אישית כדי לקבל את
התייחסותי בטרם גיבשת את החלטתך האמורה.
סיכום :
אני באופן אישי בעד ביקורת , ביקורת עניינית ובונה.
חשיבות רבה יש לביקורת בכלל ובמדינתנו בפרט.
יחד עם זאת הייתי מצפה לכך שכאשר מונה חוקר ע"י משרדך לבצע ביקורת , תהא
זו ביקורת מקצועית ועניינית, ותעשה ע"י אדם האמון על עריכת ביקורת כהלכתה, והמבין
היטב את התחום בו הוא עורך את הביקורת.
במקרה זה לא נתקיימו הדברים, וצר לי כי אנשים רבים, ואני בתוכם, אשר עשו עבודתם
נאמנה, בהתנדבות, תוך השקעת זמנם מרצם והונם, נפגעו שלא לצורך, ולא מגיע להם כי
יושמצו באמצעי התקשורת בכל הזדמנות, רק מפני שמי שערך את הדו"ח וכמובן גם אלה
שהיו אחראים להפצתו, לא בררו כראוי ובאורח מקצועי את העובדות לאשורן וקבעו
"ממצאים" בלתי בדוקים,והסיקו "מסקנות" מופרכות.
אשר לי אישית, אמתין לשמוע ממך.
בכבוד רב
יחזקאל ביניש,עו"ד
העתקים:היועץ המשפטי לממשלה
פרקליט המדינה
אורית סון,מנהלת המחלקה האזרחית
בפרקליטות המדינה
התגובה מדברת בעד עצמה |
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
